|
|
שאלת פי הנערה
שיר מאת: אהובה קליין ©
בצל ענפי הדקלים
השכינה מרעיפה שבחים
רגע כנצח נצחים
לפי הנערה הכל ממתינים.
רבקה אשת חסדים
עטורה מלבושים מלכותיים
עיניה זורחות כחמה
בחדרי ליבה תפילה.
שיעלה הזיווג יפה
בסיוע רצון הבורא
בית לשם שמים
מבורך בברכות כמים.
לפתע שפתיה נעות
"אלך "תאמר נחרצות
השמחה מאירה פנים
אליעזר מודה לאלוקים.
הערה: השיר בהשראת: פרשת חיי- שרה [חומש בראשית]
אברהם רוכש קבר לשרה
שיר מאת: אהובה קליין ©
ויהי בהגיע היום
לב שרה נעצר דום
עת הגיע הבשורה
על דבר העקדה.
בגל ייסורים נשבתה
כרוח פרחה נשמתה
אברהם בא לבכותה
דאג למקום קבורתה.
את בני חת פוגש
מהם את עפרון יבקש
לרכוש קבר בחברון
להתחבר להתנחל במקום.
בליבו תפילה לאל עליון
פונה בכבוד אל עפרון
מסרב לקבל מתנת חינם
ארבע מאות שקל ישלם במזומן.
הערה: השיר בהשראת פרשת חיי שרה[חומש בראשית]
21.11.16
פרשת חיי שרה- מדוע אברהם התעקש לקבור את שרה - בחברון?
מאת: אהובה קליין.
פרשה זו פותחת במותה של שרה-אשת אברהם כפי שהכתוב מתאר:
"וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, ...וַתָּמָת שָׂרָה, בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן--בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַיָּבֹא, אַבְרָהָם, לִסְפֹּד לְשָׂרָה, וְלִבְכֹּתָהּ. וַיָּקָם, אַבְרָהָם, מֵעַל, פְּנֵי מֵתוֹ; וַיְדַבֵּר אֶל-בְּנֵי-חֵת, .....וַיָּקָם אַבְרָהָם וַיִּשְׁתַּחוּ לְעַם-הָאָרֶץ, לִבְנֵי-חֵת. וַיְדַבֵּר אִתָּם, לֵאמֹר: אִם-יֵשׁ אֶת-נַפְשְׁכֶם, לִקְבֹּר אֶת-מֵתִי מִלְּפָנַי--שְׁמָעוּנִי, וּפִגְעוּ-לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן-צֹחַר. וְיִתֶּן-לִי, אֶת-מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר-לוֹ, אֲשֶׁר, בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ: בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי, בְּתוֹכְכֶם--לַאֲחֻזַּת-קָבֶר. וְעֶפְרוֹן יֹשֵׁב, בְּתוֹךְ בְּנֵי-חֵת; וַיַּעַן עֶפְרוֹן הַחִתִּי אֶת-אַבְרָהָם בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת, לְכֹל בָּאֵי שַׁעַר-עִירוֹ לֵאמֹר. לֹא-אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי--הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ, וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ לְךָ נְתַתִּיהָ; לְעֵינֵי בְנֵי-עַמִּי נְתַתִּיהָ לָּךְ, קְבֹר מֵתֶךָ. וַיִּשְׁתַּחוּ, אַבְרָהָם, לִפְנֵי, עַם הָאָרֶץ. וַיְדַבֵּר אֶל-עֶפְרוֹן בְּאָזְנֵי עַם-הָאָרֶץ, לֵאמֹר, אַךְ אִם-אַתָּה לוּ, שְׁמָעֵנִי: נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה, קַח מִמֶּנִּי, וְאֶקְבְּרָה אֶת-מֵתִי, שָׁמָּה. וַיַּעַן עֶפְרוֹן אֶת-אַבְרָהָם, לֵאמֹר לוֹ. אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי, אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל-כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה-הִוא; וְאֶת-מֵתְךָ, קְבֹר. וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם, אֶל-עֶפְרוֹן, וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן, אֶת-הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת--אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף, עֹבֵר לַסֹּחֵר " [בראשית כ"ג, א-י"ג ]
השאלות הן:
א] אברהם סופד לשרה ,היכן היו יתר קרובי המשפחה?
