|
|
ישנה אומנות
/שיר מאת:אהובה קליין©
ישנה אומנות צוו עליון
מחכימה מעמיקה מעל דמיון
כולה מלאכת מחשבת
שלמה כלילת תפארת.
דוגמת הכרובים המוזהבים
מעל הארון ניצבים
איש ברעהו מביטים
אוצרים סודות גנוזים.
ישנה אומנות קלוקלת
ברגעי משבר נוצרת
ראשיתה שירה ומחולות
אחריתה צער ובכיות.
דוגמת מעשה העגל
תוצר חומר גלם
חרון אף בשמים
תחנוני מנהיג כמים.
לא כן אומנות טהורה
מקרינה סגולה ואורה
מעצימה קדושה בהיכל
מרוממת לב הקהל.
הערה:בהשראת פרשת כי תישא[חומש שמות]
הנרות לדורות
שיר מאת: אהובה קליין©
אהרון ובניו ניצבים
חיש לקיים הצווים
בכיליון עיניים מצפים
למלאכת הקדש מייחלים.
זכות נפלה בחלקם
להעלות הנרות במשכן
נר התמיד יאיר
ירומם הנשמה כשיר.
בשמן טהור יעלו השלהבות
כישראל המתעלים היישר לפסגות
כי שמן זית זך כתית
לעד אינו שוקע לתחתית.
בסגולתו יזרח למרחקים
ברכות ימטיר לעמים
לעתיד לבוא הכול נוהרים
לחזות בנועם ה' בבית אלוקים.
הערה: השיר בהשראת פרשת תצווה.[חומש שמות]
פרשת תצווה- מדוע פתחה הפרשה בנושא נר התמיד דווקא?
מאמר מאת: אהובה קליין.
הפרשה פותחת במילים:"ואתה תצווה את בני ישראל,וייקחו אליך שמן זית זך כתית למאור,להעלות נר תמיד:באוהל מועד מחוץ לפרוכת אשר על העדות יערוך אותו אהרון ובניו מערב עד בוקר מלפני ה',חוקת עולם לדורותם מאת בני ישראל":[שמות כ"ז,כ-כ"א]
השאלות הן:
א] מדוע פתחה הפרשה ,דווקא בנושא הדלקת הנרות בבית המקדש-בזמן שפרשה זו היא המשך של פרשת תרומה העוסקת בכלי המשכן,הגיוני היה כי תפתח ישר בבגדי הכהונה-שאף הם חלק מכלי המשכן?
ב] מדוע שמו של משה אינו מוזכר בפרשה?
ג] מה המשמעות :"כתית למאור"?
התשובה לשאלה א]
לפי דברי מדרש רבה:"אמר הקב"ה למשה:וייקחו אליך שמן זית זך,לא שאני צריך להם,אלא שתאירו לי כשם שהארתי לכם,כדי להעלות אתכם בפני כל האומות"
מכאן אנו לומדים כי:כשם ששמן הזית יש בכוחו להאיר-כך בית המקדש מאיר לכל העולם,כמו שנאמר:"והלכו גויים לאורך"[ישעיהו ס']
חז"ל אומרים דבר דומה: כי תפקידו של בית המקדש היה להאיר ברכה והצלחה,לא רק לעם ישראל אלא לכל אומות העולם.
רעיון זה ניתן לראות גם אצל שלמה המלך בחנוכת המקדש שבנה,הוא נשא תפילה לה' במילים :"וגם אל הנוכרי אשר לא מעמך ישראל הוא ובא מארץ רחוקה למען שמך..אתה תשמע השמים.."
[מלכים -א ,ח,מ"א]
אומות העולם זוכים גם בברכת השדה בזכות המקדש,וההוכחה לכך כי בחג הסוכות עם ישראל היו נוהגים להקריב שבעים פרים כנגד שבעים אומות העולם במטרה:"כדי שיתברכו פירותיהם"[סוכה נ"ה]
מכאן שמטרת בית המקדש הייתה להאיר לישראל ולעולם גם הארה רוחנית וגם הארה גשמית.
