בין אדם לחברו
מדריך העושר ו"מעשר הכספים"
- פרטים
- קטגוריה: צדקה וגמילות חסדים
- פורסם בראשון, 09 אוגוסט 2020 20:17
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 1409
מדריך העושר ו"מעשר הכספים" - הרב ש. ב. גנוט שליט"א
מי רוצה להיות מיליונר
* יעקב אבינו נשבע להקב"ה, בתחילת פרשתנו, שהוא יעשר את כל כספו ואנו, היודעים והמאמינים, שמי שמעשֹּר הוא מתעשר, רוצים לדעת מה הם התנאים לעושר שבעקבות המעשרות * 4 התנאים ב"דרך אל העושר" והלכות מעשר כספים במאמרו של הרב שמואל ברוך גנוט * כספי מעשר עבור ההורים או השכנים, קיזוז מ"הביטוח הלאומי"? תוכנית חסכון מכספי מעשר לרכישת דירות לילדים? ממתי נותנים "חומש"? מי פטור ממעשרות? מעשר ממשכנתא? מכספי פיטורים? מקרן פנסיה? מהחזרי מס? * למי ניתן את כספי המעשרות? מדוע גם ליהודים שפרנסתם דחוקה חשוב לתת מעשר? ומה הקשר שבין ביקורי רופאים למעשרות הכספים? *הרב ש"ב גנוט *
-"אם אתרום לצדקה מעשר כספים אהיה עשיר?", הוא שאל.
-"בהחלט! זוהי הבטחה ברורה של הקב"ה!!", עניתי.
-"ומדוע כולם נותנים מעשרות ורובם לא עשירים?", הוא תמה.
-"כי הם לא נותנים מעשר כספים כמו שצריך!", השבתי.
-"ואיך נותנים מעשר כספים בצורה שנהיה עשירים?", הוא לא הבין.
-"הנה, תקרא את המאמר שלפניך. כך תדע כיצד להיות מליונר"...
******
נתחיל מההתחלה, מפרשת השבוע שלנו. יעקב יוצא לדרכו מפחד אחיו עשיו. הוא חושש לבאות ונשבע להקב"ה שאם הכל ילך לו כשורה, אזי "וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך". יעקב אבינו מבטיח מעשר מכל נכסיו. יעקב אבינו לא היה הראשון שעישר את ממונו. לפי דעת הרמב"ם היה זה אביו יצחק, הראשון שהפריש מעשר, כדרשת חז"ל על הפסוק "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא מאה שערים", שיצחק הפריש מעשרות. ואילו לדעת הראב"ד היה זה דווקא אברהם אבינו שהיה נותן המעשר הראשון, כפי שנאמר בתורה שאברהם נתן מעשר מכל למלכי צדק, הלא הוא שם בן נח. לעומתו סובר הרמב"ם (כפי שמסביר ה"כסף משנה") שאברהם אבינו לא עישר את כל כספו, אלא רק את שלל המלחמה, ולא מטעמי מצוות מעשר, אלא מפני כבודו של שם בן נח, שיצא לקראתו וכיבד אותו בלחם וביין.
אנו יודעים שמעשר תבואה, דגן תירוש ויצהר, הוא חובה מהתורה. כולנו למדנו את פסוקי התורה על תרומות ומעשרות וחלקנו אף למד את מסכתות סדר זרעים, העוסקות בהפרשת תרומות ומעשרות ויתר מתנות העניים. פסוקי התורה ומסכתות הש"ס מתייחסות למעשר התבואה, אך חז"ל דורשים מהפסוק "עשר תעשר את כל" כי "כל" כולל את הצורך לעשר מעשר כספים. דרשה זו מופיעה במספר מקומות בספרי חז"ל ובראשונים.
חיוב מהתורה, מדרבנן או רק מנהג
האם חייבים להפריש מעשר כספים? האם הוא חיוב מהתורה או מדברי חכמים?
-כל צד שתגידו, יהיה נכון...
ישנם- 3 דעות בהלכה האם מעשר כספים הוא חיוב מן התורה, חיוב מדרבנן או שאין אפילו חיוב לתרום מעשר כספים, אלא שזהו רק מנהג, מנהג מתקופת האבות ואילך. ישנן שיטות רבות של גדולי עולם, ראשונים, פוסקים ואחרונים, ככל אחת מהדעות, והרבה פוסקים פסקו להלכה כדעה השלישית, המקילה יותר, שאנו מתייחסים למעשר כספים כמנהג, אך לא כחיוב מוחלט וגמור. לפי הסוברים שאנו חייבים להעניק מעשר כספים מהתורה או מדרבנן, נכלל מעשר כספים בחיוב "מעשר עני", ואילו הסוברים שמדובר במנהג- סוברים שמעשר כספים נכלל במצוות צדקה. פוסקי זמנינו כתבו שאלו שנהגו לעשר מעשר כספים, אינם יכולים לחדול ממנהג זה, מפאת חיוב נדר (הגרש"ז אוירבך זצ"ל והגר"מ קליין שליט"א). גם כאשר הורינו נהגו להפריש כספים, אנו מחויבים להפריש גם אנחנו, מדין "אל תיטוש תורת אמך" (שו"ת יהודה יעלה חיו"ד של"ד). וישנם מרבותינו הקדמונים שכתבו שבזמנינו אנו, שאין לנו מעשר תבואה, חייבים כולנו לעשר את כספנו ולתת מעשר לצדקה.
