פרשת חיי שרה

שאלת פי הנערה

 שאלת פי הנערה

שיר מאת: אהובה קליין  ©

 

בצל ענפי הדקלים

השכינה מרעיפה שבחים

רגע כנצח נצחים

לפי הנערה הכל ממתינים.

 

רבקה אשת חסדים

עטורה מלבושים מלכותיים

עיניה זורחות כחמה

בחדרי ליבה תפילה.

 

שיעלה הזיווג יפה

בסיוע רצון הבורא

בית לשם שמים

מבורך בברכות כמים.

 

לפתע שפתיה נעות

"אלך "תאמר   נחרצות

השמחה מאירה פנים

אליעזר מודה לאלוקים.

הערה: השיר בהשראת: פרשת חיי- שרה [חומש בראשית]

 

 

אברהם רוכש קבר לשרה

אברהם רוכש קבר לשרה

שיר מאת: אהובה קליין ©

ויהי בהגיע היום

 לב שרה נעצר דום

עת הגיע הבשורה

על דבר העקדה.

 

בגל ייסורים נשבתה

כרוח פרחה נשמתה

אברהם בא לבכותה

דאג למקום קבורתה.

 

את בני חת  פוגש

מהם את עפרון יבקש

לרכוש קבר בחברון

להתחבר להתנחל במקום.

 

 

 בליבו תפילה לאל עליון

 פונה בכבוד אל עפרון

מסרב לקבל מתנת חינם

ארבע מאות שקל ישלם במזומן.

 הערה: השיר בהשראת פרשת חיי שרה[חומש בראשית]

21.11.16

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פרשת חיי שרה- מדוע אברהם התעקש לקבור את שרה - בחברון?

פרשת  חיי שרה- מדוע אברהם התעקש לקבור את שרה - בחברון?

מאת: אהובה קליין.

 פרשה זו פותחת במותה של שרה-אשת אברהם כפי שהכתוב מתאר:

"וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, ...וַתָּמָת שָׂרָה, בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן--בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַיָּבֹא, אַבְרָהָם, לִסְפֹּד לְשָׂרָה, וְלִבְכֹּתָהּ.  וַיָּקָם, אַבְרָהָם, מֵעַל, פְּנֵי מֵתוֹ; וַיְדַבֵּר אֶל-בְּנֵי-חֵת, .....וַיָּקָם אַבְרָהָם וַיִּשְׁתַּחוּ לְעַם-הָאָרֶץ, לִבְנֵי-חֵת.  וַיְדַבֵּר אִתָּם, לֵאמֹר:  אִם-יֵשׁ אֶת-נַפְשְׁכֶם, לִקְבֹּר אֶת-מֵתִי מִלְּפָנַי--שְׁמָעוּנִי, וּפִגְעוּ-לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן-צֹחַר.  וְיִתֶּן-לִי, אֶת-מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר-לוֹ, אֲשֶׁר, בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ:  בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי, בְּתוֹכְכֶם--לַאֲחֻזַּת-קָבֶר.  וְעֶפְרוֹן יֹשֵׁב, בְּתוֹךְ בְּנֵי-חֵת; וַיַּעַן עֶפְרוֹן הַחִתִּי אֶת-אַבְרָהָם בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת, לְכֹל בָּאֵי שַׁעַר-עִירוֹ לֵאמֹר.  לֹא-אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי--הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ, וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ לְךָ נְתַתִּיהָ; לְעֵינֵי בְנֵי-עַמִּי נְתַתִּיהָ לָּךְ, קְבֹר מֵתֶךָ.  וַיִּשְׁתַּחוּ, אַבְרָהָם, לִפְנֵי, עַם הָאָרֶץ.  וַיְדַבֵּר אֶל-עֶפְרוֹן בְּאָזְנֵי עַם-הָאָרֶץ, לֵאמֹר, אַךְ אִם-אַתָּה לוּ, שְׁמָעֵנִי:  נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה, קַח מִמֶּנִּי, וְאֶקְבְּרָה אֶת-מֵתִי, שָׁמָּה.  וַיַּעַן עֶפְרוֹן אֶת-אַבְרָהָם, לֵאמֹר לוֹ.  אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי, אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל-כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה-הִוא; וְאֶת-מֵתְךָ, קְבֹר.  וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם, אֶל-עֶפְרוֹן, וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן, אֶת-הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת--אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף, עֹבֵר לַסֹּחֵר " [בראשית כ"ג, א-י"ג ]

השאלות הן:

א] אברהם סופד  לשרה ,היכן היו יתר קרובי המשפחה?

ב] מדוע מחליט אברהם לקבור את שרה דווקא בחברון- קריית ארבע?

ג]באיזה אופן אברהם רכש את מערת המכפלה?

 תשובות.

אברהם סופד לשרה.

אברהם בוכה ומספיד את שרה ויש פה משהו  תמוה , כי השאלה הנשאלת היא: היכן היו כל בני הבית וקרוביה באותו זמן, היכן היה יצחק הבן היחיד? היכן היו באותו זמן: "כל הנפש אשר עשו- אברהם ושרה - בחרן?

על כך עונים חז"ל [מסכת סנהדרין [ כ"ב, ע"ב]:"אין איש מת אלא לאשתו, ואין אישה מתה אלא לבעלה" - לעומת כל המשפחה, מי שמרגיש את גודל הכאב זה האיש וכן גם ההפך, במות הבעל- מי שחשה את הכאב ביתר עוצמה- זו אשתו. ועל כך אמר רבי יוחנן: "כל אדם שמתה אשתו ראשונה בחייו, כאילו חרב-בית המקדש בימיו" [סנהדרין כ"ב, ע"א]

רבינו בחיי שואל בתמיהה - היכן היה יצחק? הבן היחיד ששרה כל כך אהבה וילדה אותו בנסי ניסים ונפשה הייתה קשורה בנפשו?

