חומש ויקרא
דבר החסידות – פרשת בהר בחוקותי
- פרטים
- קטגוריה: פרשת בחוקותי
- פורסם בחמישי, 06 מאי 2021 09:41
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 815
ב"ה
דבר החסידות – פרשת בהר בחוקותי
מוקדש לעילוי נשמתם הטהורה של ארבעים וחמשה נפשות ז"ל שעלו בסערה השמיימה בעיצומה של הילולת רשב"י במירון, ליל ל"ג בעומר ה'תשפ"א ובתוכם אחד ומיוחד הרה"ח ר' אריאל ב"ר ניסן צדיק ז"ל מירושלים עיה"ק, שזכה ורבים זיכה בהנחת תפילין. ת.נ.צ.ב.ה.
'''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''
שבק חיים לכל חי
מספרים, על אחד מנקיי הדעת שבירושלים עיה"ק ושמו ר' שלום המעורר, שנקרא כן על שם שהיה נוהג להשכים ולהעיר את אנשי היישוב לעבודת הבורא.
כאשר חלה ונטה למות, הזמין אליו את אנשי חברה-קדישא ואמר:
- נאמר בפרשת בחוקותי (כו, ו) "ונתתי שלום בארץ, ושכבתם ואין מחריד" – כאשר ישימו את שלום המעורר בארץ [=באדמה] – אז תשכבו לישון ולא יהיה מי שיחריד אתכם להשכים בבוקר...
(ע"פ עלון "ממתק לשבת" (העלון לילדים של צעירי חב"ד באה"ק) השבוע, גל' 434)
~~~
אפרו של יצחק
בסיום התוכחה בפרשתנו (בחוקותי כו, מב) נאמר: "וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור".
מפרש רש"י: "ולמה לא נאמרה זכירה ביצחק? אלא אפרו של יצחק נראה לפני צבור ומונח על המזבח".
יתרה מזו, מסופר בגמרא זבחים (סב, א) שמניין ידעו בבניית בית שני את מקום המזבח – "אפרו של יצחק ראו שמונח באותו מקום", כלומר שמאפר זה* ידעו לקבוע את מיקום המזבח.
וצריך להבין:
א) מהי המשמעות בכך שאפרו של יצחק צבור ומונח על המזבח, הרי בד"כ אפר הקרבנות בכלל לא נשאר על המזבח, כי יש מצוות תרומת הדשן והוצאת הדשן?**
ב) גם על פי הלכה, כאשר משהו נשרף ונהפך לאפר – הוא נעשה מציאות חדשה ממהותו הקודמת, לדוגמא בשרפת חמץ הרי אחרי השרפה אין לו יותר שום מציאות של חמץ (וראה סוף מס' תמורה ובמפרשים שם), ומהי החשיבות ב"אפרו של יצחק", לכאורה מה שחשוב הוא ה"ריח ניחוח לה'" שעולה בעת ההקרבה, ולא מה שנשאר אח"כ?
ויש לבאר:
הגאון הרוגוצ'ובי מחלק (מפענח צפונות פ"ה): שיש מצוות שהפעולה שלהם היא חד פעמית, ורק הזכות שלהם עומדת לעד. אבל יש מצוות כאלה – שהפעולה עצמה נמשכת ומתחדשת בכל רגע כאילו המצווה נעשית עכשיו.
[ועל פי זה יובן מה שמסופר על דוד המלך (מנחות מג, ב) שראה עצמו ערום במרחץ, ודאג מכך שהוא ערום בלא מצוה עד שנזכר במילה שבבשרו ונתיישבה דעתו – שלכאורה מדוע לא התיישבה דעתו במצוות תפילין שקיים לפני זה, שבוודאי נשאר אצלו רושם משעבוד הלב והמוח? אלא ההסבר שמצוות מילה – שבה נאמר (לך יז, יג) "והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם" – מתחדשת בכל רגע (מפענ"צ שם סי"ח. וש"נ) וזה נחשב כאילו הוא עכשיו מל את עצמו]
וזהו החידוש בעקידת יצחק (שאנו מזכירים בכל בוקר):
זכות העקידה הוא באופן כזה שכאילו יצחק בכל רגע נשרף מחדש על גבי המזבח (ראה מכילתא: "ויצחק כאילו עקוד עליו"), וממילא אפרו של יצחק צבור על גבי המזבח – הוא כעת נשרף על המזבח ומעלה "ריח ניחוח".
שבת שלום!
מבוסס על: לקוטי שיחות חלק כה, תולדות שיחה ג (עמ' 131 ואילך. ובמתורגם ללה"ק עמ' 149 ואילך). הרעיון לעיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" ויקרא עמ' תכא.
______________
*) בפירוש הרד"ל לפדר"א פל"א (אות נט) מפרש, שע"פ מש"כ בתניא רבתי סי' ד (ה) ש"יצחק נעשה דשן והיה אפרו מושלך כו' והביא הקב"ה עליו טל וחיה" – יתיישב הלשון "אפרו של יצחק", ואין צריך לדחוק שאפר האיל שהוא תמורתו נחשב כאילו יצחק עצמו קרב.
**) ואף שעל דרך הפשט ניתן לבאר שבהקרבת אילו של יצחק לא היה תרומת והוצאת הדשן, מכיון שהמצווה היא "ושמו אצל המזבח" (צו ו, ג) ובעקידה (שהיה לה דין של במה קטנה*) אין מציאות של "אצל המזבח".
גם – הטעם של הוצאת הדשן היא (כדברי רש"י שם) כי "אין מקום למערכה" – שיש לפנות את האפר כדי שיהיה מקום במערכה לקרבנות הבאים. ובמזבח שבנה אברהם לעקידת יצחק לא שייך טעם זה, כמובן.
והרי הדין הוא ש"כל הנוגע במזבח יקדש" (תצוה כט, לז), ו"אפילו קרבן פסול שעלה עליו . . לא ירד" (רש"י), וממילא, כאשר אין חיוב (וטעם) להוריד את האפר, אז "לא ירד".
– אבל, ביאור הנ"ל רק מסביר מדוע "אפרו של יצחק יכול להשאר על המזבח, אבל ממה שחז"ל מקשרים את זכותו של יצחק מכך שאפרו צבור על המזבח משמע שזה קשור לזכות העקידה עצמה, כלומר, שלמרות שבד"כ יש להסיר את הדשן של קרבן עולה מהמזבח – כאן ה"קדושת עולה" היא דווקא באופן שאפר נשאר "צבור ומונח על המזבח". וטעמא בעי?
______________
*) כמ"ש ברד"ל לפדר"א שם (ס"ק מד). וראה צפע"נ עה"ת וירא כב, ו. אבל להעיר מפנים יפות וירא שם, ז.
--
צעירי חב"ד – סניף מרום כנען
בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר
שיעורים לנשים | מדרשיית נוער | מועדון לילדים | שיעור לעולים | ביקורי בית | מסיבות בחגים | דוכן תפילין ונרות שבת | התוועדויות | סדנאות מגוונות | תהילים לבנות | בדיקת תפילין ומזוזות | מכתבי יום הולדת | קייטנת גן ישראל | שיעור רמב"ם | הפצת חומר לשבת וחגים | מסיבות ראש חודש | ועוד
כתובת: רח' ביאליק 199/3, הר כנען, צפת
כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.
טלפון: 0506-737410
מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.