חומש בראשית

דבר החסידות – פרשת ויצא

דבר החסידות – פרשת ויצא

 

מתי יצא יעקב לחרן?

פרשתנו פותחת בפסוק "ויצא יעקב מבאר שבע, וילך חרנה" והשאלה המתבקשת (שנגעו בה רש"י ועוד מפרשים) היא: הרי בסוף הפרשה הקודמת (תולדות כח, ז) כבר נאמר "וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פדנה ארם", ומדוע מתחילים כאן עוד הפעם "ויצא יעקב מבאר שבע"?

אך באמת, ע"פ מסורת חז"ל (מגילה טז, סע"ב. הובא ברש"י ס"פ תולדות) הנה אף-על-פי שיעקב עזב את בית אביו בבאר-שבע עדיין לא הגיע לבית לבן, אלא שהה 14 שנה בישיבת שם ועבר ועסק בתורה.

ועפ"ז יש לבאר הטעם שבפרשה הקודמת לא נאמר "ויצא יעקב מבאר שבע" – כי במחשבתו ולבו עדיין לא יצא מעולמו של יצחק אביו בהיותו בישיבה ועוסק בתורה, רק בפרשתנו כשהלך לחרן, שהוא על שם "חרון אף של מקום" (רש"י סוף פ' נח) – הנה כאןנחשב שיעקב יצא מבאר שבע!

ומה מאוד יונעם עפ"ז החלוקה של פרשיות תולדות-ויצא; כי הלוא בשניהם מסופר על יציאת יעקב מבית אביו והליכתו לבית לבן, ומדוע נחלק הסיפור לשתי פרשיות נפרדות?

אלא ההבדל ביניהם הוא: שבפרשת תולדות מסופר על יעקב כפי שהוא "יושב אוהלים", באוהלה של תורה ולכן כל זמן שנטמן בבית עבר – עדיין זה כלול בתקופה של פרשת תולדות.

לאידך בפ' ויצא, מתחיל שלב חדש בחיי יעקב, כאשר "ריחיים על צוארו" ועבד בצאן לבן. ולפיכך שם הפרשה הוא "ויצא" המורה עלהיציאה מאוהלה של תורה ל"חרון אף של מקום" ולעסוק שם על פי הוראות התורה כמארז"ל "עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי".

 

שבת שלום!