על כך הוא עונה: כי יתכן שבאותו זמן יצחק לא ידע שמתה אמו, "כי לפי שמיתתה הייתה בשבילו בשמועת העקדה, על כן העלימו ממנו מיתתה ולא הגידו לו "- מהטעם הזה אין הכתוב מזכיר את יצחק משתתף באבל על אמו. ועוד דבר מעניין שיש לשים לב אליו, מאז שנעקד יצחק על המזבח, הוא לא נראה שהרי בתום העקדה נאמר: "וישב אברהם אל נעריו" והיה ראוי שהכתוב יציין: וישובו אל הנערים ויצחק לא הוזכר כלל במעמד זה.

ועוד יתכן כי יצחק נשאר בהר המוריה שלוש שנים עד שהגיע לגיל ארבעים ואז נשא את רבקה לאישה. ולכן לא נזכר שובו של יצחק עד שהביא לו עבד אברהם את רבקה.

רק אז הוא מוזכר :"ויצחק בא מבוא לחי רואי.." [בראשית כ"ד]

על פי המדרש: "ויבוא אברהם" -אברהם בא מהר המוריה, ושרה ששמעה את דבר העקדה פרחה נשמתה.

גם רש"י מדגיש:  שכאשר יצחק היה מוכן כבר לשחיטה וממש כמעט רגע היה סמוך למיתתו אך עדיין לא נשחט, מגודל הבהלה - פרחה נשמתה של שרה והעקדה גרמה לה למות.

אברהם קובר את שרה בחברון - קריית ארבע.

רבינו בחיי מסביר כי על פי הכתוב נאמר:"ותמת שרה בקריית ארבע": מכאן שהכתוב רוצה להודיענו כי שרה הצדיקה נפטרה בארץ ישראל ונקברה בארץ ישראל- כי במיתתה כתוב: "היא חברון בארץ כנען", ובקבורתה כתוב בסוף הפרשה :"ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו.. היא חברון בארץ כנען" וכאן התורה מלמדת על זכותה הגדולה : כי מיתתה וקבורתה היו במקום מיוחד אשר שם נמצא שער השמים , המקום נקרא: קריית ארבע על שם ארבעה זוגות שקבורים שם: אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב  ולאה. ויש עוד אפשרות: שהמקום נקרא על שמותיהם של ארבעת הגיבור הענקים: אחימן, שישי, תלמי, ואביהם שהיו  גרים שם .

ועוד פירוש של רבינו בחיי: "ויתכן לומר עוד בשם קריית ארבע - היא חברון היא נקראת חברון על שם שכול הקבור שם נפשו מתחברת למעלה בעיר אלוקים עם ארבעה מחנות שכינה, ולא לחינם חמדוה אבות העולם אלא שמשם זוכות הנשמות להתחבר לשורשן שהוא כיסא הכבוד וזהו קריית ארבע היא חברון"

לאור הסברים אלה ניתן להבין מדוע אברהם חמד מקום קדוש זה לקבורת שרה.

 אברהם רוכש את מערת המכפלה.

מעניין כי התורה מייחסת חשיבות מיחדת לקניית מערת המכפלה על ידי אברהם מעפרון ומאריכה בנושא מאד, מה גם שנושא הקנייה  מופיע גם  בפרשת ויחי, שם יעקב חוזר על פרטי הקניה בזמן צוואתו לבניו.

חז"ל מדגישים: "עשר פעם כתיב בני חת כנגד עשרת הדברות, ללמדך: כי כל המברר מקחו של אותו צדיק, כאילו קיים עשרת הדברות" [בבא  בתרא ס"ט]

 אבן עזרא אומר: כי הטעם בפירוט הנושא של הקניה נובע: "להודיע מעלת ארץ ישראל לחיים ולמתים" וגם להוכיח את הבטחת ה' לאברהם - הלכה למעשה- לתת לו נחלה בארץ.

הרמב"ן סובר כי: כוונת הכתוב להודיע את חסדי ה' עם אברהם שנתקיימה בו הברכה: "ואגדלה שמך" עובדה שאברהם מגיע לארץ נוכרייה ואנשי המקום  מכבדים אותו ומכנים אותו בשם: "נשיא אלוקים"

 עוד מוסיף הרמב"ן: כי אברהם נתנסה כאן באחד מעשרת הניסיונות על ידי ה' בכך שהוא נאלץ לקנות אחוזת קבר בארץ המובטחת ללא הרהור על כך, הרמב"ן מסתמך על ספר "רבינו יוסף בכור שור" בשם רבינו יונה רבו של הרמב"ן ומהות הניסיון: הצער שנגרם לאברהם שקניינו הראשון בארץ ישראל- הוא באמצעות מקום קבורה. ולא באופן אחר,

חז"ל אינם רואים את קניית המקום על ידי אברהם כניסיון, אלא הם עוטפים אותו בשבחים

שהיה מקבל הכול באהבה.

החפץ חיים סובר: כי מקניית מערת המכפלה על ידי אברהם ניתן להסיק - כי הוא לא רצה לקבל את הקבר במתנה כי את הקבר חייבים לרכוש בקניין - כסף, על כך ניתן למצוא רמזים גם בדברי חז"ל: "נמצא צדיק קבור בקבר שאינו שלו" [בבא  בתרא, דף קי"ב]

ועוד נאמר: "נוח לו לאדם לדור בשלו" [ירושלמי בתוס' מועד קטן י"ג]

על פי דברי חז"ל אלה, אומר החתם סופר: כי מצווה לקחת משהו  בעד חלקת קבר גם מאדם עני.

