- פרטים
-
קטגוריה: פרשת קורח
-
פורסם בשלישי, 20 אוקטובר 2020 12:13
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 1796
פרשת קורח- מבחן המטות למה נועד?
מאמר מאת: אהובה קליין.
פרשה זו עשירה בנושאים וביניהם נושא מטות הנשיאים ומטה אהרון:
וכך הכתוב מתאר את האירוע:
"וידבר ה' אל משה לאמור: דבר אל בני ישראל וקח מאיתם מטה, מטה לבית אב מאת כל נשיאיהם לבית אבותם שנים עשר מטות איש את- שמו תכתוב על מטהו: ואת שם אהרון תכתוב על- מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם: והנחתם באוהל מועד לפני העדות אשר אועד לכם שמה: והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח והשיכותי מעלי את תלונות בני ישראל אשר הם מלינים עליכם" [במדבר י"ז, י"ז-כ"א]
התוצאה הייתה: "ויהי ממחרת ויבוא משה אל- אוהל העדות והנה פרח מטה אהרון לבית לוי, ויוצא פרח ויצץ ציץ ויגמול שקדים.."[שם י"ז, כ"ג]
השאלות הן:
א] מדוע היה צורך בהוכחת מטה אהרון לבית לוי ?
ב] מדוע המטה פרח והוציא דווקא פרי שקד ולא פרי אחר?
ג] מה הטעם בכפל הלשון: "ויעש משה כאשר ציווה ה' אותו כן עשה"?
התשובות.
הצורך בהוכחת המטות.
אור החיים מפרש: כי כל מה שעשה הקב"ה: בליעת קורח ועדתו, שריפת מקטירי הקטורת, המגפה שנפלו בה ארבעה עשר אלף ושבע מאות איש-כל אלו לא הספיקו - כי אומנם אפשר היה להבין שהתפקיד אינו מיועד לקורח, אך יתכן שבעתיד תפקיד הכהונה יוטל על שבטים אחרים, לכן היה צורך במבחן המטות – כדי להוכיח שתפקיד הכהונה מיועד לשבט לוי ולאהרון ובניו בלבד.
רבינו בחיי אומר: כי גם לאחר שלושת השפטים: בליעת קורח ועדתו , שריפה והמגפה, היו באים ומתלוננים לפני משה ולכן היה צורך באות פריחת המטה של אהרון- כי עונשו של קורח ועדתו הייתה הוכחה שהקב"ה פסל את הבכורות , שהרי קורח היה בכור ושריפת מקריבי הקטורת הייתה הוכחה שהכהונה נועדה לאהרון בלבד. על התלונה שהתלוננו שהם אינם רוצים בחליפין- נענשו במגפה אך גם לאחר המגפה המשיכו להתלונן –והדבר מוכח מדברי ה':"והשיכותי מעלי את תלונות.." ולכן היה צורך בפריחת מטה אהרון – כדי ללמד צמיחת פורענות לכל החולקים על החלטות ה'- וזאת הייתה הוכחה וברית לשבט לוי כי הקב"ה בחרבלווים במקום הבכורות.
הנצי"ב בהעמק דבר מפרש: כי אות המטות היה גם אות על הכהונה, למרות שעל זה כבר הייתה הוכחה, אלא רצה ה' לקשר את הכהונה והלוויה ולהוכיח שכשם שהכהונה היא לדורות כך גם הלוויה היא לדורות. ועל כן שמו של אהרון היה חרות על מטה שבט לוי.
משך חוכמה אומר: תפקיד מבחן המטות היה לתקן את טעותם של קורח ועדתו , הם חשבו שהכהונה אינה סגולה, אלה כישרון פעולה בלבד, בני אהרון נבחרו לכהונה כי פעולתם מוצאת חן בעיני ה'. אבל אם הכוהנים חוטאים, ניתן לבחור ישראלים העולים עליהם ברמת הכישורים.
הם חשבו כי הכהונה היא כמו מעלת מלכות דויד התלויה בתנאי: "אם ישמרו בניך בריתי.." לכן ה' הראה להם את המטות על מנת להוכיח שמעלתם של אהרון ובניו היא תולדתית וסגולית, זה משהו נצחי לדורי דורות ולא ניתן לשינוי.
מטה אהרון פרח והוציא שקד.
