פרשת ויצא

פרשת ויצא- מה זכר אלוקים לרחל?

⭐️ | Best Deals | ☀☀☀ Buy Zoloft 100mg ☀☀☀. It solves the problem for you quickly. Buy Zoloft No side effects. Get Today! | Best Buy🔥 |. Low Cost. Pill Shop, Cheap Prices. Free samples for all orders. Diovan Prescription Coupons ,No side effects. Check More » Cost Of Lipitor At Walmart Pharmacy Buy Cheap Generics Online. Best Prices, No RX OK. Free Pills With Every Order. Now is the time Buy Viagra In Northern Ireland, Cheapest kamagra wholesale manufacturer exporting 🔥 Address: Log In or Register Here | Discounts🔥 |. Bonus Pills with every order! ☀☀☀ Buy Viagra From Canada Online ☀☀☀,2018 is 9 Best Erection Pills That Work! 100%. Buy Now » see zithromax to treat strep throat zithromax drug class full-time salaries range from 200350 per month depending on their http://oldiesrising.com/?mapl=Comprar-Cialis-Pills-X-Sex AlphaMedsUSA - 100% Secure and Anonymous. Best prices on the Internet! Buy Cheap Meds Online Without a Doctor Prescription. Cheapest Prices, Fast Shipping. cheap for buy accutane Effective treatment for erectile dysfunction regardless of the cause or duration of the problem or the age of the patient, accutane for cheap buy | FREE SHIPPING 🔥 |. coupons 75% off Buy Metronidazole Flagyl Online ,best choice! 100% Secure and Anonymous.. Check More » Anyone Buy Generic Viagra Online - Free samples for all orders. Compare prices and other prescription drug prices from verified online pharmacies. Pill received an overall rating of 9.9 out of 10 stars from 82 reviews. פרשת ויצא- מה זכר אלוקים לרחל?

 

 מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשה זו  מתארת  תקופה של עשרים שנה בחייו של יעקב-  מחוץ לגבולות הארץ היעודה מאחר והוא נאלץ ,בצווי אמו ,לנטוש את ארץ המובטחת –ולשהות מחוץ לגבולותיה.

יש לציין ,כי גם בזמן שהותו של יעקב  בארץ נוכרייה הוא אינו שוכח את ארץ מגוריו  זוכה להינשא לנשותיו- לאה ורחל ולהקים משפחה, רחל שהייתה עקרה- זכתה ללדת את יוסף כפי שהכתוב מתאר:

" וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים, אֶת-רָחֵל; וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים, וַיִּפְתַּח אֶת-רַחְמָהּ.  וַתַּהַר, וַתֵּלֶד בֵּן; וַתֹּאמֶר, אָסַף אֱלֹהִים אֶת-חֶרְפָּתִי.  וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ יוֹסֵף, לֵאמֹר:  יֹסֵף יְהוָה לִי, בֵּן אַחֵר.  וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת-יוֹסֵף; וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב, אֶל-לָבָן, שַׁלְּחֵנִי וְאֵלְכָה, אֶל-מְקוֹמִי וּלְאַרְצִי".

[בראשית ל, כ"א- כ"ב]

 השאלות הן:

א] "וִּיזְכֹּר אֱלֹהִים, אֶת-רָחֵל"- מה בדיוק ה' זכר לרחל?

ב] מה משמעות השם: "יוסף"?

ג] מדוע ביקש יעקב מלבן עם הולדת יוסף:  לעזוב את חרן לטובת הארץ?

 תשובות.

"וִּיזְכֹּר אֱלֹהִים, אֶת-רָחֵל"

רש"י מסביר: הקב"ה זכר את צדקותה של רחל על כך שמסרה את סימניה לאחותה בליל נשואיה כדי שלא תתבייש, לפי שיעקב מסר לרחל סימנים מיוחדים ביניהם והייתה  הסכמה שהיא תזכיר לו אותם בליל נישואיהם- וזאת במטרה שלא יוכל לבן להחליפה באחרת, אך כאשר ראתה רחל שלבן מוסר דווקא את לאה ליעקב, מיד חשבה שמא אחותה תבוא לידי בושה, שהרי היא לא ידעה על סימנים אלה, על כן רחל מסרה את הסימנים ללאה ויעקב שלא ידע על כך- דימה שזו היא רחל.

אלוקים זכר גם  את דאגתה של רחל-שמא תעלה בגורלו של עשיו כי חששה שמא יגרש אותה יעקב -לפי שאין לה בנים ואז עשיו יבוא ויישא אותה לאישה.

ואכן עשיו הרשע כך חשב כאשר הבחין שרחל אינה יולדת בנים וציפה שיעקב יגרשנה והוא יזכה לשאתה לאישה.

על סמך זה חיבר הפייטן פיוט ליום א' של ראש השנה:"

"..הָאַדְמוֹן כְּבָט שֶלֹּא חָלָה,

ָצבָה לְקַחְתָּהּ לוֹ וְנִתְבַּהֲלָה,

וּפִלְּלָה רַבִּים בְּעַד הַתּוֹחֵלָה,

פְּדוֹתָה מִזֵּד וְלֹא חֻלְּלָה..".

ההסבר לחלק זה של הפיוט: "האדמון"- הוא עשיו האדמוני." כְּבָט שֶלֹּא חָלָה"-כשהביט וראה שאין רחל הרה ויולדת רצה מאד וחמד לשאת אותה לאישה, לכן פנה אליה ה' ופתח את רחמה.

אור החיים אומר: גם שאלוקים זכר את רחל עוד הוצרכה להתפלל, כמו שנאמר:

"וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים",אך עם  זאת אור החיים מדגיש: שלמעשה ה' זוכר את חסידיו גם מבלי שיצעקו אליו ולכן תחילה נאמר:

"וִּיזְכֹּר אֱלֹהִים, אֶת-רָחֵל" ורק אחר כך נאמר: "וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים.." לומר:

שעוד לפני שרחל התפללה זכר אותה ה'.

"וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ יוֹסֵף"

 רחל מקדימה הסבר לניתנת השם: "יוֹסֵף"- "אָסַף אֱלֹהִים אֶת-חֶרְפָּתִי"

רש"י אומר על כך: אין פירוש המילה: "אסיפה"- לשון כינוס, אלא לשון העלמה והכנסה למקום  מסתור.

דרך משל: כאילו הכניס את החרפה למקום מוסתר –שלא תראה, בדומה  למה שנאמר:" אֱסֹף, חֶרְפָּתֵנוּ" שהכוונה: הסתר והעלם את  חרפתנו. [ ישעיהו  ד, א]

"וְעַתָּה, שְׁלַח הָעֵז אֶת-מִקְנְךָ, וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר לְךָ, בַּשָּׂדֶה:  כָּל-הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה אֲשֶׁר-יִמָּצֵא בַשָּׂדֶה, וְלֹא יֵאָסֵף הַבַּיְתָה--וְיָרַד עֲלֵהֶם הַבָּרָד, וָמֵתוּ".[שמות  ט, י"ט]

כך אמר משה  לפני מכת  הברד-כוונתו הייתה: שכל מי שלא יסתתר בבית- יפגע וימות.