מעשר- הצלה ממחלות וצרות
מרן החזון איש זצ"ל הזהיר ביותר לתת מעשר כספים. החזו"א אמר כי נתינת מעשר כספים גורמת להרבה פחות אסונות, מחלות ופגעים בבית. "אנשים לא יודעים כמה צרות, מחלות ילדים וביקורי רופאים הם מונעים מעצמם בזכות הפרשת מעשרות כספים", אמר מרן החזון איש זצ"ל. דברים אלו לא נאמרו רק לפני שישים- שבעים שנה, אלא הם כתובים כבר במדרש רבה, שפתח הפתוח לצדקה- לא ייפתח לרופא. על נתינת צדקה ישנם אין ספור הבטחות וברכות בדברי חז"ל ויתר קדמונינו, החל מילדים וכלה בכסף, בריאות ושפע ברוח ובגשם, וגם על מעשר כספים ישנן הבטחות רבות, מלבד הבטחת העושר- אליה נגיע בהמשך.
הגאון רבי יעקב אדלשטיין שליט"א סיפר על יהודי שאשתו הפילה עוברה רח"ל וחשש מהבאות. הוא נכנס אל מרן החזון איש ומרן זצ"ל אמר לו שבעזרת ה' תלד רעייתו בן זכר בריא ושלם, אך ביקשו להקפיד ביותר על מעשר כספים. האיש החל להצטדק שהוא עולה חדש ויש לו הוצאות רבות. "הנה! היצר הרע מתחיל!", אמר לו ה"חזון איש", "תקבל על עצמך להקפיד על נתינת מעשר כספים והכל יסדר בס"ד". וכך היה. לאיש נולד בן זכר כעבור שנה ומרן החזון איש כובד בסנדקאות.
בספר "מעשר כספים" מספר על אברך מישיבת "תורה אור" שרעייתו הפילה את עוברה והרופאים חששו לבאות. ראש הישיבה הגרח"פ שיינברג שליט"א אמר לו: "הבה ונעשה עסק! אתה תקפיד ביותר על הפרשת מעשר כספים ותתרום את המעשר לעמלי התורה בישיבה, ואני מבטיח לך שתוך שנה תיוושעו בבן זכר!". האברך הסכים, נתן את כל מעשרותיו לישיבה ורח"ל שוב הפילה אשתו את עוברה. בצר לו פנה אל ראש הישיבה ותמה: "עשינו עסק. הלא כן?!". ראש הישיבה הגרח"פ שיינברג שליט"א השיב לו: "הלא השנה מעוברת ועדיין יש זמן. הבטחתי שבזכות מעשר הכספים תוושעו בבן עד סוף השנה וכך יהיה". וכך היה. הם נושעו בבן עוד באותה השנה.
מעשר כספים- הבטחה לעשירות
חז"ל לימדונו: "עשר תעשר"- עשר בשביל שתתעשר". חז"ל אמרו כי כל המרבה לעשר- מרבה להתעשר. רבותינו כתבו כי למרות שאסור לנסות את הקב"ה בשום דבר, ("לא תנסו את ה' אלוקיכם"- דברים ו, טז), הרי שמותר לנסות את הקב"ה האם נהיה עשירים לאחר שניתן מעשר כספים כדת וכהלכה. ה"שולחן ערוך" כותב שלמרות שגם במצוות צדקה אסור לנסות את הקב"ה, אך במצוות מעשר כספים- אפשר גם אפשר.
הקב"ה מבטיח לנו שאם נפריש מעשר כספים כהלכה, נהיה עשירים. אם כן, כיצד נעשה זאת בדיוק? מהו המתכון לעשירות?
אז ככה: ראשית, עלינו לציין שסתימת דברי רבותינו הראשונים והאחרונים מראה שנהיה עשירים גם אם נפריש מעשר (10% מכספנו) או חומש (20% מכספנו). אך הגר"ח מוולוז'ין זצ"ל כותב בשם הגר"א מוילנא זצ"ל שאם נפריש מעשר (10%) יש לנו הבטחה שלא נפסיד מכך שתרמנו כסף לצדקה, שלא ניפסד על ידי חסרון המעשר, וכן שלא נינזק להפסיד את הכסף בדרכים שאינן בשליטת האדם. אך לעושר נזכה רק כשנפריש חומש (20%) ולא נסתפק במעשר.
שנית, כך כותב רבי צבי שפיץ שליט"א בספרו "מנחת צבי", עלינו להפריש את מעשר הכספים או את ה"חומש" בדקדוק רב. לרשום בדיוק כמה הרווחנו החודש מכל ההכנסות שלנו ולרשום את כל הוצאות הצדקה שהפרשנו במשך החודש, "הוראות הקבע" והתרומות, כולל כל המטבעות הקטנות שנתנו לעניים או לקופות הצדקה השונות, או שנתנה במפורש ונאמר שכל הכסף שניתן לצדקה ולא רשמנו בפנקס המיוחד- ייחשב בכלל נתינת מצוות צדקה הרגילה, ולא בתור מעשר כספים. וכל זאת מדוע? כי מעשר כספים נחשב דווקא אם נערוך חשבון מדוקדק לפרטיו ונפריש רק מעשר או חומש מרווחינו, ולא נפריש "בערך". מצוות צדקה "רגילה" אנו מקיימים בכל מטבע שניתן לצדקה, ולא משנה האם חישבנו את זה ב"חשבון הצדקה" שלנו. אך מעשר כספים עלינו לעשר בדיוק רב ובחשבון מדויק.