ב] מדוע מחליט אברהם לקבור את שרה דווקא בחברון- קריית ארבע?
ג]באיזה אופן אברהם רכש את מערת המכפלה?
תשובות.
אברהם סופד לשרה.
אברהם בוכה ומספיד את שרה ויש פה משהו תמוה , כי השאלה הנשאלת היא: היכן היו כל בני הבית וקרוביה באותו זמן, היכן היה יצחק הבן היחיד? היכן היו באותו זמן: "כל הנפש אשר עשו- אברהם ושרה - בחרן?
על כך עונים חז"ל [מסכת סנהדרין [ כ"ב, ע"ב]:"אין איש מת אלא לאשתו, ואין אישה מתה אלא לבעלה" - לעומת כל המשפחה, מי שמרגיש את גודל הכאב זה האיש וכן גם ההפך, במות הבעל- מי שחשה את הכאב ביתר עוצמה- זו אשתו. ועל כך אמר רבי יוחנן: "כל אדם שמתה אשתו ראשונה בחייו, כאילו חרב-בית המקדש בימיו" [סנהדרין כ"ב, ע"א]
רבינו בחיי שואל בתמיהה - היכן היה יצחק? הבן היחיד ששרה כל כך אהבה וילדה אותו בנסי ניסים ונפשה הייתה קשורה בנפשו?
על כך הוא עונה: כי יתכן שבאותו זמן יצחק לא ידע שמתה אמו, "כי לפי שמיתתה הייתה בשבילו בשמועת העקדה, על כן העלימו ממנו מיתתה ולא הגידו לו "- מהטעם הזה אין הכתוב מזכיר את יצחק משתתף באבל על אמו. ועוד דבר מעניין שיש לשים לב אליו, מאז שנעקד יצחק על המזבח, הוא לא נראה שהרי בתום העקדה נאמר: "וישב אברהם אל נעריו" והיה ראוי שהכתוב יציין: וישובו אל הנערים ויצחק לא הוזכר כלל במעמד זה.
ועוד יתכן כי יצחק נשאר בהר המוריה שלוש שנים עד שהגיע לגיל ארבעים ואז נשא את רבקה לאישה. ולכן לא נזכר שובו של יצחק עד שהביא לו עבד אברהם את רבקה.
רק אז הוא מוזכר :"ויצחק בא מבוא לחי רואי.." [בראשית כ"ד]
על פי המדרש: "ויבוא אברהם" -אברהם בא מהר המוריה, ושרה ששמעה את דבר העקדה פרחה נשמתה.
גם רש"י מדגיש: שכאשר יצחק היה מוכן כבר לשחיטה וממש כמעט רגע היה סמוך למיתתו אך עדיין לא נשחט, מגודל הבהלה - פרחה נשמתה של שרה והעקדה גרמה לה למות.
אברהם קובר את שרה בחברון - קריית ארבע.
רבינו בחיי מסביר כי על פי הכתוב נאמר:"ותמת שרה בקריית ארבע": מכאן שהכתוב רוצה להודיענו כי שרה הצדיקה נפטרה בארץ ישראל ונקברה בארץ ישראל- כי במיתתה כתוב: "היא חברון בארץ כנען", ובקבורתה כתוב בסוף הפרשה :"ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו.. היא חברון בארץ כנען" וכאן התורה מלמדת על זכותה הגדולה : כי מיתתה וקבורתה היו במקום מיוחד אשר שם נמצא שער השמים , המקום נקרא: קריית ארבע על שם ארבעה זוגות שקבורים שם: אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה. ויש עוד אפשרות: שהמקום נקרא על שמותיהם של ארבעת הגיבור הענקים: אחימן, שישי, תלמי, ואביהם שהיו גרים שם .