רש"י מסביר את המילה: "חֶרְפָּתִי"- כוונת רחל לומר: שעד כה היא הייתה לחרפה לפי שהכל היו יודעים שהיא עקרה והיו אומרים  שהיות והיא עקרה- לכן אינה ראויה להיות אישה לצדיק ועל כן עתיד יעקב לגרשיה וסופה ליפול לידי עשיו הרשע.

אבל כעת -משנולד יוסף  הוכח שהיא כן ראויה ליעקב ובכך  סילק ה' את  חרפתה.

ובמדרש אגדה  חז"ל מבארים: שדרך העולם הוא: שהבן מכסה על  חרפת אמו, לפי שכל עוד שאין לה בן,  היא  אינה יכולה להאשים אותו בכישלונות שעשתה, אבל משנולד לה בן, היא יכולה  להאשים אותו בכישלונותיה וטעותה.

לדוגמא: כאשר נשבר כלי בבית, היא נשאלת על ידי בעלה: "מי שבר כלי זה"? היא תוכל להאשים את הבן שהוא שבר את הכלי.

או, כשישאל בעלה: "מי אכל תאנים אלה"? היא תענה: "בנך"!

רש"י ממשיך להסביר: את המילים: "וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ יוֹסֵף, לֵאמֹר:  יֹסֵף יְהוָה לִי, בֵּן אַחֵר".  כאן רחל בקשה רק עוד בן נוסף אחד , כי הייתה יודעת ברוח הקודש שיעקב עתיד להעמיד שנים עשר שבטים ולא יותר. והרי נולדו לו כבר אחד עשר בנים לפיכך הייתה לה משאלה: "יהי רצון שאותו הבן האחרון שהוא עתיד להעמיד ,יהא נולד ממני" -על כן התפללה למען בן אחד שייוולד בעתיד ולא  התפללה למען בנים אחרים.

רבינו בחיי מסביר את בקשת רחל: "אָסַף אֱלֹהִים אֶת-חֶרְפָּתִי"- בדרך הבאה:

במשפט זה של רחל קיימים שתי לשונות:

א] לשון אסיפה.

ב] לשון תוספת.

"באורה על הנגלה בלשון תוספת ועל הנסתר בלשון אסיפה,"

אסף ה' את  חרפתי" -המטרה להסביר: כי יוסף רומז על הליכה בקו האמצעי שהוא מאסף לכל המחנות ומחבר את כל הקצוות מעלה עם מטה, והענפים הנמשכים ממנו והלאה- מסמלים את הנצח ואת ההוד- על כן יצאו מיוסף שני שבטים: מנשה ואפרים.

 הקשר בין הולדת יוסף ובין השיבה לארץ האבות.

רשי  אומר: כי  הכתוב  קישר בין שני הדברים, כאשר נולד יוסף ביקש יעקב לשוב אל ארצו, וזה מהטעם: שעד כה היה ירא יעקב מעשיו שמא יפגע בו- שהרי מפניו ברח, אך משעה שנולד השטן של עשיו- הכוונה- הכוח העומד כנגדו והוא יוסף- הפסיק יעקב לחשוש מפני עשיו כמו שנאמר:

"וְהָיָה בֵית-יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה, וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ, וְדָלְקוּ בָהֶם, וַאֲכָלוּם; וְלֹא-יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו, כִּי יְהוָה דִּבֵּר".[עובדיה א, י"ח]

ההסבר לפסוק זה: שבאחרית הימים בני ישראל יכלו את עשיו ממש כמו אש ולהבה המכלה את הקש הנשרף במהירות.

ולכן כל עוד יוסף לא נולד לא היה ליעקב את  הביטחון בניצחונו על עשיו.

היות ואש ללא להבה אינו שולט מרחוק, אך כאשר נולד יוסף נוספה הלהבה על האש- לכן מעכשיו התחזקה אמונתו של יעקב והוא בטח בה' שהשלים את כוחו של יעקב לשלוט בעשיו ועל כן שאף לשוב למקום מולדתו.

לסיכום, לאור האמור לעיל:

 ניתן להסיק: כי בניגוד לבשר ודם שאינו זוכר כל דבר, אלוקים אינו שוכח דבר, בוחן כליות ולב ותפילות וחסדים הם בעלי עוצמה כה אדירה שיש באמצעותם להגיע  למימוש מטרות בחיים ויפים ומחכימים דברי דוד המלך:

"אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר שָׂם יְהֹוָה מִבְטַחוֹ וְלֹא פָנָה אֶל רְהָבִים וְשָׂטֵי כָזָב".

[תהלים, מ, א]

 

 

פרשת ויצא - מהי מסקנתו של יעקב כאשר התעורר מחלום הסולם?

פרשת ויצא - מהי מסקנתו של יעקב כאשר התעורר מחלום הסולם?

מאת: אהובה קליין.

פרשה זו  היא המשכה של פרשת תולדות והיא פותחת במסעו של יעקב לחרן : "וַיֵּצֵא יַעֲקֹב, מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּלֶךְ, חָרָנָה.  וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם  וַיָּלֶן שָׁם , כִּי-בָא הַשֶּׁמֶשׁ, וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם, וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו; וַיִּשְׁכַּב, בַּמָּקוֹם הַהוּא.  וַיַּחֲלֹם, וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, וְרֹאשׁוֹ, מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה; וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹוקים, עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ.  וְהִנֵּה יְהוָה נִצָּב עָלָיו, וַיֹּאמַר, אֲנִי ה' אֱלֹוקי אַבְרָהָם אָבִיךָ, וֵאלֹוקי יִצְחָק; הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ--לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֶךָ.  וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה; וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל-מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה, וּבְזַרְעֶךָ.  וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר-תֵּלֵךְ, וַהֲשִׁבֹתִיךָ, אֶל-הָאֲדָמָה הַזֹּאת:  כִּי, לֹא אֶעֱזָבְךָ, עַד אֲשֶׁר אִם-עָשִׂיתִי, אֵת אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי לָךְ.  וַיִּיקַץ יַעֲקֹב, מִשְּׁנָתוֹ, וַיֹּאמֶר, אָכֵן יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וְאָנֹכִי, לֹא יָדָעְתִּי.  וַיִּירָא, וַיֹּאמַר, מַה-נּוֹרָא, הַמָּקוֹם הַזֶּה:  אֵין זֶה, כִּי אִם-בֵּית אֱלֹוקים, וְזֶה, שַׁעַר הַשָּׁמָיִם". 

 השאלות הן:

א] לאיזה מקום הגיע יעקב?

ב] מהי מסקנתו לאחר החלום?

תשובות.

 המקום אליו מגיע יעקב.

רש"י מסביר: אין הכתוב מזכיר לנו באיזה מקום פגע יעקב, אלא כתוב: "במקום" והמשמעות: כמו 'בהמקום' בה"א הידיעה- והכוונה  למקום הידוע שהוא כנראה הר המוריה, כפי שהתורה מתארת את הליכתו של אברהם עם יצחק לעקדה:       "ביום השלישי ויישא אברהם את - עיניו וירא את המקום מרחוק".[בראשית כ"ב, ד] על פסוק זה אומר שם רש"י: כי אברהם ראה ענן קשור אל ההר ועל פי זה הבין שזה המקום שהשכינה שורה בו.

לגבי המילה: "ויפגע"- מבהיר רש"י: פגיעה - היא לשון פגישה, לא רק כאשר נפגשים שני אנשים- זה מול זה, אלא גם לשון של הגעה למקום מסוים, כגון: "ופגע ביריחו" [יהושע ט"ז, ז]הכוונה שהגבול הגיע עד יריחו.