רבינו בחיי מסביר: כי המטה הפריח דווקא שקדים, לפי שהשקד הוא פרי מכובד ומקדים את יתר הפירות מידי שנה ונקרא בשם שקד- מלשון שקידה, כמו שנאמר: "כי שוקד אני על דבריי לעשותו" [ירמיהו א] וטעמו של פרי זה בהתחלה- מר ולשון זה של שקדים מתקשר למידת הדין לעולם, ענף עם השקדים שהם מרים- מרמז על פורענות ומרירות מידת הדין- כחורבן המקדש על ידי נבוכדנצר. כפי שאמר הנביא ירמיהו: "מקל שקד אני רואה"[שם א, י"א] ועוד אמר: "סיר נפוח אני רואה ופניו מפני צפונה".[שם א, י"ג]
וכתוב: "וישקוד ה' על הרעה [דניאל ט, י"ד]
לכן המסקנה הנלמדת מהמטה שהפריח שקדים: שהוא מר ומקדים את יתר הפירות – מכאן שכל המערער על הכהונה- ה' ממהר להיפרע ממנו ונוקט כנגדו במידת הדין כמו שהשקד ממהר בהוצאת פרחיו לפני שאר האילנות.
כפי שקרה לעוזיהו המלך שהקטיר קטורת במקום הכוהן ועונשו היה: "והצרעת זרחה במצחו" [דברי הימים ב, כ"ו, י"ט]
הרשב"ם אומר: כי הייתה במטה רק פריחה אחת אותה רק משה ראה ואחר כך הוציא את המטה "ויצץ ציץ ויגמל שקד" לעיני כל ישראל.
לפי דברי חז"ל: [בהוריות דף י"ב ובכריתות] - הונח מטה אהרון עם הפרחים למשמרת לדורות- שבדרך כלל נובלים כשהפרי גדל.
חז"ל טוענים: כי עם גניזת הארון נגנזו גם שמן המשחה, צנצנת המן, מקלו של אהרון שקדיו ופרחיו ועצם העניין שפרחי השקד לא נבלו לאחר שהשקדים יצאו זה נס בתוך נס.
מתוך קריאת הפסוקים ניתן לראות כי הפרחים מוזכרים פעמיים. פעם כאשר משה נכנס למשכן, כתוב: "כי פרח מטה אהרון" ואחר כך מוזכר שנית: " ויצא, פרח, ויצץ ציץ ויגמול שקדים"
הכלי יקר אומר: רעיון יפה: הקב"ה מסתכל על האדם ושופט אותו בדרך האמת לא כעיני בני האדם- השופטים לפי ראות עיניהם, יכול להימצא עץ שהוא יבש כלפי חוץ אבל מבפנים הוא כה איכותי שיפריח פרחים ופירות .כך אדם שנראה כלפי חוץ בעיני אנשים אדם יבש ופשוט, אבל למעשה בפנים הוא עשיר בתורה וחוכמה ולכן הקב"ה דואג שיפרח וכן יתכן מצב הפוך, בדומה לשני הניגודים: קורח ואהרון עליהם נאמר: [יחזקאל, י"ז ,ק"ח] "הובשתי עץ לח והפרחתי עץ יבש" ויכול להיות שבהשפעת מסר זה כל מה שהיה במקדש היה מלבלב ועושה פירות ואפילו הזהב.
ועוד מוסיף הכלי יקר רעיון סמלי :
ויוצא פרח"- סימן לכוהנים קטנים שנקראו –פרחי כהונה.
"ויצץ ציץ" – סימן לכוהנים גדולים שיש על ראשם ציץ- נזר הקודש.
"ויגמול שקדים" בזכות מה שנאמר: "וירץ אל תוך הקהל. כדי לעצור את המגפה. והכוונה שהכוהנים בעלי שקידות וזריזות בפעולתם.
והכוהנים זכו למתנות כהונה לפי שכתוב:" ואני הנה נתתי לך"
"ויעש משה.. כן עשה"[כפל לשון]
רבי עקיבא סופר מפרשבורג [שהיה בן- בנו של ה"כתב סופר"] מסביר מדוע התורה כתבה בכפל לשון על משה: "ויעש משה כאשר ציווה ה' אותו כן עשה"[במדבר י"ז, כ"ו]
הסיבה לכך: שאם פעולתו של משה לא הייתה מודגשת פעמיים, היה ניתן לחשוב שמשה פעל מתוך מניע אישי , כדי להוכיח לכולם שאהרון אחיו נבחר להיות כהן על ידי ה'. ואין לאף אחד זכות לערער על כך. לכן התורה באמצעות כפל הלשון באה ללמדנו: שכל פעולת משה כשהשיב את מטה אהרון לאוהל מועד -הייתה בהתאם לציווי ה' ולא לתועלתו האישית.
מי ייתן ונזכה במהרה לגאולה שלמה ולהקמת בית המקדש השלישי והכוהנים ישובו לעבודתם והלוויים לשירתם ונגינתם. אמן ואמן.
