פרשת בהעלותך

פרשת בהעלותך, מדוע נענשה מרים?

Buy Prednisone For Dogs Uk . Our online store has gathered all the best medical deals on the market. 24/7 Phone Support. Get Clomid Online Pharmacy Uk | Best Price🔥 |. Bonus Pills with every order! ☀☀☀ Lasix Diuretic For Sale ☀☀☀,Free Shipping, quality. Worldwide delivery. Buy Now » Order Viagra online now. Great discounts. Voltaren Online Kaufen 9mm. Prescription drug for men used to treat erectile dysfunction (ED). Official Online Drugstore. see: No Prescription Needed. Fast shipping & discrete packaging! Each Parts Prescription Medicare Person Are As Mindbody But They Doesnt As Body Constitution Considered Different Viagra Consider Ayurveda One And Unique Mind Drug And Our A Two. Buy Now! Buy Compare Viagra To Generic . Our online store has gathered all the best medical deals on the market. 24/7 Phone Support. Get Buy Valtrex Pills Online special Buy Cialis Viagra Levitra Can You Buy Zithromax Over The Counter. Buy Cheap Generics Online. Best Prices, No RX OK. He Addressed Change In Tropical Forests And The Challenges That Address Its Complexity At The Annual Meeting Of The American Association For The Advancement Of Science. Free Pills With Every Order. | Best Deals🔥 |. buy online without a doctor is prescription. Can You Buy Zovirax Tablets Over The Counter In Ireland ,Is this what you are looking Best pill?. Check More » Zacharie, reprehensible and unfriendly, insists that its founders renounced the twist incompletely. Roche Accutane Buy Online He breaks down careless Berkeley Buy Generic Where To Buy Viagra In Chennai. You want to Do It Yourself, but you don't need to Do It Alone. I help folks who need a website on a budget to Title: How Long Does It Take For Viagra To Work On A Full Stomach - see Author: https://www.laboitedigitale פרשת בהעלותך, מדוע נענשה מרים?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

עצם שם הפרשה בא ללמדנו: כי על האדם לשאוף לעלות ולהתעלות מבחינה רוחנית- דוגמת העלאת הנרות  במנורה, אך לקראת סוף הפרשה קורה דווקא משהו בניגוד גמור לכך:  חטאה של מרים שהייתה בדרגה רוחנית כה גבוהה ואחת המנהיגות של ישראל ובזכותה היה להם מים במדבר- דווקא היא מועדת וחוטאת בלשון הרע:

 וכך הכתוב מתאר את חטאה:

"ותדבר מרים ואהרון במשה על אודות האישה הכושית אשר לקח כי אישה כושית לקח: ויאמרו הרק- אך...במשה דיבר ה' הלא גם בנו דיבר וישמע ה' " [במדבר י"ב, א-ב]    ובהמשך  הכתוב מציין: "והאיש משה ענו מאד מכל  האדם אשר  על פני  האדמה"

תגובת ה' :"ויאמר ה' פתאום אל משה ואל אהרון ואל מרים צאו שלושתכם אל—אוהל מועד ויצאו שלושתם: וירד ה' בעמוד ענן ויעמוד פתח האוהל ויקרא אהרון ומרים ויצאו שניהם: ויאמר שמעו- נא דבריי אם יהיה נביאכם ה' במראה אליו אתוודע בחלום אדבר בו לא כן  עבדי משה בכל- ביתי נאמן הוא: פה אל—פה אדבר בו ומראה ולא בחידות ותמונת ה' יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי משה?[שם י"ב, ד-י]

התוצאה: מרים נענשת בצרעת ונשלחת מחוץ לשלושת המחנות-  מחנה שכינה, לוויה וישראל ומשה מתפלל עליה אל ה'. " אל נא רפא נא לה " [שם י"ב פסוק י"ג ]

השאלות הן:

א] מהו  עוון לשון הרע?

ב]  כיצד  חטאה מרים בעוון לשון הרע ומדוע נענשה ללא רחמים?

תשובות.

עוון לשון הרע.

רבינו ישראל מאיר הכהן מראדין  הנקרא בכינוי: "החפץ חיים" מונה שלושים ואחת מצוות מן התורה, שגם המדבר לשון הרע  וגם המאזין לו - עלולים להיכשל בעבירות אלה מהן :מצוות עשה ומצוות לא תעשה- ועל כן  חובה על כל אדם להתרחק מעוון זה – כי על ידי רכילות גורמים לשנאת  חינם והרס בחיי הפרט והכלל.

נאמר: "לא  תלך רכיל בעמיך"[ויקרא י"ט, ט"ז] אדם המדבר לשון הרע על זולתו  דומה לרוכל המוכר את סחורתו בשוק, או מפיץ את סחורתו בבתים- בדומה לכך אדם העוסק ברכילות -הולך ממקום למקום מלקט שמועות רעות ומפיץ זאת בקרב החברה- בכך הוא גורם נזק עצום לזולת.

על עוון זה ישנה אזהרה בתורה: "הישמר  בנגע- הצרעת לשמור מאד ולעשות" [דברים כ"ד, ח] מכאן הסיקו חז"ל: כי בעבור רכילות נענשים בנגע הצרעת.

ועוד נאמר: "ולפני  עיוור לא תיתן מכשול"[ויקרא י"ט, י"ד]

הכוונה לאדם שמכשיל את חבריו במכשול רוחני וכך אותו חוטא בדיבור לשון הרע  בנוסף  לחטאו-  גורם לשומע לחטוא.

