- פרטים
-
קטגוריה: משיח
-
פורסם בחמישי, 27 אוגוסט 2020 14:44
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 935
ואם עדין אין זו שעת האפס?
תמיד אומרים לנו שהנה הנה קרבה שעת האפס. ממשילים משלים ורומזים רמזים ומסמנים סימנים על כך שהנה הנה השנה הזו אמור לבוא הגואל.
וקול קטן מצייץ ושואל: ואם עוד לא? ואם חלילה לא יבוא הגואל בשנה זו? והרי גם בעבר נתנו תאריכים וחישבו וחישובים, והנה כלו כל הקצין ומשיח עדין לא בא!
ואז חשבתי שניתן להמשיל זאת לאישה שמתכוננת לשבת קודש. ונניח ששבת נכנסת בשעה ארבע וארבעים דקות. נכון. היא יכולה להתחיל את ההכנות שלה בשעה שתיים וחצי, להזדרז ולמהר, ובשעה ארבע וארבעים אפס אפס הכל יהיה מוכן, התבשילים יהיו מונחים על הפלטה, הבית יהיה נקי פחות או יותר, והשבת תהיה אורחת הכבוד של הבית.
אבל: איך היה נראה יום שישי של אותה אישה, ואיך היתה נראית השבת של אותה אישה, אם היתה האישה מתחילה בהכנות כבר בשעה שמונה בבוקר? במקרה זה, ההכנות שלה היו נעשות במתינות וברגיעות, ובשעה שתיים-שתיים וחצי כבר היתה אותה אישה יושבת נינוחה, לבושה בבגדי השבת, מעיינת בספר מעניין, ונהנית מהשעות הסמוכות לשבת קודש, שכבר יש בהן משום השראת השכינה. אותה אישה חרוצה הרוויחה עוד שעתיים של קורת רוח. עוד שעתיים של מנוחה. עוד שעתיים של הנאה רוחנית נטו, שמצטרפים למנוחה, לעונג ולהנאה הרוחנית של יום השבת.
דוגמא נוספת: ההכנות לפסח. ישנו בית שבו בראש חודש ניסן מתחילים במהירות "להריץ" את התהליך של הנקיונות, הסידורים, ההכנות והקניות, באיזשהו סדר שהרבה לחץ שזור בו. ואמנם, הם יכולים להגיע לליל בדיקת חמץ ולדעת שאיכשהו באמת אין חמץ בביתם, אבל בליל הסדר סביר להניח שכל העוסקים במלאכה יתקשו שלא לעצום עין, אחרי המירוץ שעברו בשבועיים האחרונים.
לעומת זאת, בית שבו ההכנות לפסח מתחילות במתינות, כבר בראש חודש שבט או אדר, הרי מדי שבוע מנקים ארון או פינה או ספריה קטנה, והכל במתינות ובנינוחות, ולליל הסדר הם מגיעים רגועים, שלוים ושמחים. יתכן אף שיסיימו את כל ההכנות לפני הזמן, ויעברו למטבח של פסח יומיים או שלושה קודם החג, ויהנו מהחרות של חג החרות כבר יומיים או שלושה לפני תחילת החג עצמו. המשפחה המקדימה הרוויחה שקט ושלווה גם במהלך ההכנות, והגיעה על החרות המיוחלת עוד לפני התאריך הרשמי שלה.
והנמשל הוא ההכנות לגאולה. נכון. אין אנו יודעים אם המשיח יבוא היום, מחר, עוד שבוע או עוד שנתיים ואולי חלילה יותר. אבל יודעים אנו שהגאולה קרבה ושעלינו להיות בעיצומם של ההכנות אליה. והבחירה בידינו: האם להשאיר את ההכנות לרגע האחרון, לרגע שבו כל העולם כולו ידע שמשיח עומד בפתח, ואנשים ירוצו ויתחננו למצוא טלית, למצוא ציצית, ללמוד פסוקי תפילה, או שיכולים אנו לבחור בדרך הרגועה והמתונה, לצעוד קדימה כבר מעכשיו, להתקדם בהכנות לגאולה, להתחזק עוד ועוד, כל אחד בהכנות שהוא זקוק להם, או זה בתפילות או בצניעות, בלימוד התורה הקדושה, בחיזוק בהלכות, ובעצם בכל אלו גם יחד.
כך, כאשר נראה כולנו באופן מוחשי שהמשיח עומד בפתח ממש, נוכל לדעת שאולי נותרו לנו אי אלו הכנות, אבל באופן כללי אנחנו יחסית בעזרת ה' מאורגנים לקראת תקופת הגאולה. זוהי תועלת אחת מההכנה שכדאי לה להתחיל כבר עכשיו.
