פרשת חיי שרה - מה גנוז בשידוך הראשון בתורה?

פרטים

קטגוריה: פרשת חיי שרה

פורסם בחמישי, 22 אוקטובר 2020 14:06

נכתב על ידי Super User

כניסות: 256

פרשת חיי שרה - מה גנוז בשידוך הראשון בתורה?

מאת: אהובה קליין.

פרשה זו גדושה בנושאים רבים ומשמעותיים ובתוכם תיאור מפורט על השידוך הראשון שבתורה ,כיצד נבחרה רבקה על ידי- אליעזר- עבד אברהם –לאישה עבור יצחק- בן אברהם.

כאשר אליעזר הבחין במידותיה הטובות של רבקה - מיהר והעניק לה תשורה: נזם זהב ושני צמידי זהב.

הוא נוכח לדעת –כי אכן היא הנערה המתאימה ליצחק, אך  הבין שיש לקבל רשות ממשפחתה כפי שהכתוב מתאר:

שאלתו אליהם: "וְעַתָּה אִם- יֶשְׁכֶם עֹשִׂים חֶסֶד וֶאֱמֶת, אֶת-אֲדֹנִי--הַגִּידוּ לִי; וְאִם-לֹא--הַגִּידוּ לִי, וְאֶפְנֶה עַל-יָמִין אוֹ עַל-שְׂמֹאל"? [בראשית כ"ד, מ"ט]

תשובת לבן ובתואל:  "וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ, מֵה' יָצָא הַדָּבָר; לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ, רַע אוֹ-טוֹב.  הִנֵּה-רִבְקָה לְפָנֶיךָ, קַח וָלֵךְ; וּתְהִי אִשָּׁה לְבֶן - אֲדֹנֶיךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'"

ובהמשך הכתוב מתאר את המשך השתלשלות הנושא:

"וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע עֶבֶד אַבְרָהָם אֶת-דִּבְרֵיהֶם; וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה, לַה'.  וַיּוֹצֵא הָעֶבֶד כְּלֵי-כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב, וּבְגָדִים, וַיִּתֵּן, לְרִבְקָה; וּמִגְדָּנֹת--נָתַן לְאָחִיהָ, וּלְאִמָּהּ.  וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ, הוּא וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר-עִמּוֹ--וַיָּלִינוּ; וַיָּקוּמוּ בַבֹּקֶר, וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֻנִי לַאדֹנִי.  וַיֹּאמֶר אָחִיהָ וְאִמָּהּ, תֵּשֵׁב הַנַּעֲרָ אִתָּנוּ יָמִים אוֹ עָשׂוֹר; אַחַר, תֵּלֵךְ.  וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַל-תְּאַחֲרוּ אֹתִי, וַה' הִצְלִיחַ דַּרְכִּי; שַׁלְּחוּנִי, וְאֵלְכָה לַאדֹנִי.  וַיֹּאמְרוּ, נִקְרָא לַנַּעֲרָ, וְנִשְׁאֲלָה, אֶת-פִּיהָ.  וַיִּקְרְאוּ לְרִבְקָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ, הֲתֵלְכִי עִם-הָאִישׁ הַזֶּה; ?וַתֹּאמֶר, אֵלֵךְ........ וַיְבָרְכוּ אֶת-רִבְקָה, וַיֹּאמְרוּ לָהּ--אֲחֹתֵנוּ, אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה; וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ, אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו". [שם ,כ"ד, נ"ב-ס"א]

השאלות הן:

א] מה משמעות המתנות שאליעזר העניק לרבקה?

ב] מאין לומדים כי הזיווג הוא מן השמים?

תשובות.

המתנות שהוענקו לרבקה.

"וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב, בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ--וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל-יָדֶיהָ, עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם". [בראשית, כ"ד, כ"ב]

רבינו בחיי שואל: מדוע נאמר המשקל המדויק של נזם הזהב? תשובתו:

לפי שהתורה רצתה לרמז לנו שעתיד לצאת מרבקה: עם - מקבלי תורה שעתידים לתרום למשכן כמו שנאמר: "בקע לגולגולת" מחצית השקל בשקל הקודש". זו התרומה שנידבו העם לצורך הוצאות הקמת המשכן-כפי שהכתוב מתאר: "וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה, מְאַת כִּכָּר; וְאֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים, שֶׁקֶל--בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ.  בֶּקַע, לַגֻּלְגֹּלֶת, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ--לְכֹל הָעֹבֵר עַל-הַפְּקֻדִים, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, לְשֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים, וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים. [שמות ל"ח, כ"ה-כ"ו]

ושיקבלו שני לוחות הברית- כנגד שני הצמידים שקיבלה רבקה: עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם" הם –כנגד -עשרת הדיברות .

