בין אדם לחברו
הגרלה שנערכה שלא כהוגן
- פרטים
- קטגוריה: בין אדם לחברו
- פורסם בשלישי, 18 אוגוסט 2020 18:58
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 1256
הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א
הגרלה שנערכה שלא כהוגן
ב"מכירה סינית" בעירנו נערכה הגרלה על ספת נוער וכשעלה השם הזוכה בגורל, התברר שהזוכה כלל לא רכש כרטיס השתתפות בהגרלת הספה, אלא רכש כרטיס להגרלת שולחן, והמארגנים התבלבלו ועירבו בפתקי הגרלת הספה גם מספר כרטיסים מהגרלת השולחן. והשאלה היא האם ב' ההגרלות חלו כהלכה ומהו דין הזוכה.
תשובה: א] ביומא כב,א נאמר במשנה כך: בראשונה כל מי שרוצה לתרום את המזבח, תורם. ובזמן שהן מרובין רצין ועולין בכבש. כל הקודם את חבירו בד' אמות זכה. ואם היו שניהן שוין, הממונה אומר להן הצביעו. ופירש רש"י: ואם היו שניהם שוים בכניסתן, אין אחד מהן זוכה לתרום. אבל מעתה כולן באין להטיל גורל, עכ"ל. והמפרשים התקשו מדוע ההגרלה נעשית בין כל הכהנים ולא בין שני אלו שהגיעו יחד לד' אמות המזבח. והתויו"ט פירש בזה וז"ל: ופירשו כן לפי שא"א לעשות פייס בין שנים בלבד, שאם יהיה הסכמת המנין זוג או יהיה נפרד, ממי שיתחיל נדע במי יסיים, ומה גורל שייך בכך, עכ"ל.
ובעניותי לא ירדתי לסוף דעתו ז"ל. דוכי אי אפשר לעשות גורל אחר, וכגון שירשמו על ב' פתקים מי משניהם יזכה בתרומת המזבח, ועוד רבות שכאלה. והלא הגורל בביהמ"ק לא נעשה ע"פ גזה"כ או דין, אלא ברירת מחדל משום הסכנה שבריצת הכהנים, וכבגמ' שם, וא"כ מדוע שלא יעשו גורל בצורה אחרת. ושמחתי לראות שכן תמה הגרי"ש אלישיב שליט"א, (כמובא בס' הערות למסכת יומא). וע"כ פירש דמדברי המג"א (שנזכירם לקמן) מוכח שגורל עניינו לברר הדבר שעליו נערכת ההגרלה. אך כשההגרלה אינה מבררת את הדברים לחלוטין, אלא מצריכה הגרלה נוספת כדי לקבוע מי מהמשתתפים זכה בהגרלה, אין זו הגרלה ראויה. וכמו"כ מאחר שהריצה למזבח לא הכריעה מי יתרום, ע"כ חוזרים ומגרילים כבראשונה.
[ולענ"ד לא הבנתי מדוע כך הם פני הדברים. דהנה בשלמא אם נאמר שההגרלה תפקידה לברר מי מכל הכהנים אכן ראוי לזכות בתרומת הדשן ע"פ אמת ודין שמים, אזי אפ"ל שמאחר ולא התברר לן הדבר בהגרלה זו, שצריך להתחילה מחדש. אך בנדו"ד הוא תפיסה גרידא, שהאדם בעל הרגלים הקלות ביותר זכה תמיד בתרומת הדשן, ובזמן הריצה זכו תמיד הצעירים והמהירים ולא הזקנים והחלשים, וא"כ פשוט שאי"ז בירור כלפי שמיא אלא תפיסה בעלמא, וא"כ אמאי דלא נימא שיתברר הדבר בהגרלה נוספת. ומאי איכפ"ל שתפיסה זו תבורר בהגרלה שניה, וצ"ת. שוב התבוננתי דמ"מ י"ל שאה"נ ומכיון שבלאו הכי עושים הגרלה שניה, ובאמת אין מקום להעדיף את השנים הללו על פני האחרים, כיון דהוא תפיסה בעלמא וסו"ס לא תפסו. א"כ עושים ההגרלה מחדש, ע"י השתתפות כולם. ועי' לקמן בדברי שו"ת מעיל צדקה, וא"ש].