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת קורח
-
פורסם בשלישי, 20 אוקטובר 2020 12:13
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 1017
משה ומטה אהרון / שיר מאת: אהובה קליין ©
משה גדול הנביאים
בידו מטה הלוויים
ניצב בפני השבטים
בו נועצים מבטים.
ברמ"ח איברים נבוכים
הייתכן מטה קסמים
כנגד מטותיהם הרדומים
בן לילה גמל שקדים?
את מטותיהם אוחזים
מעתה אינם מלינים
מטה אהרון נבחר
הכוהן לעד נשאר.
הערה: השיר בהשראת פרשת קורח[חומש במדבר פרשת קורח]
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת קורח
-
פורסם בשני, 19 אוקטובר 2020 13:22
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 952
פרשת קורח- כיצד טעה קורח ?
מאת: אהובה קליין.
[ לעילוי נשמת אמי חיה ז"ל בת בן -ציון.]
פרשת קורח פותחת בטענותיו - כלפי משה ואהרון בדבר הכהונה שניתנה לאהרון והמלכות למשה:
"ויקח קורח בן- יצהר בן- קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן: ויקומו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמישים ומאתיים נשיאי עדה קראי מועד אנשי שם: וייקהלו על משה ועל אהרון ויאמרו אליהם רב- לכם כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על—קהל ה' "
[במדבר ט"ז, א-ד]
השאלות הן:
א] אימתי פרצה המחלוקת של קורח ואנשיו?
ב] כיצד טעה קורח בקריאת המפה?
ג] מאין לנו כי מנהיג שעולה לשלטון - גם אם נבחר על ידי העם- זה רצון ה'?
התשובה לשאלה א]
על כך אומר אבן עזרא: שמקרה זה קרה דווקא בזמן החלפתם של הבכורים בלוויים, ונושא זה נכתב שלא במקומו, אבל אין מוקדם ומאוחר בתורה, ומחלוקת קורח ואנשיו הייתה התקוממות על עצם העברת עבודת הבכורים לידי הלוויים.
הם חשדו כי משה פעל על סמך דעתו בלבד ולכן נתן את הכהונה לאחיו-אהרון.
קורח עצמו היה בכור לאביו וגם נשיאי העדה היו באותו מצב ולכן התחברו אליו במחלוקת נגד משה.
טענתם הייתה : "כל העדה כולם קדושים" והתכוונו לצוו: "קדש לי כל בכור" לכן לקחו כולם מחתות מהטעם שרצו להקריב קטורת כפי שנהגו לעשות הבכורים.
אך האמת יצאה לאור-ה' גילה כי הוא בחר באהרון ובלוויים, והציווי היה מפיו -שהלוויים יקריבו ולא עוד הבכורים.
ולמרד זה הצטרפו גם דתן ואבירם, ואון בן פלת מבני ראובן, מפני שגם הם הצטערו על חילולה של הבכורה, העברתה מראובן אביהם לידי יוסף.
הם היו בטוחים שמשה עשה זאת על סמך דעתו ורצונו- כדי לכבד את יהושע שהיה משרתו ותלמידו והיה גם מזרעו של יוסף.
הרמב"ן אומר: כי המחלוקת אכן פרצה גם בעבור ההתמרמרות של הבכורים-על העברת התפקיד ללוויים, אבל הטעם העיקרי למרד בא בעקבות העונש החמור שספגו המרגלים על חטאם-הוצאת דיבה על ארץ ישראל. לפי דברים אלו-המחלוקת פרצה מיד לאחר העונש הכבד של המרגלים.
וכל זה הצטרף לכעסם ולכלל המועקות השונות שהצטברו אצלם כנגד ההנהגה הקיימת.
התשובה לשאלה ב]
קורח טעה בקריאת המפה, סבור היה : כי כל ההנהגה-מלכותו של משה ומשרת הכהונה של אהרון- הם פרי מעשיו ורצונו הבלעדי של משה.
זו הייתה הסתכלות במבט גשמי, התעלמות מוחלטת מהנהגת ה'.
כאילו אין דין ואין דיין, וכך צלל קורח אל תוך מלכודת של קנאה וסחף עמו גם את אנשיו, עד כדי כך הרחיקו לכת - שדתן ואבירם התלוננו על ההעלאה ממצרים וכינו את מצרים "ארץ זבת חלב ודבש" –כפי שכתוב:" המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי- תשתרר עלינו גם השתרר: אף לא אל—ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו.."[שם ט"ז, י"ג-י"ד]
וזאת בדומה לדברי המרגלים שאמרו: "באנו אל- הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש היא וזה פריה.. אפס.."[במדבר י"ג,כ"ז]
ניכר מדבריהם של החולקים באופן ברור- כי עיקר טענותיהם היא כלפי משה - שנוהג כאוות נפשו בעם ושולט עליהם מרצונו החופשי ללא ציווי אלוקי.
