אמונה

התורה היא תוכנית העולם - כיצד על האדם להתנהג ומה עתיד להתרחש בעולם

התורה היא תוכנית העולם - כיצד על האדם להתנהג ומה עתיד להתרחש בעולם. 

הסופר הרב יוסף אליהו

אתר ערוץ 7 http://www.inn.co.il/  

  מדי שנה, חוגגים אנו את מעמד קבלת התורה בסיני. מה מצדיק חגיגה חוזרת ונשנית, למאורע שימלאו לו 3321 שנה? ובכן: התורה אינה רק ספר חוקים שמכווין נכונה את חיי היהודי הפרטי, בד' אמותיו, אלא הרבה מעבר לכך: חז"ל מסרו לנו, שהתורה היא 'התוכנית' של העולם (תנחומא א, א), וההסבר לכך הוא במספר רבדים:

 א) התורה היא התוכנית על-פיה נברא העולם, כשם שתוכנית אדריכלית היא הבסיס על-פיו בונה המהנדס בית. לשם משל בלבד: עפ"י הבי"ת של "בראשית ברא", נבראו הבארות בעולם; עפ"י הרי"ש של "בראשית", נבראו עצי הרימון; ופרשת קרבנות הנשיאים בחנוכת המזבח, שאיננו מבינים מדוע היא חוזרת על עצמה 12 פעמים (במד' ז), היא כנראה היסוד לבריאת האוקיינוס, שכרגע איננו מבינים לשם מה יְצרוֹ ה' כה גדול.  

ב) התורה אינה רק התשתית לבריאת העולם בששת ימי בראשית, אלא גם לניהולו! היא "יומן האירועים" של דברי-ימי תבל. כעין 'מפה' של כל העתיד להתרחש בששת אלפי שנות העולם. ביובל האחרון פותחו בעזרת המחשב טכניקות, על-פיהן גילו שמאורעות-ענק כמו השואה, תקומת המדינה, ואפילו מאורעות אישיים, הוצפנו במִלות תורתנו הנצחית בראשי-תיבות, סופי-תיבות, וּבדילוגים מתמטיים שונים. 

ג) אך לא זו בלבד: 'חכמה נאה' היא לחשוף מאורעות שכבר קרו בעבר - אך כלום יכולה התורה לנבא גם לעתיד?... האם מסוגלת היא להוות עבורנו מצפן, ולסייע בפתירת בעיות מדיניות וכלכליות סבוכות שאנו ניצבים בפניהן כיום?  התשובה: ודאי! התורה היא תוכנית אדריכלית יחידה מסוגה, שצפונים בה גם כל השינויים שיֵּעשו אי-פעם בַּ'בית' שנִּבנה על-פיה! צריך רק דבר אחד: לדעת לקרוא אותה נכון. רק מי שלמד לקרוא מפה טופוגרפית ויודע לְמה רומז כל קימור וכל עיגול, יוכל להפיק תועלת מהשרטוט המתוחכם, שלאחרים – אינו אומר ולא כלום. להלן 3 דוגמאות מפרשת "אמור" שקראנו לא-מכבר:

  1. 1.איסורי האכילה והמלאכה ביום-הכיפורים מופיעים בשני פסוקים בפרק כ"ג: 

א. בפס' ל"א, איסור המלאכה: "כל מלאכה לא תעשו, חֻקת עולם לדֹרֹתיכם". 

ב. בפס' ל"ב. איסור האכילה: "ועִניתם את נפשֹׁתיכם". ולכאורה, מדוע לא נכתב "חֻקת עולם לדֹרֹתיכם" אחרי איסור האכילה שבפס' ל"ב? וכי איסור האכילה אינו "חֻקת עולם"?!  - עונה הגאון ר' מאיר שמחה זצ"ל בפירושו "משך חכמה": כאן רמזה התורה על העתיד. שרק איסור המלאכה יהא "חֻקת עולם לדֹרֹתיכם" ויקיימוהו בכל הדורות, ואילו איסור האכילה לא יהא ל"עולם"! כמסופר בגמ' (מו"ק ט.), שחגיגות חנוכת מקדש ראשון שהחלו בח' בתשרי נמשכו 7 ימים, וחכמי אותו דור הכריעו שלא להפסיק את השמחה הגדולה בצום יו"כ. ואכן, יצאה בת-קול מן השמים ואישרה החלטה זו באומרה: "כולכם מזומנים לחיי העולם הבא". הרמז לאותו אירוע חד-פעמי, הוא בכך ש"חֻקת עולם..." אינו כולל את איסור האכילה, כַּמתבקש (ויתכן, שזה היה הסמך מן התורה לחכמי אותו דור).