מעניין, כי חז"ל מכנים את עפרון בשם- רע עין משום  שלקח מחיר מופרז  על הקבר - מאברהם. אך חז"ל אינם מאשימים את עשיו שלקח גם מחיר מופרז בעד חלקו מיעקב-"כרי של זהב" והטעם שחז"ל כעסו על עפרון ,שהרי עפרון לא ידע מי קבור במערה זו לכן אסור היה לו להגזים במחיר הקנייה. לעומת זאת עשיו כבר ידע שאבותיו קבורים במקום זה לכן כביכול היה יכול לבקש מחיר יקר.

 רבינו בחיי סובר: כי עצם העניין שאחוזת הקבר נרכשה בכסף מלא מוכיחה שלא הושגה בדרך של כיבוש.

כנראה שהתורה מעבירה לנו מסר: כי אברהם כובש את ארץ ישראל על ידי קניית הקבר, באותם ימים קניית אחוזת קבר הייתה מטרה לאות וסמל לקשר עם הארץ.

על פי תפיסת הקדמונים הקבר משמש חוליה מקשרת בין האבות לבנים ומדגישה את בעלותם על הארץ הזאת. אי לכך- הקבר נקרא: "קבר אבות"

 לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן להבין מדוע התעקש אברהם לקבור את שרה בחברון.

על ידי כך כבש את השטח והבין היטב את חשיבות המקום מבחינה רוחנית וגם מקום המקשר בין אבות לבנים.

מכאן שחברון היא חלק בלתי נפרד מישראל ואיננה נחשבת למקום של כיבוש- היא נקנתה בכסף מלא בידי אברהם.

 

 

 

פרשת חיי שרה- מדוע הטיל אברהם את מלאכת השדכן על אליעזר?

פרשת חיי שרה- מדוע הטיל אברהם את מלאכת השדכן על אליעזר?

מאמר מאת: אהובה קליין.

הפרשה פותחת בתיאור  מותה של שרה ואופן קבורתה ,אך מיד לאחר שאברהם מסיים להתאבל עליה ,הוא חש אחריותעמוקה לדאוג להמשך קיום הדורות ועל כן הוא פונה לאליעזר עבדו למצוא ולהביא אישה לבנו יצחק:

"ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר- לו שים- נא ידך תחת ירכי:ואשביעך בה' אלוקי השמים ואלוקי הארץ אשר לא- תיקח אישה לבני מבנות הכנעני אשר אנוכי יושב בקרבו:כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אישה לבני יצחק". [בראשית  כ"ד,ב-ה]

השאלות הן:

א] מדוע אברהם הטיל על אליעזרדווקא, להיות שדכן  עבור יצחק?

ב] מה הייתה מהות הבקשה?

תשובות.

אליעזר- עבד אברהם-שדכן.

נשאלת השאלה מדוע אברהם סמך כל כך על אליעזר עבדו,עד כדי כך שהטיל עליו משימה כה כבדת אחריות וגם מכובדתלחפש אישה מתאימה ליצחק?

ה"כלי יקר" מביא שתי  סיבות:

א] כאן הודיע לנו הכתוב: מדוע בכלל היה זקוק אברהם לשליח? והתשובה: כי לאברהם לא היה כבר כוח ללכת בעצמו לחפש שידוך לבנו,שנאמר: "ואברהם זקן בא בימים.."כמו כן, את יצחק הוא לא היה מעוניין לשלוח, שמא אברהם עלול למות ומי ישים ידיו על עיניו?

ב] אברהם בחר דווקא באליעזר עבדו לבצע את מלאכת השדכנות, לפי שסמך על נאמנותו וידע גם שאליעזר לא ייקח שוחד, וודאי לא יביא אישה שאינה הגונה עבור יצחק.אברהם נוכח להכיר את עבדו היטב, לפי שהוא היה מושל ביתו והיה ישר מאד, לא לקח לעצמו  מהכסף שהיה ברשות אברהם והממון  לא שלט עליו , על כן בוודאי לא יפעל למען תאוות ממון,אלא  מתוך יושר ונאמנות לבעליו.

בקשתו של אברהם מאליעזר.

רבינו בחיי מסביר: כוונת אברהם הייתה: להזהיר את אליעזר עבדו בשבועה -שלא ייקח אישה לבנו מבנות כנען שהוא זרע מקולל-כי אישה שהיא מוכנה לפורענות תטה את  בעלה לצידה, דוגמת חוה שהשפיעה לרעה על האדם וגרמה לו לחטוא.

ועוד דוגמא משלמה המלך: שנשא נשים נוכריות- עמוניות מואביות ,צידוניות ובנות חת,ועל כך נאמר: "נשיו  היטו את לבבו" [מלכים-א,י"א]ולכן נקבע המנהג לקרוא פרשה זו לחתן ביום חתונתו- במטרה להזכיר לעם ישראל כי יש להיזהר בנישואין לבל ייקח אדם אישה  למטרת נישואין-מטעמי יופי בלבד, כמו שנאמר:"שקר  החן והבל היופי"[משלי ל"א]

ולא ייקח אישה מטעמי ממון,"כי הממון עשה יעשה לו כנפיים כנשר יעוף השמים"

ולא ייקח אדם אישה לשם שררת הקרובים ובני משפחות, שיתרגל להיעזר בהם ויוכל להשתרר.היות והוא מועד לכישלון

בשלושת הכוונות הנ"ל.

אבל על מנת להצליח בחיי נישואין- כוונתו צריכה להיות לשם שמים וינסה להידבק במשפחה טובה והגונה . היות והבנים  ,בדרך כלל, נמשכים בטבעם אחרי משפחת האם, בדומה לטעם היין שטעמו נמשך אחרי הכלי שהיה מאוכסן בתוכו.