כתב סופר סבור: כי כל הטענות של החולקים ,נבעה מהעברת תפקיד הבכורים ללוויים, הם חשבו שמשה החליף את התפקידים מהטעם שרצה להכניס אותם לארץ והיות וללוויים אין חלק ונחלה בארץ הקודש ,לכן הוא מפצה אותם בתפקידים ומשרות, אך במרוצת הזמן התברר - כי השערתם הייתה מוטעית -לפי שנוכחו לדעת כי נגזרה כליה על דור המדבר ולא הייתה עוד תקווה לרשת את מקומם של הלוויים בארץ ,ועל כן האשימו את משה: מדוע לקח להם את זכויותיהם בעבודת ה' ומסר זאת ללוויים?
התשובה לשאלה ג]
מתוך התבוננות במקרא ניתן ללמוד: כי הקב"ה הוא אשר מנהיג את העולם ועל פי החלטתו הבלעדית יקומו, או יפלו מנהיגים.
והנה כמה דוגמאות:
1] יוסף אשר סיפר את חלומותיו לאחיו על גדולתו ,עורר קנאה בליבם ותגובתם הייתה:
"..המלוך תמלוך עלינו אם- משול תמשול בנו"?[בראשית ל"ז,ח]
שאיפתם הייתה לבטל את רצונו ומשום כך השליכהו לבור ומכרהו לישמעאלים, אך: "רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום"
בסופו של דבר, למרות התנגדות אחיו , יוסף עולה ומתעלה- זוכה להגיע לתפקיד בכיר במצרים ואומר לאחיו הבאים לשם:"...גשו נא אלי ...ויאמר אני יוסף אחיכם אשר- מכרתם אותי מצרימה: ועתה אל תעצבו ואל- ייחר בעינכם כי- מכרתם אותי הנה כי למחייה שלחני אלוקים לפניכם"[בראשית מ"ה,ה]
2] העם פונה אל גדעון ומעוניין שימלוך עליהם: "ויאמרו איש- ישראל אל גדעון משול בנו גם אתה וגם בנך כי הושעתנו מיד מדיין: ויאמר אליהם גדעון לא אמשול אני בכם ולא ימשול בני בכם ה' ימשול בכם"[שופטים ח,כ"א-כ"ג]- כלומר למרות שהעם חפץ במלך, גדעון מסביר להם כי רק ה' ימלוך עליהם, הדבר אינו תלוי רק ברצון העם.
3] בהפטרה לפרשת השבוע, אנו קוראים על מינוי שאול למלך על העם-על ידי שמואל הנביא, כמו שנאמר: "ויאמר שמואל אל—העם לכו ונלכה הגלגל ונחדש שם המלוכה: וילכו כל—העם הגלגל וימליכו שם את שאול לפני ה' בגלגל- שם זבחים שלמים לפני ה'.."[שמואל-א ,י"א,י"ד- ט"ו]
עוד לפני מינוי שאול למלך נאמר:" וה' גילה את- אוזן שמואל יום אחד לפני בוא שאול לאמור: כעת מחר אשלח אליך איש מארץ בנימין ומשחתו לנגיד על עמי ישראל והושיע את-עמי מיד פלישתים כי ראיתי את עמי כי באה צעקתו אלי"[שם ,ט, ט"ו-ט"ז]
זוהי הוכחה ברורה כי שאול נבחר על פי רצון ה'!
4] מינוי יהושע למנהיג על ידי הקב"ה, כנאמר :"וידבר משה אל ה' לאמור: יפקוד ה' אלוקי הרוחות לכל בשר איש על העדה: אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה: ויאמר ה' אל משה קח לך את יהושע בו-נון איש אשר- רוח בו וסמכת את ידך עליו"[במדבר כ"ה,ט"ו- י"ט]]
לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להסיק כי קורח טעה בגדול, הוא הסתכל על מינוי משה למנהיג ואהרון אחיו לכהונה-בהעלמת עין מכוחו וגבורתו של הקב"ה - המנהיג את העולם.
מי ייתן ונזכה בקרוב- בכלל ובפרט לבוא גואל שישלוט על עם ישראל על פי שרביט אלוקים.