  1. 2.בעקבות דבריו אלה, בדקתי ומצאתי מקום נוסף בו ה"חֻקת עולם" אינו במקומו המתבקש. נאמר בהדלקת נרות המשכן (ויק' כד, ב-ד): "וְיקחו אליך שמן זית זך כתית למאור", וכן: "יערֹך אֹתו אהרֹן מֵערב עד בֹּקר... חֻקת עולם לדֹרֹתיכם". אך הפרשה ממשיכה בפס' נוסף: "על המנֹרה הטהֹרה יערֹך את הנרות, לפני ה' תמיד". פירש"י: "המנֹרה הטהֹרה - שהיא זהב טהור". מדוע לא נכתב ה"חֻקת עולם לדֹרֹתיכם" אחרי פסוק זה, האומר שהמנורה צריכה להיות דווקא מזהב? - אולי לרמוז לאותה תקופה בה לא היתה המנורה מזהב! שלאחר נצחון החשמונאים על היוונים היה העוני רב, ולכן: "שיפודין של ברזל היו וחיפום בבעץ [עופרת]; העשירו - עשאום של כסף, חזרו והעשירו - עשאום שלזהב" (ר"ה כד:).
  2. 3.וכעת דוגמה לְלימוד, שהיה יכול להציל את העולם מן היסורים שבאו עליו באלפיים השנים האחרונות - אם רק היו קוראים את ה"מפה" נכון. שאל מו"ר הגר"א נבנצל שליט"א, על הטעות הנוראה של אי הקרבת הקרבן שהביא בר-קמצא למקדש (גיטין נו.): אם חז"ל אמרו שאין לך דבר שאינו רמוז בתורה (ואפילו לְפסוק ב"משלי" חייב להיות רמז בתורה! - תענ' ט.) - היכן אפוא רמוזה התשובה, להתלבטות הגדולה שהיתה בין חכמי ישראל, אם להקריב את הקרבן הפגום שהביא בר-קמצא מאת הקיסר? כיצד היה עליהם לדעת, שאכן יש להקריב את הקרבן על-אף המום שבו? היתכן שהתורה לא תורֶה כיצד לנהוג בעניין כה גורלי, שגרם לחורבן הנורא ושינה לחלוטין את פני היהדות והעולם?!  

ותשובתו: אכן יש בתורה רמז לאותה שאלה הרת-גורל. היכן היה עליהם לחפשו? כמובן, בַּפרשה המְדברת באיסור הקרבת קרבן בעל־מום (ויק' כב). בְּסופה, מצוי פסוק המְדבר בקורבן בעל־מום של גוי, ממש כעִנייננו: "וּמִיַּד בֶּן־נֵכר לא תקריבו את לחם אלֹקיכם מִכל אלה" – היינו: למרות שבבָּמה מותר לבן־נֹחַ להקריב קורבן שמום באיבריו, בַּמקדש הדבר אסור (שם, כה ורש"י).

חכמי ישראל היו צריכים לשים לִבם לַמִּלה: "וּמִיַּד בֶּן־נֵכר.." – "מִיַּד", מִתפרש בחז"ל כִּמסירה מִיד ליד: "או קָנֹה מִיַּד עֲמיתךָ" – דבר הנִּקנה מִיד לְיד" (והיינו מטלטלין ולא קרקע. שם כה, יד; קיד' כו). במקביל ל"מִיַּד", מופיעה בתורה המִּלה "מֵאֵת". למשל: "וּמֵאֵת עֲדת בני ישראל יִקח שני שעירי עִזים" (ויק' טז, ה) – הכהן־הגדול אינו לוקח שני שעירים "מִיד" ישראל, אלא מֵאִתם, מִכספם, וקונה את שני השעירים מתקציב המקדש. "מִיַּד בֶּן־נֵכר" פירושו אפוא: אם הגוי עצמו יביא בידו קרבן בעל מום - אל תקריבוהו. אך מדוע לא אמר הפסוק 'וּמֵאת בֶּן־נֵכר...'? הרי ל"מֵאת" יש משמעות רחבה יותר הכוללת גם מקרה בו יגיע קורבן כזה "מֵאת" הגוי, היינו מִטעמו, על־ידי שליח...? 

אלא שכאן רמזה התורה לְמִקרהו של בר־קמצא, בְּכותבה דווקא "מִיַּד"! ללמדךָ, שדווקא כאשר הגוי עצמו בא להקריב והקרבן נלקח ישירות "מִיַּד בֶּן־נֵכר..", אז "..לא תקריבו" לעולם. אבל תהא פעם אחת בהיסטוריה, בה לא יובא הקרבן "מִיַּד" הגוי אלא "מֵאִתו", מיד שליחו (הוא בר-קמצא) – ואת זאת לא אסרה התורה במפורש... לרמוז שניתן להקריבוֹ למרות המום!הנה כי כן: בתורה גנוז עתיד העולם, והדרך לאושרו. 

*** מאות אנשים תעו במדבר ימים רבים, ונותרו בידם מים לימים ספורים. הם התפצלו למספר קבוצות, וכל אחת ניסתה ללכת בכיוון אחר - אך לאחר יומיים שבו כולן לנקודת היציאה, בפחי-נפש. המים הלכו ואזלו... היה ביניהם פיקח אחד: הוא ליקט מכל קבוצה את המבין ביותר בִּקריאת מפה, כינס אותם לעיין היטב במפת האזור - וכך ניצלו כולם.  

ב-30 השנה האחרונות התפצל עם ישראל לקבוצות, וכל אחת ניסתה את דרכה בפתרון הבעיות הלאומיות שלפנינו. גם ציבור שומרי המצוות מפולג לקבוצות שונות, ואדם נבון חש, שהתהיות והספקות באשר לדרך, ימָּשכו לעד. הבעיה היא, שבינתיים המים הולכים ואוזלים... אכן, למאמין שהמשיח יבוא ויפתור את כל בעיותיו - המצב קל יותר; אך מה סבור המאמין שאנו, במעשינו, נביא את המשיח?יתכן שהולכת ומבשילה בעם ההכרה, לנסות את הדרך השנייה. לכַנס את היודעים לקרוא היטב את רזיה של מפת התורה, כדי שייחלצו אותנו מן המבוך. 

נותרה רק בעיה אחת: מי יהא הפיקח שיצליח לכנס אותם יחדיו?

הכללים הבסיסיים של מסורת אבותינו - על רגל אחת

במאמר זה ננסה לענות על שאלה זו של "מה עכשיו", ולתת לכם כיוונים בסיסיים שתוכלו להתקדם בהם, בדרך העולה אל הר ה `.

אז הנה, ברוך ה` אנחנו מבינים שחשוב מאוד לדבוק בתורה שה` נתן לנו מסיני, וכעת נשאלת השאלה: מה עכשיו. ולכן, בפרק זה אנסה לענות על שאלה זו של "מה עכשיו", ולתת לכם כיוונים בסיסיים שתוכלו להתקדם בהם, בדרך העולה אל הר ה`.

