חומש במדבר
דבר החסידות – פרשת חוקת
- פרטים
- קטגוריה: פרשת חוקת
- פורסם ברביעי, 28 אוקטובר 2020 20:31
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 448
ב"ה
דבר החסידות – פרשת חוקת
אוהב את ה'בריות'
מספר הרב משה אורנשטיין, ראש ישיבת חב"ד נתניה:
בשנת תשמ"ט, בהיותי בגיל עשרים, זכיתי לשהות במשך כל השנה בחצר הרבי. מאוד הקפדתי שלא לפספס שום שיחה ובוודאי לא את ההתוועדויות של שבת קודש.
בקיץ, ביום חמישי י' תמוז, התקיימה בארץ חתונתו של אחי היחיד ועז היה חפצי לנסוע לחתונה, אך משמעות הדברים היא שלא אוכל לחזור לניו-יורק לשבת, ואחמיץ את ההתוועדות, במיוחד שזו היתה שבת י"ב תמוז, חג הגאולה של אדמו"ר הריי"צ, וצפויה התוועדות מיוחדת.
אך לבסוף הצלחתי למצוא טיסה שיוצאת מהארץ בשישי בבוקר ואמורה לנחות בניו-יורק ב-3:15 אחה"צ. עשיתי חשבון שישארו לי כחמש שעות עד לכניסת השבת המאוחרת בקיץ. ולמרות מחאותיהם של הוריי ומשפחתי על טיסה מוזרה זו בסמוך לשבת – נאטמו אוזניי וסגרתי כרטיס.
הכל התנהל כמתוכנן, בשישי בבוקר המטוס המריא במועד לשמחתי. אולם לקראת הנחיתה הודיע הקרבניט, שבשל ערפל כבד ניאלץ לבצע נחיתת ביניים בבוסטון. נחרדתי מהרעיון שאני עלול להימצא על המטוס בעיצומה של השבת, וכשנחתנו בבוסטון דרשתי שיורידו אותי מהמטוס, עד שהקרבניט בעצמו התחייב לי כי ננחת בניו-יורק לפני שתשקע השמש!
אכן נחתנו בניו יורק 25 דק' לפני השקיעה. הדיילת הראשית הוציאה אותי ראשון מהמטוס, והשבת נכנסה עלי בשדה התעופה. יין לקידוש לא היה לי ועשיתי קידוש על שתי פיתות שהיו עמי.
בשבת בבוקר מצאתי נהג מונית גוי, הסברתי לו שעלי להגיע לקראון-הייטס, אבל אסור לי לנסוע וכן אסור לי לומר לו לקחת את חבילותי וללוות אותי ולהורות לי את הדרך כדי שאלך לצידו ברגל עד למחוז חפצי, הנהג הבין את ה'רמזים' ודרש 80 דולר עבור המסע, והסברתי לו שאסור לי לומר לו לקחת אותם מהארנק שבתיק.
לאחר כחמש שעות הגעתי סוף סוף ל-770, ובשעה הקבועה תפסתי מקום בהתוועדות; שמח שהצלחתי להגיע אבל שבור ורצוץ מהדרך שבה הגעתי: ידעתי שעשיתי מעשה אסור. היציאה מהארץ בשישי בבוקר, הדין-ודברים עם נהג המונית, אי עשיית קידוש על יין, ואי כיבוד-הורים. בקיצור, גם כאשר הרבי נכנס להתוועדות וגם כאשר ניגן בעצמו את הניגון "האדרת והאמונה" – לא יכולתי להשתחרר מהמועקה שבלב.
לקראת סיום ההתוועדות, רגע לפני שפצח בניגון "כי בשמחה תצאו" עצר הרבי ואמר: "ישנם כאן גם אורחים שהגיעו מארץ הקודש לחגוג יחד את חג הגאולה בד' אמותיו של בעל הגאולה". ואז המשיך: "בין הבאים ישנם כאלו שיש להם ספקות המבלבלים אם הגיעו על פי הלכה או לא, אז שיאמרו 'לחיים' ויצאו מכלל ספק". ביד רועדת אבל בלב רגוע החזקתי את הכוס, הרבי הביט לעברי והנהן חזק בראשו כאשר שפתותיו הק' ממלמלות "לחיים ולברכה"!