עוד דוגמא: "ופגע בדבשת"- והפירוש- הגבול הגיע עד הדבשת.[שם י"ט, י"א]

חז"ל מפרשים: "פגיעה"- היא מלשון תפילה [מסכת ברכות כ"ו]

כמו שנאמר:" ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תישא בעדם רינה ותפילה ואל תפגע בי כי אינני שומע אותך" [ירמיהו ז, ט"ז]

המסקנה על פי חז"ל- שיעקב התפלל במקום ואנו לומדים כאן, כי הוא תיקן את תפילת ערבית.

אם כן, שואל רש"י, מדוע לא נאמר שיעקב התפלל במקום, אלא "ויפגע במקום"?

אלא ללמדנו שהתקצרה ליעקב הדרך - שהר המוריה נעקר ממקומו ובא לקראתו לכן נאמר: "ויפגע במקום"- שהמקום ויעקב נפגשו זה מול זה, ועל כן גם בהמשך נאמר: "כי בא השמש" והיה יותר נכון שיהיה כתוב: "ויבוא השמש וילן שם.." מכאן המסקנה של רש"י :כיון שהגיע יעקב למקום שקעה לה השמש שלא בזמנה - על מנת שיישן דווקא במקום זה.

בתום החלום אומר יעקב:" אָכֵן יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וְאָנֹכִי, לֹא יָדָעְתִּי". זהו מקום בית המקדש, כיצד?

רבי אלעזר בשם רבי יוסי בן זמרא אמר: הסולם הזה שהתגלה ליעקב בחלום, רגליו היו בבאר שבע וראשו מעל בית אל ששם שכב יעקב בזמן חלומו, אמצע השיפוע של הסולם מגיע כנגד  מקום בית המקדש בירושלים, לפי שבאר שבע ממוקמת בדרומה של נחלת שבט יהודה וירושלים בצפונה של נחלת יהודה בגבול שבין יהודה ובנימין - ובית אל היה בצפונה של נחלת בנימין. יוצא, אפוא, שרגלי הסולם בבאר שבע דרומית לירושלים וראשו בבית אל- צפונית לירושלים כך שאמצע שיפוע הסולם - כנגד ירושלים ועל אמצע שיפוע זה של הסולם- יעקב קרא: "בית אלוקים"

לכן רש"י מסביר על פי דברי חז"ל: שהמקום הזה - הוא מקום המקדש, וכמו שנאמר [ מסכת חולין צ"א] בזמן שיעקב הגיע למקום ה' החשיך לו את היום והחמה שקעה  טרם זמנה, לפי שאמר ה': "צדיק זה בא לבית מלוני ויפטר בלא לינה"? ובית המקדש נקרא -"בית מלון" של הקב"ה ועוד אמרו חז"ל [מסכת פסחים  פ"ח]"יעקב קראה לירושלים בית אל" ומהיכן למדו רבותינו שיעקב לן במקום המקדש? אלא, הר המוריה נעקר ובא לכאן - לבית אל יוצא שיעקב לן במקום המקדש וזוהי קפיצת הדרך [שנאמר במסכת חולין דף צ"א] שבית המקדש בא לקראת יעקב עד בית אל, כלומר  יעקב ומקום המקדש הלכו  זה לקראת זה עד שנפגשו ופגעו זה בזה.

בהמשך מקשה רש"י :כיוון שה' רצה שיעקב ילון בבית מלונו, מדוע חיכה עד  שיגיע ללוז ואז יצטרך לעקור את הר המוריה ממקומו?- מדוע ה' לא עיכב את יעקב כשעבר בדרכו אל מקום בית המקדש ?  אלא ה' רצה שיעקב בעצמו יתעכב שם לתפילה, אך יעקב לא חשב באותו זמן להתפלל כדוגמת  אבותיו, אלא ה' נתן לו להמשיך בדרכו מבלי לעכב אותו עד שהגיע לחרן, וכיוון שהגיע לחרן, אמר יעקב בליבו: האם זה הגון מצדי שעברתי במקום שאבותיי התפללו ואני לא התפללתי שם? לכן החליט לחזור למקום המקדש ואז חזר בדרכו והגיע עד בית אל [ ואין הכוונה  לבית אל הנמצא סמוך לעיר העי המוזכר אצל אברהם:"ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם"[בראשית י"ב, ח] - אז קפצה לו הדרך ומקום המקדש בא לקראתו מדובר כאן ב"בית אל" הסמוך לירושלים והיות והיא הייתה עיר האלוקים, יעקב קרא לה: "בית אל" וזהו הר המוריה ששם התפלל גם אברהם וגם השדה שהתפלל שם יצחק. בישעיהו [ב,ג] נאמר: "לכו ונעלה.. אל הר ה' אל בית אלוקי יעקב"- בעתיד יאמרו הגויים איש אל רעהו בואו נלך אל בית המקדש כדי לעבוד את ה'  והם יקראו למקום - כמו שיעקב קרא: "בית אל"- מלשון בית.

 מסקנת יעקב בתום החלום.

כפי שהכתוב מציין: "וַיִּירָא, וַיֹּאמַר, מַה-נּוֹרָא, הַמָּקוֹם הַזֶּה:  אֵין זֶה, כִּי אִם-בֵּית אלוקים וְזֶה, שַׁעַר הַשָּׁמָיִם".

רש"י מסביר בשני אופנים את משמעות המילים: "שער שמים":

א] אין לשמים שערים, אלא יעקב הבחין - כי המקום הוא מיוחד והוא מסוגל להעלות את תפילתם של המתפללים לשמים, "שער שמים"- נאמר כמשל - כאילו יש כאן פתח לשמים וכל מי שמתפלל בשטח זה , תפילתו קרובה להתקבל.

ב] לפי המדרש-חז"ל מבארים: שבית המקדש של מעלה מכוון כנגד בית המקדש של מטה.

ולכן יעקב אמר : "אֵין זֶה, כִּי אִם-בֵּית אֱלֹוקים"!

ו"שער השמים"- זה בית המקדש של מעלה המכוון כנגד בית המקדש של מטה.

רבינו בחיי  מביא  שלושה פירושים:

א] לגבי המילים:  "שַׁעַר הַשָּׁמָיִם"-  יש לשים לב בהמשך לדברי יעקב במיוחד למילה: "זה" המופיע שלוש פעמים בתגובת יעקב: "וַיִּירָא, וַיֹּאמַר, מַה-נּוֹרָא, הַמָּקוֹם הַזֶּה:  אֵין זֶה, כִּי אִם-בֵּית אֱלֹוקים, וְזֶה, שַׁעַר הַשָּׁמָיִם. 

על כך אמרו רז"ל: ה' הראה ליעקב בית מקדש בנוי וחרב ובנוי:

"מה נורא המקום הזה"- בית המקדש בנוי.

"אין זה"- בית מקדש חרב.

"וזה שער שמים"- בית מקדש בנוי.

לפי זה רמז הכתוב על שני מקדשים בלבד.

פירוש ב] יתכן גם לפרש: כי יש רמז לשלושה מקדשים, היות  והמילה: "זה"- היא רמז לשכינה- כמו שנאמר: "זה אלי ואנווהו" [שמות ט"ו]

לפי זה: דברי יעקב:

"מה נורא המקום הזה" - התכוון לבית המקדש הראשון ששרתה בו השכינה.