שמירת שבת
באתר שבת נט תוכלו למצוא מידע מגוון בנושא, מידע שכולל מוטיבציה, הנחיות על שמירת שבת, הלכות, הסברים, סיפורים, מקומות אירוח לשבת, ועוד. 
וחשוב שנזכור כולנו, שהשבת היא אחד הציוויים הראשונים שקיבלנו מהבורא יתברך, מיד כשיצאנו מעבדות לחרות, והיא אחד הדברים הבסיסיים שמאחדים אותנו כעם. שמירת השבת מזכירה לנו שוב ושוב שה' ברא את העולם בשישה ימים, וה' הוציאנו ממצרים באותות ובמופתים, ולכן אנו מצווים לנוח ביום השבת – כדי לתת לכולנו, מהמנהלים ועד הפועלים הזוטרים, את האפשרות לנוח, לטפח את בני משפחותינו, ולחזק את הקשר עם בוראנו. 

כשרות: 
עבור תושבי מדינת ישראל זה אמור להיות "החלק הקל", כי המוצרים שנמכרים בסופרים אמורים להיות כשרים...
חשוב, כמובן, להפריד בין מאכלים חלביים ובשריים: אחרי מאכל בשרי מחכים 6 שעות, לפני שאפשר לאכול מאכל חלבי.  על מנת שהמטבח יהיה כשר, חשוב להקפיד שיהיו כלים עבור הארוחות החלביות, וכלים נפרדים עבור הארוחות הבשריות. 
מטבח שהיה עד עכשיו לא כשר, ואתם מעוניינים להכשירו - כמובן שאפשר לעשות זאת, אך לצורך כך עליכם לבקש עזרה מארגון או רב שאתם קשורים אליו. (כי ההלכות של הכשרת כלים הן מאוד מורכבות).

ברכות: 
פיסקה זו מהווה ציטוט מתוך הודעה של loters בפורום חוזרים בתשובה-תמיכה, בתשובה לשאלה של בחורה שמעוניינת להתקרב ליהדות:
את כמעט מבקשת לדעת את כל התורה על רגל אחת :)
כמובן שכל הדברים טעונים קצת לימוד וכד`, אולם בכל מקרה קצת דברים אולי אצליח לעזור:
כמו שהסביר ידידי מקודם, 
# על פירות העץ מברכים: ברוך אתה ה` אלוקינו מלך העולם בורא פרי העץ
# על ירקות: ברוך אתה ה` אלוקינו מלך העולם בורא פרי האדמה.
 ובכלליות זה כך 
# על מיני תבשילים או מאפה (מלבד לחם) העשויים מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, שיבולת שועל, כוסמת, שיפון) או אורז מברכים: ברוך אתה ה` אלוקינו מלך העולם בורא מיני מזונות.
# על לחם מברכים - ברוך אתה ה` אלוקינו מלך העולם המוציא לחם מן הארץ,
# ועל משקים (למעט יין), ועל בשר וביצים ושאר מאכלים שאינם גידולי קרקע, או שהמרקם המקורי של המאכל כבר לא קיים (אוכל מגידולי קרקע שמרוסק או טחון לחלוטין) - מברכים ברוך אתה ה` אלוקינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו.
# על יין מברכים: ברוך אתה ה` אלוקינו מלך העולם בורא פרי הגפן.
זה בעיקרון סוגי הברכות בשיא הקיצור. 
יש דבר שנקרא לוח ברכות שכתוב שם מה מברכים על כל דבר (אפשר להשיג את זה בחנויות של ספרי קודש). 

תפילת "קריאת שמע" (המשך ההודעה של loters )
בעיקרון בבוקר ובלילה אומרים "קריאת שמע"
זאת אומרת: 
שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל:  ה` אֱלֹקֵינוּ, ה` אֶחָד. 
(ועכשיו בלחש [מה שבסוגרים]:ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד)
וְאָהַבְתָּ, אֵת ה` אֱלֹקיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ, וּבְכָל-מְאֹדֶךָ.  וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם- עַל-לְבָבֶךָ. וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ.  וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת, עַל-יָדֶךָ; וְהָיוּ לְטֹטָפֹת, בֵּין עֵינֶיךָ.  ט וּכְתַבְתָּם עַל-מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ, וּבִשְׁעָרֶיךָ.
וְהָיָה, אִם-שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל-מִצְו‍ֹתַי, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם- לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וּלְעָבְדוֹ, בְּכָל-לְבַבְכֶם, וּבְכָל-נַפְשְׁכֶם.  יד וְנָתַתִּי מְטַר-אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ, יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ; וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ, וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ.  טו וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ, לִבְהֶמְתֶּךָ; וְאָכַלְתָּ, וְשָׂבָעְתָּ.  טז הִשָּׁמְרוּ לָכֶם, פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם; וְסַרְתֶּם, וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם, לָהֶם.  יז וְחָרָה אַף-ה` בָּכֶם, וְעָצַר אֶת-הַשָּׁמַיִם וְלֹא-יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה, לֹא תִתֵּן אֶת-יְבוּלָהּ; וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה, מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה, אֲשֶׁר ה` נֹתֵן לָכֶם.  יח וְשַׂמְתֶּם אֶת-דְּבָרַי אֵלֶּה, עַל-לְבַבְכֶם וְעַל-נַפְשְׁכֶם; וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל-יֶדְכֶם, וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם.  יט וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת-בְּנֵיכֶם, לְדַבֵּר בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ.  כ וּכְתַבְתָּם עַל-מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ, וּבִשְׁעָרֶיךָ.  כא לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם, וִימֵי בְנֵיכֶם, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה` לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם- כִּימֵי הַשָּׁמַיִם, עַל-הָאָרֶץ.
וַיֹּאמֶר ה`, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  לח דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל-כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם, לְדֹרֹתָם; וְנָתְנוּ עַל-צִיצִת הַכָּנָף, פְּתִיל תְּכֵלֶת.  לט וְהָיָה לָכֶם, לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת-כָּל-מִצְו‍ֹת יְהוָה, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם; וְלֹא-תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם, וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, אֲשֶׁר-אַתֶּם זֹנִים, אַחֲרֵיהֶם.  מ לְמַעַן תִּזְכְּרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֶת-כָּל-מִצְו‍ֹתָי; וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים, לֵאלֹהֵיכֶם.  מא אֲנִי ה` אֱלֹקיכֶם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לִהְיוֹת לָכֶם, לֵאלֹהִים:  אֲנִי, ה` אֱלֹקֵיכֶם.
וכאן  http://www.aish.com/hcolumns/readAndWrite/Bedtime_Shema.asp
תוכלו לקרוא את הסיפור 'אני כאן, בזכות קריאת שמע', על קריאת שמע שהחזירה ילדה לחיק היהדות. כדאי לקרוא!