ותנאי שלישי הוא, שבכדי לזכות לעושר עלינו להפריש את מעשר הכספים דווקא לעמלי תורה הזקוקים לו או לעניים אמיתיים. אך אם הפרשנו את המעשר לטובת מטרות צדקה אחרות, חשובות ככל שיהיו, נכון אמנם שקיימנו את מצוות מעשר כספים בתנאים מסוימים. אך הבטחת העושר ניתנה רק לאלו שיפרישו את כספם ללומדי תורה עניים או לעניים שממש נצרכים לכסף זה. ( "עשר תעשר"- מכאן רמז למפרשי ימים וכו', להפריש אחד מן עשרה לעמלי תורה- מדרש תנחומא בפרשת ראה). ואנא, שימו לב שאכן תרמתם את המעשר לעניים אמיתיים ולא לרמאים שביניהם!
תנאי רביעי בדרך אל העושר הוא, כפי שכתב ה"חפץ חיים" בספרו "אהבת חסד", להיזהר מ- 4 דברים שבגללם נכסי בעלי הבתים יורדים לטמיון, כפי שנאמר בגמרא, והם: 1. כובשי שכר שכיר (= שלא משלמים לעובדיהם את משכורותיהם בזמן). 2. עושקי שכר שכיר (= שגוזלים את משכורותיהם). 3. הפורקים עול מעל צוואריהם ונותנים אותו על חבריהם. 4. גסות הרוח (= אלו המתגאים והמשתררים על אחיהם בגלל כספם ועושרם). לאנשים אלו נגזר להפסיד את כספם. אך על ידי נתינת מעשר כספים כראוי, מועיל להם שלפחות לא ייחסר ממונם, אך הם לא יתעשרו.
ותנאי חמישי, לפני שנהיה ממש עשירים, הוא לא להתפאר בפני האחרים שהפרשנו צדקה בסכומים אלו ואלו. הרמ"א כותב שהמתפאר על נתינת הצדקה שלו אינו מקבל על כך שכר ואף יענישוהו על התפארותו.
סיכום המתכון המובטח לעושר
אז לסיכום: 1. לפי רוב הדעות, נוכל להתעשר גם אם נפריש רק 10% ("מעשר") מרווחינו לצדקה, אך לדעת הגר"א מוילנא- נתעשר רק אם נפריש "חומש" (20%) לצדקה. אם כי עדיין לא נפסיד מכך ונקבל את כל הכסף של המעשר בחזרה. 2. כל פרוטה שנתנו לצדקה, נחשבת לנו למצוות צדקה, גם מבלי שנערוך חשבון מדויק כמה נתנו לצדקה. אך את מצוות מעשר כספים נקיים רק כשנפריש ממון על פי חשבון מדויק של צדקה מול רווחים, ורק כך נזכה לעושר. 3. אם קשה לנו לחשבן בדיוק את כספי המעשרות שלנו, נראה לעניות דעתי (וכמדומני שכך שמעתי בעבר מגדולי ההוראה), שניתן להפריש כספים לצדקה עוד ועוד ולהתנות במפורש שכל כספי הצדקה שניתן עד לסכום של מעשר- ייחשבו למעשר. כספי הצדקה שיופרשו מעבר לסכום המעשר- נחשבים אצלנו ל"חומש", וכספי הצדקה שתרמנו מעבר ל"חומש"- ייחשבו לצדקה רגילה. אם נעשה כך ונתרום יותר מ מעשר או חומש, לא נפסיד את סגולת העשירות. אך זאת בתנאי שלא נפריש פחות ממעשר, כמובן... 4. מצות מעשר כספים וצדקה מקיימים בתרומות לכל מיני מצוות ומעשים טובים, אך בעושר נזכה רק אם ניתן את כל כסף המעשר שלנו לעניים עמלי תורה או לעניים אחרים, לצורך פרנסתם ופרנסת משפחתם ההכרחית ביותר. וגם עדיף שניתן את הכסף הזה לעניים אמיתיים הקרובים לנו בסדרי העדיפויות המופיעות בהלכה (כמו עניי משפחתנו, עניי עירנו וכו'). 5. וכן, אל לנו לספר על כספי הצדקה שלנו ולהתפאר בהם.
כעת, לאחר שקיימנו היטב את ה"מתכון לעושר המובטח", נמתין שנה שלמה, עד לסיום מעגל הפרשת הכספים כראוי, ונהיה עשירים, ללא ספק.
"חומש"- רק אחרי שנקנה וילונות
רובנו לא רוצים להתעשר. טוב לנו במשכורות הנורמליות שלנו, העוזרות לנו לכלכל את בני משפחותינו ואנו לא רוצים להיות מליונרים גדולים. אך את המצווה, מצוות הפרשת מעשר כספים, אנו רוצים לקיים, לפי כל פרטיה ודקדוקיה. -כיצד מקיימים את המצווה? ממה צריך להפריש מעשר?
הנוהגים ב"מידה בינונית" מפרישים מעשר, עשירית מהרווחים. הצדיקים ובעלי הדרגות הגבוהות מקפידים גם על מצוות נתינת חומש, שהם 20% מהרווחים, וכדברי הגר"א מוילנא. הגרש"ז אוירבך והגרי"י פישר זצ"ל הורו שאין להפריש "חומש" אלא אם כן יש לנו את כל צרכי ביתנו, ורק לאחר מכן נפריש "חומש". "וכל צרכי ביתנו, פירושו אפילו כולל הוילונות והנברשות", אמר מרן הגרש"ז אוירבך זצ"ל.