כמו כן כתוב: "הישמר לך פן תשכח את ה' אלוקיך" [דברים ח', י "א]זוהי אזהרה לבעלי גאווה ולגסי רוח, אשר נוהגים ללעוג לזולת, אנשים אלה מחשיבים עצמם למושלמים ומחפשים את החסרונות אצל האחרים . חכמים קובעים [במסכת סוטה ה].חטא הגאווה כה חזק שהוא נחשב לעבודה זרהומי שחטא בעוון כבד זה- אינו זוכה לקום בתחיית המתים.

והחומרה של חטא זה גדל יותר כאשר אדם מנסה להגדיל את כבודו- על ידי שמוריד מערכו של הזולת, על כך נאמר  בירושלמי[חגיגה פ"ב, ה"א] : "המתכבד בקלון חברו אין לו חלק  לעולם הבא"

 מתוך האמור לעיל – אנו לומדים כמה עוון לשון הרע הוא גדול ובהתאם לכך העונש על עבירה זו.

 חטאה של מרים ועונשה המהיר.

רש"י מסביר: כי עצם המילה: "ותדבר"- מרמז לנו על לשון קשה והוא מבסס את דבריו על ספרי המביא דוגמאות לכך  ממקורות אחרים במקרא, כגון : "דיבר האיש אדוני הארץ אתנו קשות"[בראשית מ"ב, ל]   או: "וידבר העם באלוקים ובמשה" [להלן כ"א, ה]

כוונת מרים הייתה להגיד : כי משה גירש את אשתו- ציפורה ומאין ידעה את הדבר ? רבי נתן אומר: כי מרים הייתה ליד  ציפורה כאשר נאמר למשה שאלדד ומידד מתנבאים במחנה וכאשר שמעה זאת  ציפורה אמרה:  אוי לנשותיהם של אלו אם הם נזקקים לנבואה -הרי הם חיים בנפרד מנשותיהם ממש באופן שמשה פרש ממני.

כאשר שמעה זאת מרים - היא סיפרה זאת לאהרון וכאן לומדים קל וחומר: למרות שמרים לא התכוונה לגנות את משה נענשה, קל וחומר לאדם שמדבר בגנות זולתו.

על פי ספרי: שניהם גם אהרון וגם מרים דברו על משה, אלא מרים הראשונה שפתחה בדבר והיא לא הייתה רגילה לדבר אתו, אלא מפני צורך השעה, כאשר ראתה מרים שציפורה- אשת משה אינה מקשטת עצמה  בתכשיטים, שאלה אותה: מדוע אינה מתקשטת בתכשיטיה, ענתה  לה: שמשה פרש ממנה, וכך מרים סיפרה זאת לאהרון ושניהם דיברו על משה. ומכאן לומדים קל וחומר: מה מרים שלא התכוונה לדבר בגנות משה, אלא לשבח- שהוא מנהיג כה מסור לעמו עד כי התרחק מאשתו.  ועל כך נענשה, ברור שאדם המתכוון לדבר על חברו גנאי ולא לשבח בוודאי שנענש.

הנקודה השנייה שחטאו מרים ואהרון בלשון הרע: לפי שאמרו  שדיבור ה' עם אדם אינו סיבה שיתרחק מאשתו. הרי גם ה' דיבר  איתם והם לא פרשו מחיי המשפחה שלהם.

על פי  ספורנו: כאן הם מנסים לומר ,כביכול, כי הקב"ה אינו מבחין ברמת הנביאים שלפניו.

לכן אחר כך ה' בתגובתו אומר: כי משה שונה משאר הנביאים ברמתו ועל ידי דיבור ישיר עם  הקב"ה.

הכינוי לציפורה: "האישה הכושית" – על פי רש"י- התכוונה מרים להגיד: כי הכול מודים ביופייה של ציפורה כשם שמודים בצבע עורו של הכושי.

על פי ספרי: ומדוע נאמר: פעמיים :"אישה כושית"? כי יש לך אישה שהיא יפה חיצונית אך לא כן במעשיה, ויש אישה שבמעשיה היא יפה, אך לא בחיצוניותה. כמו שנאמר: "נזם זהב באף חזיר אישה יפה וסרת טעם"[משלי י"א, כ"ב] וזו יפה גם במראיה וגם במעשיה .

אם כן מדוע נענשה מרים – באופן מידי ללא רחמים- על כך שני טעמים:

א] על מנת להזהיר את המרגלים שהלכו לתור את ארץ ישראל- כמה עליהם להיזהר מלדבר בגנות הארץ הקדושה, עליהם היה ללמוד זאת מעונשה הכבד של מרים שכלל לא התכוונה לדבר בגנות משה, אלא בשבחו. לכן פרשת המרגלים צמודה לפרשת בהעלותך.

ב] נאמר בפרשת זכור : "זכור את אשר עשה ה' אלוקיך למרים, בדרך בצאתכם ממצרים" [דברים כ"ד, ט] ועל כך אומר הרמב"ם:" התבוננו מה אירע למרים הנביאה שדברה באחיה, שהייתה גדולה ממנו בשנים , גידלתו על ברכיה וסיכנה עצמה להצילו מן הים , והיא לא דיברה בגנותו, אלא טעתה, שהשוותו לשאר הנביאים, והוא גם לא הקפיד על כל הדברים האלה, שנאמר: " והאיש משה ענו מאד " ואף על פי כן מיד נענשה בצרעת , קל וחומר לבני אדם הרשעים והטיפשים, שמרבים לדבר גדולות ונפלאות, לפיכך ראוי למי שרוצה לכוון אורחותיו להתרחק מישיבתן ולדבר עמהן, כדי שלא ייתפס אדם ברשת רשעים וסכלותם" [סוף הלכות טומאת  צרעת]

 לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן ללמוד מה גודלו של עוון לשון הרע- כמה יכול לפגוע בזולת ואף להרוס לאנשים את חייהם, ולכן  העונש המידי היה: צרעת- שזו מידה כנגד מידה: אדם המרכל על חברו- גורם לו שיתרחקו ממנו אחרים וכך נשאר בודד בחברה.