את האור המיוחד הזה מסמלת המנורה שהודלקה באמצעות שמן זית זך.
אך, במצב לא טוב כאשר עם ישראל חטאו נחרב בית המקדש והדבר התבטא גם בשמן הזית:"זית רענן יפה פרי תואר קרא ה' שימך"[ירמיהו י"א]
עם ישראל משול לפרי הזית העובר כמה תהליכים עד שנהפך לשמן זך, מורדים אותו מהעץ וחובטים בו,מעלים אותו לגת וטוחנים אותו,ורק אחרי כל הפעולות האלה והמכות נותן הזית את השמן הטהור שלו, בדומה לכך עם ישראל.
אומות העולם חובטים בו ומציקים לו ורק אז עושה תשובה.
מכאן שהדלקת המנורה מבטאת את ייעוד המשכן ובהמשך המקדש- להאיר לכולם.
התשובה לשאלה ב]
על כך עונים חז"ל: הרי במעשה העגל התחנן משה אל ה' למען יסלח לעם ישראל באומרו:"מחני נא מספרך אשר כתבת"[שמות,ל"ב,ל"ב]
לכן שמו של משה נמחק מהפרשה מהטעם: כי קללת חכם גם על תנאי-אינה שבה ריקם.
לפי רבי שמעון סופר: דווקא היות ומשה היה מוכן ששמו יימחק מספר התורה-יש בכך מסירות נפש עצומה ולכן הוא זכה כביכול לחוקק ולצוות בעצמו לעם ישראל והדבר מתבטא בהענקת כבוד למשה כאן בפרשה בלשון ציווי:"ואתה תצווה.."
משל למלך שנתן לאחד משריו את שרביטו והתיר לו לחוקק חוקים שיקראו על שמו של השר.
התשובה לשאלה ג]
על פי האדמו"ר רבי משה ליב מסאסוב:"כתית למאור" לאחר שהאדם משבר את יצר הרע-יש ביכולתו לקלוט את אור השכינה.
רבי משה מקוברין אומר:כי על האדם לכתת את תאוותיו- במטרה שיזכה-ל"מאור"- להארה מכוח עליון.
רבינו בחיי מביא טעם יפה מדוע המנורה נדלקה דווקא בשמן זית:"לפי שהזית הביא אורה לעולם שנאמר:"והנה עלה טרף בפיה"[בראשית ח,י"א]
ומוסיף ואומר כי שמן זית זך הכוונה: השמן הראשון."כתית" – שמן היוצא על ידי כתישה ולא שמן היוצא מאליו.
ולפי המדרש:"כתית"-הכוונה למקדש הראשון שעמד-ת"י שנים ומקדש שני עמד ת"כ שנה.
ומדרש זה רומז על שני המקדשים-ראשון ושני שנחרבו.
ושני המקדשים האלה נאמרו בלשון:"כתית" היות והם היו זמניים ונחרבו בסופו של דבר.
אבל הבית השלישי העתיד להיבנות- לעד נרמז במילה:"למאור" כמו שנאמר:"קומי אורי כי בא אורך"[ישעיהו ט]
ועל כך רומז גם דוד המלך בדבריו:"ה"אורי וישעי"[תהלים כ"ז]
כמו שנר התמיד דולק תמיד ואינו פוסק -כך גם בית המקדש השלישי עתיד לעמוד לעד.
לסכום,לאור האמור לעיל,ניתן להסיק: כי הפרשה פתחה דווקא בנושא הנרות- לפי שהם מסמלים את אור המקדש העתיד להאיר לעם ישראל ולעולם כולו- כי זהו ייעודו החשוב והעיקרי.
יהי רצון שנזכה במהרה לחזות בבניין המקדש כנאמר :"אל ה' ויאר לנו אסרו-חג בעבותים עד קרנות המזבח"[תהלים קי"ח,כ"ח] אמן ואמן.