ובמג"א (או"ח קלב, ב) כתב וז"ל: כשמטילין גורל ד' או ה' ויש בהן ב' שיש להן אותיות שוות, כגון ת', והאחרים יש להם מנין הפחות מזה, (היינו שלשניים יצא אותיות במשקל שווה וא"כ אין עדיפות על אחד משניהם. אך לאחרים יצא אות בעל משקל נמוך יותר, כגון ש' או ק', שב"ג). אז בטל הגורל וצריכין כולם להטיל גורל מחדש ואין יכולים השנים לומר דהאחרים כבר הפסידו חלקם ושנינו נטיל גורל. וראיה מרפ"ב דיומא דבזמן שהם שוים, הממונה אומר לו הצביעו והיו מטילים כולם גורל, ואף שאותם השנים היו קרובים מאחרים, עכ"ל. וע"ד המג"א הללו העיר הא"ר (והביאו המחצה"ש) מדברי התוי"ט הנ"ל ודחה דבריו לפי"ז, דשאני בפיס הכהנים של היתה אפשרות אחרת כי אם להגריל שוב לכולם, עי"ש.
עוד כתב המג"א וז"ל: ב' או ג' שהפילו גורל ולמחרת בא עוד אחד, בטלה החלוקה, וצריכים להטיל גורל מחדש, כמש"כ בחו"מ סי' קע"ה ס"ג, ב' אחין שחלקו ובא להן אח ממדינת הים, בטלה החלוקה, עכ"ל.
ב] ובשו"ת חוות יאיר (סי' ס"א) מספר שבחג הפורים ישב עם קהל תלמידיו ובטוב ליבם ביין הטילו גורל על גביע כסף גדול, כאשר כל אחד מהם נתן רובל. "וזה מעשה הגורל: מביאים שתי קלפי או שני כלים ומטילים י"ב פתקים כתוב על כל אחד שם אחד מהם לקלפי אחת, ומטילין לקלפי שניה י"א פתקים ריקים, ועל הפתק הנוסף כתוב "מזל טוב". ותינוק או תינוקת לוקח אחד מכלי זה ואחד מכלי זה ועם מי שיצא "מזל טוב" זכה בכוס".
החוות יאיר מספר שבהגרלה נעשתה מירמה מחמת שחוק והיתול, והוא ז"ל קבע שצריך לשוב ולערוך גורל מחדש. התלמידים עשו את הגורל שוב וליד שמו של אחד מהם עלה פתק ה"מזל טוב" והוא זכה בגביע. לאחר ההגרלה פשפש אחד הנוכחים בקופסת פתקי השמות ומצא שהיו בה רק י"א פתקים, כאשר שמו של אחד מהם לא הוכנס כלל להגרלה. האיש שזכה בגביע פנה אל חבירו, ששמו לא נכלל בהגרלה, והציע לו להתחלק בגביע בין שניהם. אך כאן התערב הגאון בעל ה"חוות יאיר" ופסק שההגרלה בטלה ומבוטלת, כיון שנעשתה שלא כדין.
ה"חוות יאיר" מוכיח את פסקו מדברי הגמרא בב"ב (קו,ב) עליה הסתמך המג"א, שם נאמר שכששני אחים חלקו את ירושת אביהם בגורל ולאחר מכן הגיע אדם נוסף שהוכיח שהינו אחיהם, אזי ההגרלה בטלה למרות שהאח שהגיע כעת הסכים להתפשר ולהסתדר עם אחד מאחיו. וכן פסק הרמב"ם (נחלות י,א) והשו"ע (חו"מ קע"ה ג'). הרי לנו שגורל שנעשה שלא כהוגן, בטל, וכ"ש כאשר הטעות נעשתה במעשה הגורל עצמו. החוות יאיר כותב כי הגורל הוא מפי שמים וכל מה שסמכו בתנ"ך על גורל, הוא דוקא כשנעשה בלי התערבות אדם ובלא התחכמות. אך "אם הגורל מקולקל אין מבוא לומר שמי שזכה מאת ה' היתה זאת, הן שהקלקול ע"י תחבולת אנוש או בשגגה, עכ"פ הגורל מקולקל ומצי כל חד למימר שאילו נעשה הגורל כהוגן היה קיימא לי שעתי על פי מזלי או תפילתי". החוות יאיר מסכם ואומר שבמקרה שהערים אדם והטיל שני פתקים עם שם עצמו לקלפי, ואדם אחר זכה בגורל. שגם כעת יכולים האחרים, ואפילו אותו חוטא בעצמו, לדרוש את ביטול הגורל.
