חומש בראשית

דבר החסידות – פרשת תולדות

ב"ה

 

דבר החסידות – פרשת תולדות

 

"מיני ומיניה יתקלס עילאה"

 

בימים אלה (וברגעים אלו) מתקיימת פגישת ה'זום' הארוכה ביותר בעולם, שהחלה במוצאי שבת קודש ("כינוס השלוחים") וממשיכה ברציפות, ע"י שלוחי הרבי בכל רחבי תבל כבר למעלה ממאה שעות...

אשמח לשתף אתכם באחד הסיפורים שסופרו בו:

מספר הרב יוסף גופין, שליח בווסט הרטפורד, קונטיקט:

בשנות הכ"פים (ה-60 למניינם) יצאו לאור בניו יורק שני ירחונים ידועים לילדים: האחד היה 'שיחות לנוער' של חב"ד (בהוצאת 'המרכז לעניני חינוך'), והשני 'עולמנו' בהוצאת 'תורה ומסורה', ארגון קירוב של החוג הליטאי.

פעם פגשתי את הרב יוסף קמינצקי, שהיה מרבני תורה ומסורה והוא סיפר לי:

בתקופה מסויימת נקלע 'עולמנו' לקשיים כספיים והירחון הפסיק להופיע. ואז ביום אחד צלצל למשרד שלנו הרב חדקוב, מזכירו של הרבי, ושאל מדוע הפסקנו להוציא את הירחון?

-         עניתי שאין לנו תקציב לזה.

-         ואז הוא אמר שהרבי ישלח בל"נ מחר אלף דולר למערכת, והוא מבקש שמיד ימשיכו להוציא לאור את הירחון.

והרב קמינצקי המשיך:

-         כולנו מבינים את היחס (וה'תחרות') שבין 'שיחות לנוער' ו'עולמנו', ששניהם כוונו לאותו קהל יעד... אבל אז הבנתי מה זה רבי – שכל מה שנוגע לו זה הפצת יהדות בכל החזיתות!!! והוסיף שגם אצל השלוחים שלו רואים את ה'אש' שבוערת בקרבם להפיץ אור בעולם.

(שמעתי היום לפנות בוקר מפיו)

 

~~~

יצחק זרע דגן חס ושלום?

בפרשתנו (כו, יב) מסופר "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה'".

נאמר על כך בפרקי דרבי אליעזר (רפל"ג): "וכי יצחק זרע דגן חס ושלום? אלא לקח את כל מעשר ממונו וזרע צדקה לעניים, כמה דאמרת "זרעו לכם לצדקה"".

וצריך להבין:

א)    מה פשר התמיהה "וכי יצחק זרע דגן", וכי מה כל כך גרוע בזריעת דגן?

ב)    במיוחד קשה, שהרי על פי פשוטו של מקרא (במדרש ובפירש"י) יצחק אכן זרע דגן, ואיך זה מסתדר עם תמיהת הפדר"א?

[ואמנם אנו מוצאים במדרשי חז"ל דעות חלוקות, אבל יש כלל* שלא ייתכנו סברות הפוכות לגמרי, ואם כן: איך ייתכן שהמדרש ורש"י אומרים שיצחק זרע דגן ופדר"א אומר על כך "חס ושלום"!**]

אלא:

מבואר בחסידות (תורת חיים, לאדמו"ר האמצעי, ויחי קב, ב), שהטעם שהאבות היו רועי צאן דווקא, לפי ש"אין בעסק זה שום טרדא כלל, וכל היום יוכל להיות פנוי מכל מחשבה בלתי לה' לבדו", משא"כ "בעבודת האדמה יש טרדא ודאגה בחרישה וזריעה וקצירה".

וזוהי שאלת המדרש:

כיצד עסק יצחק בזריעת דגן, הדורשת "טרדא ודאגה" המפריעות לעבודת ה', והלא "האבות הן הן המרכבה, שכל איבריהם כלם היו קדושים ומובדלים מענייני עולם הזה, ולא נעשו מרכבה רק לרצון העליון לבדו כל ימיהם" (תניא פכ"ג)?

ועל כך באה התשובה:

אמנם "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" (שבת סג, א) שיצחק זרע דגן, אבל לא היה לזה את התוכן של זריעת דגן, כי כל מטרתו של יצחק היה לשם צדקה – כדי לקיים את מצות מעשר, ולכן ה"זרע דגן" היה לאמיתו של דבר "זרעו לכם לצדקה".

וזה מתאים עם דברי הרמב"ם (הל' מלכים פ"א ה"א) שיצחק תיקן מעשרות, ומכיוון שהמצווה מן התורה היא דווקא בתבואה שצמחה ברשותו של האדם עצמו (רמב"ם הל' מעשר פ"ב ה"ב) – לכן זרע יצחק את הדגן בעצמו.

 

שבת שלום!

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק ה, לך לך שיחה ב סעיף ז (עמ' 74. ובמתורגם ללה"ק עמ' 74 ואילך) וחלק כה, תולדות שיחה ג סעיף ו (עמ' 136 ואילך. ובמתורגם ללה"ק עמ' 155). העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" בראשית (היכל מנחם הוצ' תשע"ג) עמ' דש-שה.

 

______________

*)  תוספות (ד"ה איכא דאמרי) ביצה יג, א. וראה דרכי שלום כללי הש"ס (נדפס בשדי חמד כרך יו"ד) כלל תטו.

 

**) ואמנם בפי' הרד"ל על פדר"א השמיט התיבות ח"ו, והוא מבאר שמכיון שהאבות היו רועי צאן ונדדו ממקום למקום, איך יתכן לעסוק בזריעת דגן, הדורש הישארות באופן קבוע במקום אחד. אבל בכל הדפוסים הנוסח הוא כן "חס ושלום", וכן הובא בכפתור ופרח פ"א ד"ה האבות.

 

--

 

 

צעירי חב"ד – סניף מרום כנען

בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר

 

שיעורים לנשים  |  מדרשיית נוער   מועדון לילדים  |  שיעור לעולים  |  ביקורי בית  |  מסיבות בחגים  |  דוכן תפילין ונרות שבת  |  התוועדויות  |  סדנאות מגוונות  |  תהילים לבנות   בדיקת תפילין ומזוזות  |  מכתבי יום הולדת   קייטנת גן ישראל   שיעור רמב"ם  |  הפצת חומר לשבת וחגים  |  מסיבות ראש חודש  |  ועוד

 

כתובת: רחביאליק 199/3, הר כנען, צפת

כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.

טלפון: 0506-737410

מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.