חומש בראשית
כוחו של ויתור
- פרטים
- קטגוריה: פרשת ויצא
- פורסם בשני, 26 אוקטובר 2020 08:02
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 1124
כוחו של ויתור
ר. אזולאי
בקרוב מגיעים אנו לפרשת ויצא. שם לומדים אנו על ויתורה הגדול של רחל לאחותה לאה. כאשר גילתה ללאה אחותה על הסימנים הסודיים שהיו בינה לבין יעקב אבינו, ובכך אפשרה את נישואיה של לאה ליעקב. ובזכות ויתור זה, נחשבת רחל עד היום הזה למליצת היושר הגדולה שלנו, של כלל ישראל ושל כל איש ואישה מעם ישראל.
מה המיוחד כל כך בויתורה של רחל? ומה ההבדל בינו לבין ויתורים אחרים?
הויתור של רחל היה מתוך מסירות נפש. רחל ולאה שתי אחיות הן, והן ידעו שהן מיועדות לשני אחים: יעקב ועשיו.
ידעה רחל שיעקב מעוניין לשאת אותה לאישה!
וגם ידעה רחל שאם לאה תנשא ליעקב, הרי היא עלולה ליפול בחיקו של עשיו.
וגם ידעה רחל מה המשמעות הרוחנית של הדברים. להיות אישה של אדם רשע, אכזרי, עובד עבודה זרה ובעצם רוצח. הרי אין פה רק ויתור גשמי, אלא גם ויתור רוחני!
ואם כך, השאלה רק מתחדדת: איך הרשתה רחל לעצמה לוותר על קניינים רוחניים? האם לא קם קול פנימי בתוכה וזעק: רחל רחל, ראי, הרי על העולם הבא שלך את מוותרת! הרי אם תתעקשי ותלחמי להנשא ליעקב, תשבי איתו בגן עדן, תהני מזיו השכינה, ותורתו תהיה תורתך. ואפילו אינך צריכה להלחם. רק לשתוק. רק להסתיר. רק לא להעביר ללאה את הסימנים!
ולמה באמת ויתרה כאן רחל, וכן גילתה ללאה את הסימנים? האם החשש מפני בושתה של לאה אמור היה לגרום לה לאבד לעצמה את עולמה חלילה? ולהנשא חלילה לרשע מרושע שסופו יורש גהינום?
אלא דבר עמוק מאוד מסתתר מאחורי הדברים. והוא האמונה.
רחל ידעה שהעולם כולו של בורא העולם הוא. ומברכתו אנו חיים. ידעה רחל שאין דבר כזה "שלי" "פרטי" "אישי" "עשיתי" "תכננתי". ידעה רחל שהכל הוא של בורא העולם! ולכן הבינה שהויתור שלה, הרי אינו אלא ויתור על דבר שממילא הוא של בורא העולם, ומה שבורא העולם יכריע אחר כך, ממילא הוא הכי טוב עבורה.
ידעה רחל שכולנו בעצם חיים בעולם של הבורא ולכן כאשר אנחנו מוותרים ועושים את רצון הבורא, לא משל עצמנו אנו מוותרים אלא על פי רצון הבורא אנו מעבירים חפץ או כבוד או כסף של הבורא לידיים שהבורא החליט להעביר אותם.
וכך מובן גם איך הסכימה רחל לוותר על משהו כה רוחני: שהרי גם הרוחניות מאת הבורא היא, וגם העולם הבא משל הבורא הוא, וגם גן עדן וגם התורה, הכל של הבורא. וכאן, שברור היה לה שכבודה של אחותה עומד על המבחן, הבינה
רחל שהבורא מעוניין שתוותר כאן, והיא ויתרה בחפץ לב, ולא סיפרה על כך לאחותה מעולם.
ולכן כה גדול כוחו של ויתורה של רחל. כי מוכיח הוא את כוח אמונתה.