טהרת המשפחה
שמירת דיני טהרת המשפחה היא קריטית כשרוצים לבנות בית יהודי אמיתי, והיא קריטית לצורך שמירה על רוחניות ילדיכם. (ילדים שנולדים למשפחות שאינן שומרות על כללים אלו, חושיהם הרוחניים עלולים להיפגע חלילה, וחבל!!!)
מומלץ לקרוא את החוברת "אוצר הטהרה", של הרב יעקב יואל וולף, אותה ניתן להשיג בטלפון 08-8642821, 
ובה מובאות הלכות טהרת המשפחה, וטעמיהן, וכן סיפורים בנושא. והאתר http://www.taharat.com/teharat/main.asp עוסק כולו בנושא החשוב של טהרת המשפחה, והוא מכיל גם מידע הלכתי, סיפורים בנושא, מידע על מקוואות, וכו`. מומלץ!!!!
צניעות: 
יש חשיבות גדולה להקפדה על צניעות, במיוחד אצל בנות. היופי הפנימי של בת יהודיה הוא דוקא בצניעות שלה, בהסתר, בחוסר ההתבלטות. יש כמובן את גדרי הצניעות, שמפורטים במאמר של הרב אליעזר מלמד, על הלכות צניעות http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=1830 , אבל גם בתוך מה שנחשב "צנוע" ו"כשר", יש רמות שונות של "דיוק" ושל הקפדות. והרעיון הוא שככל שהאישה שומרת על עצמה יותר, כך הבית שהיא בונה שמור גם הוא יותר מפני כל מיני "הפרעות" שעלולות חס ושלום לפגוע בשלום הבית ובשלמותו. וכנ"ל גם הבעל: ככל שהוא רגיל להסתכל רק במה שקורה בתוך ביתו, כך הבית שהוא בונה צפוי להיות שלם יותר ומלא יותר. 
ברית מילה:
זוהי אחת המצוות הראשונות שקיבלנו – מצווה שה' נתן כבר לאברהם, אבי האומה (המקור: בראשית י"ז). וזוהי אחת המצוות היחידות שעדין מאחדות אותנו כעם.  ברית המילה נערכת ביום השמיני להולדת התינוק הבן, על ידי מוהל מוסמך או על ידי רופא מאמין שמתכוון למול לשם מצווה. מטרת הברית: להדגיש את הקשר שלנו עם הבורא, ואת המחויבות שלנו למצוותיו. וכפי שה' אומר לאברהם אבינו: (פרק י"ז פס' ט' והלאה):
וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים אֶל-אַבְרָהָם, וְאַתָּה אֶת-בְּרִיתִי תִשְׁמֹר--אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, לְדֹרֹתָם.
זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין זַרְעֲךָ, אַחֲרֶיךָ:  הִמּוֹל לָכֶם, כָּל-זָכָר. 
וּנְמַלְתֶּם, אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם; וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם. 
וּבֶן-שְׁמֹנַת יָמִים, יִמּוֹל לָכֶם כָּל-זָכָר--לְדֹרֹתֵיכֶם...
וְהָיְתָה בְרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם, לִבְרִית עוֹלָם.
 
למעשה, המילה מהווה ההבדל הפיזי היחיד שקיים בין אדם יהודי לבין אדם שאינו יהודי, וטקס המילה הוא הטקס העיקרי אותו עובר אדם לא יהודי שמחליט להצטרף לעם היהודי. 
עוד על ברית המילה תוכלו לקראו כאן: http://www.babyworld.co.il/bba/birth/after/brith/index.jsp , והסברים נוספים תוכלו לקרוא במאמר של הרב משה שפירא, מדוע ברית מילה, כאן:http://www.aish.com/hisrael/lifecycle/What_Is_Circumcision$.asp 

נושאים נוספים (חלק זה מובא גם הוא מתוך הודעתה של loters ):
אמנם יש לציין, שכל זה הן הלכות. והלכות בלי לדעת את טעמם זה דבר שקשה לקיים, כל שכן שקשה להתחבר אליו, ולהבין קצת יותר לעומק.
לדעתי מה שהכי חשוב הוא להכיר יותר את אורח החיים הדתי, כמו כן יש הרבה ארגונים כיום שמאפשרים לכל סוגי האנשים להתקרב ולהכיר את אורח החיים היהודי דתי - זאת האפשרות המומלצת. 
ההתחזקות הגדולה ביותר היא באמת ע"י פגישת ויצירת קשר עם דמות תורנית שתהיה לכם לעזר. אולי זה קצת מבייש בהתחלה, אבל זה שווה. אל תוותרו על זה. בהצלחה בכל אשר תעשו.
בהצלחה לכולנו בע"ה!!!

