חומש שמות
דבר החסידות – פרשת וארא
- פרטים
- קטגוריה: פרשת וארא
- פורסם בחמישי, 29 אוקטובר 2020 19:26
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 508
ב"ה
לע"נ הרה"ח ר' מנחם בן ציון ב"ר חיים דוד ז"ל וילהלם, שקירבני ללימוד התניא ולחסות תחת צילא דמהימנותא כ"ק אדמו"ר. נלב"ע ביומא דהילולא רבה כ"ד טבת ה'תנש"א. ת.נ.צ.ב.ה. Ÿ ולזכות – יבלחט"א – בננו (שנקרא על שמו) בן ציון שי', לרגל יום הולדתו העשירי, כ"ה טבת, לאורך ימים ושנים טובות.
—Ÿ–
דבר החסידות – פרשת וארא
ייחוסו של משה
סיפור מסורתי לפרשת וארא:
מעשה בחסיד אחד שהיה סוחר עצים. מידי תקופה היה מעביר את הסחורה על גבי רפסודות וכך העבירם את הנהר.
פעם היה חורף עם כפור גדול ושכבת קרח עבה כיסתה את פני הנהר. החסיד עמד לפני נזק כספי עצום.
בצר לו נסע החסיד לרבו ושפך את נפשו על גודל הנזק הצפוי לו.
אמר לו רבו:
- בפרשת וארא (ו, כא) נאמר "ובני יצהר קרח ונפג וזכרי". קרח – פירושו הקרח והכפור. ונפג – יפוג וימס. וזכרי – שזאת יהיה לזכרון עולם שבפרשת וארא ימס הקרח.
וכך הוה, שבפרשת וארא בכל שנה ושנה נמס הקרח מעל גבי הנהר.
הרב נחום לבקובסקי, משגיח בישיבות תו"ת באירופה, ששמע את הסיפור מאותו יהודי – נהג לספר שמאז בכל שנה ושנה, בכל מקום שהיה, עקב וראה איך שנמס הקרח או השלג בפרשת וארא...
(שמעתי מפי הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי ר"י חח"ל צפת, ששמע מפי ר' נחום הנ"ל, והוסיף שגם הוא ואחיו הרב שניאור זלמן ווילשאנסקי ר"י חב"ד מוריסטאון עקבו וראו כל שנה איך שקרח או שלג נמסים בפרשה זו)
~~~
בפרשתנו (ב, ו) מסופר: "ויקח עמרם את יוכבד דודתו לו לאשה". מפרש רש"י "יוכבד דודתו – אחת אבוהי. בת לוי אחות קהת".
מפרשים* מסבירים, שהצורך בפירושו של רש"י הוא: כי פירוש "דודתו" בשאר המקומות בתורה הוא לא "אחות אביו" אלא "אשת אחי אביו" [כמו בפרשת עריות (אחרי יח, יד): "ערות אחי אביך . . אל אשתו לא תקרב דודתך היא" ואילו ב"ערות אחות אביך" (שם, יב) לא נאמר "דודתך"].
ולכן מדגיש רש"י שכאן הפירוש הוא שונה, והיא אכן היתה אחות אביו.
אבל עדיין צריך להבין:
א) לשם מה צריך רש"י להוסיף "בת לוי, אחות קהת", פרטים הידועים כבר לתלמיד (רש"י ויגש מו, טו)?
ב) גם אם נניח שמכיון שזה נכתב בספר בראשית – מוצא רש"י לנכון לחזור על כך שוב שהיא בת לוי – עדיין קשה מדוע צריך להוסיף "אחות קהת"?
ג) מכיוון שבכל מקום הפירוש של "דודתו" היא אשת אחי אביו – מניין לו לרש"י שכאן הפירוש שונה, שהרי יתכן שיוכבד היתה גם אחות אביו וגם אשת אחי אביו! כי אולי היו ללוי שתי נשים, ואחד מאחי קהת – שהיה אחיה של יוכבד רק מן האב – נשא אותה, וגרש אותה, ואז נשא אותה עמרם?