קל לדבר על אמונה. קל לדקלם סיסמאות. אבל המבחן האמיתי שלנו בא כאשר מגיע הנסיון. כאשר באמת עלינו לוותר, על כסף, על כבוד, על מעמד ועל יוקרה - כי זהו רצון ה'. אז אנו נבחנים, עד כמה באמת אנו מאמינים שה' הוא האלוקים, שהכל הוא בעצם שלו יתברך, וגם כל מה שיזמנו יזמנו בכוחו, וגם כל מה שעשינו עשינו בכוחו, וכל מה שאנחנו נותנים אנחנו נותנים בעצם משלו. וכאשר אנו מבינים זאת באמת, קל לנו לוותר על דברים חומריים, אבל גם על דברים שיש להם משמעות רוחנית.
בא היצר הרע ואומר: הרי כבוד התורה כאן. הרי תפסידו מבחינה רוחנית. הרי תפסידו זכויות. תפסידו ממון שניתן להשתמש בו לצדקה. וכך הלאה על זו הדרך.
ורק כח אחד יכול לעמוד מולו, מול היצר הרע, והוא כוחה של האמונה. כאשר אנחנו מבינים שאין דבר כזה באמת רווח והפסד. שמי שמחליט על הרווח וההפסד הוא לא אנחנו אלא בורא העולם. שאם "נפסיד" במקום אחד, כביכול, כסף או מעמד או זכויות רוחניות בגלל ויתור כלשהו, כאשר זה רצון ה', הרי העולם כולו של ה', ויש לו אינסוף דרכים לפצות אותנו על כך.
וזהו כוחו של ויתור. כח שזכינו לו אנחנו, עם ישראל, מצד אבינו אברהם, שמוותר ללוט כדי לברוח ממריבה ואחר כך מצילו במסירות נפש. מצד אימנו רחל, שויתרה לאחותה על כל עתידה, מצד חנה אשת אלקנה ששתקה כאשר פגעו בה, והתפללה מכל הלב לקבל ילד, והבטיחה לוותר על הבן שיוולד לה ולהקדיש את בנה להשם עוד בטרם נולד.
וכך עד היום, קיים הויתור הזה, הויתור מתוך מסירות נפש, בתוך עם ישראל, במשך כל הדורות. לא מזמן שמענו על משפחה ש"השתלטו" על גג ביתם והקימו בו יחידת דיור להשכרה - והם, על אף שהדין היה עימם, שתקו - וזכו שקרוביהם נפקדו בפרי בטן. וגם שמענו על בחורה צעירה, בת 21, שסיפרה את סיפורה באתרהידברות: היא נתנה סכום כסף מתנה למכרים שלה שהיו זקוקים לכך, ושתקה ולא גילתה להם שהיא זו שהביאה להם את אותו הסכום - ואמנם מיד לאחר מכן נפקדה בת דודתה שהמתינה לילדים במשך שנים ארוכות.
והדברים ברורים, שהרי המפתח של הבאת חיים לעולם, רק בידיו של בורא עולם הוא, ולכן כאשר עומדים בנסיון, ומוכיחים שאמנם מבינים אנו שכל אשר עשינו וכל אשר לנו אינו באמת שלנו אלא הוא של בורא עולם שאנו עבדיו, אז פותח ה' בפנינו את אוצרות השפע והברכה.
והלואי ויזכה אותנו בורא העולם בחסד וברחמים לא רק לומר את הדברים אלא גם להבין אותם ולקיים אותם הלכה למעשה, ולעמוד בנסיונות שלנו, ולהוכיח שאמונתנו אינה רק בדיבורים אלא גם במעשים. וכך להוכיח שאמנם מבינים אנו שאין דבר כזה "שלי" ו"שלך", שמויתור לזולת לעולם לא מפסידים. כי הכל הכל הכל, שייך בעצם אך ורק לבורא העולם, וכל המפתחות אצלו.
"ה' מוריש ומעשיר, משפיל אף מרומם, מקים מעפר דל, מאשפות ירים אביון, להושיב עם נדיבים, וכסא כבוד ינחילם" (מתוך תפילת חנה).
"ארבע מידות באדם: האומר שלי שלי ושלך שלך, זו מידה בינונית, ויש אומרים, זו מידת סדום. שלי שלך ושלך שלי, עם הארץ. שלי שלך ושלך שלך, חסיד, שלך שלי ושלי שלי, רשע". (מתוך פרקי אבות).