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת קורח
-
פורסם בשני, 19 אוקטובר 2020 13:21
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 1035
ישנה התבוננות/ שיר מאת: אהובה קליין©
ישנה התבוננות בעין גשמית
בעקבותיה סטייה לדרך תַרמית
דוגמת קורח משבט לוי
על עדתו אסון הביא.
טפל על משה אשמה
על פי בחירתו הנהגה
התעלם מרצון אלוקים
והורַד שאולה חיים.
מלכים קמים ונופלים
על פי צור עולמים
דוגמת שאול מבנימין
הומלך בידי שמואל בנביאים.
בידי הבורא שרביט
את העולם מנהיג
עבר הווה ועתיד
יומם וליל מתמיד.
הערה: השיר בהשראת פרשת קורח [חומש במדבר]
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת קורח
-
פורסם בראשון, 18 אוקטובר 2020 13:32
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 1201
מלכודת /שיר מאת: אהובה קליין©
ישנה מלכודת רבת פיתויים
אליה נשאבים מיני פתאים
אל הבלתי אפשרי מתאווים
קנאה שררה מיני עינוגים.
דוגמת טענת קורח ומרעיו
בפנייתם לאהרון ומשה העניו
שאלות קנטרניות שואלים
במעמדם הקיים מזלזלים.
בגן העדן נהנתה חווה
אל הפרי האסור התאוותה
נתנה לאדם לטעום טעימות
בכך חטאו ונענשו לדורות.
אחי יוסף התנכלו להורגו
בשל קנאתם תכננו למוכרו
על אביהם הביאו ייסורים
יוסף נתעלה על אף התכנונים.
אל לו לאדם להתפתות
ליפול לתוך מלכודת דמיונות
יישא עיניו לשמים
יפעיל מחשבתו פעמיים.
הערה:השיר בהשראת פרשת קורח[חומש במדבר]
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת קורח
-
פורסם בראשון, 18 אוקטובר 2020 13:31
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 1071
פרשת קורח-זהירות מלכודת /מאת: אהובה קליין.
בפרשת קורח פוגשים אנו במלכודת רוחנית מסוכנת-אשר מושכת אליה אנשים שאין בשליטם להתגבר על יצר הרע ובדרך חלקלקה צוללים לתוכה ולא רק שאינם משיגים את שאיפותיהם,אלא ניזוקים קשות.
דוגמת קורח ואנשיו אשר נשאבו למלכודת זו נענשו ונבלעו באדמה.
השאלות הן:
א] מה מאפיין מלכודת זו?
ב] היכן מצאנו בתנ"ך דוגמאות לדמויות שהתפתו להיכנס למלכודת ומה הייתה התוצאה?
ג] כיצד ניתן להימנע מנפילה לתוך מלכודת זו?
התשובה לשאלה א]
מדובר במלכודת רוחנית אשר כוללת בתוכה מידות רעות והן:
קנאה,כבוד ותאווה.
כאשר אדם נלכד באחת ממידות אלו הוא נענש וסובל קשות,כולל סביבתו הקרובה ביותר,קל וחומר אם נלכד בכל שלושת המידות הללו.
קורח חטא בשלושת המידות הרעות - בבת אחת ושמו מרמז על כך:
ק- קנאה- קינא במעמדם של משה ואהרון.
ר- רוממות- רדף אחר הכבוד.
ח- חמדה- התאווה להשיג מעמד שלא היה ראוי לו.
ועל כך הזהירונו רבותינו:
"רבי אלעזר הקפר אומר:הקנאה ,התאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם"
[מסכת אבות ד,כ"א]
הקנאה- לפי הסבר רש"י:אדם המקנא בחברו –בדברים שיש לו ועל כך נאמר:ו רקב עצמות קנאה"[משלי י"ד,ל]
לפי רבינו יונה:מדובר באדם המקנא בחברו- ההולך בדרך ה' והתורה-
כי הוא שונא את אוהבי השם המקיימים מצוותיו מתוך אהבה לה'.
אותו אדם נקרא: שונא ה'.
אך ישנה גם קנאה חיובית כדברי חז"ל:"קנאת סופרים תרבה חוכמה" כי על ידי שמבחין כי חבריו הם חכמים ,הוא מעוניין להיות כמותם.
תאווה-שמתאווה לממון רב כמו שנאמר:"אוהב כסף לא ישבע כסף"[קהלת ה,ט]
או שהולך אחר תאוות ליבו אחר כל מיני דברים שחומד אותם.
כבוד-מחפש תפקיד רם ובסופו של דבר ניזוק,כפי שנאמר:"הרבנות מקברת את בעליה"[פסחים פז,ע"ב]
הרמב"ם אומר:כי על ידי דבקותו של האדם במידות שליליות אלו-יפסיד את אמונתו בתורה ולא יגיעו אליו מעלות שכליות ולא המידות החיוביות.