פרשת תצווה- מהו איל המילואים וכיצד מרמז על תכונות הכהן?
מאת: אהובה קליין.
בפרשתנו מתואר איל המילואים בפסוקים הבאים:
"ולקחת את האיל השני וסמך אהרון ובניו את ידיהם על ראש האיל ושחטת את- האיל ולקחת מדמו ונתתה על תנוך אוזן אהרון ועל תנוך אוזן בניו הימנית ועל בוהן ידם הימנית ועל בוהן רגלם הימנית וזרקת את- הדם על- המזבח סביב: ולקחת מן הדם אשר על המזבח ומשמן המשחה והיזת על אהרון ועל- בגדיו ועל- בניו ועל-בגדי בניו איתו וקדש הוא ובגדיו ובניו ובגדי בניו איתו .. כי איל מילואים הוא" [שמות כ"ט,י"ט-כ"ג]
השאלות הן:
א] מהו איל מילואים?
ב] מהי הסמיכה על ראש האיל ולשם מה נועדה?
ג] מדוע יש להזות מדם הקורבן על איברי הגוף של הכוהנים?
התשובה לשאלה א]
טרם חנוכת המשכן ובתחילת העבודה בו.
נערך טקס שבעת ימי המילואים להקדשת המשכן וגם הכוהנים, משה שימש ככהן ונצטווה להדריכם ולהלבישם בבגדי כהונה למשוח אותם בשמן המשחה ולהקדישם לתפקיד הכהונה.
כמו כן , נצטוו להקריב שלושה קורבנות והם:
1] פר חטאת שאת דמו היזו על המזבח.
2] איל- עולה שהיו מזים מן הדם על המזבח סביב.
3] איל מילואים- מזים מן הדם על הכוהנים.
רש"י מסביר מהו איל זה ומביא שתי דעות מתוך הספרא:
א] איל זה- היה קורבן שלמים לפי שהוא מביא שלום למזבח,לכוהנים ולבעלים.
ב] מלשון השלמה וסיום כמו:"עד מלאות ימי הטהרה" [ויקרא י"ב,ד]
לפי זה תפקיד האיל השני היה: להשלים את העבודות לחנוכת הכוהנים וכניסתם לעבודת המשכן.חזה האיל היה מוקדש למשה שהקריב את הקורבן.
התשובה לשאלה ב]
הכוהנים היו סומכים ידיהם על ראש האיל, המשמעות היא : כי הוא מוקדש לקורבן.
התשובה לשאלה ג]
חז"ל מביאים פירוש יפה ומעניין לגבי התזת הדם על איברי גוף הכוהנים: האוזן ,היד והרגל חייבים להצטיין אצל הכוהנים וכל מנהיג בעם ישראל.
האוזן: האוזן חייבת להיות קשובה לדברי העם ובעיותיהם, ובעקבות כך הכהן חייב לפעול למענם במטרה להקל על כאבם וסבלם.
ידיים: הכהן חייב לדעת כי ידיו לא נועדו רק לקבל מתנות כהונה,אלא
עליו להיות מוכן להעניק בעת הצורך את כל הדרוש לשכבה החלשה בעם.
הרגליים נועדו להיות קלות["רץ כצבי"] לתנועה מהירה- כדי להגיע במהירות לאותם אנשים הזקוקים לעזרה מיידית במצבם הקשה ולסייע להם.
לסכום, ניתן ללמוד מתוך נושא איל המילואים כמה היה מכובד תפקידו של הכהן ואיזו אחריות נשא על כתפו, מצד אחד עליו להיות קשוב לקב"ה ולמלא אחר הציוויים בקפדנות ומצד שני להיות קשוב לרחשי העם וללכת לפעול למענם ביושר ובזריזות.
ישנו מדרש יפה של חז"ל על חשיבות הכוהנים:
בימי בית שני הייתה אישה בשם קמחית , צנועה וכשרה שהיו לה שבעה בנים וכולם היו משמשים בתפקיד כהונה גדולה.