מעשר ממתנות וממתנות כסף
עלינו להפריש מעשר כספים מכל הרווחים הכספיים שקיבלנו בשכר עבודתנו, של האנשים והנשים כאחד. לדעת החזו"א ועוד רבים מהפוסקים אין צורך לתת מעשר ממתנות שקיבלנו, אך אם קיבלנו כסף בתור מתנה, עלינו להפריש ממנה מעשר. הגר"ח קנייבסקי שליט"א מורה בשם החזו"א שאם קיבלנו כסף במתנה כדי לקנות מוצר מסוים (כמו למשל, כשקיבלנו צ'ק מהסבא והסבתא כדי לקנות עגלה חדשה לכבוד הלידה של התינוקת המתוקה), מסתבר שנותן המתנה לא מקפיד שנפריש ממתנתו מעשר ולכן אנו צריכים לעשר את כסף- המתנה. ואם הצ'ק שקיבלנו מספיק במדויק לקניית המוצר, שלשמו קיבלנו את הכסף- נרשום את סכום המעשר כחוב, וכשהקב"ה יזמין לידינו כסף, נפרע את החוב. ואולם דעת מרן הגרי"ש אליישיב שליט"א, שאם קיבלנו סכום כסף במתנה כדי לרכוש דבר מסוים, אין שום חובה לעשר כסף זה. והוסיף הגר"מ שטרנבוך שליט"א שאם קיבלנו מתנת כסף ממישהו שהתנה איתנו במפורש שנשתמש בכספו אך ורק למטרה מסוימת, (כמו אבא שנתן לבנו כסף לרכישת כרטיסיית נוער, ספר מסוים וממתקים), אסור למקבל להפריש מעשר מכסף זה, כי הוא משנה מדעתו של הנותן ויש בכך חשש גזל.
מילגת הורים ומצב כלכלי קשה
שאלה: ההורים שלנו שולחים לנו בכל חודש 500 ₪, כדי לסייע בפרנסת הבית. האם אנו חייבים לעשר את הסכום הזה?
תשובה: עליכם לעשר את הסכום הזה. ובפרט אם יש לכם הכנסות נוספות, המאפשרות לכם להוציא כסף על מותרות שונות, שאינם מוצרי מחייה ומלבוש בסיסיים. (שו"ת פאת שדך ח"א מ"ט ופסקי הגרש"ז אוירבך ובשו"ת אגרות משה יו"ד ח"ב סי' קי"ב).
שאלה: מצבי הכלכלי קשה וידידים אספו לי כסף למחייתי. האם עלי להפריש מעשר מהסכום שקיבלתי מהם?
תשובה: אסור לך להפריש מעשר מכסף זה (הגר"מ שטרנבוך שליט"א).
רווחי בנק וחישובי המדד שאלה: האם עלי להפריש מעשר מרווחים שקיבלתי מהבנק?
תשובה: בוודאי! מכל רווח שהרווחת מהפקדותיך ומעסקיך, תפריש מעשר!! (שו"ת אגרות משה יו"ד ב' ע"ה, שו"ת שבט הלוי ח"ט סימן ר"א). אך אם השקעת כסף בבנק וקיבלת אחוזים שאינם עולים על המדד, אינו נחשב כרווח ולא חייבים לעשר אותם, כי במציאות לא הרווחת מאומה. ואולם, אין לחשב את שיעור המדד כפי המתפרסם בפרסומי הממשלה, מפני שבחשבון זה נכלל גם מוצרי מותרות, ועלינו לחשב לפי המדד ללחם, חלב ויתר המוצרים ההכרחיים (ראה שו"ת אגרות משה יו"ד ח"ב קי"ד ושו"ת תשובות והנהגות ח"א תק"ס וח"ב תש"ד). בהשקעות ארוכות טווח, יש לומר שהעסק לא נגמר ועדיין לא חל חיוב ההפרשה. אך מצד חביבות המצווה ולחומרא, כדאי לעשות חשבון בסוף כל שנה ולהפריש מעשר (שו"ת שבט הלוי ח"ט סי' ר"א). ותשלום על הפרשי הצמדה לא נחשב לרווח ופטורים מלעשר עליו. והמפקידים בתכנית חסכון, המקבלים גם ריבית קבועה וגם הפרשי הצמדה, טוב יעשה אם יפקיד קרן שאינה מעושרת, וכל מה שיוציא מהתכנית יהיה חייב במעשר, בין מהקרן, בין מהרווחים ובין מהפרשי ההצמדה (צדקה ומשפט, להגאון רבי יעקב בלוי שליט"א, פ"ה הערה ל"א).
"ביטוח לאומי"
שאלה: האם "קצבת הילדים" מ"ביטוח הלאומי" חייבת במעשר?
תשובה: הגרש"ז אוירבך הורה שמילגת ה"ביטוח הלאומי" חייבת במעשר. ואת הסכום שבמשכורת שאנו משלמים ל"ביטוח הלאומי" אנו יכולים לנכות מחשבון הרווח, כיוון ש"הביטוח הלאומי" הרוויח אותם ולא אנחנו. (שו"ת משנה הלכות ח"ב רמ"ח). וזאת בתנאי שלא מדובר בסכום קבוע אותו אנו חייבים לשלם ל"ביטוח הלאומי", כמו, למשל, בני הישיבות, המשלמים 100 ₪ בכל חודש ל"ביטוח הלאומי", סכום זה אי אפשר לנכות מחשבון הרווחים שלנו (ספר הלכות מעשר כספים בשם גדולי פוסקי זמנינו).