ישנה גם אזהרה לאדם שרצוי לישא אישה מקרובי משפחתו ולומדים  זאת מאברהם באומרו:"כי אל ארצי ואל מולדתי תלך  ולקחת אישה לבני יצחק," בדומה לעמרם, שנאמר עליו:"וילך איש מבית לוי וייקח את בת לוי"[שמות כ]

רבינו בחיי מדגיש: אם אדם יקפיד לקחת אישה  במדרגתו, רב הסיכוי כי השידוך יעלה יפה והזוג יחיה בשלום לאורך ימים והשלום מתרבה בעולם.אבל אם ייקח אישה  מתחת למדרגתו  ישנו חשש שיתייחס אליה בגסות וזה לא יסתדר, אם ייקח אישה במדרגה גבוהה ממנו- ישנו חשש שהיא תתגאה עליו וחייהם יעברו במריבה לאורך כל הדרך.

רז"ל אומרים : כי כאשר המשפחות מתאימות באותו מעמד –הוא משל ל:"ענבי הגפן בענבי הגפן דבר נאה ומתקבל" . ואילו כאשר משפחה אחת אינה הגונה והשנייה כן , התוצאה-המשל:"ענבי הגפן בענבי הסנה דבר  כעור ואינו מתקבל".

מכאן שטוב יעשה האדם אם יישא אישה לשם שמים והטובים ילכו עם הטובים,  וכך ישרור שלום ביניהם, כמו שכתוב:"היטיבה ה' לטובים ולישרים בלבותם"[תהלים קכ"ה]

בנוגע להמשך דברי אברהם לאליעזר: "פן תשיב את בני שמה"- על כך  אומר רבינו בחיי:כי אברהם לא היה מעוניין שיצחק יצא מחוץ לגבולות ארץ ישראל הקדושה –היות והיה עולה תמימה[בעקדת יצחק] ואין קודש נעשה  חול.

לפי דברי ה:"כלי יקר"- אברהם השביע את אליעזר עבדו- במילה, מהטעם :אדם שעבר ברית מילה נמצא גדור מעריות ולכן אסר עליו להביא אישה ליצחק מבנות הכנעני כי הזימה – היא ירושה אצלם מחם אבי כנען ואין ראוי שמשפחה מבורכת תשדך ותדבק אל משפחה של ארורים.

ובנוגע לשבועה  שאמר אברהם לעבדו:" ואשביעך בה' אלוקי השמים ואלוקי הארץ",לפי שאמרו רז"ל:"גדולה מילה שאלמלא היא , לא נתקיימו שמים וארץ,שנאמר:"אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי[מסכת נדרים ל"א, ע"ב]

ספורנומפרש: כי כוונת אברהם במילים: "אלוקי השמים ואלוקי הארץ" הייתה: שאם אליעזר לא יקיים את בקשתו ויבגוד בו  -הדבר יפרע ממנו בעולם הזה וגם בעולם הבא.

אור החיים אומר רעיון מעניין:אברהם הרגיש צורך להשביע את אליעזר לא להביא אישה  ליצחק מבנות הכנעני, מפני שאליעזר חשב שהגם שכנען  ארור, הרי יצא מזה אם יתחתן עם יצחק , לפי שנאמר לאברהם : "והיה ברכה"- הכוונה שכל  משפחה שאברהם יהיה כלול בתוכה- היא מבורכת ונאמר גם:"ונברכו בך כל משפחות הארץ .."  לכן הדגיש אברהם  שהקללה על כנען עדיין נשארה.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי אכן אליעזר היה האדם הנכון והמתאים ביותר - לבצע את משימת הקודש- להביא שידוך הוגן לבנו ליצחק.

אליעזר ציית לבקשת אברהם, כפי שכתוב:"וישם העבד את ידו תחת ירך אברהם אדוניו וישבע לו על–הדבר הזה"[שם כ"ד, ט]

 

 

 

אליעזר עבד אברהם.

אליעזר עבד אברהם.

שיר מאת: אהובה קליין©

אברהם בא בימים

צופה גלגל החיים

למען  השה התמים

פונה לנשוא הפנים.

 

אליעזר מושל ביתו

שמח תמיד בחלקו

מתעלם מרכוש ונכסים

מהלך בדרך ישרים.

 

מקשיב לצווי אדונו

שווה בפיו וליבו

חפץ למלא השבועה

כהרף עין הישועה.

הערה:השיר בהשראתפרשת חיי שרה[חומש בראשית]

 

 

 

 

פרשת חיי שרה- האם אליעזר מילא את שליחותו נאמנה?