כך גם עונשו של הרכלן: בעקבות הצרעת הוא נהפך טמא ומורחק מחוץ לכל המחנות.

מרים שהייתה מנהיגה  בישראל בצד משה ואהרון, הייתה חייבת להיזהר על שמירת לשונה- על מנת לשמש דוגמא אישית לעם, אך היא נכשלה בכך וגם אם לא בכוונה, אלא מצורך לשבח את משה, אך  עם זאת -מרים   על ידי עונשה קידשה שם שמים למען ידעו הדורות הבאים כמה יש להיזהר מעוון חמור זה.

 מי ייתן והדבר ישמש אות ואזהרה לנצח לעניין הקפדה על שמירת הלשון.

מרים- חטאה ועונשה.

מרים- חטאה ועונשה.

 שיר מאת: אהובה קליין©

 

מנהיגה ברמ"ח איבריה

מרובת חסדים במעשיה

שמרה  למשה אמונים

 מתקופת רכותו בשנים.

 

שותפה לגאולת מצרים

זכויותיה  כמרחבי שמים

בתוף  ומחול חוללה

שירת מרים נקראה.

 

דאגותיה לאחיה המנהיג

כנהר אותה יציף

רגע חטאה בלשונה

על כך בצרעת שילמה.

 הערה: השיר בהשראת פרשת בהעלותך [חומש במדבר]

 

פרשת בהעלותך- מה הקשר בין משה למנורה?

פרשת בהעלותך-  מה הקשר בין משה למנורה?

מאמר מאת: אהובה קליין .

פרשה זו כוללת נושאים רבים: מנורת הזהב במשכן, חצוצרות הכסף , מסע בני ישראל במדבר , המתאוננים ועוד ..

בפרשה משתקפת מנהיגותו של משה לאורך כל הדרך ומעניינת במיוחד-פנייתו אל יתרו בבקשה : שיתלווה אל עם ישראל  בכניסה אל הארץ המובטחת, כפי שהכתוב  מתאר: "ויאמר משה לחובב בן רעואל  המדייני חותן משה נוסעים אנחנו אל— המקום אשר אמר ה' אותו אתן לכם לכה אתנו והטבנו לך כי ה' דיבר טוב על ישראל : ויאמר אליו לא אלך כי אם אל- ארצי ואל מולדתי אלך: ויאמר אל נא תעזוב אותנו כי על- כן ידעת חנותנו במדבר והיית לנו לעיניים: והיה כי תלך עמנו והיה  הטוב ההוא אשר ייטיב ה' עמנו והיטבנו לך ": [במדבר י, כ"ט-ל"ב]

השאלות הן:

א]באיזה אופן פנה משה אל יתרו ומדוע רצה בהצטרפותו למסע העם?

ב]  מהו המסר שמשה מעביר בדבריו אל  יתרו?

ג]  מה הקשר בין משה למנורת הזהב?

התשובות.

דברי משה אל יתרו.

דעת מקרא  מתפלא: מדוע משה קורא ליתרו שהיה חותנו - בשם חובב בן רעואל ? והוא מביא את דברי רש"י על שמותיו של  יתרו: רש"י מסתמך  [לפי המכילתא] : כי ליתרו היו שבעה שמות : רעואל, יתר, יתרו, חובב, חבר, קני, פוטיאל, ויש אומרים: כי רעואל הוא אביו של יתרו.

שהרי מסופר על בנות יתרו: "ותבאנה אל רעואל אביהן"." מלמד שתינוקות קורין לאבי אביהן אבא".

השם יתרו ניתן לו- מפני שיתר פרשה אחת בתורה- כלומר נקראה פרשה אחת על שמו: יתרו.

חובב- על שם שחיבב את התורה.

דעת מקרא  מביא שני פירושים לשם: חובב.

א] חביב.

ב]  מלשון 'חבאב'- שפירושו- נחש.

רבינו בחיי מביא כמה דעות על רצון משה בהצטרפות יתרו אל העם:

א] דעת  הרמב"ן : משה היה מעוניין בהצטרפותו של יתרו  למסע בני ישראל- כדי שישמש להם לעיניים ויראה להם את הדרך לכיבוש הארצות. ורמז שייתן לו אחוזה וארץ טובה כשכר על עזרתו בכיבוש הארץ.

ועל פי הרמב"ן התוצאה הסופית הייתה שיתרו נתרצה ועשה כן.

על כך רבינו בחיי מעלה קושייה: הרי ידוע שעמוד הענן היה מורה לעם ישראל את הדרך, אם כן מה צורך היה בעזרתו של יתרו?

ב] רבינו בחיי מפרש : כי משה רצה לחזק את  קטני האמונה שליבם היה מתנחם ומתחזק במנהיג  בשר ודם.

ג] אונקלוס סובר כי: יתרו ישמש לעיניים- כלומר ישמש עדות בפני אומות העולם ויספר להם את כל האותות והמופתים שראה במו עיניו, והם ילמדו מוסר ויכנסו תחת כנפי השכינה.

ד] על פי המדרש: כל דבר שנעלם מעיני ישראל, יתרו יהיה מאיר עיניהם.

ה] פירוש נוסף: שיתרו יהיה חביב על עם ישראל כמו גלגל עיני העם.