פיצויים, קופת תגמולים ופנסיה
כאשר אנו חייבים להפריש ממשכורתינו סכום לקופת גמל או לקרן פנסיה, אנו לא חייבים לעשר אותו וניתן לנכות סכום זה מחשבון ה"נטו רווח" שלנו, וכאשר נפתח את קרן הגמולים או קרן הפנסיה- נפריש מהכסף מעשר (צדקה ומשפט פ"ה הערה ל"ב). יש לציין שגם כסף מילגת הכוללים חייבת במעשר (הגרש"ז אוירבך. וראה דרך אמונה מתנו"ע פ"ז שגם בחורי הישיבות צריכים להפריש מעשר מהמילגות השונות שמקבלים). כספי פיצויים שמקבלים מהמעביד עקב פיטורים ממקום העבודה- חייבים במעשר (הגרש"ז אוירבך זצ"ל וגם הוראת חתנו הגרז"נ גולדברג בס' הלכות מעשר כספים). שוכר דירה המקבל מהמדינה סיוע לשכר דירה, צריך לעשר, למרות שהכסף נשלח ישירות למשכיר והשוכר לא רואה את הכסף כלל אלא רק נהנה ממנו (שם).
הלוואה ומשכנתא
ישנם המחייבים כספי הלוואה במעשר ולכן אם לווינו כסף מהבנק (כמשכנתא או כל הלוואה שהיא), עלינו להפריש מעשר בתחילה מסכום המשכנתא, וכאשר נחזיר את סכום המשכנתא, נחשב כל תשלום, כולל הריבית, כהפסד וננכה אותו מסך הרווחים הכספיים שלנו (הגרש"ז אוירבך זצ"ל).
מי פטור ממעשר?- בשר עוף פעם בשבוע...
יהודים שמצבם הכלכלי קשה במיוחד וחייהם מתנהלים בצמצום הכרחי, בלי מותרות והוצאות מיותרות, אינם צריכים להפריש מעשר (הוראות פוסקי הלכה רבים, וכן בשו"ת תשובות והנהגות ח"א תק"ס), אך אומרים בשם מרן החזון איש זצ"ל, שלמרות שגם שיהודים אלו פטורים מלהפריש מעשר כספים, בכל זאת, מאחר ולא יפסידו מנתינת כספי המעשר, כי מה שמרוויח ממניעת נתינת המעשר הולך לריק, לכן ראוי לתת מעשר גם במצבים שכאלה (שם). אך אדם שפרנסתו דחוקה עליו, יכול לרכוש לביתו כל בית בסיסיים כמו מקרר ומכונת כביסה, תנור בישול ומיטות, ארונות, שולחן וכסאות, לפני שמתחיל לחשב את הוצאות המעשר שלו (מנחת צבי ח"ג סימן ו').
מסיבה זו אברכי כוללים החיים בדחקות רבה, אינם צריכים להפריש מעשר כספים. ומהו הגדר בזה? איש החסד הנודע הרה"ג ר' הלל קופרמן שליט"א, מנהל קופת הגמ"ח בישיבת מיר, שאל את מרן הגרי"ש אליישיב שליט"א האם אברכים החיים בדחקות צריכים להפריש מעשר כספים והגרי"ש השיב לו: "קשה לחייב אותם". שאל הרב קופרמן מה הגדר בעניין והגרי"ש ענה: "למשל, מי שאוכל פעמים בשבוע בשר עוף ובגלל שיפריש מעשר יצטרך לאכול רק פעם אחת בשבוע- פטור מלשלם מעשר". ובספר הלכות מעשר כספים כותב בשם הגרי"ש אלישיב שליט"א שכל אדם שהכסף שברשותו מספיק בדיוק למחייתו באופן רגיל, בלי מותרות, ולא נשאר בידו מאומה- פטור מצד הדין לעשר, ובפרט אלו שיש להם יתרת חובה בבנק (בגלל צרכי מחייתם הבסיסיים, ולא בגלל בזבוזי מותרות- שב"ג), שפטור מלעשר.
ואמנם, כאשר דבריו של מרן הגרי"ש אליישיב שליט"א הובאו בפני מחותנו מרן הגרי"י קנייבסקי זצ"ל, אמר הסטייפלר זיע"א שנכון הוא שהרב אליישיב צודק מצד ההלכה הצרופה, אך בכל זאת, גם אברכים שפרנסתם דחוקה ביותר, ראוי שעשרו את כספם. והסטייפלר הסביר זאת ב-3 סיבות: 1. נתינת המעשרות מחנכת את בני משפחתו וילדיו למצוות מעשרות כספים. 2. על ידי המעשר ניצל ממחלות והליכה לרופאים. 3. שהרי בין כה וכה לא יחסר לו דבר בגלל הפרשת כספי המעשר, כפי שהורו חז"ל.
ואכן, כל האברכים מפרישים מעשרות ממשכורותיהם הדלות. אברכים רבים אף מפרישים "חומש", והם מדקדקים על כספי המעשרות בכל כוחם ומרצם. הגראי"ל שטיינמן שליט"א מצביע תמיד בהתפעלות על האברכים, שלמרות משכורתם הדלה, מפרישים הם מעשרות בכל החומרות האפשריות ומפרישים כסף רב- יחסית לצדקה. אשריהם ואשרי חלקם!
