חומש שמות

דבר החסידות – פרשת שמות

ב"ה

דבר החסידות – פרשת שמות

 

מבט של חסיד

 

אחד מחשובי חסידי גור בארץ ישראל היה נוהג, שכל פעם שהיה מגיע לארה"ב לצורך עסקיו – היה נכנס לרבי מליובאוויטש.

פעם כשהגיע לא הספיק להכנס לרבי כדרכו. והחליט לפחות להכנס לתפלת מנחה ולתת 'שלום'. לאחר מנחה, שהתקיימה בביהכנ"ס למעלה – חיכה היהודי במסדרון, וכשהרבי יצא חייך אליו ושאל "מה נשמע בירושלים?"

הוא חשב שהרבי מתכוין לאירוע בטחוני מסויים שארע אז בירושלים והוא סיפר לרבי את כל מה שהיה ידוע לו בזה.

אבל הרבי כאילו לא שמע את כל מה שהוא אמר ושוב שאל: "מה נשמע בירושלים?"

הוא לא הבין, הרי הוא סיפר לרבי את כל מה שידוע לו בעניין.

אבל אז הרב גרונר שאל אותו: מה שלום האדמו"ר מגור?

והוא השיב בעניין שלום האדמו"ר והרבי הראה שביעות רצון וברך אותו.

נמצאנו למדים, שמה קורה אצל חסיד – זה מה שנשמע אצל הרבי שלו, זה צריך להיות כל החיים שלו...

(מפי הרב ברוך וילהלם שליח הרבי בנהריה, שמעתי מפיו בהתוועדות י"ט כסלו תשפ"ג, בהיכל מנחם מענדל, מרום כנען)

 

~~~

איך מכפרת הלידה על המיתה?

בקשר עם לידת משה בפרשתנו (ב, ב), מספרת הגמרא (מגילה יג, ב) שבזכות יום לידתו בטלה גזירתו של המן: "תנא: כיון שנפל פור בחודש אדר שמח שמחה גדולה, אמר: "נפל לי פור בירח שמת בו משה". ולא היה יודע שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד".

ומפרש רש"י: "כדאי הלידה שתכפר על המיתה".

 

בפשטות, רש"י מתכוון בדבריו ליישב כאן קושיא: אמנם משה רבינו נולד בז' אדר, אבל עדיין גם הסתלק בו, ובמה עדיפה לידתו על הסתלקותו? ועל כך אומר רש"י: "כדאי הלידה שתכפר על המיתה", כפרה מלשון קינוח והעברה (רש"י וישלח לב, כא), כלומר, הלידה מעבירה את הדבר הלא-רצוי של המיתה.

אבל לכאורה, במציאות זה הפוך – המיתה (שבאה אחרי הלידה) מבטלת את פעולת הלידה ולא להיפך?!

ויתרה מזו, מקרא מלא דבר הכתוב (קהלת ז, א): "טוב . . (ו)יום המות מיום הולדו", כפי שמבאר המדרש (קה"ר עה"פ) ש"ביום שנולד בו אין אדם יודע מה מעשיו", ורק אחרי מיתת הצדיק יודעים ש"יצא מן העולם בשלום".

[ובחסידות (אגה"ק סו"ס זך) מבואר יתרה מזו: שבהסתלקותו של צדיק נהיית השלמות של "כל מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד כל ימי חייו", וזה "פועל ישועות בקרב הארץ"]

– כיצד איפוא אומרים כאן "כדאי הלידה שתכפר על המיתה"? [ואדרבה, הגמרא היתה צריכה לומר שיום "שמת בו משה" הוא הזכות הכי גדולה, ויכולה לפעול ישועות לבטל גזירתו של המן[1]].

 

ויש לומר:

למרות שבד"כ נאמר "טוב יום המות מיום הוולדו" (גם אצל צדיקים) – הרי משה רבינו היה בזה יוצא מן הכלל, מכיון שכבר בלידתו "נתמלא הבית כולו אור" (סוטה יב, א), וכדברי הזהר: שמיד בהוולדו האירה בו אור השכינה וזה האיר את כל הבית.

כלומר: אמנם כל יהודי הוא "חלק אלוקה ממעל ממש", ולידתו מוסיפה אלקות בעולם – אבל אי אפשר לומר עליו שבלידתו יש אור [=גילוי], שהרי הנשמה מוסתרת בגוף, ורק ככל שמזככים את הגוף – מתגלה יותר ויותר הנשמה ומאיר על ידה אלקות בעולם, עד לשלמות עבודתו ב"יום המוות" (לכן הוא טוב מיום הוולדו).

אבל אצל משה מיד בלידתו כבר האירה הנשמה שלו בפועל ובגלוי. וכפי שמבאר הבחיי (בספר כד הקמח, מע' נר חנוכה) שמיד בלידתו היה ראוי להאיר את העולם על ידי התורה. והרי התורה היא אמת, בלי שינויים, "אין אמת אלא תורה" (ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ח) – לכן אצלו ראויה כבר לידתו לבד לכפר על המיתה[2].

 

שבת שלום!

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק כו, שמות שיחה א (עמ' 1 ואילך). "שערי המועדים – חודש אדר" עמ' פב ואילך.

 

[1]  כלומר, אין זו קושיא מדוע המן שמח שמחה גדולה מצד "נפל לי פור בירח שמת בו משה", מכיוון שהוא לא ידע על העילוי של יום ההסתלקות, השאלה היא אבל על הגמרא: מדוע אין היא אומרת זאת במסקנה, שהוא לא היה יודע את המעלה של "מת בו משה".

 

[2]  ואין להקשות ממה שמצינו שהמדרש גופא (שם בקהלת על אתר) דורש את הפסוק "טוב . . יום המות מיום הוולדו" גם בנוגע למשה, כלומר שגם אצלו יש עילוי ביום המוות לגבי הוולדו – מכיוון שתלוי לגבי איזה עניין מדובר:

כאשר מדברים על "מעשיו תורתו ועבודתו" בוודאי שיש עילוי ביום המוות לגבי יום הוולדו, שהרי בהוולדו היו עניינים אלו רק בכח, והשלמות בהם נפעלה ע"י עבודתו.

אבל האור שהאיר בעת לידת משה, קשור בעצם נשמת משה – עניין שאינו תלוי בעבודתה בגוף (שלכן האיר בפועל תיכף בעת לידתו), וענין זה הוא לא רק נעלה מיום המוות, אלא יתרה מזו "כדאי הלידה שתכפר על המיתה", כבפנים.

 

 

--

 

 

צעירי חב"ד – סניף מרום כנען

בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר

 

שיעורים לנשים  |  מדרשיית נוער   מועדון לילדים  |  שיעור לעולים  |  ביקורי בית  |  מסיבות בחגים  |  דוכן תפילין ונרות שבת  |  התוועדויות  |  סדנאות מגוונות  |  תהילים לבנות   בדיקת תפילין ומזוזות  |  מכתבי יום הולדת   קייטנת גן ישראל   שיעור רמב"ם  |  הפצת חומר לשבת וחגים  |  מסיבות ראש חודש  |  ועוד

 

כתובת: רחביאליק 199/3, הר כנען, צפת

כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.

טלפון: 0506-737410

מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.