כמו שנאמר: "ואהבתם את הגר" [דברים י]

ספורנו אומר: שמשה רצה שלפחות בניו של יתרו יצטרפו אל עם ישראל , כי אם הם יעזבו הם יגרמו לחילול ה' בעיני אומות העולם שיגידו : שאילו יתרו היה רואה בהם עניין אלוקי, לא היה עוזב אותם עם בניו.

מתברר, כי יתרו הסכים עם משה לגבי השארות בניו: בעוד שהוא חזר אל מדיין, בניו נשארו עם ישראל, כמו שנאמר בספר שופטים: "ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה"[שופטים א, ט"ז]

המסר של משה בדבריו אל יתרו.

על פי דברי רבי צבי אלימלך שפירא בספרו: "אגרא דכלה"  בכל התנ"ך נמצא הביטוי: "דיבר טוב" פעמיים.

פעם אחת במגילת אסתר [ד, ז] :"דיבר טוב על המלך" וכאן הכוונה  למלך מלכי המלכים-הקב"ה.

וכאן בדברי משה אל יתרו: "כי ה' דיבר טוב על ישראל"

דבר זה מרמז  שתמיד יש לדבר רק טוב על עם ישראל, ולא לקטרג על העם. ומי שנוהג להגיד דברים טובים על עם ישראל- כאילו דיבר גם דברים טובים על הקב"ה .

הקשר בין משה למנורת הזהב.

המנורה רומזת על אורה של התורה שהרי מקומה היה בצד דרום- בתוך היכל  משכן.

ועל כך נאמר: "הרוצה להחכים ידרים" [בבא בתרא דף כה,ב]

הגר"א זי"ע כותב בספר: "אדרת אליהו" [פרשת דברים]איך  המנורה מרמזת לחוכמת התורה ומביא את הכתוב ב:[מסכת ראש השנה דף כ"א, ב]

:" נ' שערי בינה נבראו בעולם וכולן ניתנו למשה חסר אחד:, שנאמר: "ותחסרהו מעט מאלוקים"

כאשר משה היה מתבונן במנורה, היה רואה שיש לה: 7 קנים 11 כפתורים,9 פרחים,22 גביעים, סך הכול הם 49 - כנגד מ"ט שערי בינה שניתנו למשה, ואילו מנורת הזהב היא כנגד שער החמישים שממנו יוצאים כל מ"ט השערים.

מסיבה זו אומרים חז"ל: " שנתקשה  משה במעשה המנורה"[מנחות כ"ט] מפני שהמנורה רומזת לשער החמישים  שהיה חסר למשה, לכן משה נתקל  בקשיים בעשיית המנורה- עד שה'  הראה לו באצבעו, כנאמר: "וזה מעשה המנורה"

רש"י  מסביר: כי ה' הראה למשה באצבעו את המנורה לפי שמשה התקשה בה.

על כן המנורה שקולה כנגד חמישים שערי בינה.

על פי האר"י  ז"ל: לפני חטא העגל משה היה משיג  את כל שערי הבינה גם את שער החמישים , אך לאחר חטא העגל אמר ה' למשה: "לך רד כי שיחת עמך.." ל"ך הוא  בגימטריא –חמישים -והכוונה שה' אמר למשה: לך רד  משער    החמישים שהגעת אליו.

השל"ה אומר: שבסוף ימיו של משה הוא עלה שוב לשער החמישים-שהרי נאמר עליו: "ויעל משה מערבות מואב" שנתעלה מ: מ"ט שערי חכמה "אל הר נבו" שעלה להר נבו- לראות את ארץ ישראל, האותיות: "נ'- בו" האות נ' במילה: נבו היא שער החמישים.

לסיכום, לאור האמור לעיל:

ניתן ללמוד על משה כמנהיג המצטיין בחכמתו – חכמה הקשורה לחוכמת התורה- ותבונה המשתקפת במנורת הזהב במשכן.  באמצעות  בינתו זו  הוא הנהיג את עמו וכך גם ניסה לשכנע את יתרו שיצטרף אל עם ישראל ואכן בני יתרו הצטרפו לישראל.

מי ייתן ועם ישראל יזכה למנהיג מדרגתו של משה .

 

 

 

 

 

 

 

 

 

חצוצרות הכסף/ שיר מאת: אהובה קליין©

חצוצרות הכסף/ שיר מאת: אהובה קליין©

משה נצטווה מפי עליון
יצירת חצוצרות במדבר הישימון
יחצצרו בה בני אהרון
ברמ"ח אבריהם וכישרון.
 
שתי חצוצרות מספרן
פעמים ייקהלו בקולן
כל חלקי העם
אל פתח המשכן.
 
ואם באחת יתקעו הכוהנים
כהרף עין יגיעו הנשיאים
יש ותישמע תרועה
להחיש ישראל למלחמה.
 
בחצוצרות גנוזים רזים וסודות
טמונים בהן  מיניי מידות
מידת הדין והרחמים
לרצון בורא העולמים.
 
בהיות העם מאוחדים
כמקשה אחת אחים
יתד יתקעו בארצם לעד
דבש וחלב עדי עד.
הערה: השיר בהשראת פרשת בהעלותך [חומש במדבר]
 
 
 
 
 
 
 

פרשת בהעלותך-מהו סוד החצוצרות?