קיזוז המעשרות ממשכורת הכולל
הגרח"פ שיינברג שליט"א מורה שראש כולל יכול להתנות עם האברכים שיקזז בהסכמתם מתוך מילגת הכולל את מעשר הכספים שלהם, עבור הכולל. אולם הגאון ר' אשר וויס שליט"א מפקפק בהיתר זה ומורה שניתן לעשות זאת רק כשלא מדובר בחובה, ואם האברך לא ייתן את המעשר לכולל-לא יקפיד עליו ראש הכולל (ס' הלכות מעשר כספים. ראו שם בהרחבה בביאור הדברים).
המשפחה והשכנים קודמים לכולם!
-למי ניתן את כספי המעשרות?
קרובי משפחתנו קודמים בצרכיהם לכל מוסדות החסד האחרים, נקודה. כאשר בני משפחתנו, ההורים או האחים, הבנים והבנות, הגיסים ואפילו הקרובים הרחוקים יותר, זקוקים לכספי המעשרות שלנו, הם קודמים ליתר העניים, גם לעניים שמצבם דחוק יותר מקרובינו שלנו. לאחר הקדמת בני המשפחה והקרובים שלנו, צריך להקדים את שכנינו בבניין, אחריהם השכנים בבניין הסמוך, ברחוב וכן הלאה. הרבנים שלנו קודמים ליתר תלמידי החכמים, עניי עירנו קודמים לעניים אחרים ובני ישיבה הלומדים בעירנו קודמים לעניי העיר האחרים, שאינם לומדי תורה ובכלל, נתינת מעשרות לתלמידי חכמים ועמלי תורה עניים הינה המעלה הגבוהה ביותר במעשר כספים. כך אמרו כבר חז"ל וכך נכתב בכל ספרי הפוסקים. יתום קודם לאלמנה בסדרי הקדימה וישנם שכתבו שככל שליבו של העני והנזקק נשבר ונדכה יותר, כך קודם הוא לאחרים שאינם כה מדוכאים ועצובים.
חצי לבני המשפחה
מעיקר הדין וההלכה, ניתן להפריש את כל כספי המעשרות שלנו לקרובי משפחתנו, אך אין לעשות כן בקביעות, אלא אם כן קרוב משפחתנו אכן נצרך ביותר לכספי מעשרותינו, שאז ניתן לתת לו בקביעות את כל כספי המעשר שלנו. ובדרך כלל ראוי לחלק את המעשרות שלנו. חציו ניתן לקרובי משפחתנו הנזקקים ואת החצי השני ניתן ליתר צרכי מעשר הכספים. ישנה מצווה גדולה להעניק את כספי המעשרות שלנו במיוחד לבנים ולחתנים שלנו שלומדים תורה בקביעות לאחר נישואיהם, וגם להורינו, אם הם צריכים את הכסף לצרכי נישואי אחינו ואחיותינו וכדומה. ישנה מצווה גם להעדיף בחור ישיבה שחסר לו כסף לצרכיו הנורמליים. אך אם הישיבה או ההורים מספקים לו את צרכיו, הוא אינו עני ואין לתת לו כספי מעשר.
העני אשם?
ניתן לתת מעשר כספים גם לעניים האשמים במצבם הכלכלי הקשה (ספר הלכות מעשר כספים. ראו ב"מ ט, ב). ובשעתו שאלתי את מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א האם ניתן להפריש מעשרות לאברכים שכיכולים להשתכר מלימוד עם תלמידים בשיעורים פרטיים והם אינם עושים זאת, והוא השיב שאכן כן.
למה נפריש את כספי המעשר?- פירוט וגדר המצווה
כאשר התכוונו להפריש את המעשרות דווקא לעניים, אין לעשות בהם שום דבר מלבד תרומה לעניים (רמ"א יו"ד רמט, א). אך כאשר לא התכוונו לתת את כספי המעשרות דווקא לעניים, כתב הש"ך בשם הפוסקים שניתן לתת את כספי המעשר לכל צורך מצווה שאינו מחויב לעשותה ושאם לא היתה לו יכולת כספית- לא היה עושה אותה. וזוהי, בעצם, ההגדרה הכוללת לכל אפשרויות נתינת מעשר הכספים שלנו. עלינו להתנות במפורש שביכולתנו לחלק את כספי המעשרות שלנו כראות עינינו, וע"י כך נוכל להשתמש בכספי המעשרות לענייני ודברי מצווה שונים (שו"ת חתם סופר יו"ד רל"א וברכ"י רמ"ט ד'). ואמנם חשוב להדגיש שעיקר המעשרות נועדו לעניים, ולכן אין להשתמש לצרכי מצווה שונים בקביעות ממעשר הכספים (הגרש"ז אוירבך זצ"ל. וראו בחת"ס שם).
-דוגמאות? בבקשה!
לא נוכל לקנות מכספי מעשרות מצוות שאנו חייבים בהם, כמו ציצית ותפילין, מזוזה, נר חנוכה וקידוש, ארבע כוסות ומצה. אך נוכל לחתן חתן וכלה מכספנו, לתרום ל"קמחא דפסחא", לשלם להתקנת העירוב המקומי (כשלא מכריחים אותנו לעשות זאת כ'מס קהילה') או להוסיף כסף עבור אתרוג מאד מהודר, מעל סכום שווי אתרוג רגיל. ניתן לתת מכספי מעשר עבור בניית בית כנסת או לבניית מקווה, ובפרט אם בנייתם מתעכבת בגלל חוסר כסף. ואמנם, לא כל "עניין" אפשר לשלם מכספי מעשרות, ולכן כתבו הפוסקים שאי אפשר להוציא מכספי מעשר עבור נסיעה להשתטח על קברי צדיקים או בכדי לנסוע למקומות הקדושים בארץ ישראל. ההורים לא יכולים לקנות תפילין לבניהם מכספי מעשר, כי האב מחויב לקנות לו תפילין בכל מקרה. אך אם קונה לבנו תפילין מהודרות במיוחד, ומצבו הכלכלי דחוק, יכול הוא לחשב מכספי המעשר את תשלום רמת ההידור הגבוהה העולה על סכום זוג תפילין רגיל וכשר.