פרשת חיי שרה- האם אליעזר מילא את שליחותו נאמנה?
מאמר מאת: אהובה קליין.
[לעילוי נשמת אמי-חיה ז"ל בת בן ציון]
בפרשתנו אברהם דואג לזיווג הגון לבנו- יצחק ולשם כך משביע את  עבדו- אליעזר: לא  לקחת אישה  מבנות הכנעני ולדאוג להביא אותה לארץ ישראל: "ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו שים- נא– ידיך תחת ירכי: ואשביעך בה' אלוקי השמים ואלוקי הארץ אשר  לא תיקח אישה לבני מבנות הכנעני אשר אנוכי יושב בקרבו: כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אישה לבני יצחק:" [בראשית כ"ד, ב-ה]
העבד נשבע לאברהם שימלא את בקשתו, ואכן הוא הולך לכיוון ארם נהריים כשהוא לוקח אתו עשרה גמלים "וכל טוב"
כאשר הוא מגיע למקום, הוא פותח בתפילה אל אלוקים: "..ה' אלוקי אדוני אברהם הקרא- נא לפני היום ועשה- חסד עם אדוני אברהם: הנה אנוכי ניצב על- עין המים ובנות העיר יוצאות לשאוב מים והיה הנערה אשר אומר אליה הטי- נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם- גמליך אשקה אותה הוכחת  לעבדך ליצחק ובה אדע כי-עשית חסד עם-אדוני" [בראשית כ"ד, י"א-ט"ו]
השאלות הן:
א] מהי מטרת אברהם  בהשביעו את  אליעזר?
ב]  על מה הקפיד אליעזר בתפילתו?
ג] האם שליחותו של אליעזר עלתה יפה?
מטרת אברהם בהשביעו את אליעזר.
הייתה:
א] שימת דגש על טהרת המשפחה היהודית, הגנה עליה מפני התבוללות.
ב] הדגשת חשיבות ארץ ישראל ובעלותנו עליה.
אברהם מתנגד לעזיבת ארץ ישראל גם אם בת המשפחה המיועדת לו תסרב  לבוא.
יצחק אינו רשאי לעזוב את ארץ הקודש, היות וקדושת הארץ היא: אחד ממרכיבי היסוד של האומה הישראלית. והיא חייבת להיבנות על ידי יצחק.
ארץ  ישראל היא עד כדי כך קדושה  שאסור לנטוש אותה ,ולגבי יצחק: אסור לו לצאת את גבולות הארץ  אפילו לצורך כה חיוני: למטרת מציאת זיווג  טוב.
וכך גם דעתם של חז"ל: "לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה גויים, ואל ידור בחו"ל אפילו בעיר שרובה ישראל".
יצחק מצווה להשתקע אך ורק בארץ כנען ואפילו אם בסביבתו מתגוררים המתועבים שבגויים.
הרמב"ן מסביר: כי   כאשר אברהם   מציין שה' לקח אותו מבית אביו אל כנען  נאמר:" ה' אלוקי השמים אשר לקחני מבית אבי .."[שם כ"ד, ו]  אך כאשר הוא משביע  את אליעזר- עבדו- נאמר :"אלוקי השמים והארץ"
וזאת מהטעם- כי כאשר אברהם היה גר באור כשדים היה דומה למי שאין לו אלוקים.
כדברי הרמב"ן: "אלוקים ייקרא אלוקי ארץ ישראל, כדכתיב כי לא ידעו את משפט אלוקי הארץ וגו' ".
מצד אחד: אברהם עומד על טהרת המשפחה ומצד שני חשיבות ישוב ארץ ישראל- אלה הם תנאים בסיסיים לבניית אומה ישראלית.
שני תנאים אלה שזורים זה בזה.
בקשתו של אברהם, מצד אחד לא להיטמע בגויים ומנגד לא לעזוב את ארץ ישראל.  
צו זה משמש  יסוד לדברי חז"ל: "ולזרעך אחריך וגו' את ארץ כנען –לא תיסב כנענית ושפחה, דלא ליזל זרעך בתרה" [מסכת יבמות ק', ע"ב]
 מהות תפילת אליעזר.
על פי דברי רבינו בחיי: ניתן להסיק כי- עבד אברהם שם בתפילתו את הדגש על מידת החסד, לפי שפתח ב:"חסד" וסיים ב:"חסד" וכל זה היות והוא היה חכם וגדול בתורה, כיוון שגדל בביתו של אברהם, הבחין שזו מידתו של אברהם ולכן התפלל עליה.
אור החיים אומר: כי אליעזר היה בטוח שתפילת אדונו מתקבלת אצל ה', אבל 
אליעזר הוסיף להתפלל שיהיה  הוא ראוי לבצע את בקשתו של אברהם ולא תהיה שום מניעה מצדו.
על התנאי שמציב אליעזר: "והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך.."
חז"ל אומרים: שלושה שאלו שלא כהוגן ולאחד השיבו שלא כהוגן:
והם: אליעזר עבד אברהם, שאול בן קיש ויפתח הגלעדי.
אליעזר- לא שאל כהוגן, לפי שהוא לא לקח בחשבון שהיא עלולה להיות בעלת מום, כגון: עיוורת, או חיגרת, אך למרות זאת הייתה לו ,סייעתא דשמיא, והקב"ה זימן לו את רבקה.
שאול בן קיש אמר: "והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עושר גדול ואת ביתו ייתן לו, יכול אפילו עבד אפילו ממזר, זימן לו הקב"ה  את דוד.[שמואל-א, י"ז]
יפתח הגלעדי אמר: "והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי החוצה והעליתיהו  עולה"[שופטים יא,ל"א]יכול להיות אפילו דבר טמא? והנה לרוע המזל זימן לו ה' את בתו.
תוצאת שליחותו של אליעזר.
מסתבר שתפילתו של עבד- אברהם עלתה יפה, כפי שנאמר: "ויהי- הוא טרם כילה לדבר והנה רבקה יוצאת...וכדה על-שכמה.. והנערה טובת מראה מאד...ותמלא כדה ותעל: 
וירץ העבד לקראתה.." [שם כ"ד, ט"ו-כ"א]
רבינו בחיי מתייחס למילה: "הוא" כי היה ראוי שיהיה כתוב: "ויהי ככלותו  לדבר" ,אבל תוספת המילה: "הוא"- שמו של הקדוש ברוך הוא, כפי שכתוב [תהלים, ק'] "הוא עשנו ולו אנחנו"
או, כפי שנאמר: "ועבד הלוי הוא"[במדבר י"ח] מכאן שהיה לאליעזר סייעתא דשמיא- -כדברי רבינו בחיי:" נרמז בלשון הוא כי היה עמו סיוע אלוקים בשליחות ההוא על ידי המלאך שהתפלל עליו אברהם - הוא ישלח מלאכו לפניך, ורמז לך הכתוב כי המלאך קדם לפניו ועד שלא הספיק לגמור את הדבר כבר היה שם המלאך על עין המים להזמין לו את רבקה"
וההוכחה שנאמר: "והנה רבקה יוצאת"  היות והמילה: "והנה"- היא לשון זימון.
העבד רץ לקראת רבקה לפי שהמים  עלו לקראתה- כפי שסברו חז"ל ואז הוא התבונן כי ברכת אברהם:" ישלח מלאכו לפניך.." התקיימה.
ומן הרגע שהתברר לאליעזר כי המלאך אכן אתו ,הוא נקרא  בפרשתנו  בשם: "איש" בניגוד  למה שנקרא קודם: "עבד" וזאת על שם המלאך שנקרא איש. כמו שכתוב: "והאיש גבריאל"[דניאל ט']
ובאמת בהמשך התורה מדגישה: "וייקח האיש" ,"ויקוד האיש", "כה דיבר אלי האיש" "ויבוא האיש הביתה" ורק כאשר לבן אמר לאליעזר: "הנה רבקה לפניך קח ולך.." השליחות הסתיימה בהצלחה, אז חזר העבד למצבו הקודם ושוב הכתוב הזכיר אותו בלשון: "עבד"
לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן ללמוד כי אברהם- אבי האומה- שם דגש על הקמת הבית היהודי לדורות, ברוח של קדושה  המבוססת  על  טהרת המשפחה   וישיבה בארץ ישראל. 
ואכן שליחותו של עבד אברהם- עלתה יפה  ,בסייעתא דשמיא, בזכות ברכתו של אברהם: "ה' אלוקי השמים...ישלח מלאכו לפניך ולקחת אישה לבני משם" ובזכות תפילת אליעזר בכבודו ובעצמו.
יהי רצון שעם ישראל ישכיל ללכת בדרכו של אברהם לאורך כל הדורות וישמש אור לגויים.
 