ועוד פירוש של רבינו בחיי: "ויתכן לומר עוד בשם קריית ארבע - היא חברון היא נקראת חברון על שם שכול הקבור שם נפשו מתחברת למעלה בעיר אלוקים עם ארבעה מחנות שכינה, ולא לחינם חמדוה אבות העולם אלא שמשם זוכות הנשמות להתחבר לשורשן שהוא כיסא הכבוד וזהו קריית ארבע היא חברון"
לאור הסברים אלה ניתן להבין מדוע אברהם חמד מקום קדוש זה לקבורת שרה.
אברהם רוכש את מערת המכפלה.
מעניין כי התורה מייחסת חשיבות מיחדת לקניית מערת המכפלה על ידי אברהם מעפרון ומאריכה בנושא מאד, מה גם שנושא הקנייה מופיע גם בפרשת ויחי, שם יעקב חוזר על פרטי הקניה בזמן צוואתו לבניו.
חז"ל מדגישים: "עשר פעם כתיב בני חת כנגד עשרת הדברות, ללמדך: כי כל המברר מקחו של אותו צדיק, כאילו קיים עשרת הדברות" [בבא בתרא ס"ט]
אבן עזרא אומר: כי הטעם בפירוט הנושא של הקניה נובע: "להודיע מעלת ארץ ישראל לחיים ולמתים" וגם להוכיח את הבטחת ה' לאברהם - הלכה למעשה- לתת לו נחלה בארץ.
הרמב"ן סובר כי: כוונת הכתוב להודיע את חסדי ה' עם אברהם שנתקיימה בו הברכה: "ואגדלה שמך" עובדה שאברהם מגיע לארץ נוכרייה ואנשי המקום מכבדים אותו ומכנים אותו בשם: "נשיא אלוקים"
עוד מוסיף הרמב"ן: כי אברהם נתנסה כאן באחד מעשרת הניסיונות על ידי ה' בכך שהוא נאלץ לקנות אחוזת קבר בארץ המובטחת ללא הרהור על כך, הרמב"ן מסתמך על ספר "רבינו יוסף בכור שור" בשם רבינו יונה רבו של הרמב"ן ומהות הניסיון: הצער שנגרם לאברהם שקניינו הראשון בארץ ישראל- הוא באמצעות מקום קבורה. ולא באופן אחר,
חז"ל אינם רואים את קניית המקום על ידי אברהם כניסיון, אלא הם עוטפים אותו בשבחים
שהיה מקבל הכול באהבה.
החפץ חיים סובר: כי מקניית מערת המכפלה על ידי אברהם ניתן להסיק - כי הוא לא רצה לקבל את הקבר במתנה כי את הקבר חייבים לרכוש בקניין - כסף, על כך ניתן למצוא רמזים גם בדברי חז"ל: "נמצא צדיק קבור בקבר שאינו שלו" [בבא בתרא, דף קי"ב]
ועוד נאמר: "נוח לו לאדם לדור בשלו" [ירושלמי בתוס' מועד קטן י"ג]
על פי דברי חז"ל אלה, אומר החתם סופר: כי מצווה לקחת משהו בעד חלקת קבר גם מאדם עני.
מעניין, כי חז"ל מכנים את עפרון בשם- רע עין משום שלקח מחיר מופרז על הקבר - מאברהם. אך חז"ל אינם מאשימים את עשיו שלקח גם מחיר מופרז בעד חלקו מיעקב-"כרי של זהב" והטעם שחז"ל כעסו על עפרון ,שהרי עפרון לא ידע מי קבור במערה זו לכן אסור היה לו להגזים במחיר הקנייה. לעומת זאת עשיו כבר ידע שאבותיו קבורים במקום זה לכן כביכול היה יכול לבקש מחיר יקר.
רבינו בחיי סובר: כי עצם העניין שאחוזת הקבר נרכשה בכסף מלא מוכיחה שלא הושגה בדרך של כיבוש.