שכר לימוד בת"ת מכספי מעשר
רבים מהפוסקים כותבים שלא ניתן לשלם מכספי מעשרות לשכר הלימוד של בנינו היקרים שיחיו. כיוון שאנו מחויבים בכל מקרה לדאוג ללימודם, מדין "ושננתם לבניך". ומרן החזו"א זצ"ל הורה שסכום שכר הלימוד שהיה נותן בכל מקרה, גם ללא כספי המעשר, חייב לתת מכספו ולא מכסף מעשר, ולפי הוראה זו הורה מרן הסטייפלר זצ"ל, שאם התלמוד תורה פטר את האב מתשלום שכר הלימוד, יכול הוא לכל הדעות לשלם את השכ"ל מכספי המעשר, כי הוא תרומה ותמיכה ולא כשכר לימוד.
ואולם הוראת פוסקי זמנינו היא שמותר לשלוח את הילדים לחיידרים טובים ואיכותיים יותר מהממוצע, בהם משלמים שכ"ל גבוה יותר, ולשלם ממעות המעשר את הפרשי שכר הלימוד שבין החיידר האיכותי לחיידר רגיל וסטנדרטי. והסטייפלר זצ"ל הורה שאבא יכול לממן מורה פרטי לבנו מכספי מעשר, כאשר האברך שלומד עם הילד הוא בן תורה עני.
שכר לימוד בישיבות
ישנם גדולי עולם הסוברים שאת שכר הלימוד של בנינו הלומדים בישיבות ניתן להפריש מכספי מעשר, כיוון שמעיקר הדין אדם חייב ללמד את בניו רק תורה שבכתב ולא תורה שבעל פה, כפי שלומדים בישיבות. והגר"ש וואזנר מורה שמכיוון שסוף סוף ישנה מצווה ללמדם גם תורה שבעל פה, לכן רק אם מצבו הכספי דחוק יפריש את השכ"ל לישיבה מכספי מעשר. והגרי"י בלוי שליט"א (חבר בד"ץ "העדה החרדית" ובעל "פתחי חושן") מוסיף, שמכיוון שחלק מכספי השכ"ל מיועדים להוצאות מזון ולינה בפנימייה, לכן צריך האבא לערוך חשבונות כמה הוצאות אש"ל היה מוציא על בנו, אם הבן היה בבית, ורק את ההפרש ייתן מכספי מעשר.
הוצאות שכ"ל לבנות- בתי ספר וסמינרים
ה"מנחת יצחק" כותב, שמכיוון שהאב אינו חייב לדאוג שבנותיו ילמדו, לכן יכול הוא לשלם את הוצאות שכר הלימוד שלהן מכספי מעשר. אך הגר"מ שטרנבוך כותב שמוטל על האב לדאוג שבנותיו יתחנכו בדרך התורה ולהבין את ערך התורה ומצוותיה, והדרך הטובה ביותר לחנכם בכך הוא לשלחן לבתי ספר תורניים- איכותיים. ולכן קובע הוא שאם יש באפשרותנו לממן את שכ"ל שלהן מבלי להזדקק לכספי המעשרות, שנעשה זאת, אך אם אין לו אפשרות כלכלית אחרת, נשלם להן את דמי הלימוד מכספי מעשר. והגר"י קמינצקי זצ"ל והגר"י קנייבסקי זצ"ל הקלו יותר בדמי שכ"ל של סמינר, כי החינוך בגיל זה אינו נכלל ב"חוק חינוך חובה" של הרשויות וההורים יכולים להימנע מלימודים אלו. ולכן ניתן לסבסד את הלימודים בסמינר מכספי מעשר.
קניית מקומות בבית כנסת מכספי מעשר
ישנם פוסקי הלכה הסוברים שניתן לממן את מקומות הישיבה שלנו בבית הכנסת מכספי מעשר, ובפרט את תשלום 'הוראת הקבע' החודשית לבית הכנסת (שהוא סכום המשולם מלבד הסכום הראשוני על עצם קניית המקומות), וזאת בתנאי שהיינו יכולים להסתדר ולהתפלל בביהכנ"ס גם מבלי לרכוש מקום. וישנם הכותבים שאם המקום בביהכנ"ס שייך ממש לנו, ואנו יכולים להעבירו כראות רוחינו גם לאחרים- אזי אי אפשר לממן את קנייתו מכספי מעשר.
מעשרות לרכישת דירה ועריכת חתונה לילדינו
אי אפשר להפריש כסף ממעשר עבור הוצאות נישואי ילדינו היקרים, כאשר הילדים שלנו קטנים ועוד לא חושבים בכלל על נישואין. אך האב יכול לתרום את הכסף לגמ"ח ולהתנות עם בעל הגמ"ח שבבוא העת יתן לו הגמ"ח הלוואות גדולות, לפי סכומי התרומות שתרם לגמ"ח (כפי שעושים ב"גמ"ח המרכזי" המפורסם). אך כאשר ילדינו הגיעו לגיל שמדברים בו כבר על שידוכים (גילאי 17-18 לפי דעת הגרי"ש אלישיב, ואילו לדעת הגר"ש וואזנר- כבר מגילאי 11-12. מפני שמגילאים אלו מתחילים ההורים כבר "להיכנס ללחץ" ולכלכל את כספם בתבונה לקראת נישואי ילדיהם)- ניתן להפריש מכספי המעשרות שלנו בעבורם ולהניח אותם בתוכנית חסכון או בקופת גמ"ח בתור הפקדה, עד שנצטרך את הכסף בשעה טובה ומוצלחת.