לשון שקל = הוא נוטריקון: אש, קול,- רמז למתן תורה- כפי שכתוב: "מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת-קֹלוֹ, לְיַסְּרֶךָּ וְעַל-הָאָרֶץ, הֶרְאֲךָ אֶת-אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה"   [דברים, ד, ל"ו ]

ומכאן יש להתבונן בהמן הרשע וכוונותיו כאשר אמר: "אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב ייכתב לְאַבְּדָם וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף אֶשְׁקוֹל עַל יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לְהָבִיא אֶל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ"[מגילת אסתר, ג, ט]

כוונתו הייתה: להשמיד את  ישראל ולבטל את התורה שניתנה על הר סיני.      ולכן כל הרמזים שניתנו לרבקה- הם סימן בעתיד לבנים.

וכל הצלחתו של אליעזר בדרך- הם  מרמזים לכל המקרים שהתרחשו במדבר  לעם ישראל.

וכשם שאליעזר הצליח מכוח ברכתו של אברהם שבירך אותו במילים: "הוּא, יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ" [בראשית כ"ד, י]  כך קרה לעם ישראל במדבר ,שנאמר:  "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ, לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ, בַּדָּרֶךְ; וְלַהֲבִיאֲךָ, אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי" [שמות כ"ג, כ]

לכן כאשר רמז בתפילה אליעזר לרבקה:

"בָּרוּךְ ה' אֱלֹקי אֲדֹנִי אַבְרָהָם, אֲשֶׁר לֹא-עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ, מֵעִם אֲדֹנִי; אָנֹכִי, בַּדֶּרֶךְ נָחַנִי ה', בֵּית, אֲחֵי אֲדֹנִי" התכוון : שזכות התורה שהיא :"אנוכי"- שהיא התורה שעם ישראל עתידים לקבל בהר סיני- אותה זכות תרמה להצלחתו בדרך למציאת הזיווג ליצחק.

ועוד דבר מעניין: כשם שהמים עלו לקראת רבקה- כך נהנו עם ישראל ממי הבאר במדבר:  כפי שנאמר:" אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל, אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת:  עֲלִי בְאֵר, עֱנוּ-לָהּ".[במדבר כ"א, י"ז]

אליעזר אשר נתן לרבקה מתנות- רמז על ידי זה כשם שהיא קיבלה מתנות ממנו- מעבד אברהם -כך בניה עתידים לקבל את התורה על ידי משה עבד ה'

וכשם שהיא קיבלה בדרך את הצמידים והנזם- כך ישראל הביאו שקלים במדבר וקיבלו את שני לוחות הברית עם עשרת הדברות, וכשם שהוסיף אליעזר לתת מתנות נוספות בביתה-כך גם בניה כשהיו בארץ מואב קרוב לארץ ישראל נתנו להם מצוות רבות, כפי שהכתוב מציין: "אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר- צִווָּה ה' אֶת-מֹשֶׁה, לִכְרֹת אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--בְּאֶרֶץ מוֹאָב:  מִלְּבַד הַבְּרִית, אֲשֶׁר-כָּרַת אִתָּם בְּחֹרֵב" [דברים כ"ח, ס"ט]

רז"ל אומרים: כשם  שהסיפור על רבקה סופר פעמיים - כך ישראל קיבלו את לוחות הברית פעמיים.

זיווג מן השמים.

רבינו בחיי  מתייחס לפסוק: "וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ, מֵה' יָצָא הַדָּבָר; לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ, רַע אוֹ-טוֹב". [שם  כ"ד, נ]

מכאן לומדים: כי לבן- רשע היה, לפי שהקדים לדבר קודם אביו ולא כיבד אותו.   והזכיר את הרע טרם הטוב: ֹ"לא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ, רַע אוֹ-טוֹב". [שם  כ"ד, נ]

אך מהמילים: "מֵה' יָצָא הַדָּבָר"

התכוון להגיד: כי המעשים שהתרחשו מוכיחים שעניין הזיווג  נגזר מן השמים.  כמו שאומרים רז"ל: ארבעים יום קודם יצירת הולד, בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני- לפלוני ואפילו מעבר לים.

רעיון זה אמר גם שלמה המלך: "בַּיִת וָהוֹן, נַחֲלַת אָבוֹת; וּמֵה', אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת".[משלי י"ט, י"ד]

ופירושו: ההורים מנחילים לבנים: בתים וממון, אבל "אישהַ משְׂכָּלֶת"-  אין בכוחם להנחיל אותה לבן- כי מה' יצא הדבר!

