חומש בראשית
דבר החסידות – פרשת וישב – י"ט כסלו
- פרטים
- קטגוריה: פרשת וישב
- פורסם ברביעי, 28 אוקטובר 2020 22:49
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 586
ב"ה
דבר החסידות – פרשת וישב – י"ט כסלו
דיוקנו של אביו – למה?
פעם נאם המרצה הנודע הרב יוסף יצחק יעקבסון בפני קבוצת סטודנטים וריתק אותם למשך שעה ארוכה על יסודות האמונה.
אחד הסטודנטים, שלא היתה דעתו נוחה מההקשבה המרוכזת של הקהל להרצאה הדתית – חיכה להזדמנות ושאל בקול:
- אבל מדוע תמונתו של הרבי תלויה על כל הקירות בבתים שלכם?
- החזיר לו הרב בשאלה: יש לך מראות תלויות בבית?
- כן, ענה הסטודנט.
- ומדוע? שאל הרב.
- "So I can see how I look" [=כדי שאוכל לראות כיצד אני נראה] ענה הצעיר.
- אמר לו הרב: גם לנו יש תמונות של הרבי, כדי שנוכל לראות איך אנחנו נראים...
(שמעתי ממנו)
~~~
בפרשתנו (פרק לט) מסופר על ירידת יוסף למצרים, ואח"כ (לט, ז) "ותשא אשת אדוניו וגו'" – סיפור הנסיון עם אשת פוטיפר.
מספרת הגמרא (סוטה לו, ב. הובא ברש"י כאן פסוק יא): "באותה שעה באתה דמות דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון גו'", וזה מנע ממנו לחטוא.
וצריך להבין: מדוע לא היה מספיק שיוסף ייזכר באביו, והיה צורך להראות לו את דמות דיוקנו דווקא?
מבאר הרבי:
בגמרא ובמדרש* מסופר, שאשת פוטיפר איימה על יוסף שאם לא יישמע לה – תעניש אותו בייסורים שונים, עד לאיום של מוות.
ואם כן היה מקום לומר, שיוסף לא חייב למסור את נפשו על כך, שהרי היה זה לפני מתן-תורה, וליוסף היה דין של בן-נח**. ולפי כמה דעות אין בן-נח מחוייב למסור נפשו על שבע המצוות שלו***.
ויתרה מזו: על בן-נח חל איסור לאבד את עצמו לדעת, כדרשת חז"ל על הפסוק (נח ט, ה וברש"י) "ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש" – "זה השופך דם עצמו", ואם כן יכל יוסף לטעון שייתכן ואסור לו להכניס את עצמו לספק פיקוח-נפש ו"שפיכת דם עצמו".
ולשם כך נראתה לו דמות דיוקנו של אביו:
איתא בגמרא (ב"מ פד, א) "שופריה דיעקב מעין שופריה דאדם הראשון" [=יופיו של יעקב הוא מעין היופי של אדה"ר], וטעם הדבר נאמר בזהר (ח"ג קיא, ב) כי האבות הם שתיקנו את הפגם שנגרם לעולם מחטא אדם הראשון, ותיקון זה הגיע לשלמותו ע"י יעקב אבינו.
ולכן, כשראה יוסף את דמות דיוקנו של יעקב – הזכיר לו הדבר את חטאו של אדה"ר שתוקן ע"י אביו, וזה הביא אותו לידי החלטה לעמוד בנסיון מתוך מסירות נפש ולא לסמוך על 'היתרים' למיניהם, בכדי שהדבר לא יפגום בתיקון שתיקן אביו את חטא אדה"ר.
וההוראה מכך לכל יהודי:
כאשר יהודי בא לידי נסיון, עליו להיזכר ב"דמות דיוקנו של אביו", אבינו יעקב הדומה לאדם הראשון. כלומר, עליו להתבונן בכך שכל מעשה שלו הוא בעל השפעה על כל העולם כולו וביכולתו לפגום בעולם חלילה, או לתקנו.
עוד לימוד מגמרא זו:
מכך שדמותו של אדם קדוש ("דיוקנו של אביו") נותנת כח ללכת בדרך התורה והמצוות [וכמ"ש בחיד"א (ציפורן שמיר סימן ח' אות קיח) "יצייר דיוקנו של אביו נגד עיניו ויועיל לו"] – מובן שתמונתו של נשיא דורנו, כ"ק מו"ח אדמו"ר, נותנת כוחות רעננים לפעול בענייני טוב וקדושה בכלל ובפרט להצליח בשליחותו של הרבי בהשפעה על סביבתנו, ולראות רוב נחת מעבודה קדושה זו.
גוט יו"ט!
לשנה טובה – בלימוד החסידות ודרכי החסידות – תכתבו ותחתמו!
מבוסס על: התוועדות י"ט כסלו ה'תשכ"א (נד' בתורת מנחם חלק כט עמ' 261 ואילך). העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" בראשית (הוצ' היכל מנחם תשע"ג) עמ' תקטו-ז. התוספת בעניין תמונת הרבי: אגרות קודש כ"ק אדמו"ר חלק ג' עמ' פא.
______________
*) ראה יומא לה, ב. במדבר רבה פי"ד, יח. ספר הישר – הובא בתורה שלמה פרשתנו עה"פ שם, יב (אות קה).
**) ראה אנציק' תלמודית ערך אבות (א) בסופו (כרך א סוף עמוד לו ואילך). וש"נ.
***) ראה שם ערך בן נח (כרך ג ס"ע ש"נ ואילך). וש"נ.