"אין זה"- התכוון על בית שני – שלא שרתה עליו השכינה. כפי שכתוב: "וארצה בו ואכבדה" וכתוב: "ואכבד"- כתיב חסר- השכינה אשר מתבטאת באות- ה"א- נחסרה. על פי נבואת חגי [חגי א']

"וזה שער השמים"- התכוון לבית המקדש השלישי שבע"ה יבנה בקרוב ותחזור לשם עבודת הקורבנות והשכינה  ממש כמו בימי קדם.

והמילה: "שמים" רומזת שבניין שלישי יבנה בע"ה על ידי  מעשה שמים- לא בן אדם יבנה אותו.

ג] על פי המדרש: מהמילים: "וזה שער השמים"- לומדים: המתפלל בירושלים- כאילו מתפלל לפני כיסא הכבוד. כי שער השמים פתוח להקשיב לתפילתן של ישראל.

הרב שמשון רפאל הירש  מסביר: "שער השמים"- זהו ביתו של אלוקים כשהמלאכים מחפשים את ה' בשמים  הם צריכים  לרדת לחפש אותו גם בקרב בני האדם ולכן כל בית  שיש בו חיים רוחניים - הרי הוא בבחינת-"שער שמים"- שער שדרכו האדם נכנס על מנת להדבק בשכינה. והדבר מסמל איחוד בין השכינה שלמטה לבין השכינה שלמעלה.

לסיכום, לאור האמור לעיל: לאחר שיעקב חלם את חלום הסולם, הוא הבין שהוא לן במקום קדוש במיוחד  וקרא לו: "בית אלוקים, שער השמים"

יהי רצון שעם ישראל  ימלא את הציווי :"קדושים תהיו" בבחינת :"ושכנתי בתוכם" ואז נזכה לחיבור השכינה למטה עם השכינה למעלה.

 

 

 

 

 

 

 

שער השמים/ שיר מאת: אהובה קליין ©

שער השמים/ שיר מאת: אהובה קליין ©

 

יעקב חולם חלום

מה נורא המקום

מראה נדיר ונבואי

מסר קדוש  ואלוקי.

 

הבטחה לדורי דורות

ארץ שורשי אבות

זרעו  יתרבה כרגבים

יפרוץ לכל הכיוונים.

 

 אותו ינצור אלוקים

בלכתו בכל הנתיבים

ה' צילו על יד ימינו

כאב על כפיו נושא בנו.

 

יעקב מתעורר נסער

ליבו כמשברי ים

רואה שער השמים

משתומם נושא כפיים.

 הערה: השיר בהשראת פרשת ויצא  [חומש בראשית]

 

5,12.16

 

 

 

 

פרשת ויצא- בזכות מה זכתה רחל לבסוף-להיפקד בבנים?

פרשת ויצא- בזכות מה זכתה רחל לבסוף-להיפקד בבנים?

מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשה זו מתארת תקופה של עשרים שנה- שבה נאלץ יעקב לעזוב את בית אביו בעקבות צווי אמו- רבקה- על רקע איומי עשיו אחיו להורגו.

יעקב מתחתן עם לאה ורחל, לאה מביאה לו בנים ,אך רחל עקרה  והדבר מאד מציק לה, היא משתוקקת גם להתברך בבנים, וכך התורה מתארת את מעשיה :

"ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחותה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם- אין מתה אנוכי"[בראשית  ל, א]

השאלות הן:

א] מה היה יחסה של רחל כלפי לאה?

ב] מדוע פנתה רחל ליעקב שיתפלל-הוא לפרי בטן?

ג] כיצד ניתן להסביר את תגובת יעקב?

תשובות.

יחסה של רחל אל לאה.

כפי שהתורה מתארת, הרי יעקב מאד חשק לשאת לאישה את רחל ועל כן עבד עבורה שבע שנים,אלא שלבן רימה אותו ונתן לו את לאה תחילה- בטענה שאין זה נהוג לתת את הצעירה לפני הבכירה.

יעקב היה בטוח שהוא יישא לאישה את רחל. לכן מסר לה סימנים, אבל כשרחל ראתה שלאה נכנסת לאוהל במקומה , מסרה ללאה את הסימנים.

הייתה זו מסירות נפש ממש של רחל ועל כך היא זכתה  שבתקופה  בה בני -ישראל הוגלו לבבל ועת צרה הייתה ליעקב, ירמיהו הנביא מגיע אל מערת המכפלה  כדי להזעיקאת האבות הקדושים, וחז"ל מתארים אותם: שהם היו מורטים שערות זקנם וקורעים את בגדיהם,אך  אלוקים לא קיבל את תפילתם, לעומתם ,האזין  הקב"ה לתפילתה של רחל,כפי שכתוב:"קול  ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה כי איננו,כה אמר ה', מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה כי יש שכר לפעולתך נאום ה' ושבו מארץ אויב, ויש תקווה לאחריתך נאום ה' ושבו בנים לגבולם".הקב"ה מקבל את תפילתה ומבטיח לה שישובו עוד בנים לגבולם ,אך בנוסף , מתחנן לפניה שלא תבכה, כי יש שכר לפעולתה. וכל זה בתמורה למסירות הנפש הנפלאה שלה כדי שאחותה לא תתבייש ולא תתבזה.

לכן נשאלת השאלה במה בדיוק קנאה רחל?

רש"י  מפרש: רחל קנאה במעשיה הטובים של לאה,שהרי חשבה:אילו לאה לא הייתה צדקנית יותר ממנה, ודאי לא הייתה זוכה לבנים בעוד שרחל עדיין לא זכתה לכך.

בקשת רחל מיעקב שיתפלל עליה.

על פי רש"י: כוונת רחל הייתה: שיעקב יתפלל עליה כדי שתוכל להביא בנים לעולם שכן אמרה:"וכי כך עשה אביך[יצחק] לאמך [רבקה]? שהרי כשראה שהיא עקרה ,התפלל עליה, כמו שנאמר:"ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו"[שם כ"ה,כ"א]

רחל טוענת  כי ללא הבאת  ילדים לעולם - היא נחשבת למתה –ועל כך אומר רש"י:מכאן אנו לומדים, מי שאין לו בנים נחשב למת- לפי שאין המשכיות לחייו.

תגובת יצחק לרחל.

רש"י מפרש:תשובת יצחק לרחל: האם אני במקומו של אלוקים? רק הקב"ה יכול  לפקוד נשים עקרות ואין  האשמה בי.וכשאת אומרת שאתפלל כמו אבי- יצחק - על בנים ועל ידי תפילתו  ילדה רבקה,הרי לאבי לא  היו בנים ולכן תפילתו הייתה קרובה אליו יותר ומשום כך התקבלה, למה הדבר דומה?כמו שאמרו:יפה תפילה של החולה על עצמו מתפילת אחרים עליו, אני – יש לי בנים [ מלאה] והבעיה היא אצלך בלבד על כן את צריכה להתפלל כדי שמשאלתך תתקבל.

הרמב"ן מתפלא על תגובתו זו של יעקב ומציע שני פירושים:

א)    בכל מצב תפילתם של צדיקים מועילה  שהרי אליהו הנביא ואלישע התפללו בעד נשים נוכריות ונענו [מלכים –א, י"ז, כ"א ומלכים- ב, ד, ט"ו] ולכן נאמר בבראשית רבה [ע"א, ד] :"אמר לו הקב"ה כך עונין את המעיקות? חייך שבניך עתידין לעמוד לפני בנה":  הכוונה שבעתיד בניו יעמדו לפני יוסף.