בעיית ההכללות

"ראיתי דתי גונב. איך זה יכול להיות ????"

בדור שלנו, כל אדם דתי שהולך ברחוב, אוטומטית הופך להיות נציג של הדת.
ואם הוא לובש כובע שחור ובגדים שחורים, הוא בכלל הופך להיות נציג של אלקים.
ועל אחת כמה וכמה אם הוא בעל תפקיד רשמי כלשהו...

וכך נוצר מצב שבו אם אי פעם פגשתם דתי גנב, או דתי שקרן, או דתי שמתנהג בצורה לא מוסרית, ישר תשליחו מההתנהגות שלו לחברה כולה. ואם נתקלתם בחוסר צדק באיזשהו מנגנון דתי, ישר תחשבו שמקור חוסר הצדק הוא ברעיון אותו מנגנון זה אמור לייצג. 

וזו טעות איומה.

לא שאין דתיים גנבים, או דתיים שקרנים, או דתיים שמתנהגים בצורה לא מוסרית, אבל הדתיים הללו הם פשוט לא דתיים. הם יכולים ללבוש שטריימל בגובה 2 מטר - אבל הם לא באמת עובדים את אלקים, כי הם לא באמת שומעים לחוקיו. ולכן התלבושת שלהם אינם אלא תחפושת.

הדבר דומה לחייל טוראי שלובש בגדים של סגן אלוף, ועושה פאדיחות: האם מזה תסיקו מסקנה כלשהי לגבי הצבא? לא. אתם רק תסיקו מסקנה לגבי החייל, שהוא עושה פאדיחות בלבוש הלא-מתאים שלו.

וכנ"ל כאן, בגדים ו"התנדנדויות" אינם ערובה לכלום. רק ה` יודע מי קרוב אליו ומי רחוק ממנו. רק ה` יודע מי "גדולים" ומי "קטנים". ולכן, אל תתנו להתנהגות מוסרית יותר-או-פחות שנתקלתם בה, לפגוע בקשר שלכם עם אלקים.

מצאתי סיפור יפה באתר של שופר, בשמו של החיד"א (רבי חיים יוסף דוד אזולאי, מגדולי חכמי ירושלים, ותלמידם של האור החיים הקדוש והרש"ש הקדוש), כאן: http://www.shofar.net/site/ARDetile.asp?id=7211

מספר החיד"א, על פי מעשה המובא בספר `קב הישר`: 

מעשה באיש עשיר אחד שהיה לו סך עצום ורב והיה למדן מופלג וחסיד במעשיו ולעת זקנתו עלה בדעתו לילך וליסע לארץ ישראל. 
ובנסיעתו הגיע לעיר אחת, קהילה קדושה מערי הישמעאלים וראה אדם אחד ושמו רבי אלכסנדר, שהיה רוב היום בבית הכנסת עוסק בתפילתו ועומד בטלית ובתפילין – והיה סובר בדעתו, שהאיש הנזכר לעיל שעוסק בתפילתו הוא איש כשר ונאמן. 

והמתין האיש העשיר עד שסיים תפילתו ואמר לו: 
`בבקשה ממך באשר אני היום בארץ נכריה והארץ היא משובשת בגייסות וחילות ומתירא אני ליסע עם הממון שלי מחמת אחריות הדרך – קח מאתי הממון עם האוצר כלי כסף וכלי זהב תחת ידך, עד בואי אליך, כי בדעתי ליסע בעצמי להכין לי איזה עיר ובית לישב בארץ ישראל.

והשיב לו רבי אלכסנדר: `טוב הדבר, תן לי ממונך עם הארגז ואני אציג המטמון שלך בתוך החדר אשר אוצרותי שמה ואתה לך לשלום, לארץ הקדושה.

והבטיח לו, כשיחזור לבוא אליו, אזי יתן לו הפקדון במלואו. 

וכן עשה העשיר הנזכר לעיל ונתן לו הארגז עם המעות וכליו, כלים מכלים שונים בפקדון.

והלך העשיר עם אשתו לשלום, לארץ ישראל ובחר לישב בקהילת קדש חברון.  וחזר בעצמו אחר הממון ופקדון שלו. 

וכאשר בקש העשיר פקדונו מהאיש רבי אלכסנדר המתפלל בתפילין ובטלית – אז כיחש בו האיש ואמר: 
`לא ידעתיך ומעולם לא ראיתיך בעיני!` 

ויחרד האיש העשיר מאד ונפל על פניו ובכה והתחנן לו – 

והאיש אטם אוזנו ממנו והעז פניו עליו וקלל אותו ואמר שמעולם לא לקח ממנו שום פקדון.

והלך האיש העשיר ממנו בפחי נפש והלך לבית הכנסת ונשא לבו אל השמים ואמר:
 `רבונו של עולם! אתה אדון הכל, עליך יש לי התרעומת, כי סבור הייתי שהאיש, רבי אלכסנדר, הוא צדיק גמור, כאשר ראיתי אותו מעוטף בטלית ותפילין רוב היום ועומד ומתפלל לפניך בכונה גדולה – ועכשיו אני רואה שהוא עושה הכל ברמאות ואין לבו שלם אתך, לכן אני מוסר דיני לשמים, תנקום את נקמתי ממנו, כדי שידעו הכל את ידך הגדולה והחזקה. כי אין לי שום תרעומת על שום בריה כי אם עליך!`

ובכה בלב נשבר ומר – ומיד נגלה אליו אליהו הנביא ואמר לו:
 `אל תירא! לך אצל אשתו ואמור לה סימן, שאכל בחג הפסח, הוא ואשתו חמץ. וגם סימן שני אמור לה שבעלה שאכל גם ביום הכפורים בהשכמה, קודם שהלך לבית הכנסת.