כי אישה משכלת היא יקרה מבית ומהון, את זאת לומדים מדברי שלמה המלך: " אֵשֶׁת-חַיִל, מִי יִמְצָא;    וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ".[משלי  ל"א, י]

ובמדרש תהלים: ניתן לראות כמה קשה כוח הזיווג וההוכחה לכך: שהקב"ה ייחד שמו על הזיווג בשלושה מקומות:

בתורה, בנביאים, ובכתובים:

בתורה: שנאמר: "מֵה' יָצָא הַדָּבָר"

בנביאים: "וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ כִּי מֵיְהוָה הִיא כִּי תֹאֲנָה הוּא מְבַקֵּשׁ מִפְּלִשְׁתִּים וּבָעֵת הַהִיא פְּלִשְׁתִּים מֹשְׁלִים בְּיִשְׂרָאֵל".[שופטים י"ט, י"ד]  הכוונה להורי שמשון הגיבור והאישה הפלישתית.

בכתובים: שנאמר:" וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת".[משלי  י"ט, י"ד]

" מָצָא אִשָּׁה, מָצָא טוֹב;    וַיָּפֶק רָצוֹן, מֵה'". [משלי י"ט, כ"ב]

 ועוד הוכחה שהנישואין נגזרים משעת יצירת הולד:

נאמר: "...הַעֲמֻסִים, מִנִּי-בֶטֶן, הַנְּשֻׂאִים, מִנִּי-רָחַם". [ישעיהו מ"ו, ג]

רש"י מבהיר: כי התורה מלמדת אותנו: שאין משיאים את הבת בלי לשאול את פיה, עניין זה נלמד מכך שהמשפחה שאלה את רבקה:"התלכי עם האיש הזה"?

 והיא הסכימה. ועוד הוסיפה שהיא תלך גם אם אינם רוצים בכך!

ה"באר מים חיים " שואל: כיצד מתאים לרבקה לדבר כלפי הוריה- באופן שיש בו קצת עזות מצח וחוסר צניעות?

אלא רבקה אמרה: הרי אתה יודעים, כי אבי- בתואל נפטר- היות והתנגד להצעת השידוך [כך הסביר רש"י את אי הזכרת בתואל [פסוק  נ"ה] לכן תשובתה הייתה חיובית, הרי ידעה שבסופו של דבר היא תעזוב את הבית כי הדבר משמים ובלית ברירה הם בסופו של דבר יסכימו לשידוך זה.

ויפה היא הברכה לה זכתה רבקה מפי משפחתה: "אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה; וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ, אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו".

זאת הייתה ברכה  שאינה חדשה, לכן הוסיפו את המילה:" את"- הכוונה שרבקה וזרעה יקבלו את הברכה שנאמרה כבר לאברהם בהר המוריה:  "והרבה ארבה את זרעך"

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן ללמוד מהפרשה- כי השידוך בין רבקה ליצחק- היה משמים וגם מסמל את כל מה שעובר על עם ישראל  במשך דורות.

ומתוך כך שרבקה נשאלה: אם תסכים להצעת השידוך, לומדים אנו :כי יש לשאול את פי הנערה טרם הנישואין.

פרשת חיי שרה - מה גנוז בשידוך הראשון בתורה?

פרטים

קטגוריה: פרשת חיי שרה

פורסם בחמישי, 22 אוקטובר 2020 14:05

נכתב על ידי Super User

כניסות: 280

פרשת חיי שרה - מה גנוז בשידוך הראשון בתורה?

מאת: אהובה קליין.

פרשה זו גדושה בנושאים רבים ומשמעותיים ובתוכם תיאור מפורט על השידוך הראשון שבתורה ,כיצד נבחרה רבקה על ידי- אליעזר- עבד אברהם –לאישה עבור יצחק- בן אברהם.

כאשר אליעזר הבחין במידותיה הטובות של רבקה - מיהר והעניק לה תשורה: נזם זהב ושני צמידי זהב.

הוא נוכח לדעת –כי אכן היא הנערה המתאימה ליצחק, אך  הבין שיש לקבל רשות ממשפחתה כפי שהכתוב מתאר:

שאלתו אליהם: "וְעַתָּה אִם- יֶשְׁכֶם עֹשִׂים חֶסֶד וֶאֱמֶת, אֶת-אֲדֹנִי--הַגִּידוּ לִי; וְאִם-לֹא--הַגִּידוּ לִי, וְאֶפְנֶה עַל-יָמִין אוֹ עַל-שְׂמֹאל"? [בראשית כ"ד, מ"ט]

תשובת לבן ובתואל:  "וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ, מֵה' יָצָא הַדָּבָר; לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ, רַע אוֹ-טוֹב.  הִנֵּה-רִבְקָה לְפָנֶיךָ, קַח וָלֵךְ; וּתְהִי אִשָּׁה לְבֶן - אֲדֹנֶיךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'"

ובהמשך הכתוב מתאר את המשך השתלשלות הנושא:

"וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע עֶבֶד אַבְרָהָם אֶת-דִּבְרֵיהֶם; וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה, לַה'.  וַיּוֹצֵא הָעֶבֶד כְּלֵי-כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב, וּבְגָדִים, וַיִּתֵּן, לְרִבְקָה; וּמִגְדָּנֹת--נָתַן לְאָחִיהָ, וּלְאִמָּהּ.  וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ, הוּא וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר-עִמּוֹ--וַיָּלִינוּ; וַיָּקוּמוּ בַבֹּקֶר, וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֻנִי לַאדֹנִי.  וַיֹּאמֶר אָחִיהָ וְאִמָּהּ, תֵּשֵׁב הַנַּעֲרָ אִתָּנוּ יָמִים אוֹ עָשׂוֹר; אַחַר, תֵּלֵךְ.  וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַל-תְּאַחֲרוּ אֹתִי, וַה' הִצְלִיחַ דַּרְכִּי; שַׁלְּחוּנִי, וְאֵלְכָה לַאדֹנִי.  וַיֹּאמְרוּ, נִקְרָא לַנַּעֲרָ, וְנִשְׁאֲלָה, אֶת-פִּיהָ.  וַיִּקְרְאוּ לְרִבְקָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ, הֲתֵלְכִי עִם-הָאִישׁ הַזֶּה; ?וַתֹּאמֶר, אֵלֵךְ........ וַיְבָרְכוּ אֶת-רִבְקָה, וַיֹּאמְרוּ לָהּ--אֲחֹתֵנוּ, אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה; וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ, אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו". [שם ,כ"ד, נ"ב-ס"א]

השאלות הן:

א] מה משמעות המתנות שאליעזר העניק לרבקה?

ב] מאין לומדים כי הזיווג הוא מן השמים?

תשובות.

המתנות שהוענקו לרבקה.

"וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב, בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ--וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל-יָדֶיהָ, עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם". [בראשית, כ"ד, כ"ב]

רבינו בחיי שואל: מדוע נאמר המשקל המדויק של נזם הזהב? תשובתו:

לפי שהתורה רצתה לרמז לנו שעתיד לצאת מרבקה: עם - מקבלי תורה שעתידים לתרום למשכן כמו שנאמר: "בקע לגולגולת" מחצית השקל בשקל הקודש". זו התרומה שנידבו העם לצורך הוצאות הקמת המשכן-כפי שהכתוב מתאר: "וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה, מְאַת כִּכָּר; וְאֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים, שֶׁקֶל--בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ.  בֶּקַע, לַגֻּלְגֹּלֶת, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ--לְכֹל הָעֹבֵר עַל-הַפְּקֻדִים, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, לְשֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים, וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים. [שמות ל"ח, כ"ה-כ"ו]

ושיקבלו שני לוחות הברית- כנגד שני הצמידים שקיבלה רבקה: עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם" הם –כנגד -עשרת הדיברות .

לשון שקל = הוא נוטריקון: אש, קול,- רמז למתן תורה- כפי שכתוב: "מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת-קֹלוֹ, לְיַסְּרֶךָּ וְעַל-הָאָרֶץ, הֶרְאֲךָ אֶת-אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה"   [דברים, ד, ל"ו ]

ומכאן יש להתבונן בהמן הרשע וכוונותיו כאשר אמר: "אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב ייכתב לְאַבְּדָם וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף אֶשְׁקוֹל עַל יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לְהָבִיא אֶל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ"[מגילת אסתר, ג, ט]

כוונתו הייתה: להשמיד את  ישראל ולבטל את התורה שניתנה על הר סיני.      ולכן כל הרמזים שניתנו לרבקה- הם סימן בעתיד לבנים.

וכל הצלחתו של אליעזר בדרך- הם  מרמזים לכל המקרים שהתרחשו במדבר  לעם ישראל.

וכשם שאליעזר הצליח מכוח ברכתו של אברהם שבירך אותו במילים: "הוּא, יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ" [בראשית כ"ד, י]  כך קרה לעם ישראל במדבר ,שנאמר:  "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ, לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ, בַּדָּרֶךְ; וְלַהֲבִיאֲךָ, אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי" [שמות כ"ג, כ]

לכן כאשר רמז בתפילה אליעזר לרבקה:

"בָּרוּךְ ה' אֱלֹקי אֲדֹנִי אַבְרָהָם, אֲשֶׁר לֹא-עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ, מֵעִם אֲדֹנִי; אָנֹכִי, בַּדֶּרֶךְ נָחַנִי ה', בֵּית, אֲחֵי אֲדֹנִי" התכוון : שזכות התורה שהיא :"אנוכי"- שהיא התורה שעם ישראל עתידים לקבל בהר סיני- אותה זכות תרמה להצלחתו בדרך למציאת הזיווג ליצחק.