שאלו אותה החכמים, אילו מעשים טובים עשתה בחייה שזכתה בכך שכל בניה הגיעו לכהונה גדולה?
ענתה להם: שהייתה מקפידה לכסות את שיער ראשה אף בתוך כותלי ביתה.
חכמים אמרו כי כל סוגי הקמח שהיא הייתה משתמשת- היה קמח מנופה ומשובח וקראו עליה:"כל כבודה בת מלך
פנימה ממשבצות זהב לבושה" [תהלים מ"ה,י"ד]
הכוונה שתפארת בת המלכה מתגלה בביתה כאשר לבושה בצניעות.
לבושה ארוג בחוטי זהב.
יהי רצון ונזכה במהרה להתגשמות התפילה אותה אנו -אומרים,יום,יום:"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך: ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות..." אמן ואמן.
איל מילואים
שיר מאת: אהובה קליין.(c)
שבעה ימים טקסים
הקדשת משכן וכלים
הדרכת עבודת כוהנים
קורבנות ציווי עליונים.
לפני אוהל מועד ניצבים
הכוהנים ואיל המילואים
ידיהם על ראשו סומכים
עיניו בורקות מעיף מבטים.
כולו נועד קורבן שלמים
שלום למזבח לכוהנים והבעלים
השלמה למלאכת האומנים
בצל השכינה ויראת אלוקים.
השמים מתהדרים במרבד עננים
מבעדם מתקבצים עדת סרעפים
תפילות יישאו ליושב במרומים
שיציל ישראל מכל האויבים.
הערה: השיר בהשראת פרשת תצווה.[חומש שמות]
הכהן ובגדיו / שיר מאת: אהובה קליין (c)
כהן בבגדי כהונה
מתקדש בצל השכינה
בתום הקמת המשכן
מלאכתו בלב נאמן.
עטור מלבושי מלכים
צנועים קדושים נעלים
ציץ זהב על מצחו
קודש לה' פועלו.
חושן משפט משובץ אבנים
מתנה נדיבה מנשיאי השבטים
אורים ותומים רזים מגלים
בסיוע משמים מפי מלאכים.
בגדי כבוד תפארת מושלמים
מעשה חושב יצירת אומנים
מייחדים עבודתו לפני האלוקים
מרוממים רוחו לעיני הצופים.
הערה: השיר בהשראת פרשת תצווה [חומש שמות]
פרשת תצווה- מדוע הוצרכו הכוהנים- בגדי כהונה?
/ מאת: אהובה קליין
התורה מתארת את עשיית בגדי הכהונה בפסוקים הבאים:
"ואתה הקרב אליך את אהרון אחיך ואת בניו איתו מתוך בני ישראל לכוהנו- לי אהרון נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרון ועשית בגדי קודש לאהרון אחיך לכבוד ולתפארת
ואתה תדבר אל כל חכמי הלב אשר מילאתיו רוח חוכמה ועשו את בגדי אהרון לקודשו לכוהנו- לי ואלה הבגדים אשר יעשו: חושן ואפוד ומעיל וכותונת תשבץ מצנפת ואבנט ועשו בגדי- קודש לאהרון אחיך ולבניו לכוהנו לי" [שמות כ"ח,א-ה]
מתעוררות כמה שאלות:
א] למה נועדו בגדי הכהונה?
ב] באיזה שלב יכנסו הכוהנים לתפקידם?
ג] מה תפקידו של כל פריט בבגדי הכהונה?
ד] מהיכן קיבל בצלאל בן אורי את אבני החושן?
התשובה לשאלה א]
לפי דברי הכתוב: מטרת בגדי הכהונה הם:"לכבוד ולתפארת"
לפי: בעל העמק דבר:המטרה:"שיהא אהרון מקדש עצמו ומתנהג בחסידות ופרישות, נבדל מכל ישראל.
זה אי אפשר אלא באופן שיהיה נכבד בעיני הבריות, שידעו ויבינו, שהוא במעלה עליונה מהם. ולא יחשבו זאת לגבהות הרוח, לפיכך היה צורך שיהיו הבגדים לכבוד ותפארת.