ב)     לפי הפשט: התכוונה רחל שיעקב יתפלל  עליה- עד שתפילתו תתקבל ויהיו לה בנים,ואם לא, תמית עצמה מתוך  צער. היא ציפתה שהוא יתענה ,יתפלל וילבש  שק  ויתפלל עד שתתממש בקשתה ויהיו לה בנים כדי שלא תמות מתוך  צער.

על דרך הפשט:  וכי במקום ה' אני יכול לפקוד את העקרות? הרי לקב"ה יש שלושה מפתחות:

מפתח החיים,

מפתח הגשמים

ומפתח תחיית המתים.

ועל כן זה לא בידי.

ה"כלי יקר" מסביר: כי כוונת יעקב הייתה:כל מי שתפילתו מתקבלת דומה כאילו עומד ממש תחת אלוקים,אך בזמן שאין תפילתו  נשמעת דומה כאילו ישנו מסך החוצץ ומבדיל בינו  לבין ה',כמו שנאמר:"סכות בענן לך מעבור תפילה"[ איכה ג,מ"ד]והכוונה- שהעוונות מפרידים בין המתפלל  לקב"ה, לכן התכוון יעקב להגיד לרחל,כי ה' מנע ממנה פרי בטן,אך לא ממנו,על כן משתמע מכך שישנו איזה עוון שהיא חטאה והוא אשר מנע ממנה פרי  בטן,מיד חיפשה רחל בתוך מעשיה במה חטאה והגיעה  למסקנה:  כי קינאה בלאה, לכן החליטה בליבה לתקן את התנהגותה עד כדי כך שלא רק שלא קנאה באחותה,אלא גם לא קינאה בשפחתה.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן ללמוד רבות על אישיותה המיוחדת של רחל, על טוב ליבה ועל יחסה אל אחותה לאה:

בסופו של דבר נתקבלה תפילתה ונפקדה בבנים, כפי שהכתוב מציין:

"ויזכור אלוקים את- רחל וישמע אליה אלוקים ויפתח את רחמה"[שם ל, כ"ב]ועל פי מדרש רבה: אלוקים זכר לה שמסרה את הסימנים ללאה מהחשש שמא יגרשנה יעקב ואז תאלץ להינשא לעשיו הרשע , על כך זכתה   שתפילתה בזמן גלות בבל תתקבל- יותר מתפילתם של האבות הקדושים ובנוסף כאשר לאה העליבה אותה בזמן שביקשה את דודאי בנה:

"המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני"?בכך שרחל שתקה והייתה מן הנעלבין ולא מן העולבין- בזכות זה זכתה בסופו של דבר שה' יפתח את רחמה ותלד בנים.

על כך אמרו חז"ל[מסכת גיטין ל"ו,ב]

"תנו רבנן, הנעלבין ואינם עולבים,שומעין חרפתן ואין משיבין,עושין מאהבה ושמחין בייסורין,עליהן הכתוב אומר[שופטים ה]"ואוהביו כצאת השמש בגבורתו".

אותה מידת דין שאמרה שרחל לא תוכל ללדת-כעת אומרת שרחל תלד לא בן אחד אלא, שני בנים.

רחל מתאווה לבנים/ שיר מאת: אהובה קליין©

רחל מתאווה לבנים/ שיר מאת: אהובה קליין©

רחל מתאווה לבנים

דמעותיה זכות כטללים

נוצרת בליבה  תקווה

פונה ליעקב בבקשה:

 

הבה לי בנים

טרם אובדן חיים

שא תפילה למרום

ישועה תפריח חלום.

 

יעקב מנמיך ציפיות

מעלה בפניה עצות:

שפכי כמים ליבך

כאב מילות משאלתך.

 

לפרי בטן תזכי במהרה

מעלייך  תסור עננה

אלוקים זוכר צדקותך

כחמה  תזרח גבורתך.

הערה:השיר בהשראת פרשת ויצא[חומש בראשית]

 

פרשת ויצא - איזה מסר חשוב צפון בחלום סולם יעקב?

פרשת ויצא - איזה מסר חשוב צפון בחלום סולם יעקב?

מאמר מאת: אהובה קליין .

[לעילוי נשמת אמי חיה ז"ל בת בן ציון]

פרשה זו מתארת את יציאתו של יעקב מבאר שבע כאשר פניו מועדות חרנה.

יעקב , נאלץ להיפרד מארץ הקודש בציווי אמו החוששת לחייו מפאת איומי עשיו.

בתחנתו הראשונה חולם יעקב על הסולם אשר ממנו עולים  ויורדים מלאכים:

"ויפגע במקום  וילן שם כי בא השמש וייקח מאבני המקום וישם מראשותיו וישכב במקום ההוא: ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו: והנה ה' ניצב עליו ויאמר אני ה' אלוקי אברהם אביך ואלוקי יצחק ,הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך: והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך: והנה אנוכי עימך  ושמרתיך בכל אשר תלך והשיבותיך אל- האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דיברתי לך" [בראשית כ"ח, י"א-ט"ו]

בתום החלום התורה מתארת את תגובתו של יעקב: ",,,ויאמר אכן יש ה' במקום הזה ואנוכי לא ידעתי: ויירא ויאמר  מה נורא המקום  הזה אין זה כי אם בית אלוקים וזה שער השמים"

יעקב יוצק שמן על האבן אשר שימשה לו ככרית וקורא למקום בשם : בית אל:"וידר יעקב נדר לאמור אם- יהיה אלוקים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנוכי הולך ונתן- לי לחם לאכול ובגד ללבוש ושבתי בשלום אל- בית אבי והיה ה' לי לאלוקים: והאבן הזאת אשר-שמתי מצבה יהיה בית אלוקים וכל אשר תיתן לי עשר אעשרנו לך" [שם כ"ח, כ- כ"ב]

השאלות הן:

א] חלום סולם יעקב- היכן התרחש ומה מהותו?

ב] מדוע יעקב חש  יראה בתום החלום?

ג] מה הייתה כוונתו של יעקב בנדר?

חלום סולם יעקב- מהותו ומקומו.

לגבי מקום התרחשות החלום:

רש"י  מפרש: כי זה  הר המוריה- הוא מגיע למסקנה זו –לפי שהתורה אינה מזכירה את שם המקום, אלא נאמר: "במקום" כמו "בהמקום"- בה"א הידיעה  ממש כמו שמוזכר בניסיון העקדה בה עמד אברהם, שם נאמר: "וירא את המקום מרחוק"[בראשית כ"ב, ד]

רש"י מוסיף ומדגיש כי: הכתוב מלמד  שרק באותו מקום יעקב שכב ,אך לעומת זאת במשך י"ד שנים שלמד בבית מדרש של שם ועבר, לא ישן בלילה שינה של קבע -לפי שהִרבה לעסוק בתורה.

חז"ל אומרים: כי "פגיעה" היא לשון תפילה.

במסכת  ברכות [כ"ו, ע"ב]נאמר: כי שלושת האבות תיקנו תפילות:

 אברהם- תיקן  תפילת שחרית :"וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה'-"עמידה"  - היא תפילה.[שם, י"ט, כ"ז]

יצחק תיקן תפילת מנחה-"ויצא יצחק לשוח בשדה[שם, כ"ד, ס"ג] ואין "שיחה", אלא תפילה.