ושהקב"ה יעזור לכולנו שנהיה עשירים במצוות, עשירים במעשים טובים ועשירים בממון.
מקורות למאמר:
האבות נתנו מעשר כספים: רמב"ם וראב"ד וכס"מ מלכים ט, א. דרשת חז"ל על מעשר כספים: פסיקתא רבתי. תוספות תענית ט, א. ירושלמי פאה פ"א.הסוברים שמעשר כספים מהתורה: תוספות תענית ט, א בשם הספרי ומרדכי ב"ק פ"ז ס'י קצ"ב, אור זרוע ח"א הלכות צדקה, שו"ת תשב"ץ ח"א סי' קמ"ד בשם מדרש תנחומא ועוד רבים.הסוברים שהוא מדרבנן: מהרי"ל סי' נ"ד, ט"ז בדעת מרן הב"י, שו"ת נוב"י מהדו"ק חיו"ד ע"ג. הסוברים שהוא מנהג: ב"ח יו"ד של"א. גליוני הש"ס תענית ט' בשם מהר"ם בר"ב סימן ע"ד. שו"ת פני יהושע ח"א או"ח ב'. שו"ת חוות יאיר סי' רכ"ד. שו"ת שבות יעקב ח"ב יו"ד פ"ה. שו"ת שאילת יעב"ץ ח"א סי' ו'. ערוה"ש סי' רמט ועוד רבים. חיוב בזמן הזה מפני שאין מעשר תבואה: צדה לדרך מאמר א' כלל ד' פ"ד. של"ה חולין עניין משא ומתן באמונה. ועיין בשו"ת אגרות משה חיו"ד א' קמ"ג ושו"ת מנחת יצחק ח"ה סי' ל"ד. ברכות וסגולות בזכות נתינת צדקה: אור זרוע הלכות צדקה סי' י"ג. ספר חסידים סי' קמ"ד. טור יו"ד רמ"ז.וראו בדרך אמונה (מתנות עניים פ"י), שהגר"ח קניבסקי שליט"א מצטט בעניין ספרי חז"ל רבים, מהם ומיתר קדמונינו. סיפור החזו"א על אשה שהפילה עוברה: ספר מעשה אי"ש ח"א עמוד קמ"ד. הבטחת העושר ויתר פרטי העניין בדרך לעשירות: מנחת צבי ח"ג סימן א'. עי"ש בארוכה. הבטחת עושר בתרומה לעמלי תורה ועניים הגונים: שם. וראה שו"ת הרדב"ז ח"ג סימן תמ"א א' ורמ"א יו"ד רמ"ט בשם המהרי"ל. קיום ההבטחה תוך שנה: מנחת צבי שם ע"פ ירושלמי תחילת פאה ותוס' בכתובות נ' א'. שרק צדיקים וגדולים יתנו חומש: אורחות רבנו ח"א עמוד רצ"ד. דברי הגרשז"א על חומש: ספר מעשר כספים פ"ב בשם הר"ה קופרמן שיחי'. מעשרות ממתנות: שו"ת תשובות והנהגות ח"ג רפ"ב, ספר מעשר כספים פ"ג. כספי המעשרות לקרובינו עדיפים: רמב"ם ושו"ע, שו"ת חתם סופר ח"ה חו"מ קכ"ז וח"ב יו"ד סי' רל"א בשם ההפלאה. הקדמת השכנים: הגהות הגר"א יו"ד רנ"א ג' ודרך אמונה פ"ז אות ק, עי"ש. עניי העיר: רמב"ם ושו"ע. בני ישיבות בעיר: הגהות חת"ס יו"ד רמ"ט. יתום קודם לאלמנה: אורח משפט חו"מ ט"ו. חלוקת כספי המעשרות: פ"ת יו"ד רמ"ט ב'. חכמת אדם כלל קמ"ה. דרך אמונה מתנו"ע ז'. אהבת חסד ח"ב פי"ט. בן ישיבה: קהילות יעקב סוכה סי' כ"ט. מקומות בביהכנ"ס: ס' צדקה ומשפט בשם פוסקים. מעשר עבור נישואי הילדים: פסקי הגרש"ז אוירבך, הגר"ש וואזנר, הגרי"ש אליישיב, הגרח"פ שיינברג ועוד. שכר לימוד בניו מכספי מעשר: שו"ת באר שבע סי' מ"א. אליה רבה או"ח קנ"ו ב'. שו"ת טוטו"ד תליתאה ח"ב צ"ו. שבט הלוי ח"ה קל"ג. וראה אבהח"ס ח"ב פי"ט. ספר אורחות רבנו ח"א עמוד ש"א וספר הלכות מעשר כספים פט"ז. שכ"ל בנותיו: אמת ליעקב יו"ד רמ"ט ואורחות רבנו ח"ב עמוד ק"מ וראה שו"ת תשובות והנהגות ח"א תק"ס. פרטי וגדרי המצוה: ס' צדקה ומשפט, ס' הלכות מעשר כספים בשם גדולי ההוראה. פסקי הגרשז"א.