כנראה שהתורה מעבירה לנו מסר: כי אברהם כובש את ארץ ישראל על ידי קניית הקבר, באותם ימים קניית אחוזת קבר הייתה מטרה לאות וסמל לקשר עם הארץ.
על פי תפיסת הקדמונים הקבר משמש חוליה מקשרת בין האבות לבנים ומדגישה את בעלותם על הארץ הזאת. אי לכך- הקבר נקרא: "קבר אבות"
לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן להבין מדוע התעקש אברהם לקבור את שרה בחברון.
על ידי כך כבש את השטח והבין היטב את חשיבות המקום מבחינה רוחנית וגם מקום המקשר בין אבות לבנים.
מכאן שחברון היא חלק בלתי נפרד מישראל ואיננה נחשבת למקום של כיבוש- היא נקנתה בכסף מלא בידי אברהם.
פרשת חיי שרה- מדוע הטיל אברהם את מלאכת השדכן על אליעזר?
מאמר מאת: אהובה קליין.
הפרשה פותחת בתיאור מותה של שרה ואופן קבורתה ,אך מיד לאחר שאברהם מסיים להתאבל עליה ,הוא חש אחריותעמוקה לדאוג להמשך קיום הדורות ועל כן הוא פונה לאליעזר עבדו למצוא ולהביא אישה לבנו יצחק:
"ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר- לו שים- נא ידך תחת ירכי:ואשביעך בה' אלוקי השמים ואלוקי הארץ אשר לא- תיקח אישה לבני מבנות הכנעני אשר אנוכי יושב בקרבו:כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אישה לבני יצחק". [בראשית כ"ד,ב-ה]
השאלות הן:
א] מדוע אברהם הטיל על אליעזרדווקא, להיות שדכן עבור יצחק?
ב] מה הייתה מהות הבקשה?
תשובות.
אליעזר- עבד אברהם-שדכן.
נשאלת השאלה מדוע אברהם סמך כל כך על אליעזר עבדו,עד כדי כך שהטיל עליו משימה כה כבדת אחריות וגם מכובדתלחפש אישה מתאימה ליצחק?
ה"כלי יקר" מביא שתי סיבות:
א] כאן הודיע לנו הכתוב: מדוע בכלל היה זקוק אברהם לשליח? והתשובה: כי לאברהם לא היה כבר כוח ללכת בעצמו לחפש שידוך לבנו,שנאמר: "ואברהם זקן בא בימים.."כמו כן, את יצחק הוא לא היה מעוניין לשלוח, שמא אברהם עלול למות ומי ישים ידיו על עיניו?
ב] אברהם בחר דווקא באליעזר עבדו לבצע את מלאכת השדכנות, לפי שסמך על נאמנותו וידע גם שאליעזר לא ייקח שוחד, וודאי לא יביא אישה שאינה הגונה עבור יצחק.אברהם נוכח להכיר את עבדו היטב, לפי שהוא היה מושל ביתו והיה ישר מאד, לא לקח לעצמו מהכסף שהיה ברשות אברהם והממון לא שלט עליו , על כן בוודאי לא יפעל למען תאוות ממון,אלא מתוך יושר ונאמנות לבעליו.
בקשתו של אברהם מאליעזר.
רבינו בחיי מסביר: כוונת אברהם הייתה: להזהיר את אליעזר עבדו בשבועה -שלא ייקח אישה לבנו מבנות כנען שהוא זרע מקולל-כי אישה שהיא מוכנה לפורענות תטה את בעלה לצידה, דוגמת חוה שהשפיעה לרעה על האדם וגרמה לו לחטוא.
ועוד דוגמא משלמה המלך: שנשא נשים נוכריות- עמוניות מואביות ,צידוניות ובנות חת,ועל כך נאמר: "נשיו היטו את לבבו" [מלכים-א,י"א]ולכן נקבע המנהג לקרוא פרשה זו לחתן ביום חתונתו- במטרה להזכיר לעם ישראל כי יש להיזהר בנישואין לבל ייקח אדם אישה למטרת נישואין-מטעמי יופי בלבד, כמו שנאמר:"שקר החן והבל היופי"[משלי ל"א]
ולא ייקח אישה מטעמי ממון,"כי הממון עשה יעשה לו כנפיים כנשר יעוף השמים"
ולא ייקח אדם אישה לשם שררת הקרובים ובני משפחות, שיתרגל להיעזר בהם ויוכל להשתרר.היות והוא מועד לכישלון
בשלושת הכוונות הנ"ל.
