בין אדם לחברו
הבטחתו של רבי יהושע בן לוי
- פרטים
- קטגוריה: צדקה וגמילות חסדים
- פורסם בשלישי, 18 אוגוסט 2020 18:48
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 1107
בס"ד
ה"הבטחה" של (מישהו הגדול יותר מ)רבי חיים קניבסקי
*הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א*
שעת ליל די מאוחרת והטלפון הביתי שלנו מצלצל. על הקו יהודי, שאינני מכיר באופן אישי המברר אם אכן הגיע אל הכתובת הנכונה ואני משיב שאכן כן. האלמוני שמעבר לקו מזדהה בשמו, ומספר בקול שבור על בנו בן השש עשרה, שרבותיו ניבאו לו גדולות ונצורות ואילו הוא, ירחם ד' על בניו אוהביו, נפל לאחרונה לשאול תחתית, התחבר אל חברים שאינם חברים והם התחברו יחדיו לבורות נשברים, אשר מים אין בהם אבל נחשים ועקרבים דווקא יש בהם, והרבה. הוא מספר בפרוטרוט על בנו היקר, הנאבד לו ולעזרתו מול עיניהם ואני מנסה להבין בעדינות, כאחד שאינו פסיכולוג או מחנך בעל שם, במה בדיוק אני יכול לעזור. "אומרים שיש לך קשר טוב עם רבי חיים קנייבסקי, אתה יכול לדבר איתו על זה?" הוא אומר - מבקש.
"להגיד שיש לי "קשר טוב" עם ר' חיים קנייבסקי, זה קצת נשמע מוזר", אני מנסה להוריד את בן שיחי אל קרקע המציאות. "ר' חיים הוא הרעבע שלי, לא חבר שלי... אני גם לא נוסע אליו ולא נכנס אליו בתדירות גבוהה, כי התור שבכניסה גדול, כך שלדבר איתו פנים אל פנים לא יתאפשר לי בתקופה הקרובה. אם תרצה אוכל לשלוח אליו פקס לבקש ברכה או לשלוח מכתב"...
"ותוכלו לבקש ברכה חזקה ממש?" הוא שואל, מתחנן על נפשו. "מה הפרוש ברכה חזקה"? אני תוהה.
"הבטחה!", תובע האיש שמעבר לאפרכסת.
"שכבודו יידע בידיעה ברורה שרבנו הגדול רבי חיים קנייבסקי שליט"א לא מבטיח לאף אחד שום דבר, וזוהי עובדה מוגמרת. בכל השנים ישנם מספר הבטחות ברורות, ואולי גם אלו לא היו הבטחות בגדר "הבטחה". הגר"ח שליט"א לא מבטיח, הוא מברך, אפילו מברך בחום רב וברוב אהבת ישראל הגדולה שבו, האופפת את רב רבנן וגדול סבלני הדור, אך להבטיח שהבן שלך ישוב לדרך הישר? – ר' חיים לא מבטיח, נקודה!".
"רגע רגע, קראתי השבוע בעיתון שר' חיים "הבטיח הבטחה מפורשת" שמי שיתרום ל... לא יהיו לו... ומי שיתרום ל... לא יקרו במשפחתו מקרים של... ושאלו שיתרמו ל... אז מובטח להם ש...
" אני קוטע אותו בנימוס וחוזר על דברי הראשונים שלא, אין זה נכון. רבנו הגר"ח קניבסקי שליט"א ממליץ בחום, מברך בכל ליבו ומעתיר בכל כוחותיו הקדושים עבור כלל ישראל בכלל ועבור כל אלו הבאים לפניו בפרט, אך אין הבטחות. אין פתרונות קסם היוצאים ממעונו של מרן הגר"ח, וגם לא מבתיהם של גדולי ישראל אחרים, ושזה במאה אחוז.
"אתה בטוח שזה במאה אחוז?" הוא תוהה, מסרב להאמין, חושב שאני שקרן פתולוגי. "במאה אחוז!", אני שב וחוזר על עמדי הנחרצת. "הייתי פעמים רבות אצל ר' חיים, לבד ועם אנשים רבים אחרים. הוא מסרב להבטיח והוא נחרץ בזה!". האיש שמעבר לקו הטלפוני נחרד, כך שמעתי בקולו. לדידו, כך הבנתי, אם ר' חיים לא יבטיח לו ברגע זה שבנו יקירו ישוב אל חיקה החמים של התורה הקדושה, הרי ששום דבר כבר לא יכול לעזור. "אני מוכן לתרום הרבה כסף ל... ול... ול... – אם רבי חיים קנייבסקי יבטיח ויתן לי "ברכה חזקה ממש" שהבן שלי ישוב בתשובה שלמה"...
"כמה כסף אתה מוכן לתרום לצורך זה?" שאלתי בסקרנות, והאדם הנואש לוחש בשפופרת סכום גדול, סכום גדול ליהודי מן השורה.