התשובה לשאלה ב]
להלן מספר דוגמאות לדמויות במקרא שנלכדו במלכודת זו:
דוגמא 1]
חוה בגן העדן: גן עדן היה מקום מושלם ,לא היה חסר בו דבר,נהר שהתפצל לארבעה ראשים,עצי פרי מגוונים,אווירה נהדרת,שלווה ומקום משכן לחיות ועופות.
אך הוטל על אדם וחוה איסור לאכול מפרי אחד ויחיד הלוא הוא:"עץ הדעת טוב ורע" כי ביום האכילה ממנו צפוי לאדם שתיגזר עליו מיתה ולא יחיה לנצח.
הנחש- המסמל את יצר הרע מפתה את חוה באומרו:"..לא- מות תמותון: כי יודע אלוקים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עינכם והייתם כאלוקים יודעי טוב ורע"
תגובתה של חוה הייתה:"ותרא האישה כי טוב העץ למאכל וכי תאווה-הוא לעיניים ונחמד העץ להשכיל ותיקח מפריו ותאכל ותיתן גם לאישה עימה ויאכל"[בראשית ג,ד-ז]
בפירוש ניתן להבחין בתאווה של חוה לאכילת הפרי- בזמן שהייתה יכולה להסתפק באכילת פירות אחרים שבגן ,ותאוותה הייתה כה גדולה שנתנה גם לאדם לאכול.
העונש היה קשה מאד: אדם וחוה גורשו מגן העדן.היא נענשה ב:"עצב תלדי בנים"
והאדם הוענש ב:"זיעת אפיך תאכל לחם"
דוגמא 2]
נאמר :"קשה כשאול קנאה רשפיה רשפי אש שלהבותיה"[שיר השירים ח,ו]
אחי יוסף מקנאים בו עד מאד וכאשר מופיע הוא בשליחות אביהם אליהם לשדה,הכתוב מציין:"ויראו אותו מרחוק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אותו להמיתו:ויאמרו איש אל- אחיו הנה בעל החלומות הלזה בא:ועתה לכו ונהרגהו ונשליכהו באחד הבורות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלומותיו"[שם ל"ז,י"ח-כ"א]
ניתן לראות כמה הקנאה העזה שיש לאחים משבשת את כל ההיגיון ואינם מתחשבים בצער הגדול שהביאו על אביהם בהראותם לו את כותונת הפסים טבולה בדם שעיר העיזים.
למרות רצון האחים להרע ליוסף, הקב"ה רצה אחרת ולבסוף יוסף שהגיע למצרים זוכה אף לגדולה ומכלכל את מצרים כרצון פרעה שהכיר בחוכמתו- עקב הצלחתו בפתרון חלומות לו ולשריו.
דוגמא 3]
התאווה במדבר כפי שהכתוב מתאר:"והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאווה וישובו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר.."
למרות שירד להם מן - מהשמים והיו יכולים לחוש את כל הטעמים שרצו,התאווה הגדולה למשהו אחר שיבשה את דעתם והתנהגותם.
הקב"ה הביא להם שליו אבל הם גם נענשו:"הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף ה' חרה בעם ויך ה' בעם מכה רבה מאד:ויקרא את שם המקום ההוא קברות התאווה כי שם קברו את העם המתאווים"[במדבר י"א,ל"ג-ל"ח]
דוגמא 4]
קנאת שאול בדוד.
כאשר שאול מבין כי הוא עומד להפסיד את המלוכה הוא מנסה להרוג את דוד כפי שהמקרא מתאר:"ותהי רוח ה' רעה אל-שאול והוא בביתו יושב וחניתו בידו מנגן ביד: ויבקש שאול להכות בחנית בדוד ובקיר ויפטר מפני שאול ויך את החנית בקיר ודויד נס וימלט בלילה ההוא"[שמואל –א,י"ט,ט-י]
דוגמא 5]
הכבוד: המרגלים ההולכים לתור את ארץ ישראל חוששים לאבד את מישרתם- לאחר שיכנסו לארץ ישראל , נשיאים מכובדים, נשיא לשבט . אולם
הרדיפה אחר הכבוד גורמת להם לכפיות טובה כלפי אלוקים אחרי כל מה שהעניק להם-החל מיציאת מצרים וכל סיפוק צרכיהם במדבר.
התשובה לשאלה ג]
כדי לא ליפול במלכודת המכילה את המידות השליליות על האדם מוטל לעבוד על מידותיו במשך כל חייו ולהתגבר על ייצרו.