 
 
 

אליעזר ותפילתו/ שיר מאת: אהובה קליין©

אליעזר ותפילתו/ שיר מאת: אהובה קליין©
 
אליעזר  מקיים שליחות  
 בנשמתו מציב  שלימות
קיום שבועה לאדונו
מתוך  חדרי ליבו.
 
ניצב על עין המים
 נושא עיניו לשמים
תפילה ברמ"ח איברים
למציאת אשת חסדים.
 
לפתע חש רוממות
מראה מעורר השתוממות
טרם כילה לדבר
והנה בת בתואל.
 
כדה על שכמה
 חיש ירוץ לקראתה
שואבת מים לו ולגמליו
אלוקים מילא משאלותיו.
הערה: השיר בהשראת פרשת חיי שרה[חומש בראשית]

יצחק יוצא לשוח

יצחק  יוצא לשוח
/שיר מאת אהובה קליין©
 
שעת בין הערביים
תפילת יצחק לשמים
כקטורת בשמים במקדש
מפיקה ניחוח חדש.
 
השיבולים לוחשות בקמה
עת הופעת רבקה
תכסה פניה בצעיף
תחינות וברכות תרעיף.
 
הרקיע עוטה מרבד
אור חמה ורדרד
אי שם במרומים
במחולות יחוללו המלאכים.
 
הערה: השיר בהשראת פרשת   חיי שרה[חומש בראשית]
 

פרשת חיי שרה- עת רצון לתפילה על זיווג משמים-אימתי?

פרשת חיי שרה- עת רצון לתפילה על זיווג משמים-אימתי?
מאמר: מאת: אהובה קליין.

בפרשה זו מגולל הכתוב כיצד, בסייעתא דשמיא- מצא יצחק את זיווגו משמים.
החל מהוראות  אברהם לאליעזר בנוגע לתנאים המבוקשים-
למציאת האישה המתאימה,תפילתו של עבד אברהם להצלחתו,הופעת רבקה ליד הבאר,יחסה לעבד ולגמלים ונטישת בית הוריה לטובת הקמת ביתה החדש.
וכך התורה מתארת את שעת בין הערביים- בה יצחק זוכה לראות את רבקה:
"ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב ויישא עיניו וירא והנה גמלים באים
ותישא רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותיפול מעל הגמל: ותאמר אל העבד מי האיש הלזה ההולך בשדה לקראתנו? ויאמר העבד: הוא אדוני ותיקח הצעיף ותתכס"[בראשית כ"ד,ס"ג-ס"ו]

השאלות הן:
א] מדוע יצא יצחק לשוח בשדה דווקא בין הערביים-ומה משמעות שיחה זו?
ב] מהי נפילתה של רבקה מהגמל?
ג] כיצד ידע יצחק כי רבקה היא אכן האישה המיועדת לו משמים?

התשובה לשאלה א]
רבינו בחיי מביא שני פירושים:
1] "ויצא יצחק לשוח בשדה"-הכוונה שהיה מהלך בין השיחים ומטייל בין האילנות להנאתו.
2] לפי המדרש- לשוח בשדה-זוהי תפילה שנאמר:"תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו"[תהלים, ק"ב]
מכאן לומדים רבותינו ז"ל:כי יצחק תיקן תפילת מנחה.

