חומש ויקרא

דבר החסידות – פרשת קדושים

ב"ה

 

דבר החסידות – פרשת קדושים

 

אורך ה'פאות'

 

בקשר לציווי בפרשתנו "שלש שנים יהיה לכם ערלים", שהוא המקור למנהג ישראל (ע"פ האר"י ז"ל) שלא לספר את שערות הילד עד גיל שלוש – מצורף סיפור הקשור ל'חאלקה':

 

ביום ד' מרחשון ה'תשכ"ז נכנס לחדרו של הרבי מליובאוויטש הרה"ח מרדכי הארליג מלווה בבנו הרב מאיר (משב"ק אצל הרבי) ונכדו שלום דובער בן ה-3 לרגל ה'אפשערעניש' [=חאלקה].

הסבא ר' מרדכי כיבד את הרבי ב"ראשית הגז" והרבי גזז לילד בצד ימין סמוך למקום הפאות.

-         אח"כ שאל הסבא: לאיזה אורך צריכים להגיע ה'פאות'?

-         ענה הרבי: חינוך שייך לאבא של הילד.

-         השיב הסבא: [בני] מאיר הרי לא ישאל דברים כאלו אצל הרבי, לכן אני שואל.

-         הרבי חייך ואמר: השיעור של הפאות הוא קצת מעבר לעצם [=עצם הלחי שע"י האוזן].

 

והרבי המשיך וסיפר:

-         לפני כמה שבועות היו אצלי אנשי "נטורי קרתא" ולחצו עלי מאוד [=זיי האבן מיר שטארק געמוטשעט"] מדוע חב"ד לא מגדלים פאות ארוכות, וביקשו שאצא בקריאה שחסידי חב"ד ילכו עם פאות ארוכות.

-         עניתי להם: שנאמר בכתבי האריז"ל ששיעור הפיאות הוא מעט מעבר לעצם.

-         הם לא האמינו לי ושאלו: היכן זה כתוב? עניתי שכך כתוב. ושאלו עוד הפעם. עד שלא נותרה לי ברירה, ניגשתי למדף [הרבי הראה על ארון הספרים שבחדרו הק'] הוצאתי את הספר* והראתי להם איפה שזה כתוב.

 (מתוך רשימה פרטית – בלתי מוגה, שחולקה כ'תשורה' ל'אפשערעניש' וויכנין ה'תשס"ג במירון. התרגום מאידיש באחריותי)

 

*) בשער המצוות פ' קדושים מובאת הנהגתו הקדושה של האריז"ל: "...רק עד יגדלו ויתארכו וידלדלו וירדו ויכנסו למטה בגבול שערות הזקן, ואז היה חותכן ומקצרן במספריים". ובשער הכוונות (ענין ויעבור דרוש ג): "במקום שמתחלת הזקן להתרחב כו' והוא מתחיל ממקום התחלת בליטת העצם של הלחי שמתחת לאוזן". להרחבה בנידון: ראה אג"ק כ"ק אדמו"ר חלק כ עמ' ט (אגרת ז'תנה).