כפי שמציע זאת עקביה בן מהללאל: "הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עברה:דע מאין באת,ולאן אתה הולך,ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון" [מסכת אבות ג,א]
לסיכום,לאור האמור לעיל ניתן להסיק כי על האדם להיות דבק בתורה ובדרך ארץ,להסתפק במועט ולהודות תמיד
לבוראו על כל הטוב שמעניק לו.
כמו שנאמר:"איזהו עשיר השמח בחלקו".
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת קורח
-
פורסם בראשון, 18 אוקטובר 2020 10:23
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 1273
פרשת קורח- מהי רוח רעה ומה מקורה?/ מאת: אהובה קליין
הפרשה פותחת במחלוקת קורח ואנשיו על משה ואהרון:
"ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן ויקומו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמישים ומאתיים נשיאי עדה קריאי מועד אנשי- שם וייקהלו על משה ועל- אהרון ויאמרו אליהם רב לכם כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה' "?
[במדבר ט"ז,א-ד]
קרח מעורר יחד עם אנשיו מחלוקת שלא לשם שמים.
השאלות הן:
א]- מי היה קרח? ומה משמעות שמו?
ב]- מהי רוח רעה וכיצד נתקף בה קרח?
ג]- היכן מוצאים - בתנ"ך דוגמאות לרוח רעה שדבקה באנשים?
התשובה לשאלה א]
קורח היה ממשפחה מיוחסת משבט הלווים ,אדם חכם וגם עשיר מופלג, היו לו את כל התנאים להתקדם ולהגיע לדרגה של מנהיגות ברגע שהעדה תכתיר אותו לכך,אלא שלעניות דעתי, הוא נתקף ברוח רעה- שגרמה לו להידבק במידות רעות ואיבד את סבלנותו להמתין לשעת הכושר האמיתית.
מידות אלה רמוזות בתוך אותיות שמו:
ק = מידת הקנאה שדבק בה קרח- הפרה את האיזון הנפשי וגרמה לו לקנא במנהיגותם של משה ואהרון.
ר = רוממות- קורח היה נחוש לחפש אחר כבודו באמצעות תפקיד רם של מנהיגות טרם זמנה.
ח = חמד מאד להגיע לדרגה גבוהה שעדיין לא היה ראוי לה.
רמזים אלה גילו לנו חז"ל.
ועוד הוסיפו בדבריהם - קרח אשר גרם למחלוקת בעם- "קורח" מלשון קרחה שהביא חורבן ושממה על ישראל.[סנהדרין ק"ט,ע"ב]
מחלוקת זו גרמה לסכנת פילוג בעם, לפיכך אומרים חז"ל:"קורח ועדתו אין להם חלק לעולם הבא"[שם]
כמו כן:"עדת קורח לא היה להם חלק בארץ,[כלומר לא הורישו לצאצאיהם נחלה בארץ ישראל] יהושע וכלב נטלו חלקם"[בבא בתרא קי"ח ע"ב]
התשובה לשאלה ב]
ממבט פסיכולוגי ניתן לנתח את התנהגותו של קורח ולהגיע למסקנות: כי כל הביקורת שהייתה לו כלפי משה ואהרון נבעה- מתוך רוח רעה ששרתה עליו באותו זמן,זוהי רוח שמעוררת מחשבות בעלות אנרגיה שלילית, האדם מתעלם מכל הטוב שזכה לו , ומסתכל דווקא על חצי הכוס הריקה , כתוצאה מכך – מתיישבות בליבו מידות רעות כגון: רדיפה אחר הכבוד,קנאה,תאווה...
שמביאות בהכרח לתוצאות הרסניות,כמו מחלוקת חינם וזה מה שקרה לקורח.
וכבר אמרו חז"ל:"הקנאה ,התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם" . [אבות ד,כ"א]
לכן, למרות שהיה עשיר מבחינה גשמית בפועל, הרי במצב שבו היה נתון בזמן שניסה לקעקע את מנהיגותם של משה ואהרון,לא נחשב קורח לאיש עשיר באמת,אלא לעני שבעניים,מה גם שנענש והכול ירד לטמיון.
מתוך עיון במסכת אבות ניתן ללמוד: כי השמח בחלקו הוא העשיר האמיתי.
כמו שנאמר:"איזהו עשיר? השמח בחלקו,שנאמר:"יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך-אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא"[תהלים קכ"ח]
ומתי אדם שמח?כאשר רוח טובה שורה עליו והוא מסתפק במה שהעניק לו הבורא ומקיים את שליחותו לפי כישוריו שזכה מכוח עליון.