(תמצית של סיפור ארוך ומרתק, מתוך ספרו של ארי סמית 'אבא' עמ' 18 ואילך
וראה תורת מנחם התוועדויות תשמ"ט ח"ד עמ' 17)
~~~
בפרשתנו, בסיפור הסתלקותו של אהרן הכהן, נאמר (כ, כט) "ויראו כל העדה כי גוע אהרן, ויבכו את אהרן שלושים יום כל בית ישראל". מפרש רש"י: "האנשים והנשים, לפי שהיה אהרן רודף שלום ומטיל אהבה בין בעלי מריבה ובין איש לאשתו". בפסוק הסמוך (כא, א) "וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב גו'" כותב רש"י: "וישמע הכנעני – שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד כו' כדאיתא בראש השנה".
והנה, מכך שבפרשת הסתלקותו רומזת התורה לשתי מעלות של אהרן הכהן: א) שהיה "רודף שלום ומטיל אהבה כו'", ב) שבזכותו באו ענני הכבוד – מסתבר שיש קשר בין שני הדברים, ובהקדים:
כידוע, המן ניתן לבני-ישראל בזכות משה, הבאר בזכות מרים והעננים בזכות אהרן (תענית ט, א). והטעם לזה:
משה – בהיותו "רועה ישראל" הרי הוא זן ופירנס אותם, ולכן גם המן – שהיה מזונם של ישראל – הגיע בזכותו, וכשם שמסופר על משה (במדרש תהלים עח, קנב בהוצ' באבער. במקורות אחרים זה מסופר על דוד) שכשרעה את צאן יתרו נתן לקטנים עשב רך ולגדולים עשב עב וקשה – כמו"כ המן הגיעבהתחלקות; לכל אחד לפי ערכו: לצדיקים הוא הגיע מוכן, הרשעים "דכו במדוכה" ועוד כמפורט במס' יומא (עה, א).
אהרן – היה "אוהב את הבריות", כלומר, גם כאלה שכל מעלתם היא שהם 'בריות' היה אוהבם. ועל ידי גילוי אהבתו אליהם – עורר אותם לתורה ומצוות, (כמסופר באדר"נ פי"ב, שהיה אותו אדם אומר 'אוי לי האיך אשא עיני אחר כך ואראה את אהרן? בושתי הימנו שנתן לי שלום'), ומכיון שאהב את כל בני ישראל ללא התחלקות. לכן גם באו העננים – שהקיפו וכללו את כל בני ישראל בשוה – בזכות אהרן.
מרים – זו פועה, כמסופר בגמרא (סוטה יא, ב) שהתמסרה לגידול הילדים במצרים, והיא התנבאה ש"נולד מושיען של ישראל" ובזכות זה ביטלה לא רק את גזירת פרעה אלא גם את גזירת עמרם. מרים פעלה במסירות נפש להביא ילדים שיאמרו "זה א-לי ואנוהו", ובזכותה היתה הבאר – שענין המים הוא "שיורדין ממקום גבוה למקום נמוך" – שהיא זכתה להעביר את התורה לדור הבא, לילדים.
על פי זה מובן גם בענייננו:
ההבדל בין המן והמים לבין ענני הכבוד – שהמן והמים ניתנו לכל אחד מבני ישראל בנפרד*, ואילו ענני הכבוד הקיפו והגנו על כל בני ישראל בשווה, לכן, כשהתורה מספרת על מעלתו של אהרן שפעל אחדות בין בני ישראל – היא מספרת גם כן בסמיכות לזה, שבזכותו באו ענני הכבוד.
שבת שלום!
מבוסס על: התוועדות ש"פ מטו"מ ה'תנש"א (נד' בתו"מ התוועדויות תנש"א ח"ד עמ' 74), י"ב תמוז ה'תשי"ג סעיף ח–יא (נד' בתו"מ ח"ט עמ' 43 ואילך) – עיי"ש בעומק ואריכות החילוקים ביניהם [וראה עוד בעניין ענני הכבוד בדבר-החסידות 50 – חוקת תשע"ג]. העיבוד בסיוע "ביאורי החומש" במדבר ח"ב (היכל מנחם תשע"ב) עמ' כד-ה.
______________
*) המן – כנ"ל בפנים. והבאר – כתב רש"י (פרשתנו כא, כ) "כל נשיא ונשיא . . נוטל מקלו ומושך אצל דגלו ומחנהו ומי הבאר נמשכין דרך אותו סימן ובאין לפני חניית כל שבט ושבט".