"רגע", אני אומר לו, "אתה מתכוון לתרום סכום כסף כה גדול לקופת צדקה שאיננה בעירנו אלעד ?! אתה הרי תושב אלעד ומדוע שלא תתרום צדקה לארגוני צדקה וחסד, כמו...,למשל, ארגונים הפועל באלעד עירנו?!"
"לארגון..."? שואל האיש, שהבן שלו זקוק לרחמי הקב"ה ולברכת הצדיקים.
"אכן כן, לארגון.... הארגון הנפלא הזה הדואג להאכיל מדי שבוע למעלה מ- 100 משפחות עניות, חולות או משפחות שנולד להם ילד במזל טוב.
הם מגישים גם סיוע עצום למשפחות שאחד מיקיריהם נזקק לטיפול רפואי ולשהייה ממושכת בבתי החולים. ארגון... מסייע במגוון רחב של תחומי חסד נוספים לתושבי אלעד". בודאי לא שכחתם שברמב"ם וב"שולחן ערוך", והמקור לזה הוא בגמרא, נפסק ש"עניי עירך קודמין", הלא כן?!".
"אתה צודק, אבל מה עם הברכה של ר' חיים והברכה של כל הצדיקים, שמבטיחים לי אם אני אתרום כסף ל... ול... ול...?", הוא שואל ומתעקש.
אני נאנח. "ברכה מהרעבע ר' חיים, לא הבטחה, אני אשיג לך בעזרת ד', אם כמובן ר' חיים ירצה לברך. אני אשתדל להיכנס אליו. אולי אשלח מכתב ואולי פקס. בסדר. אך אני יכול להשיג ברכה ממישהו יותר גדול מר' חיים קנייבסקי!"...
"יותר גדול מר' חיים קנייבסקי?" הוא מזדעק, לא מאמין שאני הוא זה שחושב בקול שיש מישהו גדול יותר מרבי חיים קנייבסקי...
"כן, יותר גדול, אפילו הרבה יותר גדול מר' חיים קנייבסקי" – אני מתעקש בעצמי – ואתה יודע מה? יותר גדול מהסטייפעלער, אפילו יותר גדול מ"החזון איש"...
"מי? מי? מי?" הוא מתבלבל, אך אני לא מרפה. "כבר ישמע כבודו. אך בשביל כזאת ברכה אתה מוכן להכפיל את התרומה?..."
צליל של חשדנות נשמע בקולו. "הרב גנוט. אתה מתכוון לגנוב אותי או מה?! אתם חושבים שאפשר "לעבוד" עלי? להבטיח לי ברכה ממישהו יותר גדול מרבי חיים קניבסקי והסטיפלער ו"החזון איש" ואחרי זה תיקחו את הכסף שלי?"...
אני צוחק ומסביר לו מיד שלא, חס וחלילה. הוא בעצמו יתרום את הכסף למוקד התרומות של..., בלי קשר אלי. הסברתי לו שרק מכיוון שישנה הלכה מפורשת ש"עניי עירך קודמין" ושצריך להעדיף ולתרום לעניי אלעד, ורק מפני ששנינו מסכימים ש... הינה קופת חסד נפלאה וישרה, הדואגת באמת ובתמים לנצרכים ונזקקים באלעד, אני מבקש ממנו להכפיל את תרומתו, וכן, הוא יקבל ברכה מיוחדת מגדולי ואראלי קודש, שדרגתם גבוהה מזו של כל גדולי ישראל בדור שלנו ובדורות שלפנינו.
האיש מקבל על עצמו בחגיגיות ובלי נדר לתרום תרומה כפולה ואני שואל אותו האם הוא מאמין לדברי חז"ל. "בודאי שאני מאמין לדברי חז"ל!!", נעלב האיש מעצם השאלה. "ידוע לך שהרשב"א כותב שמי שלא מאמין ולו לדבר אחד מדברי חז"ל, אי אפשר לצרפו למניין?" "אני לא מכיר את הרשב"א הזה, אבל אני מאמין באמונה שלמה לדברי חז"ל, הוא חוזר בקול רם ובנחרצות. "מצוין, יפתח כבודו מסכת "בבא בתרא" דף ט' עמוד ב', ויקריא לשנינו מה רשום שם בגמרא", בקשתי ממנו, "למטה, בסוף עמוד ב"...
האיש הניח את השפופרת, וקולות צעדיו נשמעו. דלת ארון הספרים נפתחה בחריקה קלה והוא שב לטלפון, מדפדף במסכת שלפניו ומקריא: "רבי יהושע בן לוי אומר: כל הרגיל בצדקה הויין לו בנים בעלי חכמה, בעלי אושר, בעלי אגדה"... –
--שתיקה.
הקו דומם לרגע.ואז הוא לוחש:"לזה התכוונת? שזה יותר מר' חיים קנייבסקי? רבי יהושע בן לוי?" הוא התאכזב, ומיד, אבל מיד, התעשת. עצר לרגע ואמר בשקט: "אתה צודק"...