גם רש"י אומר: כי שיחה- היא תפילה.
הכלי יקר מביא  שני פירושים מעניינים במיוחד:
1] בתחילת דבריו גם הוא מביא את דעת חז"ל בדומה ליתר הפרשנים,כי הכוונה לתיקון תפילת מנחה על ידי יצחק-
סמוך לשקיעת החמה,מכאן שיש להסתמך על מה שאמרו חז"ל:"לעולם יזהר אדם בתפילת המנחה שכן אליהו לא נענה כי אם בתפילת המנחה"
ולמרות שאברהם תיקן תפילת שחרית ויעקב תיקן תפילת ערבית,לא מצאנו כי הם נענו מיד בתפילותיהם.
לעומת זאת, יצחק-בתפילת מנחה נענה מיד,שהרי התפלל על זיווג בעוד אליעזר-עבד אברהם היה בדרך,כמו שנאמר:"כי על זאת יתפלל כל חסיד לעת מצוא"-זו אישה[ברכות כ"ו,ע"ב]

ולמה הלך דווקא בשדה לתקן תפילתו?
יצחק הגיע למסקנה: כי השדה שנתן לו ה' הביא יבול רב ובכך הייתה ברכה רבה.כמו שכתוב:"ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה' "[שם כ"ו,י"ב]
מכאן למד קל וחומר, שה' ייתן לו אישה שהיא קרקע העולם אשר תוציא זרע טוב וישר בעיני הקב"ה.
ומיד כאשר יצחק התפלל על כך, תכף הכתוב מציין:"ויישא עיניו וירא והנה גמלים באים".כי בזמן התפילה הוא התבונן למטה לשדה ומיד בתום תפילתו  נשא את עיניו כלפי מעלה- ושם לב כי ה'  נענה לתפילתו ולנגד עיניו שיירת גמלים הנושאים את זוגתו.
מכאן למדו רבותינו:כי  דווקא בתפילת מנחה האדם נענה לבקשתו והסיבה לכך היא:לפי שמידת הדין מקטרגת דווקא בלילה והרי תפילת ערבית סמוכה ללילה,וגם תפילת שחרית סמוכה ללילה שחלף,אבל תפילת מנחה רחוקה משני הלילות,לכן לא קיים בה קטרוג.

2]: יצחק תיקן  תפילה דווקא לפנות ערב?
לפי שעד שלא שקעה השמש של שרה זרחה השמש של רבקה.
כלומר הכתוב בא להודיע לנו:היה רצף בין השמש של רבקה לשמש של שרה,
"כדי שלא יחסר העולם מן נשים צדקניות  אלו שהן לעולם כגלגל חמה" ותהיה המשכיות לכל הדברים שהיו בימי שרה והם  :נר דלוק בתוך האוהל,
ענן השכינה קשור לאוהל,ברכת העיסה,

התשובה לשאלה ב]
לפי רש"י : רבקה השמיטה את עצמה מעל הגמל,אך לא נפלה לארץ,אלא הטתה את גופה לצד-  בדומה למה שעשתה לכד- כאשר נתנה לאליעזר וגמליו מים,שנאמר:"הטי נא כדך"[שם כ"ד,י"ד]
לפי ספורנו:אין הכוונה שרבקה נפלה ממש,אלא הכניעה את ראשה בעודה יושבת על הגמל לכבוד יצחק.
הרמב"ן מוסיף:כי רבקה  ראתה את יצחק שהוא כזה הדור,נתביישה ממנו ובמיוחד שידעה שהוא בא  לקראתה,הרכינה את ראשה,כיסתה את פניה בצעיף מתוך צניעות.

התשובה לשאלה ג]
יצחק ידע בוודאות כי רבקה אכן היא האישה המיועדת לו.
לפי רבינו בחיי:
א] כי כל התנאים שהיו קיימים בזמן שאימו חיה,הם נמשכו עם בואה של רבקה לאוהל :
-בהתאם לדברי המדרש: הנר הדולק,הברכה בעיסה וענן השכינה.
ב] כל עוד שלא הגיעה רבקה,יצחק לא התנחם במות אימו שרה,אך מיד שרבקה  נכנסת לחייו של יצחק - מיד התנחם בה.
לסיכום,ניתן לראות מה כוחה של תפילה ובמיוחד-  תפילת מנחה, כנראה יש בה  כוח מיוחד להגשים משאלת זיווג טוב-בדומה  למה שקרה ליצחק -שנענה מיד בסוף תפילתו וראה את רבקה מגיעה עם שיירת הגמלים .
יהי רצון שנרבה בתפילות והקב"ה  ימלא את משאלות  הכלל והפרט לטובה,אמן ואמן.
 
 

פרשת חיי שרה – מי הייתה רבקה- ובמה הצלחתה?

פרשת חיי שרה – מי הייתה רבקה- ובמה הצלחתה?