אבל על מנת להצליח בחיי נישואין- כוונתו צריכה להיות לשם שמים וינסה להידבק במשפחה טובה והגונה . היות והבנים ,בדרך כלל, נמשכים בטבעם אחרי משפחת האם, בדומה לטעם היין שטעמו נמשך אחרי הכלי שהיה מאוכסן בתוכו.
ישנה גם אזהרה לאדם שרצוי לישא אישה מקרובי משפחתו ולומדים זאת מאברהם באומרו:"כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אישה לבני יצחק," בדומה לעמרם, שנאמר עליו:"וילך איש מבית לוי וייקח את בת לוי"[שמות כ]
רבינו בחיי מדגיש: אם אדם יקפיד לקחת אישה במדרגתו, רב הסיכוי כי השידוך יעלה יפה והזוג יחיה בשלום לאורך ימים והשלום מתרבה בעולם.אבל אם ייקח אישה מתחת למדרגתו ישנו חשש שיתייחס אליה בגסות וזה לא יסתדר, אם ייקח אישה במדרגה גבוהה ממנו- ישנו חשש שהיא תתגאה עליו וחייהם יעברו במריבה לאורך כל הדרך.
רז"ל אומרים : כי כאשר המשפחות מתאימות באותו מעמד –הוא משל ל:"ענבי הגפן בענבי הגפן דבר נאה ומתקבל" . ואילו כאשר משפחה אחת אינה הגונה והשנייה כן , התוצאה-המשל:"ענבי הגפן בענבי הסנה דבר כעור ואינו מתקבל".
מכאן שטוב יעשה האדם אם יישא אישה לשם שמים והטובים ילכו עם הטובים, וכך ישרור שלום ביניהם, כמו שכתוב:"היטיבה ה' לטובים ולישרים בלבותם"[תהלים קכ"ה]
בנוגע להמשך דברי אברהם לאליעזר: "פן תשיב את בני שמה"- על כך אומר רבינו בחיי:כי אברהם לא היה מעוניין שיצחק יצא מחוץ לגבולות ארץ ישראל הקדושה –היות והיה עולה תמימה[בעקדת יצחק] ואין קודש נעשה חול.
לפי דברי ה:"כלי יקר"- אברהם השביע את אליעזר עבדו- במילה, מהטעם :אדם שעבר ברית מילה נמצא גדור מעריות ולכן אסר עליו להביא אישה ליצחק מבנות הכנעני כי הזימה – היא ירושה אצלם מחם אבי כנען ואין ראוי שמשפחה מבורכת תשדך ותדבק אל משפחה של ארורים.
ובנוגע לשבועה שאמר אברהם לעבדו:" ואשביעך בה' אלוקי השמים ואלוקי הארץ",לפי שאמרו רז"ל:"גדולה מילה שאלמלא היא , לא נתקיימו שמים וארץ,שנאמר:"אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי[מסכת נדרים ל"א, ע"ב]
ספורנומפרש: כי כוונת אברהם במילים: "אלוקי השמים ואלוקי הארץ" הייתה: שאם אליעזר לא יקיים את בקשתו ויבגוד בו -הדבר יפרע ממנו בעולם הזה וגם בעולם הבא.
אור החיים אומר רעיון מעניין:אברהם הרגיש צורך להשביע את אליעזר לא להביא אישה ליצחק מבנות הכנעני, מפני שאליעזר חשב שהגם שכנען ארור, הרי יצא מזה אם יתחתן עם יצחק , לפי שנאמר לאברהם : "והיה ברכה"- הכוונה שכל משפחה שאברהם יהיה כלול בתוכה- היא מבורכת ונאמר גם:"ונברכו בך כל משפחות הארץ .." לכן הדגיש אברהם שהקללה על כנען עדיין נשארה.
לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי אכן אליעזר היה האדם הנכון והמתאים ביותר - לבצע את משימת הקודש- להביא שידוך הוגן לבנו ליצחק.
אליעזר ציית לבקשת אברהם, כפי שכתוב:"וישם העבד את ידו תחת ירך אברהם אדוניו וישבע לו על–הדבר הזה"[שם כ"ד, ט]
אליעזר עבד אברהם.
שיר מאת: אהובה קליין©
אברהם בא בימים
צופה גלגל החיים
למען השה התמים
פונה לנשוא הפנים.
אליעזר מושל ביתו
שמח תמיד בחלקו
מתעלם מרכוש ונכסים
מהלך בדרך ישרים.
מקשיב לצווי אדונו
שווה בפיו וליבו
חפץ למלא השבועה
כהרף עין הישועה.
הערה:השיר בהשראתפרשת חיי שרה[חומש בראשית]
פרשת חיי שרה – מי הייתה רבקה- ובמה הצלחתה?
פרשה זו המאריכה בדברים על שרה אימנו ,מתארת בצורה נפלאה גם את השידוך של רבקה עם יצחק המסופר בפרטי פרטים:
רבקה מוזכרת כבר בסוף פרשת וירא כנאמר:
"ויהי אחרי הדברים האלה ויוגד לאברהם לאמור הנה ילדה מילכה גם היא בנים לנחור אחיך......ואת בתואל: ובתואל ילד את רבקה שמונה אלה ילדה מלכה לנחור אחי אברהם" [בראשית כ"ב,כ-כ"ד]
אליעזר עבד- אברהם ,אשר בחסדי ה', שידך את השידוך ,מביא את רבקה אל בית יצחק:
"ויצחק בא מבוא באר לחי רואי והוא יושב בארץ הנגב:ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב ויישא עיניו וירא והנה גמלים באים:ותישא רבקה את עיניה ותרא את- יצחק ותיפול מעל הגמל:ותאמר אל העבד מי האיש הלזה ההולך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדוני ותקח הצעיף ותתכס: ויספר העבד ליצחק את כל- הדברים אשר עשה:ויביאה יצחק האוהלה שרה אימו וייקח את- רבקה לו לאישה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אימו" [שם כ"ד,ס"ב-ס"ז]
השאלות הן:
א] מדוע הכתוב מציין:כי יצחק יצא לשוח בשדה כאשר הבחין בבואה של רבקה?
ב]מי הייתה רבקה – מדוע הייתה ראויה ליצחק?
ג] כיצד ידע יצחק בוודאות כי רבקה- מיועדת לו כאישה מתאימה לבנות בית בישראל?
התשובה לשאלה א]
"ויצא יצחק לשוח בשדה" על כך שלושה פירושים:
1]לפי פשוטו:יצחק טייל בין השיחים והאילנות בשדה.[דברי אברבנאל]
2] לפי רש"י: אין לשון שיחה,אלא תפילה כפי שנאמר בתהלים:"...ישפוך שיחו"[תהלים ק"ב,א]-שיחו= תפילתו.
וחז"ל למדו מכאן: כי יצחק תיקן תפילת מנחה.
3] ויש חכמים הטוענים כי: יצחק נטע עצים ושיחים באותו זמן,והוא דאג לכך טרם נישואיו,לפי שאדם חייב לפרנס את משפחתו,דעה זו מסתמכת על דברי הרמב"ם [הלכות דעות ה,י"א]:"דרך בעלי דעה, שיקבע לו אדם מלאכה המפרנסת אותו תחילה,ואחר כך יקנה בית- דירה ואחר –כך יישא אישה"
התשובה לשאלה ב]
רבקה הייתה: בת בתואל.
בתואל היה בן אחיו של אברהם,הלוא הוא נחור?
