אתר השבת
פנינים והארות על סדר פרשת לך לך
- פרטים
- קטגוריה: פרשת לך לך
- פורסם בשני, 26 אוקטובר 2020 01:23
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 803
פנינים והארות על סדר פרשת לך לך
/// הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א ///
הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ (יב, יא).
וברש"י: עד עכשיו לא הכיר בה מתוך צניעות שבשניהם ועכשיו הכיר בה ע"י מעשה.
וצ"ע דאם לא הכיר בה, כל שכן שלא הכיר שום אשה אחרת, (ועיין ב"ב י"ז א'),
א"כ אף אם ראה כעת שאשתו יפת מראה, מ"מ שמא שאר נשות העולם יפות יותר
וצ"ע. ויש להוסיף ולהקשות דהא בבבא בתרא (נח, א) נאמר דשרה בפני חוה כקוף
בפני בני אדם, נמצא שאם אברהם היה רואה את שרה עומדת לפני חוה היתה שרה
כמכוערת עד מאד וצ"ע.
ומו"ר הגר"ח קניבסקי שליט"א כתב לי בזה ואלו דבריו: בלי כוונה קרה שראה
נשים, כך פירשתי, עיין עבודה זרה כ' ב'.
ויש להוסיף דהמצרים ראו את שרה בתור אשה יפה מאד (יב, סו), אך אברהם לא
אמר לה שהיא יפה מאד, וכאמור שאכן לא ראה שום נשים ולא ידע מהי דרגת יופיה
יחסית לשאר נשות העולם.
ומו"ר הגר"ח קניבסקי שליט"א כתב לי בזה כך: באמת לא ידע שהיא מאד.
אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ (יב, יג).
וברש"י: יתנו לי מתנות. וצ"ע שהא שונא מתנות יחיה, עי' קידושין נט א ועוד
דאברהם עצמו לא רצה ליקח מתנות ממלך מדום שלא יאמר אנכי העשרתי את
אברהם, וכבר עמדו בזה המפרשים.
ונראה דהנה בסנהדרין נ"ט וברמב"ם (מלכים ט, ט) כ' שבן נח חייב על גזל אשה
מבעלה וכשכם שלקח את דינה. ועפ"ז אולי י"ל שאברהם לא רצה שהמצרים יכשלו
באיסור זה של גזל ולכן רצה לקבל מהם מתנות והוא יחשיב המתנות לתורת
התשלום וכה"ג לא יעברו באיסור גזל.
הערת מו"ר מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א על הנ"ל: כתבתי בספר טעמא דקרא עיי"ש.
וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ (יב, טז)
ביבמות (סב, ב): כל אדם שאין לו אשה וכו' שרוי בלא ברכה, דכתיב "להניח ברכה
אל ביתך". ויש לידע היאך מוכח מהאי שאשה גורמת לברכה. ורש"י (ד"ה ביתך)
כתב דבית זו אשה, ועדיין יש להבין דא"כ הלשון מורה שהברכה תבוא אל האשה ולא
אל בית האיש.
וי"ל שהנה בב"מ (נט, א) כתיב: לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו שאין הברכה
מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו, שנאמר "ולאברהם היטיב בעבורה",
הרי שב' דברי חז"ל אלו משלימים זא"ז דמחד מצינו שאשה גורמת לברכה בבית
ומאידך מצינו דלפיכך השרוי בלא אשה שרוי בלא ברכה.
וַיְהִי לוֹ צֹאן וּבָקָר וַחֲמֹרִים וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת וַאֲתֹנֹת וּגְמַלִּים (יב, טז).
דקדק אמו"ר שליט"א אמאי לא כתב העבדים והשפחות לחוד והביאם בינות לבעלי
החיים וצ"ב. והשבתי עפ"ד בב"ק (לח, א) עה"פ "שבו לכם פה עם החמור" עם הדומה לחמור
א"כ רצתה התורה להקישם ולדמותם זל"ז.
הערת הגר"ח קניבסקי שליט"א על הנ"ל: כתבתי בספר טעמא דקרא עיי"ש.