וכשהלך בעלה רבי אלכסנדר לחוץ לשוק באיזה משא-ומתן, הלך האיש העשיר לאשתו ואמר לה הסימנים הנזכרים לעיל. וסברה אשתו שבעלה צוה כן – ותכף הלכה והחזירה לו הפקדון.

והלך העשיר בשמחה ובטוב לבב לדרכו לשלום.

אז כן. יש אנשים כאלו, שמתנדנדים כל היום, והכל רק בשביל ה"רושם", אבל באמת אין הם שומרים על חוקיו של הבורא - לא על החוקים ש"בין אדם למקום", ולא על החוקים ש"בין אדם לחברו". 

אז מה?

האם ניתן חס ושלום לאנשים המושחתים הללו לחסום לנו את הדרך לגן עדן? 

אז אנא חישבו על זה, בפעם הבאה שאתם נתקלים באדם מושחת שחובש כיפה, או כשאתם מגלים שחיתויות במוסד כלשהו, שאמור להיות "מוסד דתי"...

והכי פשוט, כשנתקלים בתופעה כזו, מומלץ פשוט לקרוא את פרק פ"ב בתהילים, שנראה כאילו הוא נכתב אתמול:

מִזְמוֹר, לְאָסָף:
אֱלֹקִים, נִצָּב בַּעֲדַת-אֵל;    בְּקֶרֶב אֱלֹקִים יִשְׁפֹּט.
עַד-מָתַי תִּשְׁפְּטוּ-עָוֶל;    וּפְנֵי רְשָׁעִים, תִּשְׂאוּ-סֶלָה.
שִׁפְטוּ-דַל וְיָתוֹם;    עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּיקוּ.
פַּלְּטוּ-דַל וְאֶבְיוֹן;    מִיַּד רְשָׁעִים הַצִּילוּ.
לֹא יָדְעוּ, וְלֹא יָבִינוּ-    בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ;
יִמּוֹטוּ,    כָּל-מוֹסְדֵי אָרֶץ.
אֲנִי-אָמַרְתִּי, אֱלֹהִים אַתֶּם;    וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם.
אָכֵן, כְּאָדָם תְּמוּתוּן;    וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ.
קוּמָה אֱלֹקִים, שָׁפְטָה הָאָרֶץ:    כִּי-אַתָּה תִנְחַל, בְּכָל-הַגּוֹיִם.

"הקודש מוכרח לשוב על כנו" - הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל

 (מתוך דברי הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, חזון הגאולה, עמ` קסט-קע )

במאמר זה נביא את דברי הרב קוק זצ"ל בנוגע לחשיבות של העמקת המימד הרוחני של הרעיון הציוני , 
ונסיק את המסקנה המתבקשת: שלפי הרב קוק, ח-י-ב-י-ם לדאוג למצב ה-ר-ו-ח-נ-י ולקיום המצוות בעם ישראל,  כי רק דרך חזרה אל הקודש, נגיע אל הגאולה השלמה, במהרה בימינו אמן .

"יש לנו שני ערכים כלליים בחיים : קודש וחול,  ואנחנו בתקופתנו לקינו במחלה של הגדשת החול במדה כל כך מוגזמת, עד שהוא מתפשט על כל שטח החיים והוא מאפיל את אור הקדש בקרבנו. מושג הקודש נעשה כל כך רפה אצל בני הדור, עד שהוא נעשה אצלם שם נרדף עם כל ציור של רפיון וחלשה, בעוד אשר באמת כל העוז וכל הגבורה - רק בו הם אצורים .

המחלה הזאת של הנתקת מושגי הקדש מהרעיון ומן החיים התדבקה לצערנו באותה התנועה הנשגבת שהננו חיים עימה בזמננו – התנועה של התחיה הלאומית , הציונות ואגפיה. לכתחלה באו אנשים אשר אמנם שאר רוח להם, אבל אשר בחייהם ניתקו כפות רגליהם מיסוד הקדש שבישראל ובכוח של מושגי החול שבערכים הלאומיים אשר הם קרובים לליבם ולמדעם, הגדילו הרחיבו והעמיקו את הרעיון של שיבת ציון ואת התחיה הלאומיתוהציונית .

אמנם די כוח במושג החל להיות נושא של פרסום, של תעמולה ורכישת נפשות במדה ידועה למשך זמן מגבל, אבל חיי נצח לא יוכל החול ליתן בשום אופן, ועל כן אחרי שעברה על התנועה בצורתה החלונית תקופה לא ארוכה לפי ערך, כבר אנו מרגישים בה למרות התרחבותה יבושת לשד והתפוררות, מרגישים אנו את יסורי המחלה: מחלת החול , שנתפשטה בצורה מבהילה בכל השטח של תנועתנו התחייתית .

אמנם אם היתה התנועה הזאת חילונית לפי טבעה , אז לא היתה התרוקנות הקדש שבערכיה פוגעת בה, כשם שאינה פוגעת בכמה חברות ותנועות חילוניות אחרות שבעולם. אבל מאחר שכל עקרה ויסודה של התנועה, כל תחייתינו הלאומית , היא באמת מקודשת קדש קדשים ממקור הקדוש היא מוצאת והיא מיוסדת על יסוד הקדש של קדושת האומה, קדושת הארץ וקדושת נשמתה היונקת מדבר ה` אשר בתורה – מקור כל ערכי הקודש בעולם ובחיים – נמצא שהתוכן החילוני שלה איננו מתאים לה ואיננו הולם בכלל לאפיה ותכונתה, ועל כן הננו חשים חלשות בכל האברים והאגפים של תנועתינו, ביותר אחרי עבור שנות מספר מהתחלת הופעתה .