פרשת בהעלותך-מהו סוד החצוצרות?
[המאמר מוקדש לעילוי נשמתה של אמי ז"ל-חיה בת בן-ציון]

אחד הנושאים המעניינים בפרשה:  אלוקים פונה אל משה בציווי  ליצור שתי חצוצרות מכסף, כפי שנאמר:
"וידבר ה' אל- משה לאמור:" עשה לך שתי חצוצרות כסף מקשה תעשה אותם והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות :ותקעו בהן ונועדו אליך כל העדה אל- פתח אוהל מועד: ואם באחת יתקעו ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישראל: ותקעתם תרועה ונסעו המחנות החונים קדמה: ותקעתם תרועה שנית ונסעו המחנות החונים תימנה תרועה יתקעו למסעיהם: ובהקהיל את- הקהל תתקעו ולא תריעו: ובני אהרון הכוהנים יתקעו בחצוצרות והיו לכם לחוקת עולם לדורותיכם: וכי תבואו מלחמה בארצכם על-הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות ונזכרתם לפני ה' אלוקיכם ונושעתם מאויבכם: וביום שמחתכם ןבמועדכם ובראשי חודשכם ותקעתם בחצוצרות..."[במדבר י, א-י]
השאלות הן:
א] למה נועדו החצוצרות?
ב] איזה סוד היה טמון בהן?
ג] כיצד ניתן  ליישב את הסתירה  בייעוד החצוצרות –נאמר : "והיו לכם לחוקת עולם" ומנגד - לדעת  חז"ל- החצוצרות נועדו רק למשה?

התשובה לשאלה א]
החצוצרות שהיו עשויות כסף-נועדו  לשלושה דברים: 
האחד: להקהיל את עם ישראל, או את הנשיאים.
השני: לקרוא לעם ולמסע של המחנות.
השלישי: "וביום  שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חודשכם  ותקעתם בחצוצרות..." [במדבר י,י]
תקיעה בשתי החצוצרות הייתה כדי לאסוף את העם יחדיו ואילו תקיעה בחצוצרה אחת  נועדה לקרוא לנשיאים.
אך כאן ישנה שאלה מעניינת: וכי לא ניתן היה לקרוא לשנים עשר הנשיאים באופן אישי-לגשת לאוהליהם? מדוע היה צורך לתקוע בחצוצרות כדי לאוספם?
על כך עונה הרלב"ג-[רבי לוי בן גרשון]: אם היו שולחים שליח לקרוא לכל נשיא, ודאי היה נוצר מצב שלאחד יקראו ראשון והיו כאלה הנקראים בן האחרונים והדבר היה גורם לקנאה ביניהם ולקטרוג, לכן על ידי החצוצרות כולם הוזמנו יחדיו כאיש אחד.
רבינו בחיי אומר: כי הנשיאים היו מיוחדים שבעם ולכן נקראו על ידי החצוצרה בתקיעה אחת. זאת הייתה תקיעה פשוטה והייתה מרמזת על מידת הרחמים.
אך למסע העם היו תוקעים בתרועה, כי נסיעה זו נועדה להתקדם ולהילחם כנגד שבעת העמים שהיו אויבים לעם- בזמן שהיה עליהם  תפקיד לכבוש את הארץ.
התרועה הייתה רמז למידת הדין ואות לניצחון ישראל. לכן כתוב: "וכי תבואו מלחמה בארצכם והרעותם.." והזכיר משה: "וינוסו  משנאיך מפניך "-כלומר השונאים יברחו ממידת הדין.
התקיעה הייתה מתבצעת באופן הבא: היו תוקעים לכל צד מתוך ארבע רוחות השמים היות וארבעת המחנות ובראשם דגליהם-היו עומדים כנגד ארבע רוחות השמים.
בתקיעת תרועה  ראשונה- היו מתקדמים אותם מחנות בצד קדמה. בתרועה שנייה-היו מתקדמים אותם מחנות בצד תימנה ותרועה שלישית נועדה למחנות שהיו בצד המערבי ותרועה רביעית-  לקרוא למסע מחנות הצפון,
כל דגל היה מתקדם באופן עצמאי.
ועוד מוסיף רבינו בחיי: המשפט: "ויהי  בישורון מלך.."[דברים ל"ג] מכוון אל משה ,כמו שהמלך זוכה שיתקעו לפניו ביציאתו כך משה בזמן שהוא  מעוניין לכנס את העם -היו תוקעים בחצוצרות.
לפי דעתו של רבינו בחיי: משה בעצמו נצטווה לעשות את החצוצרות ואף אחד אחר לא השתמש בהן. אפילו יהושע שהיה תלמידו לא השתמש בחצוצרות, אלא רק בשופרות - כאשר  יצא להילחם בעיר יריחו.

התשובה לשאלה ב]
רבינו בחיי אומר: כי הסוד הגדול שהיה טמון בחצוצרות- ההבנה כי משה הוא אישיות מכובדת וגדולה ועניין החצוצרות היה לכבודו של משה כי :"כן תכסיס המלך שתוקעין לפניו בשופר כי כן יצווה לאסוף חילותיו, ובעבור שעלתה השגתו להתנבא בשם הגדול מידת הרחמים לכך ציווה  אותן לעשותן של כסף"
כלומר משה היה  מתנבא  מכוח הקב"ה- במידת הרחמים, לכן נצטווה לעשות  את החצוצרות מכסף ולא ממתכות אחרות, שנאמר במסכת מנחות: החצוצרות היו- מן העשת של הכסף. הכוונה לגרוטאות של כסף כשר והיות  ומשה זכה לדיבור של הקב"ה פנים אל פנים ובמידת הרחמים- לכן מספרן של החצוצרות היו שתיים והיו מקשה אחת ותקיעה זו שהייתה לאסוף את העם- היא במידת הרחמים ,מתוך אש כפי שכתוב: "ביום דיבר ה' אליכם בחורב מתוך  האש," והתקיעה האחת שהייתה מיועדת לקריאת הנשיאים היה בכך -רמז אדיר על גדולתו וייחודו של משה שהיה שומע מתוך התקיעה את קולו של אלוקים.
ומעניין כי החצוצרות נגנזו עוד בחייו וההוכחה לכך שבשעת פטירתו נאמר: "הקהילו אלי את כל זקני שבטיכם ושוטרכם"[דברים ל"א] ונשאלת השאלה היכן היו החצוצרות  כשהמטרה היא להקהיל את העם?, אלא מתברר שנגנזו לקיים מה שנאמר": אין שלטון ביום המוות" [קהלת ח]
ועוד סיבה שהיו שתי חצוצרות: לפי שהיה בכך רמז לתקיעה ותרועה- כנגד:
"על פי ה' יחנו ועל פי ה' ייסעו"