ותועלת שניה: כמו שהשבת בביתה של האישה שהתכוננה לה משמונה בבוקר, שבת זו תהיה בדרך כלל מושקעת יותר ומפוארת יותר. וגם הפסח בביתה של המשפחה שהתכוננה מחודש שבט, סביר להניח שיהיה מהודר יותר ומפואר יותר, כך אם נתכונן לגאולה כבר מעכשיו, נוכל בעזרת ה' להיות מוכנים אליה טוב יותר
ולהגיע לדרגות גבוהות יותר כאשר תמלא הארץ דעה את השם כמו מים שממלאים את האדמה, ומי שהכין את כלי הקיבול שלו מראש, לפני הגאולה, יוכל לקבל יותר שפע רוחני כאשר הגאולה בוא תבוא.
ויש גם תועלת שלישית, מיידית, שאנו מפיקים מההכנה המוקדמת, והיא: ההנאה שלנו כאן, ועכשיו, מההתקדמות הרוחנית, מהעליה בדרגה הרוחנית, מקיום המצוות המעשיות שממלאות את האדם שמחה וסיפוק. כמו אותה אישה שבשתיים בצהריים ביום שישי היא כבר יושבת, ספר בידה, ונהנית מהאוירה של ערב שבת קודש.
כמו אותה משפחה שביומיים שלפני חג הפסח כבר ביתה כשר למהדרין, וריח ניחוח של תבשילים ומאפים כשרים לפסח ממלא את חלל הבית. כך גם אנו, אם נתכונן לגאולה כבר עכשיו, הרי בעזרת ה' נזכה להנות גם מההכנות אליה, וגם מההרגשה של "מעין עולם הבא" ו"מעין גאולה" כבר עכשיו.
אבל, יהיה מי שיאמר שאין המשל דומה לנמשל. שהרי שבת, יודעים אנו את שעת ההגעה שלה, וגם פסח, יודעים אנו את התהליך שבו הוא חל, ואילו תאריך הגאולה אינו ידוע לנו!
וגם לכך יש לנו שתי תשובות:
תשובה ראשונה: אדרבא, הואיל ואין אנו יודעים מתי בן דוד בא, לכן עלינו להתכונן לביאתו כבר עכשיו, כבר היום, כדי שלא נגיע למצב שבו משיח בא ואנחנו עדין בבגדי החולין שלנו. שומה עלינו להתכונן כבר עכשיו לגאולה. אם נהיה מוכנים אליה לפני שתגיע, הרי שלא הפסדנו דבר, ורק הרווחנו עונג רוחני, ורק נוכל להכין
עוד ועוד כלי קיבול לשפע רוחני, ונשמתנו תוכל להנות משפע רוחני כבר עכשיו.
ותשובה שניה, והיא הנוראה ביותר: הרי ידוע שבן דוד יבוא "היום - אם בקולו תשמעו", כפי שאמר המשיח לרבי יהושע כאשר שאל אותו מתי יגיע לגאול את עם ישראל. המשמעות של הדברים היא שהמשיח מחכה להתגלות ולגאול אותנו אבל מחכה שנהיה מוכנים לביאתו. וכמוהו כאורח חשוב שעומד על מפתן דלתנו ומחכה שנגמור
להתארגן כדי שיוכל להכנס לביתנו.
וכאשר אנו חושבים על המשמעות הזו, החזקה ביותר, של זמן בוא הגאולה, הרי בשרינו נעשה חידודין חידודין: משיח עומד בפתח, מחכה להתגלות, ואנו? מה אנו עושים? עם מה אנו מתעסקים?
הבה נמהר, נניח בצד, עד כמה שאפשר, את עיסוקי ההבל ורעות הרוח, ונפנה לארגן את עצמנו, את בתינו, את כל אשר לנו, לקראת המשיח. כדי שנגיע למצב שנהיה מוכנים ומאורגנים לקראת האורח החשוב הזה, הוא משיח צדקנו, כדי שנהיה מאלו שמקרבים את ביאתו, ובזכות זה נזכה לראותו במהרה בקרוב ממש אמן.
ימי המשיח הם ימים של אושר ועושר, של שפע רוחני וגשמי, של שלוה ונחת. של מצב שבו כל אומות העולם רצים ומתחננים לשרת אותנו רק כדי להיות דבוקים לעם ישראל. בימי המשיח סודות של תורה יתגלו לעיני כל, ואנשים יהיו עסוקים בידיעת החכמה האלקית ובהתקרבות רוחנית לבורא העולם, ואין תענוג כלשהו שיכול להידמות לתענוג
של דבקות בבורא העולם. והנה, יש בידינו דרך להתכונן לקראת ימים אלו, ואפילו לקרב אותם. הבה נזדרז להתארגן כי השעה קצרה והמלאכה מרובה והשכר הרבה - ובעל הבית כאן איתנו, ממתין שכבר נהיה מוכנים לקראת האור הגדול המפציע.