אמנם החול הוא מוכשר להיות משמש את הקודש, מחזקו ומאמצו , עושה לו כונניות ומבססו בחיים המעשיים, אבל חלילה לו להשיג את גבולו ולעמוד במקומו .

טעות מרה טועים אלה החושבים שהתנועה החדשה הלאומית תעמוד לנו במקום הקודש, ובשביל כך הם מוכנים לבער את הקודש במיתה או להרחיב מושגי חול גם על מושגי הקודש, זאת היא הטעיה , שמעולם לא תכה שורשים ולא תוכל למצוא מעמד קבוע לדורות לא בחיי היהודים ולא בחיי הכלל: לא בהכרה של כלל ישראל, ולא בהכרה של הגדולים ובעלי שאר הנפש שבעמים .

הקודש מוכרח לשוב על כנו בתנועה הלאומית והציונית שלנו, כי רק עמו מקור חיים, ואז יחיה הוא בכחו גם את ערכי החול, אשר הוכנו ואשר עוד יוכנו להיות למסעדים, וזאת תהיה לנו דרך התשובה אשר תרפאנו מכל מחלותינו ותקרב את גאולתינו השלימה במהרה בימינו אמן ." 

 

מי הם הרפורמים - הרב מרדכי נויגרשל

מי הם הרפורמים - הרב מרדכי נויגרשל

מתוך http://www.nfc.co.il/archive/003-D-9720-00.html?tag=6-42-43

התנועה הרפורמית והתנועה הקונסרבטיבית חברו יחד בניסיונות חוזרים ונשנים לנעוץ יתד בארץ ישראל ולערער את שיווי המשקל העדין ביחסי החברה שבמדינת ישראל. הציבור הרחב שומע את ניסיונות התעמולה אדירי המשקל שתנועות אלו מפעילות ואינו יודע בדיוק על מה מדובר.

 

התנועה הרפורמית והתנועה הקונסרבטיבית חברו יחד בניסיונות חוזרים ונשנים לנעוץ יתד בארץ ישראל ולערער את שיווי המשקל העדין ביחסי החברה שבמדינת ישראל. הציבור הרחב שומע את ניסיונות התעמולה אדירי המשקל שתנועות אלו מפעילות ואינו יודע בדיוק על מה מדובר.

בשנים האחרונות שומעים יותר ויותר על מתקפות חוזרות ונשנות של נציגים, בדרך כלל כאלה שבאים מארה"ב, (גם אלה מהם שבארץ, מגובים וממומנים על-ידי חבריהם שבארה"ב). תמיד נתמכים הם על-ידי גוונים ידועים מאד של המערכת הפוליטית הישראלית, כאלה שהם אנטי דתיים ולוחמים כנגד כל דבר שריח יהדות נודף ממנו. דבר זה גורם לתהייה: האם באמת התנועות האלו הן תנועות דתיות? מה להן ולכל אלה שהם במוצהר אנטי דתיים? הן אפשר לומר "אמור לי מי חברך ואומר לך מי אתה". 

אבל כמו בהרבה נושאים אחרים העומדים על הפרק, לא זכה הציבור בישראל לקבל משנה סדורה של הסברה מפורטת על ההתנגדות הכלל דתית לחדירת התנועות הללו אל היהדות בכלל, ואל היהדות שבארץ ישראל בפרט. בנושא זה, שלא כבנושאים אחרים, אולי בנושא זה במיוחד, יש הסכמה רחבה מאד בין שכבות רבות מאד בעם הזה: שומרי מצוות ושאינן אמונים עלי מפלגות פוליטיות מגוונות מאד.

ובקלות ניתן להסביר ולהביא את האמת בצורה כזאת שההתנגדות תחבוק זרועות עולם. אלא שלשם כך יש צורך להעמיד דברים על דיוקם, לדבר דבר דבור על אופניו, לפתוח את הסוגיות, ולראות מה באמת עומד מאחוריהן.

הרפורמים והקונסרבטיבים זורקים שאלות לחלל העולם, שאלות שהן גם בבחינות תביעות והאשמות. הם מדברים בשם פיצול העם. הם מדברים בשם הפלורליזם. הם אומרים: מי שמכם לקבוע איזו קבוצה לגיטימית ואיזו לא. הם מקוננים על כך שבמצב הנוכחי עלול להתהוות ניתוק של חלק מן העם. הם מדברים על רוב העם היהודי שבגולה שהוא כביכול רפורמי וקונסרבטיבי. הם גם מאיימים להימנע מלתרום כסף, והם אומרים הרי אנו מביאים ליהדות את מי שאינו יכול לעמוד בדרישות האורתודוכסיה. במהלך הדברים היום ננסה לענות על שאלות אלה, להיענותלאתגרים אלה, ועוד שאלות רבות ואתגרים נוספים רבים.

גם לנו יש שאלה משלנו - מה פשר ההתעקשות שלהם להתערב בנעשה במדינת ישראל? הרי מספרם של הרפורמים והקונסרבטיבים יחדיו זעום כל כך, מה להם ולמתרחש כאן? אהוד ברק בהיותו ראש האופוזיציה הצהיר פתטית באחד מנאומיו שמפלגת העבודה לא תיתן יד לקרע בעם היהודי, לקריעת אחוזים כל כך גדולים ממנו. קשה לדעת, האם באמת הוטעה מר ברק? האם באמת יש פה בעיה בהבנת הנשמע והנקרא שמגיעה עד לחלונות כל כך גבוהים?