וזה הבינו בני ישראל כי חפץ ה' ביקרו, וראוי היה להיות מרכבה לשכינה"
לפי הסבר זה- הבגד נועד לרומם את אהרון ובניו ולסמן את היותם כוהנים ונכבדים בעיני הבריות.
הרמב"ם, בהלכות כלי מקדש פרק ח',פוסק להלכה כי:"בגדי כהונה מצוותם שיהיו חדשים, נאים ומשולשים, כדרך בגדי הגדולים, שנאמר לכבוד ולתפארת"
הרמב"ם ממשיך ואומר שאם הכוהן עבד עם בגדים שאינם הולמים, קצרים מידי או ארוכים ממידתו- עבודתו פסולה.
הכוזרי אומר:[ מאמר ראשון צ"ט]: כי התורה דקדקה שלא יהיה פגם בבגדי הכהונה- לבושיו תכשיטיו ושלא יהיה פגם בגופו.
לפי ספר החינוך: בגדי הכהונה נועדו להשפיע על הכוהן- על הלך מחשבותיו וכוונותיו וברגע שהכוהן מתבונן בבגדיו ורואה עד כמה הם הדורים ומכובדים נזכר- לפני מי הוא עומד ומתפעל מעבודתו בפני בורא עולם.
עם זה, יש לבגדי הכהונה- השפעה על הסביבה, כי ברגע שיתבוננו בו הבריות- הדבר ישפיע עליהם וישובו אל ה'.
הרמב"ן אומר כי בגדי הכהונה היו בגדי מלכים ונסיכים באותם ימים.
לכן, תפקיד הבגדים- נועד למלכות ושררה.
התשובה לשאלה ב]
לפי רש"י: לאחר שתסתיים מלאכת המשכן הכהן ילבש את בגדי הכהונה- על מנת לקדשו ולהכניסו לתפקידו המיוחד.
התשובה לשאלה ג]
לפי דברי חז"ל[זבחים פ"ח, ע"ב] כל אחד משמונת הבגדים של הכהן הגדול נועד לכפר על חטאי עם ישראל:
הכותונת: תפקידה לכפר על שפיכות דמים.[רצח במזיד]
המכנסיים: תפקידם לכפר על גילוי עריות[הכוונה לקלקול המידות בחיי המשפחה]
המעיל: תפקידו לכפר על לשון- הרע.
המצנפת: מכפרת על גסות רוח[גאווה והתנשאות]
הציץ- תפקידו לכפר על עזות מצח.
האבנט: מכפר על חטאי הרהור הלב.
האפוד: מכפר על עבודה זרה.
החושן: מכפר על קלקול הדין במשפט.
התשובה לשאלה ד]
בצלאל קיבל את האבנים- כנראה מיד מנשיאי השבטים ממש כסדר הולדתם של בני יעקב.
האבן הראשונה שהיא נקראת "אודם"- מנשיא שבט ראובן.
אבן שנייה: שנקראת:"פטדה" קיבל – מנשיא שבט שמעון.
אבן ברקת קיבל - מנשיא שבט לוי.
את ה"נופך" – תרם בצלאל בעצמו שהיה שייך לשבט יהודה.
מאז שגור בפינו הביטוי:"הוסיף נופך משלו"..
לסיכום,המסקנה כי בגדי הכהונה נועדו להיות לכבוד ותפארת- תפקידם גם לשדר לעם כי הכוהן הוא אדם מכובד בעל תפקיד מיוחד.
אך הבגדים משפעים על הכהן עצמו- שיתבונן בהם יזכור שעומד לפני מלך מלכי המלכים.
מעניין כי על ציץ הזהב שהכהן עונד על מצחו היה חקוק:"קודש לה'" מכאן ניתן ללמוד מוסר השכל לכל מנהיג השייך לעם ישראל- המנהיג חייב למלא את תפקידו לשם שמים.