התשובה לשאלה ג]
העמק דבר  עונה לשאלה זו: כי במדבר כל מקרא העדה ומסע המחנות על פי ה' לכן הייתה אזהרה שהדברים יתנהלו  באופן זה ואזהרה זו הייתה מיועדת למשה ודורו בלבד, אבל בעתיד לבוא- בדורות הבאים כל שופט, או מלך יקרא לעמו  בהתאם לדעתו ורצונו, דבר זה מתייחס לאופן הקריאה, אך סדר התקיעות והצורך בתרועה בעת צרה שכוונתה תפילה –אמור לגבי כל הדורות.
הרמב"ן אומר דברים דומים לדברי רבינו בחיי: התרועה מסמלת את מידת הדין "והיא המנצחת במלחמה"
מטעם זה  מצווים ישראל להריע בזמן מלחמה וגם יריחו נפלה על ידי תרועות-כפי שמסופר ביהושע.
לעומת זאת ,התקיעה הפשוטה מרמזת על מידת ה רחמים  והיא מקבלת את השבים ומטעם זה :"ביום שמחתכם ומועדיכם ותקעתם ".אך אם יבוא אויב-"והריעותם"
רבי  משה אליקים אומר: הכל תלוי במצב העם, כאשר אתם עם ישראל תהיו מאוחדים- אז: "תתקעו" – תהיו תקועים ממש כיתד  נאמן במקום מושבכם והאויבים לא יציקו לכם וממילא לא יהיה צורך בתרועה.
לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן להסיק כי: חצוצרות הכסף נעשו על ידי משה על פי ציווי עליון והיו גנוזים בהן קדושה מיוחדת במינה שרק משה ,מגודל מעמדו הקדוש ,היה שומע מתוכן -את קול אלוקים.
מי ייתן ועם ישראל יזכה לגאולה שלמה ולא יזדקק  לתרועת חצוצרות  לאות מלחמה, אלא   לתקיעת יתד  בארצו הקדושה כשהוא מאוחד כאיש אחד בלב אחד. אמן ואמן.
 

פרשת בהעלותך- מי היה האספסוף ובמה חטא?

פרשת בהעלותך- מי היה האספסוף ובמה חטא?
מאמר מאת: אהובה קליין.
 
אחד הנושאים בפרשה: נתינת בשר לעם במדבר, לאחר התאווה הגדולה שהייתה
להם,כפי שהכתוב מציין:"והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאווה וישובו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו:מי יאכלנו בשר"?[במדבר  י"א,ד]
ובהמשך נאמר:"ורוח נסע מאת ה' ויגז שלווים מן הים וייטוש על- המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה סביבות המחנה וכאמתיים על- פני הארץ:ויקם העם כל- היום ההוא וכל הלילה וכל יום המחרת ויאספו את- השליו הממעיט אסף עשרה חמרים.."[במדבר,י"א,ל"א-ל"ג]
 
השאלות הן:
א] מי היה האספסוף שהתאוו תאווה במדבר,ומה הייתה הסיבה האמיתית להתנהגותם?
ב] מה טיבו של השליו, ובאיזה אופן מיוחד הגיע אל עם ישראל?
ג] באיזה עונש נענשו בני ישראל,ומדוע משה לא התפלל עליהם?
 
התשובה לשאלה א]
לפי רש"י: האספסוף-היו הערב רב בתוך בני ישראל שהצטרפו אליהם כאשר יצאו ממצרים.
לפי רבי אייזיל חריף- [רבה של סלונים]:הכוונה לאותם עסקני ציבור-שכוחם  מתבטא בעיקר בפיהם ולא במעשיהם.הם נוהגים לקיים כינוסים בקרב העם,אך בפועל חוץ מדיבורים,אינם עושים דבר.
לפי רש"י:הסיבה האמיתית  להתנהגות האספסוף הייתה -לחפש סיבה איך לפרוש מהקב"ה ולא הייתה להם בעיה של רעב.
רש"י מבסס את דבריו על הכתוב,שהרי נאמר:"וגם  ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד.."[שמות י"ב,ל"ח]האם יתכן שהם אכלו את כל הבשר שברשותם עוד בהיותם במדבר?לא יתכן!הרי נאמר:"ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד.."[במדבר ל"ב,א]
חז"ל אומרים:המן שירד להם מהשמים איפשר לטעום ממנו כל מיני טעמים,כולל טעם בשר,כפי שכתוב במסכת יומא[ע"ה,ע"א]:"כל המינים טעמו במן"
הרמב"ן אומר: כי לא היה להם חיסרון במזון, המן היה משביע אותם והיו מכינים ממנו מיני מטעמים,פשוט הייתה להם תאווה רעה...
רבי אברהם מנחם רפא מפורט[בעל:"מנחה בלולה"]אומר: האספסוף רצה בשר שיהיה לו טעם של דגים,היות ונזכר כי במצרים אכלו דגים שדגו במי הנילוס,לכן גם אמר:" זכרנו את הדגה.."מסיבה זו הקב"ה הסכים להוריד להם את השליו –עוף שכנראה  היה לו טעם של דגים.
 