ועוד דבר מעניין: כשם שהמים עלו לקראת רבקה- כך נהנו עם ישראל ממי הבאר במדבר:  כפי שנאמר:" אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל, אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת:  עֲלִי בְאֵר, עֱנוּ-לָהּ".[במדבר כ"א, י"ז]

אליעזר אשר נתן לרבקה מתנות- רמז על ידי זה כשם שהיא קיבלה מתנות ממנו- מעבד אברהם -כך בניה עתידים לקבל את התורה על ידי משה עבד ה'

וכשם שהיא קיבלה בדרך את הצמידים והנזם- כך ישראל הביאו שקלים במדבר וקיבלו את שני לוחות הברית עם עשרת הדברות, וכשם שהוסיף אליעזר לתת מתנות נוספות בביתה-כך גם בניה כשהיו בארץ מואב קרוב לארץ ישראל נתנו להם מצוות רבות, כפי שהכתוב מציין: "אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר- צִווָּה ה' אֶת-מֹשֶׁה, לִכְרֹת אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--בְּאֶרֶץ מוֹאָב:  מִלְּבַד הַבְּרִית, אֲשֶׁר-כָּרַת אִתָּם בְּחֹרֵב" [דברים כ"ח, ס"ט]

רז"ל אומרים: כשם  שהסיפור על רבקה סופר פעמיים - כך ישראל קיבלו את לוחות הברית פעמיים.

זיווג מן השמים.

רבינו בחיי  מתייחס לפסוק: "וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ, מֵה' יָצָא הַדָּבָר; לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ, רַע אוֹ-טוֹב". [שם  כ"ד, נ]

מכאן לומדים: כי לבן- רשע היה, לפי שהקדים לדבר קודם אביו ולא כיבד אותו.   והזכיר את הרע טרם הטוב: ֹ"לא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ, רַע אוֹ-טוֹב". [שם  כ"ד, נ]

אך מהמילים: "מֵה' יָצָא הַדָּבָר"

התכוון להגיד: כי המעשים שהתרחשו מוכיחים שעניין הזיווג  נגזר מן השמים.  כמו שאומרים רז"ל: ארבעים יום קודם יצירת הולד, בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני- לפלוני ואפילו מעבר לים.

רעיון זה אמר גם שלמה המלך: "בַּיִת וָהוֹן, נַחֲלַת אָבוֹת; וּמֵה', אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת".[משלי י"ט, י"ד]

ופירושו: ההורים מנחילים לבנים: בתים וממון, אבל "אישהַ משְׂכָּלֶת"-  אין בכוחם להנחיל אותה לבן- כי מה' יצא הדבר!

כי אישה משכלת היא יקרה מבית ומהון, את זאת לומדים מדברי שלמה המלך: " אֵשֶׁת-חַיִל, מִי יִמְצָא;    וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ".[משלי  ל"א, י]

ובמדרש תהלים: ניתן לראות כמה קשה כוח הזיווג וההוכחה לכך: שהקב"ה ייחד שמו על הזיווג בשלושה מקומות:

בתורה, בנביאים, ובכתובים:

בתורה: שנאמר: "מֵה' יָצָא הַדָּבָר"

בנביאים: "וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ כִּי מֵיְהוָה הִיא כִּי תֹאֲנָה הוּא מְבַקֵּשׁ מִפְּלִשְׁתִּים וּבָעֵת הַהִיא פְּלִשְׁתִּים מֹשְׁלִים בְּיִשְׂרָאֵל".[שופטים י"ט, י"ד]  הכוונה להורי שמשון הגיבור והאישה הפלישתית.

בכתובים: שנאמר:" וּמֵיְהוָה, אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת".[משלי  י"ט, י"ד]

" מָצָא אִשָּׁה, מָצָא טוֹב;    וַיָּפֶק רָצוֹן, מֵה'". [משלי י"ט, כ"ב]

 ועוד הוכחה שהנישואין נגזרים משעת יצירת הולד:

נאמר: "...הַעֲמֻסִים, מִנִּי-בֶטֶן, הַנְּשֻׂאִים, מִנִּי-רָחַם". [ישעיהו מ"ו, ג]

רש"י מבהיר: כי התורה מלמדת אותנו: שאין משיאים את הבת בלי לשאול את פיה, עניין זה נלמד מכך שהמשפחה שאלה את רבקה:"התלכי עם האיש הזה"?

 והיא הסכימה. ועוד הוסיפה שהיא תלך גם אם אינם רוצים בכך!

ה"באר מים חיים " שואל: כיצד מתאים לרבקה לדבר כלפי הוריה- באופן שיש בו קצת עזות מצח וחוסר צניעות?

אלא רבקה אמרה: הרי אתה יודעים, כי אבי- בתואל נפטר- היות והתנגד להצעת השידוך [כך הסביר רש"י את אי הזכרת בתואל [פסוק  נ"ה] לכן תשובתה הייתה חיובית, הרי ידעה שבסופו של דבר היא תעזוב את הבית כי הדבר משמים ובלית ברירה הם בסופו של דבר יסכימו לשידוך זה.