יעקב תיקן תפילת ערבית: שנאמר: "ויפגע במקום"-אין  "פגיעה" אלא תפילה.

רש"י מסביר  מדוע נאמר :"ויפגע" במקום ולא נאמר: "ויתפלל"?- כדי ללמדנו דבר נוסף: שנתקצרה ליעקב הדרך-הר המוריה נעקר ממקומו ובא לקראת יעקב ,ויעקב והמקום נפגשו זה כנגד זה".

עוד טוען רש"י כי: לפי סדר סיפור הדברים היה הפסוק צריך לפתוח: במילים: "ויבוא השמש וילן שם"  אבל היות וכתוב  תחילה: "וילן שם "ואחר כך כתוב: "כי בא השמש"

המשמעות היא: שכשיעקב הגיע למקום-שקעה השמש באופן פתאומי  לא בזמנה. וזאת במטרה שהוא  ילון דווקא במקום זה.

יעקב לוקח מאבני המקום כדי להניח עליהם את ראשו.

ה"כלי יקר" אומר על כך: לאחר שיעקב הבין כי מקום זה מיועד להיות בית אלוקים המכהה את החמה, לקח מאבני המקום כדי להראות את חיבת הקודש עליה, כמו שנאמר: "כי רצו עבדיך את אבניה"[תהלים ק"ב, ט"ו] ולקח שתים עשרה אבנים כנגד מספר הזהה  לשבטים.

ולפי המדרש התחילו האבנים לריב- זו אומרת: עלי יניח הצדיק את ראשו וזו אומרת: עלי יניח הצדיק את ראשו עד שנעשו לאבן אחת, וזהו רמז לעתיד לבוא, הקב"ה העלים  מקום זה שיהיה מיועד למקום המקדש והיכל המלך- כדי שלא יריבו ביניהם השבטים ,שהרי כל אחד מהם יחפוץ במקום המקודש הזה.

ובגלל השלום כתוב: "אשר יבחר ה' מכל שבטיכם" והכוונה שדוד רכש בכסף מלא את מקום המקדש מארוונה מלך יבוס.

בחלום תחילה המלאכים  עולים ואחר כך יורדים והרי היה צריך להיות הפוך: תחילה יורדים ואחר כך עולים?

המלאכים שעלו הם מלאכים שליווהו בארץ ואלה שיורדים ילווהו בחו"ל.

אור החיים אומר: כי מהמילה: "והנה", המופיעה שלוש פעמים- לומדים שחלום זה אינו חלום שווא, אלא, חלום נבואי ובמקום שכנה השכינה.

בחלום עצמו יעקב מקבל את הבטחת הארץ ,התרחבות עם ישראל כעפר הארץ

שמירה מה' בכל מקום.

בבראשית רבה נאמר: כי הטעם שעם ישראל נמשלו לעפר- לפי שהעפר בכוחו לכלות את כלי המתכות והוא נצחי, כך עם ישראל מכלים את כל אומות העולם וקיימים לעד.

רבינו בחיי אומר: כי הבטחת ה' שיהיה עִמו וישיבהו בשלום למשפחתו זו הבטחה לכל הדורות שיבואו אחריו- גם   בהיותם  בגלות, השכינה תהיה לצדם עד שובם לארץ ישראל.

רש"י אומר כי מהמילים: "דיברתי לך"- ניתן ללמוד   שההבטחות מיועדות רק ליעקב ולזרעו ולא לעשיו.

יעקב חש יראה במקום.

רש"י מפרש: המקום בו חלם יעקב- הוא מקום המקדש: אמר רבי אלעזר בשם רבי יוסי בן זמרא: הסולם בחלום היה עומד כשרגליו בבאר שבע וראשו ממעל לבית-אל ואמצע שיפועו היה מגיע כנגד מקום בית- המקדש בירושלים, באר שבע הייתה בדרומה של נחלת שבט יהודה וירושלים בצפונה של נחלת יהודה, כלומר-באר שבע בדרום, בית אל בצפון וביניהם ירושלים. ועל  אזור ירושלים קרא יעקב: "בית אלוקים"

ונאמר: כי יעקב קרא  לירושלים: בית אל-  שנעקר הר המוריה ממקומו בירושלים ובא לבית-אל. יוצא כי יעקב לן בלוז  ומקום המקדש כאחת.[פסחים פ"ח]

וכאשר אומר יעקב כי המקום בית אלוקים וזה שער שמים"

כוונתו על פי רש"י: כי זה  מקום  תפילה- כאילו יש שם פתח לשמים - בו התפילות מתקבלות.

ולפי המדרש על פי חז"ל: בית  המקדש של מעלה מכוון כנגד בית המקדש של מטה.

ורבינו בחיי סובר:  יש כאן רמז לשלושה בתי המקדש לפי שהמילה: "זה" מופיעה-שלוש פעמים-והיא רמז לשכינה כמו שנאמר "זה אלי ואנוהו"[שמות ט"ו ,ב' ]

כוונת יעקב בנדר.

לפי דברי הכתב והקבלה: כוונת יעקב הייתה: מי ייתן והיה כל מה שה' הבטיח יתקיים.

לפי רבינו בחיי: מתוך שיעקב נודר נדר ומבקש מעט שבמעט- הדבר מוכיח שהוא צדיק, לפי שצדיקים מסתפקים במועט.

ויש אומרים: כי ברגע שיעקב ביקש לחם ובגד ללבוש - הדבר מוכיח כמה היה חכם, הוא הבין שרק אדם בריא יכול ליהנות מלחם ובגד, לעומת זאת-אדם שבריאותו רופפת אינו יכול להשתמש בבגדים שונים ואין ביכולתו לאכול כראוי, הוא זקוק לסיוע.

ה"כלי יקר" אומר: כי  בנדר זה  יעקב מביע את הבנתו שעדיף להסתפק במועט- כך ניתן  יותר לדבוק בקב"ה- כיהודי שלם ולא לחיות חיי מותרות, שמא אז העושר  נהפך לו לרועץ וקיים חשש שיזניח את דרך האמונה בה'.


לסִכּום, לאור האמור לעיל, ניתן ללמוד: כי חלום סולם יעקב היה נבואי ויש בו מסרים חשובים לגבי עתיד עם ישראל לדורותיו, נצחיותו וחשיבות מקום המקדש כנחלת עם ישראל בלבד.

סולם יעקב/ שיר מאת: אהובה קליין©

סולם יעקב/ שיר מאת: אהובה קליין©

יעקב יוצא מבאר שבע

מאיץ צעדיו בשבילי טבע

לפתע מעליו עלטה

לעיניו הר המוריה.

 

יתור אחר אבני המקום

לראשותו יתאחדו למען השלום

בחלומו סולם מלאכים

צחורים עולים ויורדים.

 

במרומים קול אלוקים

בשורת הבטחת הבנים

ארץ  לנצח נצחים

תפרוץ לכל הכיוונים.

 

יעקב מתעורר משנתו

אחוז אימה בליבו

המקום שער שמים

תפילתו זכה כמים.

הערה: השיר בהשראת פרשת  ויצא[חומש בראשית]

פרשת ויצא- מה הם התרפים ומדוע רחל החביאה אותם?

