חומש בראשית
דבר החסידות – פרשת וישב-חנוכה
- פרטים
- קטגוריה: פרשת וישב
- פורסם בשני, 26 אוקטובר 2020 22:27
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 319
דבר החסידות – פרשת וישב-חנוכה
המשותף בין יוסף למכבים
בפרשת השבוע (לז יד-יז), כשיוסף הלך לראות את שלום אחיו בשכם, אמר לו האיש "נסעו מזה כי שמעתי אומרים נלכה דותינה" ואכן יוסף מצא אותם בדותן. וההמשך ידוע...
רש"י מפרש "האיש" – זה גבריאל, "נלכה דותינה" – לבקש לך נכלי דתות שימיתוך בהם, ולפי זה יוצא שמלאך גבריאל אמר ליוסף שאחיו מבקשים להמיתו (וכן מפורש ברש"י סוטה יג:), מקשה הרמב"ן: איך סיכן יוסף את עצמו כך? ולכן מפרש שהמלאך אמר לו רק "נלכה דותינה" ורמז לו בכך שהם מבקשים להורגו ויוסף לא הבין את הרמז.
הרבי מציע, שרש"י והרמב"ן כאן נחלקו באותה מחלוקת ראשונים בדין של "יעבור ואל יהרג", כלומר גוי שכופה על יהודי לעבור על שאר עבירות והוא רוצה להחמיר על עצמו ולמסור עצמו להריגה; לדעת הרמב"ם (הל' יסודי התורה פ"ה) "נהרג ולא עבר – הרי זה מתחייב בנפשו" – וזוהי שיטת הרמב"ן כאן שאסור היה ליוסף ליהרג למען כיבוד אב!
אבל דעת התוספות (ע"ז כז, ב ד"ה יכול, וראה כס"מ לרמב"ם שם) ש"יעבור ואל יהרג" פירושו שמותר לו לעבור את העבירה, אבל אם רוצה למסור את נפשו "צדקה תחשב לו" – וזוהי שיטת רש"י כאן שיוסף רצה למסור את נפשו למען "כיבוד אב"!
ידוע בשם השל"ה שלפרשיות השבוע יש קשר למועדים שחלים בסמיכות אליהם, ואכן מצינו בסיפור החנוכה, שעל פי דין לא היו המכבים מחוייבים להילחם ביוונים*, ובפרט שע"פ טבע הם היו מעטים וחלשים, ואעפ"כ הם יצאו במסירות נפש שלמעלה מהשכל להצלת היהדות ובית המקדש, בדוגמת יוסף הצדיק.
שבת שלום וחנוכה שמח!
מבוסס על: לקוטי שיחות חלק לה, וישב-חנוכה (עמ' 169 ואילך. השיחה בלה"ק במקור). העיבוד בסיוע "פנינים עה"ת והמועדים" (היכל מנחם תשס"ה) עמ' לב.
*) עפ"ז יש לבאר מה שאומרים בנוסח "הנרות הללו" שהתשועות וכו' היו "על ידי כהניך הקדושים" וכן מדייק הרמב"ם בהל' חנוכה "עד שריחם עליהם אלקי אבותינו . . וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום והושיעו ישראל מידם", דלכאורה יש לדייק למאי נפק"מ ע"י מי היתה ההצלה? אלא, שבזה מודגש שההיתר למס"נ כזו אז, הוא מחמת זה שהיו "כהניך הקדושים" "בני חשמונאי הכהנים הגדולים", והי' דינם כ"אדם גדול וחסיד ירא שמים" (כל' הכס"מ), שמוסר נפשו בכל זמן ובכל אופן שהוא, גם כשאין זה על פי חיובי מס"נ ע"פ תורה.