זריזותה מודגשת בכתובים, כפי שאליעזר- עבד אברהם הבחין בכך:"ותמהר ותורד כדה מעליה ותאמר שתה וגם גמליך אשקה.." [שם,כ"ד,מ"ו]
מכאן נראה, שהייתה בעלת מידות טובות במיוחד,כי בנוסף על דאגתה לאליעזר-דאגה גם לגמלים.
היא התרחקה מהגשמיות והייתה מאד רוחנית וזאת בניגוד מוחלט ללבן אחיה.
הצטיינה בנועם הליכות וצניעות ועל כך מעיד הכתוב:רבקה נופלת מהגמל- כאשר מבחינה ביצחק והמפרשים אומרים: היא לא ממש נפלה,אלא הטתה את גופה,לעניות דעתי-כנראה התרגשה וגם התביישה מפניו.
אחר-כך גם התכסתה בצעיף- מתוך צניעות.
הייתה לה ברכה מיוחדת מאת משפחתה:"..את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שאר שונאיו"[שם כ"ד,ס] וזו הייתה ברכה מקבילה לברכה שניתנה לאברהם בהר המוריה:"והרבה ארבה את זרעך.."[שם כ"ב,י"ז]
הדגש הושם על המילה:"את" כלומר רבקה תהיה האישה שיתקיים בה ברכת:"אלפי רבבה"[דברי רש"י]
התשובה לשאלה ג]
על כך עונים חז"ל במדרש רבה: יצחק ראה חמישה סימנים:
1]הענן שהיה קשור לאהל שרה ופסק ביום מותה,חזר בשנית עם הגעתה של רבקה.
2]דלתות הבית היו פתוחות ,מעתה ,ממש כמו אצל שרה אימו.
3] ברכה מיוחדת הייתה בעיסתה,כמו אצל שרה.
4] הנר היה דולק מערב שבת לערב שבת.
5] הייתה עוסקת בעיסה בטהרה- בדומה לשרה.
לחמש נקודות אלו מגיעים חז"ל,על סמך האות:ה' בסוף המילה:"האהלה".
הכתוב מדגיש כי:"ותהי לו לאישה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אימו"
יצחק ראה שהכל שב על כנו ורבקה היא ממשיכה את דרך אימו-שרה- לכן התנחם לאחר מות אימו.
על כך אומר:רש"ר הירש:"גבר בן ארבעים אינו מוצא נחומין על מות אימו הישישה,והנה הוא מתנחם באשתו,זה מעמד האישה בישראל"
מעניינים דבריו של רבי שמשון רפאל הירש זצ"ל:"זו תכונה אשר ברוך ה'
לא ניטשטשה בזרע אברהם ושרה,יצחק ורבקה,ככל שהוסיפה להיות אשתו כן גדלה אהבתו.דוגמת נישואין אלה של הבן היהודי הראשון כן נוסדים הנישואין.רוב הנישואין בישראל הם לא על יסוד התשוקה,אלא על פי שקול התבונה" ההורים מעורבים בשידוך היטב ובודקים גם את רקע המשפחות של שני הצדדים, והדבר תורם להצלחה ברוב המקרים של בני הזוג וכתוצאה מכך האהבה גוברת ככל שהזמן מתקדם וזאת בניגוד לזוגות שנישואיהם מבוססים על תשוקה ולאחר שנישאו כל הקשר הולך ודועך.
ואילו אצל רבקה ויצחק החתונה הייתה שורש לאהבה ומשם והלאה – היא רק התגברה.
לסיכום. לאור האמור לעיל ניתן להסיק,כי רבקה הייתה אישה בעלת מידות טובות והצליחה לנחם את יצחק על מות אימו,היא פשוט המשיכה את
דרכה הטובה ,על כך אמרו חז"ל במדרש רבה נח:"עד שלא השקיע שמשו של משה זרח שמשו של יהושע.. עד שלא השקיע שימשה של שרה הזריח שמשה של רבקה"
יהי רצון שירבו זוגות בישראל והשכינה תשרה ביניהם- דוגמת יצחק ורבקה.
אמן ואמן.