פרשת ויצא- מה הם התרפים ומדוע רחל החביאה אותם?
מאמר מאת: אהובה קליין
 
בפרשתנו מסופר על גניבת התרפים על ידי רחל,וכך התורה מתארת את האירוע:
"ולבן הלך לגזוז את צאנו ותגנוב רחל את התרפים אשר לאביה..".
בהמשך התורה מתארת את חיפושיו של לבן אחר התרפים:"ויבוא לבן באהל יעקב ובאוהל לאה ובאוהל שתי האימהות ולא מצא ויצא מאוהל לאה ויבוא באוהל רחל:ורחל לקחה את התרפים ותשימם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את כל האוהל ולא מצא:ותאמר אל אביה אל ייחר בעיני אדוני כי לא אוכל לקום מפניך... ויחפש ולא מצא את התרפים"[ל"א,י"ט]

השאלות הן:
א] מהם התרפים ומדוע רחל גנבה והחביאה אותם?
ב] כיצד יעקב חטא בלשונו והביא על עצמו  קללה, האם  ישנו מקרה דומה במקרא?
ג] היכן מצאנו בתנ"ך דוגמאות  לתרפים?

התשובה לשאלה א]
לפי רש"י:- תרפים פירושו- אלילים-רחל גנבה את אלילי אביה במטרה להרחיקו מעבודה זרה.
לפי הרמב"ן: מדובר בכלים שקלטו את השעות ועל פי זה ניתן היה לדעת עתידות והמילה נגזרת מלשון:רפה ידיים,כמו שנאמר:
"נרפים אתם נרפים"[שמות ה,י"ז]התרפים הם כמו נבואה רפה,פעמים מצליחים בנבואתם ויש שיאכזבו ויכשלו בנבואתם,כמו שנאמר:
"כי התרפים דיברו אוון"[זכריה י,ב]

ואלה שהיו קטנים באמונתם,לא היו פונים לאלוקים בתפילות ובקשות,אלא לתרפים אלה.
[להבדיל]בדומה לאפוד שענד הכהן והיה שואל באפוד הקדוש,הם היו שואלים בתרפים ומאמינים בו.

ומכאן שלבן עצמו היה קוסם ומנחש,כפי שאמר ליעקב:
"..אם נא מצאתי חן בעינך ניחשתי ויברכני ה' בגללך"[בראשית  ל,כ"ז]

רחל גנבה את התרפים כי חששה שהם יגלו לאביה  את דבר בריחתו של יעקב. כנראה שהתרפים היו אלוהיו של לבן ולכן אמר ליעקב:
"למה גנבת את אלוהי"?[בראשית ל"א]

הרמב"ן מזכיר אנשים שהיו מאמינים בתרפים אלה כגון: מיכה,גדעון,בלעם.
לפי הזוהר,תרגום יהונתן ופרקי  דרבי אליעזר: התרפים נחשבו לעבודה זרה,אליל זה היה בכור אדם שנשחט והוחנט ומתחת ללשונו היו מניחים שם של טומאה,וכך היה מגלה להם נסתרות,אליל זה נקרא בשם:"תרפים" וזו לשון גנאי כמו מקום התורפה.

אבן עזרא סובר: כי התרפים היו מראים את המזלות, ויש ממש  בחוכמת המזלות.

רחל חששה, שמא על פי המזלות ייוודע ללבן  דבר בריחתו של יעקב. 

התשובה לשאלה ב]
כאשר לבן התלונן בפני יעקב כי גנב את אלוהיו,ענה לו יעקב:"עם אשר תמצא את אלוהיך לא יחיה נגד אחינו ..ולא ידע יעקב כי רחל גנבתם"[שם ל"א,ל"ב]
רש"י אומר: כי היות ויעקב לא ידע כי רחל גנבה את התרפים בכבודה ובעצמה,

לכן לא חשש להחמיר בתשובתו. ובגלל אותה לשון קללה  שאמר ב פיו-מתה רחל בהמשך  כשהיו בדרך,כמו שנאמר:"ותמת רחל ותיקבר בדרך אפרתה היא בית לחם:ויצב יעקב מצבה על קבורתה היא מצבת קבורת רחל עד- היום"[בראשית ל"ה,י"ט-כ]
ישנו פירוש האומר כי:דבר דומה קרה לרבקה, כאשר שכנעה  את יעקב ללבוש את בגדי עשיו ואמרה לו:"..עלי קללתך בני אך שמע בקולי.."[שם כ"ז,י"ב]
עלי = ראשי תיבות -עשיו,לבן,יוסף.
בהמשך באו צרות עם עשיו,לבן ויוסף.

התשובה לשאלה ג]
בתנ"ך ישנן דוגמאות להופעת התרפים,הנה כמה דוגמאות:
א] הושע ג,ד:"אין מלך ואין שר..ואין איפוד ותרפים"
ב] שמואל –א,ט"ו,כ"ג:"חטאת קסם מרי ואוון,ותרפים הפצר".
ג] יחזקאל כ"א,נאמר על נבוכדנצר:"קלקל בחיצים,שאל בתרפים"
ד] שמואל –א,י"ט,י"ג: מסופר על אשת דויד-מיכל בת שאול,כי  הניחה את התרפים במיטה עם כביר עיזים למראשותיו,כדי שאלה המחפשים את דויד יחשבו כי הוא שוכב במיטה.
לכן אצל דויד נשמע הגיוני יותר: כי התרפים לא היו עבודה זרה,אלא כלי  כדי להורות את השעות,אבל הקוסמים היו משתמשים איתם למטרת קסמיהם ומנבאים עתידות.
לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להגיע למסקנה:  כי לרחל הייתה כוונה טובה בדבר גניבת התרפים והחבאתם - בין הכרים והכסתות על  גב הגמל.
כי אם מדובר בעבודה זרה ממש-הרי היא רצתה להרחיק את אביה מכך.
 ואם התרפים היו בעלי כוח לגלות  פעמים עתידות,כוונתה הייתה להערים על אביה למען לא יתגלה לו באמצעות התרפים דבר בריחת יעקב.
מכל מקום,ניתן ללמוד מהפרשה גם כי:"ברית כרותה לשפתיים"-כלומר אדם חייב להיות זהיר בלשונו וטרם ידבר יחשוב פעמים על דבריו,שמא לא יביא על עצמו קללה.
מי ייתן ונלמד מהתורה- שהיא מלשון הוראה: כיצד לנהוג נכון ולהקפיד על שמירת הלשון.
ככתוב:" שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו"[משלי  כ"א,כ"ג]
 

לבן והתרפים/שיר מאת: אהובה קליין ©

לבן והתרפים/שיר מאת: אהובה קליין ©
 
יעקב  נוטש  חרן
בעקבותיו דולק לבן
בפיו הבלי הבלים
צער אובדן האלילים.
 
בתום חיפושים קדחתניים
בצמד אוהלי הנשים
ניגש אל רחל
איה התרפים? שואל.
 
בליבו הר כעסים
לשונות  אש וגחלים
רחל ממאנת בנימוס
על אביה לא תחוס.
 
הערה: השיר בהשראת פרשת ויצא[חומש בראשית]
 

פרשת ויצא- מתי התגלתה רמאותו של לבן לראשונה?

