מיקומה של פרשת פרה

 

ארבעת הפרשיות, הנקראות בשבתות אלו, נחלקות באופן כללי לשתיים:

 

שקלים וזכור שייכים לגאולת פורים ["הקדים שקליהם לשקליו" – של המן ו"זכור את אשר עשה לך עמלק" – שהמן מזרעו].

 

פרה והחודש שייכים לגאולת פסח [פרה מטהרת את טמאי המת שיוכלו  להקריב את הפסח והחודש הוא ר"ח ניסן שהתחדש לקראת יציאת מצרים].

 

בתלמוד ירושלמי (מגילה פ"ג ה"ה) נאמר, שלאמתו של דבר היה צריך לקרוא את פרשת החודש לפני פרשת פרה, שכן פ' החודש נאמרה באחד בניסן ואילו שריפת הפרה היתה בשני בניסן, אלא משום שפרה היא טהרתן של ישראל נקראת היא תחילה.

 

הסבר הדבר בעומק יותר: קריאת התורה מהווה נתינת כח (כנהוג שחתן עולה לתורה בשבת שלפני חופתו כדי לקבל כח מהתורה לחתונה) ולכן, כיון שקריאת פרשת החודש בשבת הבאה – שעניינה הולדת והתחדשות עם ישראל – נותנת כח לגאולה, הנה בשבת שלפניה, שבת זו, צריך נתינת כח לטהרה, שהיא הכנה לגאולה.

 

כי כשם שנצטוו להיטהר לפני הקרבת קרבן פסח – כך כהכנה לגאולה השלמה עלינו להיטהר, כנאמר (יחזקאל לו, כה) "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם...", וכן אמרו רז"ל (סוף מס' סוטה) "טהרה מביאה לידי . . אליהו הנביא זכור לטוב", שנזכה לראותו ביחד עם משיח צדקנו במהרה בימינו ממש.

 

 

 

שבת שלום!

 

 

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק א, עמ' 219 (במתורגם ללה"ק: עמ' 198) ומטבע הדברים הובאה כאן רק 'טעימה' ונקודה מהשיחה, שיש בה עומק ופרטים נוספים.