ויפה היא הברכה לה זכתה רבקה מפי משפחתה: "אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה; וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ, אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו".

זאת הייתה ברכה  שאינה חדשה, לכן הוסיפו את המילה:" את"- הכוונה שרבקה וזרעה יקבלו את הברכה שנאמרה כבר לאברהם בהר המוריה:  "והרבה ארבה את זרעך"

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן ללמוד מהפרשה- כי השידוך בין רבקה ליצחק- היה משמים וגם מסמל את כל מה שעובר על עם ישראל  במשך דורות.

ומתוך כך שרבקה נשאלה: אם תסכים להצעת השידוך, לומדים אנו :כי יש לשאול את פי הנערה טרם הנישואין.

שאלת פי הנערה

פרטים

קטגוריה: פרשת חיי שרה

פורסם בחמישי, 22 אוקטובר 2020 14:04

נכתב על ידי Super User

כניסות: 259

 שאלת פי הנערה

שיר מאת: אהובה קליין  ©

בצל ענפי הדקלים

השכינה מרעיפה שבחים

רגע כנצח נצחים

לפי הנערה הכל ממתינים.

רבקה אשת חסדים

עטורה מלבושים מלכותיים

עיניה זורחות כחמה

בחדרי ליבה תפילה.

שיעלה הזיווג יפה

בסיוע רצון הבורא

בית לשם שמים

מבורך בברכות כמים.

לפתע שפתיה נעות

"אלך "תאמר   נחרצות

השמחה מאירה פנים

אליעזר מודה לאלוקים.

הערה: השיר בהשראת: פרשת חיי- שרה [חומש בראשית]

אברהם רוכש קבר לשרה

פרטים

קטגוריה: פרשת חיי שרה

פורסם ברביעי, 21 אוקטובר 2020 15:19

נכתב על ידי Super User

כניסות: 316

אברהם רוכש קבר לשרה

שיר מאת: אהובה קליין ©

ויהי בהגיע היום

 לב שרה נעצר דום

עת הגיע הבשורה

על דבר העקדה.

בגל ייסורים נשבתה

כרוח פרחה נשמתה

אברהם בא לבכותה

דאג למקום קבורתה.

את בני חת  פוגש

מהם את עפרון יבקש

לרכוש קבר בחברון

להתחבר להתנחל במקום.

 בליבו תפילה לאל עליון

 פונה בכבוד אל עפרון

מסרב לקבל מתנת חינם

ארבע מאות שקל ישלם במזומן.

 הערה: השיר בהשראת פרשת חיי שרה[חומש בראשית]

21.11.16

פרשת חיי שרה- מדוע אברהם התעקש לקבור את שרה - בחברון?

פרטים

קטגוריה: פרשת חיי שרה

פורסם ברביעי, 21 אוקטובר 2020 15:19

נכתב על ידי Super User

כניסות: 325

פרשת  חיי שרה- מדוע אברהם התעקש לקבור את שרה - בחברון?

מאת: אהובה קליין.

 פרשה זו פותחת במותה של שרה-אשת אברהם כפי שהכתוב מתאר:

"וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, ...וַתָּמָת שָׂרָה, בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן--בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַיָּבֹא, אַבְרָהָם, לִסְפֹּד לְשָׂרָה, וְלִבְכֹּתָהּ.  וַיָּקָם, אַבְרָהָם, מֵעַל, פְּנֵי מֵתוֹ; וַיְדַבֵּר אֶל-בְּנֵי-חֵת, .....וַיָּקָם אַבְרָהָם וַיִּשְׁתַּחוּ לְעַם-הָאָרֶץ, לִבְנֵי-חֵת.  וַיְדַבֵּר אִתָּם, לֵאמֹר:  אִם-יֵשׁ אֶת-נַפְשְׁכֶם, לִקְבֹּר אֶת-מֵתִי מִלְּפָנַי--שְׁמָעוּנִי, וּפִגְעוּ-לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן-צֹחַר.  וְיִתֶּן-לִי, אֶת-מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר-לוֹ, אֲשֶׁר, בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ:  בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי, בְּתוֹכְכֶם--לַאֲחֻזַּת-קָבֶר.  וְעֶפְרוֹן יֹשֵׁב, בְּתוֹךְ בְּנֵי-חֵת; וַיַּעַן עֶפְרוֹן הַחִתִּי אֶת-אַבְרָהָם בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת, לְכֹל בָּאֵי שַׁעַר-עִירוֹ לֵאמֹר.  לֹא-אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי--הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ, וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ לְךָ נְתַתִּיהָ; לְעֵינֵי בְנֵי-עַמִּי נְתַתִּיהָ לָּךְ, קְבֹר מֵתֶךָ.  וַיִּשְׁתַּחוּ, אַבְרָהָם, לִפְנֵי, עַם הָאָרֶץ.  וַיְדַבֵּר אֶל-עֶפְרוֹן בְּאָזְנֵי עַם-הָאָרֶץ, לֵאמֹר, אַךְ אִם-אַתָּה לוּ, שְׁמָעֵנִי:  נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה, קַח מִמֶּנִּי, וְאֶקְבְּרָה אֶת-מֵתִי, שָׁמָּה.  וַיַּעַן עֶפְרוֹן אֶת-אַבְרָהָם, לֵאמֹר לוֹ.  אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי, אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל-כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה-הִוא; וְאֶת-מֵתְךָ, קְבֹר.  וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם, אֶל-עֶפְרוֹן, וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן, אֶת-הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת--אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף, עֹבֵר לַסֹּחֵר " [בראשית כ"ג, א-י"ג ]