 

~~~

שני הגדרות באיסור ערלה

בפרשתנו (יט, כג) נאמר "וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל, וערלתם ערלתו את פריו, שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל"

מפרש רש"י: "שלש שנים יהיה לכם ערלים – מאימתי מונה לו? משעת נטיעתו. יכול אם הצניעו בתוך שלש שנים [=אם מישהו יקח פרי ערלה וישמור אותו לאחר סוף שלשת השנים] יהא מותר? תלמוד לומר: יהיה – בהווייתו יהא".

 

וצריך להבין:

א)    כיצד לומד רש"י מהמילים "שלש שנים יהיה לכם ערלים" שצריך לספור שנות ערלה משעת נטיעת העץ, ולא ממתי שהעץ מתחיל להניב פירות?

ב)    מה הקשר של המשך דברי רש"י )"יכול אם הצניעו..") לכאן? לכאורה מדובר בשני דינים נפרדים:  1) ממתי סופרים את שלושת השנים – מזמן הנטיעה. 2) פרי של ערלה אסור לעולם ואי אפשר להצניעו לזמן אחר. ומדוע מביאם רש"י ברצף באותה פיסקה?

 

מבאר הרבי:

לרש"י היה קשה שהמילים "יהיה לכם ערלים" הן מיותרות, שהרי כבר נאמר "וערלתם ערלתו את פריו" ומדוע לא קיצרה התורה ואמרה "וערלתם ערלתו את פריו שלש שנים"?

אלא, מכך למד רש"י שבערלה ישנם שני עניינים, איסור 'חפצא' ו'גברא':

א)    "וערלתם ערלתו את פריו" – יש איסור על העץ והפרי, כלשון רש"י: "יהא אטום ונסתם מליהנות ממנו" ('חפצא').

ב)    "שלש שנים יהיה לכם ערלים" – המניין של שלש שנים הוא דין על האדם ('גברא').

וזהו מהלך דברי רש"י כאן:

"מאימתי מונה לו? משעת נטיעתו", כלומר, כיון שהתורה כתבה "יהיה לכם ערלים" – למדנו מכאן שהאיסור מתחיל משעת נטיעתו של האדם.

אבל, אם כך אפשר לטעות ולחשוב שהאיסור הוא רק מצד ה'גברא' ואינו חל כלל על הפירות (ה'חפצא'), ואם כן "יכול אם הצניעו" – אם קטפו פרי ערלה ושמרו אותו שלש שנים יהיה מותר, מכיון שהאדם המתין שלש שנים?

– אומר רש"י לא! הכתוב מוסיף "יהיה" – בהווייתו יהא, ללמדנו שיש גם איסור 'חפצא' ולכן הפירות שגדלו בשלושת השנים הראשונות אסורים לצמיתות*.

 

שבת שלום וחודש טוב!

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק כב, קדושים שיחה א (עמ' 103 ואילך. ובמתורגם ללה"ק עמ' 115 ואילך). העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" ויקרא (היכל מנחם הוצ' תשע"ג) עמ' רפא-ב.

 

______________

*)  עוד נפקא-מינה להלכה שעולה מיסוד זה בפירש"י:

אם אדם לוקח ענף של עץ ישן ונוטע אותו מחדש באדמה – אז מצד ה'חפצא' היה מקום לומר שענף זה כבר עבר שני ערלה והוא מותר, אבל מכיוון שמתחשבים גם ב'גברא' (האדם הנוטע) הרי הוא עשה נטיעה חדשה ולכן ההלכה ש"אחד הנוטע ואחד המבריך כו' חייב בערלה" (ר"ה ט, סע"ב ובתוד"ה מרכיב שם. רמב"ם הל' מע"ש ונטע רבעי פ"י הי"ד טוש"ע יו"ד סי' רצד סט"ז).

וגם לדרשת התו"כ כאן "ונטעתם פרט למרכיב ולמבריך" – ראה תוס' (ועוד) לר"ה שם שאיירי כשלא נפסקה מהאילן הזקן כו'. וראה ערלה פ"א מ"ה ובמפרשים שם. ירושלמי שם פ"א ה"ג. רמב"ם וטוש"ע שם ונ"כ. ועוד.

וגם לפמ"ש הרמב"ן (והובא בקיצור בר"ן) ר"ה שם, דלר' אליעזר בן יעקב (סוטה מג, ב) נתמעט מבריך ומרכיב בערלה (וראה מלבי"ם כאן) – הרי אין הטעם מפני שמונים לפי העץ, כ"א מפני שאין זה דרך נטיעה.

--

 

 

צעירי חב"ד – סניף מרום כנען

בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר

 

שיעורים לנשים  |  מדרשיית נוער   מועדון לילדים  |  שיעור לעולים  |  ביקורי בית  |  מסיבות בחגים  |  דוכן תפילין ונרות שבת  |  התוועדויות  |  סדנאות מגוונות  |  תהילים לבנות   בדיקת תפילין ומזוזות  |  מכתבי יום הולדת   קייטנת גן ישראל   שיעור רמב"ם  |  הפצת חומר לשבת וחגים  |  מסיבות ראש חודש  |  ועוד

 

כתובת: רחביאליק 199/3, הר כנען, צפת

כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.

טלפון: 0506-737410

מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.