ב] ויש להוסיף בזה את דברי הגרי"ז בכתביו בבכורות (מז,ב) שכתב שהגורל מתבטל באח שבא ממדינת הים, משום שהאחים חלקו בגורל על דעת ששמות כל האחים הוכנסו להגרלה. אך כששם אחד מהם לא הוכנס, אף שאין זה באשמתם, עליהם להגריל שוב.
ומדברי הגריז"ס ז"ל ראינו הגדרה שונה בדבר. והוא דאינו משום ענין סגולי לעניני שמים, כמש"כ החוות יאיר. אלא הוא כמקח טעות, שכוונתם היתה להגריל בצורה ובהשתתפות מספר מסוים וכעת השתנה מספר המשתתפים. ומ"מ נראה דלנדו"ד ליכא נפקותא בין הטעמים. דאף שמשתתפי ההגרלה לא ידעו את מספר המשתתפים. מ"מ זאת ידעו הם, שישתתפו בה רק אלו שרכשו כרטיסים עבור הגרלה זו, וליכא.
ג] ולפי"ז נראה שה"ה בנדון שלפנינו. אנשים רבים תרמו כסף כדי להשתתף דוקא בהגרלה מסוימת זו של השולחן. אנשים אלו לא רצו את הגרלת הספה ונמצא שבהגרלת השולחן חסרו פתקי ההגרלה של אלו. גם הגרלת השולחן נעשתה שלא כדין, לאחר שהשתרבבו לתוכה פתקים אחרים, שהיו אמורים להיכנס להגרלה השניה ולא להגרלה זו. על כן נראה שמכיון ושתי ההגרלות נעשו שלא כדין, צריכים לעשותם שוב בין כל המשתתפים, וכדברי החוות יאיר.
ד] וידידי הרב מרדכי גרטנר שליט"א אמר דיש לחלק, כי מאחר ומשתתפי הגרלת השולחן לא ידעו מראש את מנין המשתתפים בהגרלה. לכן המקרה שלפנינו שונה ממקרה ה"חוות יאיר", שם השתתפו הנוכחים על דעת 12 משתתפים, לא פחות ולא יותר. ולכן ברור שצריך לעשות גורל על השולחן, שהרי לא כל אלו ששילמו להשתתף בו אכן השתתפו בו. אך על הספה א"צ להגריל שוב, שהרי משתתפיו לא ידעו כלל כמה כרטיסים ישתתפו בהגרלה זו וממילא א"צ להגריל שוב את הספה.
לענ"ד, למרות שאכן יש לחלק, עדיין כנים דברינו. ומפני שנכון שכאשר האחרים ירצו להשתתף בהגרלת השולחן וישלמו את מחיר ההשתתפות, לא תהיה כל מניעה לעשות כך. אמנם כל זה דוקא באופן שכל המשתתפים השתתפו כהוגן. אך כעת, שההשתתפות חלקם היתה בטעות ושלא ע"פ כללי ההגרלה הנורמטיביים, תתבטל ההגרלה.
ה] לסיום אזכיר בקצרה את דברי שו"ת הרדב"ז (ח"א שכ"ד) שכתב שכששניים חלקו בגד בהגרלה ולאחר הגורל נמצא שאחד החלקים פגום, עליהם להגריל שוב, ומפני שהגורל אינו עדיף מקנין גמור, שאם יש בו מום חוזר המקח כבתחילה.
ו] ולאחר שנתפרסמו בס"ד דברי אלו האירוני כו"כ להמפורסם בשם הגאון מהרי"ל דיסקין נ"ע, שבקטנותו הגרילו גורל ואחר הגורל התברר ששמו של ראובן הוכנס ב' פעמים לתיבת ההגרלות. וטען הזוכה שההגרלה לא בטלה, שהרי למרות ששמו של ראובן הוכנס פעמיים להגרלה, אכתי לא זכה הוא. ואמר המהרי"ל דיסקין שצריך לבטל את הגורל ולעשותו מחדש. שהרי אם ראובן היה זוכה בהגרלה, היו האחרים טוענים בצדק שאינו כדין, מפני ששמו הוזכר פעמיים בהגרלה. ונמצא ששמו של ראובן נחשב כמי שלא היה בהגרלה וע"כ צריך לשוב ולהגריל.