השאלות הן:

א] אברהם סופד  לשרה ,היכן היו יתר קרובי המשפחה?

ב] מדוע מחליט אברהם לקבור את שרה דווקא בחברון- קריית ארבע?

ג]באיזה אופן אברהם רכש את מערת המכפלה?

 תשובות.

אברהם סופד לשרה.

אברהם בוכה ומספיד את שרה ויש פה משהו  תמוה , כי השאלה הנשאלת היא: היכן היו כל בני הבית וקרוביה באותו זמן, היכן היה יצחק הבן היחיד? היכן היו באותו זמן: "כל הנפש אשר עשו- אברהם ושרה - בחרן?

על כך עונים חז"ל [מסכת סנהדרין [ כ"ב, ע"ב]:"אין איש מת אלא לאשתו, ואין אישה מתה אלא לבעלה" - לעומת כל המשפחה, מי שמרגיש את גודל הכאב זה האיש וכן גם ההפך, במות הבעל- מי שחשה את הכאב ביתר עוצמה- זו אשתו. ועל כך אמר רבי יוחנן: "כל אדם שמתה אשתו ראשונה בחייו, כאילו חרב-בית המקדש בימיו" [סנהדרין כ"ב, ע"א]

רבינו בחיי שואל בתמיהה - היכן היה יצחק? הבן היחיד ששרה כל כך אהבה וילדה אותו בנסי ניסים ונפשה הייתה קשורה בנפשו?

על כך הוא עונה: כי יתכן שבאותו זמן יצחק לא ידע שמתה אמו, "כי לפי שמיתתה הייתה בשבילו בשמועת העקדה, על כן העלימו ממנו מיתתה ולא הגידו לו "- מהטעם הזה אין הכתוב מזכיר את יצחק משתתף באבל על אמו. ועוד דבר מעניין שיש לשים לב אליו, מאז שנעקד יצחק על המזבח, הוא לא נראה שהרי בתום העקדה נאמר: "וישב אברהם אל נעריו" והיה ראוי שהכתוב יציין: וישובו אל הנערים ויצחק לא הוזכר כלל במעמד זה.

ועוד יתכן כי יצחק נשאר בהר המוריה שלוש שנים עד שהגיע לגיל ארבעים ואז נשא את רבקה לאישה. ולכן לא נזכר שובו של יצחק עד שהביא לו עבד אברהם את רבקה.

רק אז הוא מוזכר :"ויצחק בא מבוא לחי רואי.." [בראשית כ"ד]

על פי המדרש: "ויבוא אברהם" -אברהם בא מהר המוריה, ושרה ששמעה את דבר העקדה פרחה נשמתה.

גם רש"י מדגיש:  שכאשר יצחק היה מוכן כבר לשחיטה וממש כמעט רגע היה סמוך למיתתו אך עדיין לא נשחט, מגודל הבהלה - פרחה נשמתה של שרה והעקדה גרמה לה למות.

אברהם קובר את שרה בחברון - קריית ארבע.

רבינו בחיי מסביר כי על פי הכתוב נאמר:"ותמת שרה בקריית ארבע": מכאן שהכתוב רוצה להודיענו כי שרה הצדיקה נפטרה בארץ ישראל ונקברה בארץ ישראל- כי במיתתה כתוב: "היא חברון בארץ כנען", ובקבורתה כתוב בסוף הפרשה :"ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו.. היא חברון בארץ כנען" וכאן התורה מלמדת על זכותה הגדולה : כי מיתתה וקבורתה היו במקום מיוחד אשר שם נמצא שער השמים , המקום נקרא: קריית ארבע על שם ארבעה זוגות שקבורים שם: אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב  ולאה. ויש עוד אפשרות: שהמקום נקרא על שמותיהם של ארבעת הגיבור הענקים: אחימן, שישי, תלמי, ואביהם שהיו  גרים שם .