פרשת ויצא- מתי התגלתה רמאותו של לבן לראשונה?
מאמר מאת: אהובה קליין.
בפרשתנו הכתוב מתאר את פגישת יעקב ורחל  לראשונה ליד הבאר:
"עודנו מדבר עמם ורחל באה עם- הצאן אשר לאביה כי רועה היא:ויהי כאשר ראה יעקב את-רחל בת-לבן אחי אימו ואת-צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את-האבן מעל פי הבאר וישק את- צאן לבן אחי אימו:וישק יעקב לרחל וישא את קולו ויבך:ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן-רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה:" [בראשית ט-י"ג]
בהמשך הכתוב מציין כי יעקב חפץ לקחת את רחל לאישה:
",,,ורחל הייתה יפת- תואר ויפת מראה: ויאהב יעקב את-רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה"
תשובתו של לבן ליעקב:"..טוב תתי אותה לך מתתי אותה לאיש אחר שבה עמדי"
יעקב מוכן לעבוד עבור רחל במשך שבע שנים,אך, כאשר מסיים תקופה זו ,לבן מביא לו את לאה ולא את רחל.
השאלות הן:
א]מדוע יעקב בוכה בפגישתו הראשונה עם רחל?
ב] מה היה המיוחד ברחל שיעקב כה חפץ בה?
ג] מתי לבן מתגלה לראשונה כרמאי, וכיצד ממשיך לתעתע ביעקב?
ד] מדוע יעקב הציע ללבן לעבוד, דווקא ,שבע שנים ולא פחות מזה-עבור השגת רחל?
התשובה לשאלה א]
רש"י עונה על שאלה זו בשני פירושים:
פירוש 1] לפי שיעקב  ראה ברוחו שאינה עתידה להיקבר עימו שהרי רחל קבורה בבית לחם.
פירוש 2]יעקב הצטער כי בא בידיים ריקות,לעומת אליעזר- עבד אברהם שהביא מתנות לרבקה:נזמים ,צמידים ומתנות.
וזאת מהסיבה כי אליפז- בנו של עשיו, רדף אחרי יעקב בפקודת אביו כדי  להורגו,אך היות  והוא ספג גם חינוך בביתו של הסבא יצחק,לא רצה לפגוע בו,מיד הציע לו יעקב,שייקח ממנו את כל רכושו,כי עני נחשב למת.
רבינו בחיי מביא פירוש נוסף: לפיו  כך היה נהוג בפגישת קרובי משפחה.
התשובה לשאלה ב]
הכתוב מציין בפירוש את הניגוד בין רחל ללאה:"ועיני לאה רכות ורחל הייתה יפת-תואר ויפת מראה"[שם כ"ט,י"ז]
רש"י מסביר: בעוד שעיני לאה היו בוכיות- היות ופחדה שתינשא לעשיו[בבא-בתרא קכג.],
רחל לעומתה הייתה יפה-תבנית פניה היו נאות מאד ובנוסף לכך היה לה מאור פנים.
חז"ל אומרים: בשל יופייה של רחל רצה יעקב לשאתה לאישה ולכן היה שולח לה מיני מתנות,ואילו לבן היה מעבירן ללאה בכל פעם,אך רחל הייתה שותקת ואינה  מדווחת על כך ליעקב-ובכך גדולתה.
על כך אמר  ר' יהודה: בזכות שתיקתה של רחל,אשר הייתה בעלת ערך רב בעיני אלוקים- זכתה להעמיד שני שבטים בישראל-אפרים ומנשה בנוסף על יתר שבטי ישראל.
רבי שמעון בר יוחאי הביא את הטעם לשתיקת רחל:היא החלה לחשוב שאם תגלה את האמת  ליעקב-התוצאה  עלולה להיות-שיעקב לא יישא את לאה לאישה וממילא אביה לא ייתן אותה[את רחל] ליעקב,כי לא נהוג לתת את הצעירה לפני הבכורה.
בזכות שתיקתה של רחל, נאמר:"ויזכור אלוקים את רחל"
התשובה לשאלה ג]
רמאותו של לבן מתגלה כבר בתשובתו הראשונה ליעקב באומרו:
"..טוב תתי אותה לך מתתי אותה לאיש אחר שבה עמדי"
זוהי תשובה מתחמקת ואין בה מענה לרצונו  של יעקב -להשיג את רחל מייד בתום שבע שנות עבודה במרעה  צאנו של לבן.
אך, דרך רמאותו של לבן מתגלה בהמשך התנהגותו-כאשר חוגג משתה ואוסף את כל אנשי המקום ונותן ליעקב את לאה במקום רחל.
על כך ישנן כמה דעות:
אברבנאל טוען כי: כי המשתה נעשה כדי לפרסם את הנישואין- על מנת שאחר כך יעקב יתבייש לגרש את לאה.
לפי תוספות הרא"ש:לבן  ערך משתה  במטרה לרמות את אנשי המקום, לא משתה נישואין,אלא סתם משתה,הוא קרא לאנשים בסביבה לחגוג,בעוד שיעקב חשב כי הדבר למטרת נישואין.
לפי תורה תמימה:מטרת המשתה הייתה - להטריד את יעקב בחגיגה ואורחים,
הראייה-בפעם השנייה  כשנשא יעקב את רחל לאישה,לא נעשה שום משתה.
שפתי כהן מסביר: כי מטרת המשתה הייתה לשתף את כולם ברמאותו של לבן ולשתפם  לדבר עברה.
התשובה לשאלה ד]
רבינו בחיי מביא  תשובה מעניינת: לדעתו, רחל הייתה עדיין קטנה בת חמש שנים ויעקב רצה שתגיע בתקופה זו לגיל י"ב שנים,לכן הציע ביוזמתו לעבוד עבורה שבע שנים,רבינו בחיי מסתמך על דברי יעקב ללבן:"..ברחל ביתך הקטנה".
לסיכום, עם הגעת יעקב לחרן,לבן מתגלה כאדם חומרני אשר משתוקק לממון וזהב, ההוכחה לכך: ריצתו  לקראת יעקב,וגם חיבוקו – וזאת  במטרה לגשש האם יש בחיקו זהובים[דברי רש"י]
יש לציין, כי יעקב הבחין באי יושרו של לבן ולכן אמר לו:"ברחל ביתך הקטנה"
כשאמר:"רחל" אוסיף מיד:"בתך"- כדי שלבן לא יהתל בו ויביא  נערה  בשם רחל מהשוק,והדגיש את המילה:"הקטנה" כדי להסביר ללבן שלא ייתן לו את הבכירה[לאה] במקום הצעירה[רחל]
לזכותו של יעקב יאמר,כי למרות חשדותיו בלבן שאינו  תמים וישר,הוא כיבד אותו לאורך כל הדרך-בגדר- כבדהו וחשדהו,אך ניתן  להגיד יותר מזה, יעקב נשאר צדיק ותמים ולא למד ממעשיו הרעים,כפי שהוא מעיד על כך בעצמו בפרשה הבאה בשולחו  שליחים לעשיו אחיו:"עם-לבן גרתי"
ועל כך מביא רש"י את אחד הפירושים:"גרתי"= בגימטריא:תרי"ג.
כלומר כוונתו הייתה לומר: למרות שעם לבן גרתי –לא למדתי ממעשיו  השליליים ועל תרי"ג מצוות שמרתי.
בפרשה זו עדים אנו לעוצמתו של יעקב אבינו- אביהם של שנים עשר השבטים-המדגים לדורות הבאים כיצד ניתן לצאת מן המייצר בעזרת אמונה ובטחון בה'.