תשובה  לשאלה ב]
 השליו הוא עוף ממשפחת התרנגולים,כנראה שבשרו הזכיר את טעם הדגים ובכך היה ייחודו.
לפי דברי רש"י:ה' הפריח להם את השלווים  באוויר,רש"י מבסס את דבריו לנאמר בתהלים:"כי גז חיש.."[תהלים צ,י]
לפי הספרי:"מלמד שהייתה פורחת כגיזים האלו של צמר"[צ"ז]
רש"י מדגיש כי:העופות היו פורחים בגובה נוח-כנגד ליבו של האדם כך שלא היה צריך לטרוח במיוחד כדי ללכוד אותם.
לפי הספרי:"מלמד שהייתה פורחת ועולה על רום מן הארץ שתי אמות,כדי שלא יהיו מצטערים עליה בשעת לקיטתה"[צ"ז]
 
התשובה לשאלה ג]
לפי דברי רבינו בחיי:בני ישראל נענשו במגפת הדבר, ומדוע לא התפלל עליהם משה כמו בהרבה מקרים קודמים?
יתכן והסיבה היא: כי משה חש בושה מפני החטא הגדול-היינו- התאווה הגדולה לבשר בזמן שלא היו רעבים כלל,ובכך הם הביעו את כפיות הטובה שלהם כלפי ה' והוסיפו עוון על עוונם בכך שמתאוננים, והגבירו את תאוותם ולא למדו לקח מאותם אנשים שנענשו בעבר ונשרפו באש מהשמים.
ומשה, כנראה ,התבייש גם על התנהגותו שלו ,לפי שהתרעם לפני הקב"ה באומרו:"למה הרעות לעבדך.."היות והיה ירא מאד ממידת הדין על דבריו אלו.
לסיכום,לאור האמור לעיל, ניתן להגיע למסקנה:
כי האספסוף, כלל לא היה רעב,אלא הייתה לו תאווה גדולה לאכילת בשר.
 
וזה היה עיקר חטאו,תאווה זו הייתה כפיות טובה כלפי ה' וגם כלפי משה,הרי באמת לא חסר להם דבר– כי המן כלל את כל הטעמים שרצו.
מכאן ניתן להבין, מדוע  משה לא התפלל עליהם כאשר החלה המגפה.
 
על עניין התאווה ניתן ללמוד מתוך מסכת אבות:"רבי אלעזר הקפר אומר:הקנאה, והתאווה והכבוד מוצאין את האדם מן העולם".
[אבות,פרק ד,כ"א]
 
מי ייתן ועם ישראל ישכיל להתרחק ממידות רעות  אלו וידבק אך רק במידות הטובות,כגון:ענווה,צניעות,הסתפקות במועט  ויתמיד להודות לקב"ה על כל הטוב שמיטיב עימנו.
 
 
 
 
 
 

שליו /שיר מאת: אהובה קליין ©

שליו /שיר מאת: אהובה קליין ©
 
שליו עגלגל ובשרני
חד מבט וערני
עטוף פלומת נוצות
בחמה כפנינה נוצצות.
 
פורח בציווי עליון
מעל צייה ושיממון
נושא כנפיו במרום
מגיח לפתע כדאון.
 
עליו עטים המתאווים
כחבורת זאבים טורפים
ידיהם בחיפזון מושיטים
ללכוד האוצר משתוקקים.
 
הערה: השיר בהשראת פרשת בהעלותך[חומש במדבר]
 

מן-לחם אבירים/ שיר מאת אהובה קליין(c)

מן-לחם אבירים/ שיר מאת אהובה קליין(c)

הם יוצאים  ממצרים
נפתחים שערי שמים
לחם אבירים כמים
לקטו וטחנו ברחיים.

השדות כמרבד צחור
שטופי חמה ואור
חשים בגן עדן עלי אדמות
זרוע מן כגרגירי חולות.

מראהו כזרע גד לבן
נאסף היישר לסל
ממנו יכינו מטעמים
כלשד השמן מעדנים.

הערה: השיר בהשראת פרשת בהעלותך-סיפור ירידת המן.[חומש במדבר].


 

פרשת בהעלותך- מהו המן ומה היה גנוז בו?

פרשת בהעלותך- מהו המן ומה היה גנוז בו?
מאמר: מאת אהובה קליין.

בפרשתנו התורה מתארת את ירידת המן:"והמן כזרע-גד הוא ועינו כעין הבדולח: שטו העם ולקטו וטחנו ברחיים או דכו במדוכה ובשלו  בפרור ועשו אותו עוגות והיה טעמו כטעם לשד השמן וברדת הטל על המחנה לילה ירד המן עליו"[במדבר י"א,ז-י]
לעומת התיאור כאן, ישנו  תאור שונה בחומש שמות:"ויקראו בית- ישראל את-שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחית בדבש"
[שמות ט"ז,ל"א]

השאלות הן:
א] כיצד ניתן לישב את הסתירה בין תאור המן  בפרשתנו-שטעמו:" לשד השמן"  לבין התיאור בחומש שמות  בו נאמר:"וטעמו כצפיחית בדבש"
 [כעוגה מתוקה]?
ב] באיזה אופן היה יורד המן?
ג]מה נהגו לברך לפני אכילת המן?
ד]מה היה גנוז במאכל מיוחד זה?