ועוד פירוש של רבינו בחיי: "ויתכן לומר עוד בשם קריית ארבע - היא חברון היא נקראת חברון על שם שכול הקבור שם נפשו מתחברת למעלה בעיר אלוקים עם ארבעה מחנות שכינה, ולא לחינם חמדוה אבות העולם אלא שמשם זוכות הנשמות להתחבר לשורשן שהוא כיסא הכבוד וזהו קריית ארבע היא חברון"

לאור הסברים אלה ניתן להבין מדוע אברהם חמד מקום קדוש זה לקבורת שרה.

 אברהם רוכש את מערת המכפלה.

מעניין כי התורה מייחסת חשיבות מיחדת לקניית מערת המכפלה על ידי אברהם מעפרון ומאריכה בנושא מאד, מה גם שנושא הקנייה  מופיע גם  בפרשת ויחי, שם יעקב חוזר על פרטי הקניה בזמן צוואתו לבניו.

חז"ל מדגישים: "עשר פעם כתיב בני חת כנגד עשרת הדברות, ללמדך: כי כל המברר מקחו של אותו צדיק, כאילו קיים עשרת הדברות" [בבא  בתרא ס"ט]

 אבן עזרא אומר: כי הטעם בפירוט הנושא של הקניה נובע: "להודיע מעלת ארץ ישראל לחיים ולמתים" וגם להוכיח את הבטחת ה' לאברהם - הלכה למעשה- לתת לו נחלה בארץ.

הרמב"ן סובר כי: כוונת הכתוב להודיע את חסדי ה' עם אברהם שנתקיימה בו הברכה: "ואגדלה שמך" עובדה שאברהם מגיע לארץ נוכרייה ואנשי המקום  מכבדים אותו ומכנים אותו בשם: "נשיא אלוקים"

 עוד מוסיף הרמב"ן: כי אברהם נתנסה כאן באחד מעשרת הניסיונות על ידי ה' בכך שהוא נאלץ לקנות אחוזת קבר בארץ המובטחת ללא הרהור על כך, הרמב"ן מסתמך על ספר "רבינו יוסף בכור שור" בשם רבינו יונה רבו של הרמב"ן ומהות הניסיון: הצער שנגרם לאברהם שקניינו הראשון בארץ ישראל- הוא באמצעות מקום קבורה. ולא באופן אחר,

חז"ל אינם רואים את קניית המקום על ידי אברהם כניסיון, אלא הם עוטפים אותו בשבחים

שהיה מקבל הכול באהבה.

החפץ חיים סובר: כי מקניית מערת המכפלה על ידי אברהם ניתן להסיק - כי הוא לא רצה לקבל את הקבר במתנה כי את הקבר חייבים לרכוש בקניין - כסף, על כך ניתן למצוא רמזים גם בדברי חז"ל: "נמצא צדיק קבור בקבר שאינו שלו" [בבא  בתרא, דף קי"ב]

ועוד נאמר: "נוח לו לאדם לדור בשלו" [ירושלמי בתוס' מועד קטן י"ג]

על פי דברי חז"ל אלה, אומר החתם סופר: כי מצווה לקחת משהו  בעד חלקת קבר גם מאדם עני.

מעניין, כי חז"ל מכנים את עפרון בשם- רע עין משום  שלקח מחיר מופרז  על הקבר - מאברהם. אך חז"ל אינם מאשימים את עשיו שלקח גם מחיר מופרז בעד חלקו מיעקב-"כרי של זהב" והטעם שחז"ל כעסו על עפרון ,שהרי עפרון לא ידע מי קבור במערה זו לכן אסור היה לו להגזים במחיר הקנייה. לעומת זאת עשיו כבר ידע שאבותיו קבורים במקום זה לכן כביכול היה יכול לבקש מחיר יקר.

 רבינו בחיי סובר: כי עצם העניין שאחוזת הקבר נרכשה בכסף מלא מוכיחה שלא הושגה בדרך של כיבוש.

כנראה שהתורה מעבירה לנו מסר: כי אברהם כובש את ארץ ישראל על ידי קניית הקבר, באותם ימים קניית אחוזת קבר הייתה מטרה לאות וסמל לקשר עם הארץ.

על פי תפיסת הקדמונים הקבר משמש חוליה מקשרת בין האבות לבנים ומדגישה את בעלותם על הארץ הזאת. אי לכך- הקבר נקרא: "קבר אבות"

 לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן להבין מדוע התעקש אברהם לקבור את שרה בחברון.

על ידי כך כבש את השטח והבין היטב את חשיבות המקום מבחינה רוחנית וגם מקום המקשר בין אבות לבנים.

מכאן שחברון היא חלק בלתי נפרד מישראל ואיננה נחשבת למקום של כיבוש- היא נקנתה בכסף מלא בידי אברהם.