חומש שמות
דבר החסידות – פרשת משפטים
- פרטים
- קטגוריה: פרשת משפטים
- פורסם ברביעי, 28 אוקטובר 2020 14:25
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 596
דבר החסידות – פרשת משפטים
מה בין שור לשה?
בפרשתנו (כא, לז) נאמר "כי יגנוב איש שור או שה וטבחו או מכרו – חמשה בקר ישלם תחת השה וארבע צאן תחת השה". מביא רש"י שתי סיבות להבדל בין שור לשה: "אמר רבי יוחנן בן זכאי חס המקום על כבודן של בריות: שור שהולך ברגליו ולא נתבזה בו הגנב לנושאו על כתפו משלם ה', שה שנושאו על כתפו משלם ד' הואיל ונתבזה בו. אמר רבי מאיר בא וראה כמה גדולה של מלאכה: שור שביטלו ממלאכתו ה', שה שלא ביטלו ממלאכתו ד'".
וצריך להבין, למה צריך רש"י להביא את שמות התנאים (כידוע* שרש"י מעתיק אותם רק כשזה מוסיף ביאור)? ואם כבר, אז למה הלשון "אמר רבי מאיר" שמשמע שאינו חולק על ריב"ז, צריך להיות "רבי מאיר אומר" כי יש חילוק עיקרי במהות הקנס (כפי שמעיר הט"ז בספרו דברי דוד כאן): לדעת ריב"ז הקנס הוא בעצם חמשה אלא שבשה מנכים אחד מפני הבזיון, ולדעת ר"מ הקנס הואארבעה אלא שבשור מוסיפים אחד בגלל ביטול המלאכה!
מבאר הרבי: רבי יוחנן בן זכאי ורבי מאיר הם שני פירושים המשלימים זה את זה; ריב"ז מדבר עלהגנב שעונשים אותו על רשעותו, אלא שכיון שבמקרה של שה כבר קיבל עונש של ביזיון מנכים לו אחד. אבל עדיין קשה מה קורה עם הנגנב, מדוע הוא צריך להפסיד אחד? בא רבי מאיר ומסביר את הצד של הנגנב – שהתורה רצתה לפייס אותו בארבעה אלא שבשור מגיע לו עוד אחד על ביטול מלאכתו.
והנה, בגמרא (ב"ק עט, ב) מובא עניין זה בהמשך למימרא אחרת:
"שאלו תלמידיו את רבי יוחנן בן זכאי מפני מה החמירה תורה בגנב יותר מבגזלן? אמר להם: זה [=הגנב] השוה כבוד עבד לכבוד קונו וזה [=הגזלן] לא השוה כבוד עבד לכבוד קונו, כביכול עשה עין של מטה [=של מעלה] כאילו אינה רואה ואוזן של מטה כאילו אינה שומעת . . [ומביא 3 פסוקים, לדוגמא:] ויאמרו לא יראה י-ה ולא יבין אלקי יעקב . . אמר רבי מאיר . . למה הדבר דומה לשני בני אדם שהיו בעיר ועשו משתה, אחד זימן את בני העיר ולא זימן את בני המלך ואחד לא זימן את בני העיר ולא זימן את בני המלך, איזה מהן עונשו מרובה? [כלומר, הגנב עונשו מרובה כי פחד רק מבעל הבית ולא מהקב"ה בניגוד לגזלן שלא פחד מאף אחד]".
אומר הרבי, שני הפירושים של ריב"ז ור"מ כאן מקבילים לפירושם בשור ושה:
ריב"ז מדגיש את החומרה של הגנב בכך שלא פחד מהקב"ה כמו שמפחד מבשר ודם ("עשה עין של מטה כאילו אינה רואה")**. משא"כ לדברי ר"מ העוול שלו הוא בכך שהוא נתן יותר כבוד לנגנבמאשר לקב"ה, כלומר, ר"מ מדגיש יותר את צד הנגנב. ולכן מביא רש"י אצלנו את שמותם, כי גם במקרה של שור ושה אזלי לשיטתם: שריב"ז מתייחס בעיקר אל הגנב ור"מ מסתכל מהמבט שלהנגנב ולא פליגי.
שבת שלום!
מבוסס על: לקוטי שיחות חלק טז, משפטים שיחה ג (עמ' 258 ואילך. ובמתורגם ללה"ק: עמ' 275 ואילך). הרעיון לעיבוד מספר "פנינים עה"ת והמועדים" (היכל מנחם תשס"ה) עמ' סו-ח. מטבע הדברים הובא כאן רק תמצית נקודת הביאור ולשלמות העניין כדאי מאוד לעיין במקור, כי טוב האור ומתוק לעיניים.
______________
*) ראה ספר "כללי רש"י" להרא"א פרידמן שי', צפת עיה"ק, הוצ' קה"ת תש"מ.
**) ומש"כ "השוה כבוד עבד (הנגנב) לכבוד קונו" הוא רק כהקדמה להוכיח את כפירתו של הגנב בהשגחת הקב"ה.