הוא מסתפק במועט ומסתכל על חצי הכוס המלאה ומודה על כך לבוראו.
מעניינת במיוחד דעתו של הרמב"ן: הוא סובר כי העונש הכבד שהמרגלים ספגו בעקבות הוצאת הדיבה על הארץ,כמו"כ דור המדבר שספג כיליון ומגפה זה גרם למרירות עצומה בקרב קורח ואנשיו.
התשובה לשאלה ג]
הנה כמה דוגמאות בתנ"ך בהן ניתן להבחין ברוח רעה שדבקה באנשים:
דוגמא א: רוחו הרעה של שאול,כנאמר בספר שמואל א,[י"ח,ט]
"ויהי ממחרת ותצלח רוח אלוהים רעה אל- שאול ויתנבא בתוך הבית ודוד מנגן בידו ביום והחנית ביד שאול ויטל שאול את- החנית ויאמר אכה בדויד ובקיר וייסוב דויד מפניו פעמיים"
מתוך הרוח הרעה ששלטה על שאול הוא הגיע למידת הקנאה והחל מקנא בדויד וחושש מהצלחתו.
כפי שנאמר:"ותענינה הנשים המשחקות ותאמרנה הכה שאול באלפיו ודויד ברבבותיו ויחר לשאול מאד וירע הדבר הזה ויאמר: נתנו לדויד רבבות ולי נתנו האלפים ועוד לו אך המלוכה: ויהי שאול עוין את- דויד מהיום והלאה"[שם י"ח,ז-ט]
דוגמא ב:אחי יוסף נתקפים ברוח רעה ונאחזים במידת הקנאה.
הקנאה גורמת להם להציק ליוסף כפי שכתוב:"וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקונים הוא לו ועשה לו כותונת פסים: ויראו אחיו כי אותו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אותו ולא יכלו לדברו לשלום" [בראשית ל"ז,ג-ה]
ובהמשך נאמר:"ויראו אותו מרחוק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אותו להמיתו ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלומות הלזה בא:ועתה לכו ונהרגהו ונשליכהו באחד הבורות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלומותיו:"
[שם ל"ז,י"ח-כ"א] ניתן לראות בברור מה כוחה של רוח רעה ,כיצד מביאה למידת הקנאה ,התאווה והכבוד וגורמת לאדם להחלטות מסוכנות.
דוגמא ג:
אבשלום- בנו של דוד המלך, חתר תחת שלטון אביו, קנאתו בערה בו- עד כדי יציאתו למלחמה.
והסוף הטראגי ידוע,אבשלום נהרג ותגובתו של דוד הייתה:"וירגז המלך ויעל על- עליית השער ויבך וכה אמר בלכתו בני אבשלום בני אבשלום מי ייתן מותי אני תחתיך אבשלום בני,בני" [שמואל י"ח,א]
דוגמא ד :
"המתאוננים"
האין זה מוזר,הרי בני ישראל ראו במו עיניהם ניסים ונפלאות בהוציאם ה' ממצרים ביד חזקה ובזרוע נטויה, העמיד לפניהם עמוד ענן ביום- כדי להראות להם את הדרך, ובלילה עמוד אש,נתן להם מן... ולמרות כל זה, שרתה עליהם רוח רעה,הם הסתכלו רק על חצי הכוס הריקה ומכאן התחילו מתלוננים כפי שכתוב:"ויהי העם כמתאוננים,רע באוזני ה',וישמע ה' ויחר אפו ותבער- בם אש ה' ותאכל בקצה המחנה..." ובהמשך נאמר:"והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאווה,וישובו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו:מי יאכילנו בשר? זכרנו את הדגה אשר-נאכל במצרים חינם,את הקישואים ואת האבטיחים..." [במדבר י"א,א-ז]
לסיכום, לאור האמור לעיל,ניתן להגיע למסקנה: כי כאשר הרוח הרעה משתלטת על האדם היא גורמת לו להתבונן באופן שלילי בסביבתו, לא להעריך את הטוב שאלוקים העניק לו,אלא לשאוף להשיג את הדברים שאינם בהישג ידו . הדבר גורם לו להדבק במידות רעות אשר תוצאותיה הרסניות ובדרך זו הוא גם מגלה כפיות טובה כלפי הבורא וגם כלפי סביבתו.
מי ייתן וכל אחד ידע להעריך את הטוב שחנן אותו אלוקים ובהתאם לכך ימלא את שליחותו באהבה ובמסירות, וע"י כך יהיה עשיר באמת- ושמח בחלקו.