פרשה זו המאריכה בדברים על שרה אימנו ,מתארת בצורה נפלאה גם את השידוך של רבקה עם יצחק המסופר בפרטי פרטים:
רבקה מוזכרת כבר בסוף פרשת וירא כנאמר:
"ויהי אחרי הדברים האלה ויוגד לאברהם לאמור הנה ילדה מילכה גם היא בנים לנחור אחיך......ואת בתואל: ובתואל ילד את רבקה שמונה אלה ילדה מלכה לנחור אחי אברהם" [בראשית כ"ב,כ-כ"ד]
אליעזר  עבד- אברהם ,אשר בחסדי ה', שידך את השידוך ,מביא את רבקה אל בית יצחק:
"ויצחק בא מבוא באר לחי רואי והוא יושב בארץ הנגב:ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב ויישא עיניו וירא והנה גמלים באים:ותישא רבקה את עיניה ותרא את- יצחק ותיפול מעל הגמל:ותאמר אל העבד מי האיש הלזה ההולך בשדה לקראתנו  ויאמר העבד הוא אדוני ותקח הצעיף ותתכס: ויספר העבד ליצחק את כל- הדברים  אשר עשה:ויביאה יצחק האוהלה שרה אימו וייקח את- רבקה לו לאישה ויאהבה  וינחם יצחק אחרי אימו" [שם כ"ד,ס"ב-ס"ז]
השאלות הן:
א] מדוע הכתוב מציין:כי יצחק יצא לשוח בשדה כאשר הבחין בבואה של רבקה?
ב]מי הייתה רבקה – מדוע הייתה ראויה ליצחק?
ג] כיצד ידע יצחק בוודאות כי רבקה- מיועדת לו כאישה מתאימה לבנות בית בישראל?
התשובה לשאלה א]
"ויצא יצחק לשוח בשדה" על כך שלושה פירושים:
1]לפי פשוטו:יצחק  טייל בין השיחים והאילנות בשדה.[דברי אברבנאל]
2] לפי רש"י: אין לשון שיחה,אלא  תפילה כפי שנאמר בתהלים:"...ישפוך שיחו"[תהלים ק"ב,א]-שיחו= תפילתו.
וחז"ל למדו מכאן: כי יצחק  תיקן תפילת מנחה.
3] ויש חכמים הטוענים כי: יצחק נטע עצים  ושיחים באותו זמן,והוא דאג לכך טרם נישואיו,לפי שאדם חייב לפרנס את משפחתו,דעה זו מסתמכת על דברי הרמב"ם [הלכות דעות ה,י"א]:"דרך בעלי דעה, שיקבע לו אדם מלאכה המפרנסת אותו תחילה,ואחר כך יקנה בית- דירה ואחר –כך יישא  אישה"
התשובה לשאלה ב]
רבקה הייתה: בת בתואל.
בתואל היה בן אחיו של אברהם,הלוא הוא נחור?
זריזותה מודגשת בכתובים,  כפי שאליעזר- עבד אברהם הבחין בכך:"ותמהר ותורד כדה מעליה ותאמר שתה וגם גמליך אשקה.." [שם,כ"ד,מ"ו]
מכאן נראה, שהייתה בעלת מידות טובות במיוחד,כי בנוסף על דאגתה לאליעזר-דאגה גם לגמלים.
היא התרחקה  מהגשמיות והייתה מאד  רוחנית וזאת בניגוד מוחלט ללבן אחיה.
הצטיינה בנועם הליכות וצניעות ועל כך מעיד הכתוב:רבקה נופלת מהגמל- כאשר מבחינה ביצחק והמפרשים אומרים: היא לא ממש נפלה,אלא הטתה את גופה,לעניות דעתי-כנראה התרגשה וגם התביישה מפניו.
אחר-כך גם התכסתה בצעיף- מתוך צניעות.
הייתה לה ברכה מיוחדת מאת משפחתה:"..את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שאר שונאיו"[שם כ"ד,ס] וזו הייתה ברכה מקבילה לברכה שניתנה לאברהם בהר המוריה:"והרבה ארבה את זרעך.."[שם כ"ב,י"ז]
הדגש הושם על המילה:"את" כלומר רבקה  תהיה האישה שיתקיים בה ברכת:"אלפי רבבה"[דברי רש"י]
התשובה לשאלה ג]
על כך  עונים חז"ל במדרש רבה: יצחק  ראה חמישה סימנים:
1]הענן שהיה קשור לאהל שרה ופסק ביום מותה,חזר בשנית עם הגעתה של רבקה.
2]דלתות הבית היו פתוחות ,מעתה ,ממש כמו אצל שרה אימו.
3] ברכה מיוחדת הייתה בעיסתה,כמו אצל שרה.
4] הנר היה דולק מערב שבת לערב שבת.
5] הייתה עוסקת בעיסה בטהרה- בדומה לשרה.
לחמש נקודות אלו מגיעים חז"ל,על סמך האות:ה' בסוף המילה:"האהלה".
הכתוב מדגיש כי:"ותהי לו לאישה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אימו"
יצחק ראה שהכל שב על כנו ורבקה היא ממשיכה את דרך אימו-שרה- לכן התנחם לאחר מות אימו.
על כך אומר:רש"ר הירש:"גבר בן ארבעים אינו מוצא נחומין על מות אימו הישישה,והנה הוא מתנחם באשתו,זה מעמד האישה בישראל"
מעניינים דבריו של רבי שמשון רפאל הירש זצ"ל:"זו תכונה אשר ברוך ה'
 לא ניטשטשה בזרע אברהם ושרה,יצחק ורבקה,ככל שהוסיפה להיות אשתו כן גדלה אהבתו.דוגמת נישואין אלה של הבן היהודי הראשון כן נוסדים הנישואין.רוב הנישואין בישראל הם לא על יסוד התשוקה,אלא על פי שקול התבונה" ההורים מעורבים בשידוך היטב ובודקים גם את רקע המשפחות של שני הצדדים, והדבר תורם להצלחה ברוב המקרים של  בני הזוג וכתוצאה מכך האהבה גוברת ככל שהזמן מתקדם וזאת בניגוד לזוגות שנישואיהם מבוססים על תשוקה ולאחר שנישאו כל הקשר הולך ודועך.
ואילו אצל רבקה ויצחק החתונה הייתה שורש לאהבה ומשם והלאה – היא רק התגברה.
לסיכום. לאור האמור לעיל ניתן להסיק,כי רבקה הייתה אישה בעלת מידות טובות והצליחה לנחם את  יצחק על מות אימו,היא פשוט המשיכה את 
דרכה  הטובה ,על כך אמרו חז"ל במדרש רבה נח:"עד שלא השקיע שמשו של משה זרח שמשו של יהושע.. עד שלא השקיע שימשה של שרה הזריח שמשה של רבקה"
יהי רצון שירבו זוגות בישראל והשכינה תשרה ביניהם- דוגמת יצחק ורבקה.
אמן ואמן.