ולמרות שלפי פירוש זה צריך לחדש שללוי היו שתי נשים, וגם שיוכבד היתה נשואה כבר פעם לפני נישואיה לעמרם – אבל זה עדיין עדיף מלפרש את המילה "דודתו" באופן חדש, שונה מבכל התורה! [ובפרט שלדעה מסויימת בגמרא* מוכרחים לפרש שללוי היו שתי נשים]
ויש לומר הביאור בזה:
כשהתורה אומרת שיוכבד היתה דודתו של עמרם – בפשטות רוצה התורה לציין בזה את מעלתה, שהיתה מיוחסת. ולכן, אילו היה הפירוש כמו בכל מקום אשת אחי אביו – אין בכך כל ייחוס, כי מה בכך שהיתה נשואה לפני זה לאחד מאחי קהת (ואדרבה: לפי זה יוצא שהיא גרושה).
– לכן מדגיש רש"י שהפירוש כאן במילה "דודתו" היא "אחת אבוהי", כי אם היא אחות אביו של עמרם – הרי היא מיוחסת כמו עמרם.
– ורש"י מוסיף "בת לוי", שזהו הייחוס שהתורה מתארת (שמות ב, א): "וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי".
– ואח"כ מוסיף "אחות קהת", שבין בני לוי גופא היה קהת חשוב יותר משאר אחיו (כמובן מזה שעבודת קהת היתה ב"קדש הקדשים – המקודש שבכולן" – במדבר ד, ד ובפירש"י שם).
ומדוע חשוב לפסוק להדגיש שהיא דודתו, דבר האסור לבני ישראל?
אלא, מבואר בקבלה ובחסידות**, שהטעם לאיסורי עריות שבתורה הוא כי הם ייחודים נעלים ביותר [כמו יחוד ז"א ומלכות שנקראים אח ואחות], שמצד גודל מעלתם אין עולם הזה יכול לקבלם, ולכן הם גורמים לנזק רוחני, על דרך שנאמר בבן זומא "הציץ ונפגע" כשנכנס ל"פרדס" (חגיגה יד, ב), מאחר שלא יכל לקבל אור נעלה כזה – הוא ניזוק ממנו (בדוגמא למי שמסתכל בשמש ללא מגן).
ולכן, למרות שהיו כאלה שכן יכלו להשיג דרגות גבוהות (כמו רבי עקיבא שכניסתו לפרדס לא הזיקה לו ואדרבה הביאה אותו לדרגות נעלות ביותר) – הרי מכיוון שמתן תורה היא באופן של "תורה אחת יהיה לכם" (שלח טו, כט) – נאסרו העריות על כולם.
אבל לפני מתן תורה, שזיווגים אלה טרם נאסרו, מובן שאלה שהיו מסוגלים להכיל גילויים נשגבים אלה – הרי לא זו בלבד שלא היה בזה חסרון, אלא אף מעלה גדולה (וכפי שמצינו שהשבטים נשאו את אחיותיהם לנשים – רש"י וישב לז, לה), ולכן מדגישה התורה שגם משה רבינו הגיע מזיווג נעלה וגבוה – יוכבד דודתו.
שבת שלום!
מבוסס על: לקוטי שיחות חלק ו, וארא שיחה א (עמ' 42 ואילך, וכן במתורגם ללה"ק עמ' 45 ואילך). חלק החסידות מבואר בלקו"ש ח"ה עמ' 273-4 (ובלה"ק 273) ובקיצור – בח"ו שם הערה 19. העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" שמות (הוצ' היכל מנחם תשע"ג) עמ' פא-ד.
______________
*) לשיטת ר' אליעזר (סנהדרין נח, א) שאחות אביו מן האם אסורה לבן נח – גם לפירוש "אחת אבוהי" מוכרח לומר שללוי היו שתי נשים ושיוכבד היתה אחות קהת מן האב בלבד ולא מן האם (שם, ע"ב). אבל לפי דרך הפשט, מכיון ש[בנוגע לדיני עריות] "אין אבות לבני נח" (רש"י וירא כ, יב) – הרי אחות אביו מותרת.
**) ראה סידור עם דא"ח קב, ב-ג, קה, ג ואילך. דרך מצוותיך כט, ב ואילך.