התשובה לשאלה א]
לפי דעת חז"ל:הזקנים היו טועמים במן טעם של צפיחית בדבש ואילו תינוקות היו טועמים טעם:"לשד השמן"[שמות רבה [כ"ה,ג]
האבן עזרא מפרש:[בדבריו:שמות ט"ז,ל"א]כשהיו אוכלים את המן ללא בישול הטעם היה:"כצפיחית בדבש",אך אם היה מבושל טעמו היה כ:"לשד השמן"
הרשב"ם [רבי שמואל בן מאיר] מפרש:כשאוכלים את המן כמו שהוא  בטבע בלי כל פעולה-ללא טחינה,טעמו:"צפיחית בדבש"
בדומה לאגוזים,טרם טוחנים אותם הם מתוקים,אבל אחרי טחינה הטעם :"לשד השמן" בדומה לכך המן.
התשובה לשאלה ב]
הייתה יוצאת רוח צפונית ומטאטאת  את המדבר ואחרי זה היה יורד מטר ומנקה את האדמה ,הטל עולה והרוח נושבת ועושה מחולות המדבר- שולחנות של זהב ועליהם  יורד המן.
התשובה לשאלה ג]
במסכת ברכות [מ"ח,ע"ב]נאמר:"משה תיקן לישראל ברכת "הזן"[ברכה ראשונה בברכת המזון]  בשעה שירד להם המן" ובהמשך בגמרא ניתן ללמוד –קל וחומר,אם חייבים לברך בתום הסעודה["הכוונה לברכה אחרונה- כשהאדם  שבע ]בודאי  שחייבים לברך לפני הסעודה["ברכה ראשונה- כשהוא רעב"]
ומעניין מה ברכו עם ישראל במדבר טרם אכלו מהמן?
לכך כמה תשובות.
לפי דעה אחת:"המוציא לחם מן השמים" וזאת מהטעם:שהמן קרוי:"לחם" כמו שכתוב:"אני ממטיר לכם לחם מן השמים"[שמות ט"ז,ד] ועוד נאמר:"הוא הלחם,אשר נתן ה' לכם לאוכלה"
[שמות ט"ז,טו]"
לפי דעה שנייה:"בורא מיני מזונות.זאת מהטעם שנאמר:"וטעמו כצפיחית בדבש".
לפי דעה שלישית:"שהכול ניהיה בדברו" וזאת  מהטעם שנאמר במסכת ברכות [ו,ב]"על כולם"-[על כל מיני מאכל ומשתה]
ויש גם דעה  האומרת:שלא היו חייבים לברך כלל.
התשובה לשאלה ד]
במן  היה גנוז מכשיר להכרת מהותו של האדם ובכך הוא נחשב למאכל מיוחד במינו.
כפי שהתורה אומרת:"למען אנסנו"
בעל אמרי יוסף מספינקא מפרש על פי דעת חז"ל[ביומא.ע"ה]:המן היה יורד על יד פיתחם של צדיקים,ואילו הבינוניים היו יוצאים לשטח ומלקטים בעצמם.
 לעומת זאת,הרשעים היו צריכים להתאמץ יותר-"שטו ולקטו".
מכאן, שעל פי המן היו יודעים את דרגתו הרוחנית של כל אחד.
מעניין כי בתהלים המן מכונה בשם:"לחם אבירים,כפי שכתוב:"לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשובע" [תהלים ע"ח,כ"ה]
ומדוע מכונה המן בשם זה? התשובה לכך היא: כי מזון ייחודי זה היה מאכל של מלאכי השרת  ונבלע בגופו של האדם ללא הפרשת פסולת.

לסיכום,המן היה לחם מהשמים,מראהו היה כזרע גד לבן- עגלגל ולבן.
מעניין כי חז"ל באבות דרבי נתן אומרים: כי גדולה מלאכה,שאף אדם הראשון לא טעם כלום עד שעשה מלאכה"
אבל אחרי שחטא בגן העדן נתקלל- כי עבודתו תהיה  מפרכת במיוחד,כמו שכתוב בבראשית:"בזיעת אפך תאכל לכם עד שובך אל—האדמה כי ממנה לוקחת כי- עפר  אתה ואל עפר תשוב":[בראשית ג,י"ט]
והאדמה גם נתקללה כמו שכתוב:"ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר ציוויתיך לאמור לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעיצבון תאכלנה כל ימי חייך:וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה"[שם ג,י"ז-י"ח]
ולכן בירידת המן האדם היה פטור מ:"זיעת אפיים" בעבודתו,אך לא היה פטור מעמלו, ההוכחה שכתוב:"ולקטו" שיש בכך פעילות -החיונית לאדם גם למען האיזון הנפשי שלו,פרט לשבת, האדם היה משוחרר מעבודתו כשם שהיום הוא מצווה לנוח,כמו שנאמר בתורה:"ששת ימים  תעשה  מעשיך  וביום השביעי תשבות".
[שמות כ"ג,י"ב]
לכן בזמן שעם ישראל זכו לירידת המן במדבר- הם זכו לתקופה מבורכת  בדומה לאדם הראשון שזכה  בגן עדן טרם החטא:"לעובדה ולשומרה", אך היו פטורים לעמול בזיעת אפם.


 

לעלות ולהתעלות./שיר מאת: אהובה קליין.(c)

לעלות ולהתעלות./שיר מאת: אהובה קליין.(c)

אדם השואף להתעלות
יטפס בסולם המעלות
הניצב מתוך מעמקים
נושק לגובהי מרומים.

דוגמת הנרות במשכן
הועלו ועלו  מעצמם
האירו יומם וליל
רוממו קדושת האל.

אל לאדם להתפתות
למקסמי שווא והבטחות
שמא יצנח לשאול תחתיות
ריק מתוכן מלא בדמעות.

הערה: השיר בהשראת פרשת בהעלותך [חומש במדבר]