ז] עוד האירוני למעשה שהיה בעיר מודיעין עילית יצ"ו במוסד תורני שהכריז על מגבית והגרלה על רכב, כאשר מארגני ההגרלה הודיעו שישתתפו בה אלף כרטיסי הגרלה. והנה עד שעת ההגרלה נותרו כ-300 כרטיסים שלא נמכרו, ובאו בעלי המוסד והכניסו גם כרטיסים אלו ע"ש המוסד עצמו. ואכן בגורל זכה המוסד בעצמו ברכב שהוגרל. ונראה שבנדון זה מסתבר שאין כל פסול בדבר זה, שהרי עורכי ההגרלה הודיעו שישתתפו בה אלף כרטיסים וכך הוי. ומאי איכפ"ל שחלק מהכרטיסים שהשתתפו כלל לא נמכרו, דסו"ס ההגרלה נערכה ע"פ התנאים. ודוקא בנדון דלעיל לא מועלת ההגרלה, משום שבתקנון לא נאמר מה הם מספר הכרטיסים, אלא שבהגרלה ישתתפו אלו שיקנו כרטיסים. וכשם שא"א להוסיף סתם כך כרטיסים מאנשים שלא רכשו כרטיסים, כך א"א להוסיף כרטיסים שנכנסו בטעות לתיבת ההגרלות, ופשוט לענ"ד.
ח] ותופעה מצויה היא, שיש לעורר עליה, כאשר מוסד מכריז על עריכת הגרלה ומפיץ כרטיסים לסוכנים רבים, שמתנדבים למכור כרטיסי הגרלה. ופעמים רבות קורה שאדם מכר מספר כרטיסים, אך לא טרח לשלוח את הממון ושמות קוני הכרטיסים למארגני ההגרלה, וההגרלה מתקיימת בלא הכרטיסים הללו. ולפימשנ"ת אין תוקף להגרלה באופן זה. והוא כמובן באופן כשתפקיד שליחת שמות הקונים מוטל על סוכן שנשלח מטעם מארגני ההגרלה וכשהקונה סמך עליו. אך כשהאדם קנה בעצמו כרטיס ולא שלח את הספח למארגנים, כנדרש. אזי פשוט דאיהו דאזיק אנפשיה. ומקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך.
ט] ועם חתימת הענין אמרתי אשוב ואשנה פרק זה, ומצאתי ד' שו"ת מעיל צדקה (סי' י'), שהביא את ד' המג"א הנ"ל וראייתו מפייס המקדש שברפ"ב דיומא, וכ' ע"ז וז"ל: ואני אומר דאינו דומה הנדון ההוא לראיה. דהש"ס דהתם מתחילה שהיו רצין ועולים, היה כדי שלא להטריח בגורל כמפורש שם משום דלא יבואו או משום אונס שינה. אבל בלא"ה אי"ז מצד הדין שיהיה כל דאלים גבר וקל ברגליו לרוץ שיזכה הוא יותר מחבריו, אלא שההכרח נתן כך דלא יתרשלו מלבוא. ולכן אם במקרה אירע להם שהיו שנים שווים, שע"כ צריך לפייס, למה יפסידו האחרים את שלהם ובמה זכו הראשונים, כי ההפסד שהפסידו הראשונים במרוצות אלו השניים לא היה כ"כ ע"פ הדין כי אם לתקנת המצוה, ובזה לא תפסיד אם לפעמים יעשו גורל במקרה כזה. אבל כאן הפסידו אלו שהיו להם אותיות פחותים בדין וביושר, ולמה יחזרו שנית לגורל, אחרי שכבר הפסידו זכותם, עכ"ל.
ובהשקפה ראשונה נראה היה שרבנו המעיל צדקה ז"ל חולק ע"ד החוות יאיר והגרי"ז דסברו שבאופן שההגרלה לא נעשתה כהוגן, בטלה כולה. אולם אכן י"ל דהמג"א והמע"צ לא נחלקו כלל ע"ד החוות יאיר, דהחו"י איירי באופן שההגרלה נעשתה שלא כדין ע"י שקיפחו את השתתפותו בהגרלה של אחד מהן, או באופן שרשמו שם א' פעמיים ובכך הגדילו את סיכויי זכייתו כלפי המשתתפים אחרים, ומכיון שהיתה בהגרלה תרמית, לכן בטל הגורל. אך בנדו"ד, גם אם רושמי דפי ההגרלה טעו ורשמו אות אחת פעמיים, עדיין לא פגמו הם כלל בזכותו של אף אחד מהמשתתפים, שהרי כולם השתתפו בהגרלה כדבעי, ובסה"כ יצטרכו לערוך שוב הגרלה בין השניים שפתקם שווה. וממילא אפשר דהמעיל צדקה לא נחלק על החו"י בזה, והמעיין יבחר.