אם אכן כאלה בעיות הבנה נוצרות שם, אנחנו בבעיה אמיתית. או שמא יש איזו מגמה פוליטית שכתוצאה ממנהמתעלם מר ברק מהעובדות כפי שהם, שהרי מעולם לא היתה כאן שאלה על דחייתם של היהודים שבין חברי הקהילות הרפורמיות והקונסרבטיביות מן היהדות. לא דובר בכלל על היהודים המשתתפים בפולחניהם והמאמינים בכתות דתות אלה. דובר על הרפורמה ועל הקונסרבטיביות, על השיטה ולא על האנשים הנמשכים אחריהם. דובר על המנהיגים שבחלק מהמקרים, גם כפי שנוכיח, מתעים את המאמינים בהם לשם ביסוס מעמדם ולצורכי פרסטיז`ה, גם תוך כדי גרימת נזק בלתי הפיך להם לעצמם כפי שנראה בהמשך הדברים.

על אותם המוני בית ישראל, אלה מהם הנמשכים אחרי קבוצות אלו לא דברנו, ולבנו עימהם, אדרבה, גם לפניהם רוצים אנו לפתוח את לבנו ולומר דברים כהוויתם, כדי שהדברים ישמעו וידעו את האמת על מה מדובר.

בטרם נתחיל לענות על השאלות קצת רקע היסטורי:

התנועה הרפורמית: שורשיה של התנועה הרפורמית נעוצים במאה ה-19 בגרמניה של תקופת ההשכלה. האללת ההשכלה, או מה שהיה מכונה: "הנאורות", תוך ניתוק העולם מהמושגים הישנים, לא פסח גם על חוגים בעם היהודי שרצו בכל מאודם להתערות עד כמה שאפשר בסביבתם. בסביבה זו ניתן להם לראשונה מזה אלפי שנים הזדמנות להיחשב כשווים בין שווים. אמנציפציה ואווירת החירות והשוויון החלה למלא את חללו של עולם. נראה היה לכמה אינטלקטואלים יהודיים, כי אין מקום להתבדל עוד מהסביבה, ובודאי לא להבליט את ההתבדלות. ומה גורם להתבדלות יותר מאשר קיום מצוות התורה ואמונה בעיקרי היהדות? 

ראיית ירושלים כמרכז חיי העם היהודי ואת השיבה אליה כמרכז שאיפותיו, היא שגרמה שיאשימו את בני העםהזה בנאמנות כפולה. העמדת חוקי התורה מעל חוקים אנושיים כל שהם והנכונות לעשות הכל כדי לקיימם, היוו חיץ בין יהודים לשכניהם הגויים - חיץ שלא רק היהודים חשו בו, אלא גם הגויים.

כמו שכבר אמר המן בנמקו את הסיבה לתוכנית הפתרון הסופי שלו "ודתיהם שונות מכל עם". אותם מנהיגים, צאצאה של תנועת ההשכלה, חלמו לשבור את המחיצות ולהפוך לעם אחד עם סביבתם. לכאורה היה על צעירים אלה להתבולל, אך אין אפשרות למחוק מורשת של דורות במחי יד וללא נקיפות מצפון. לכן לא היה את נפשם לוותר על התואר יהודי ועל יהדותם. כך נולד הרעיון להמשיך ולהיקרא יהודי, אבל להגדיר את המושג מחדש.

משה מנדלסון, אבי התנועה הכריז כי יהודית הינה רק דת ואילו הלאום יקבע בהתאם למולדתו של כל פרט ופרט. בכך רצה להדמות לגויים, כי הרי אין לאום נוצרי או לאום מוסלמי. יש גרמנים בני דת ישו, וצרפתים בני דת מוחמד וכדומה. כך אמר משה מנדלסון "מהיום יהיו גרמנים בני דת משה. כמו שיש קתולים צרפתים וקתולים גרמנים יהיו יהודים גרמנים ויהודים צרפתים" או במילים אחרות מפורסמות לא פחות: "הווי אדם בצאתך ויהודי באוהלך".

יהדות זה עניינו הפרטי של כל אחד, רשות הרבים שלו, הלאום שלו, ואלו נגזרים מהמקום שבו הוא חי. גישה זו הביאה להתפוררות מיידית. הדור השני למשה מנדלסון כבר התנצר. כבר אז החלה ההתבוללות להכות בכל פה, כאמור לא רק על-ידי נישואי תערובת שהפכו מיד לחזון נפרץ, אלא גם על-ידי המרת דת. וסמלי הדבר כפישאמרנו שבנו של משה מנדלסון עצמו - התנצר!

משעברה מרכזה של התנועה לאמריקה, החלה התנועה לאבד יותר ויותר משורשיה היהודיים-כביכול. עד כי רוב בתי התפילה שלהם נראים או כבתי קולנוע או ככנסיות, ואין כמעט כל דמיון בינם לבית כנסת (לאו דווקא לבית כנסת מהסוג הישן). רבנים רפורמים מנצחים על טקסי נישואים בהם אחד מבני הזוג אינו יהודי כלל, לפעמים עם כומר ולפעמים בלעדיו. בעיני ראיתי (בסרט וידאו אוטנטי) איך רב רפורמי "מקדש" כביכול זוג מעורב - יהודי ולא יהודי, כשלצידו עומד הכומר עם הצלב ואומר לחתן לומר "הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל". ממש לזה התכוון משה! זוהי ממש דת ישראל! להתחתן עם שאינם יהודים ולעבור על אחד מאיסורי התורההחמורים ביותר.

יכולים היו לומר שלדעתם היום אין עוד תוקף לדיני הנשואים שנחקקו בעבר בתורת משה, לומר כי "נישואי" תערובת שכאלה הינם "כדת משה וישראל" אינו אלא שקר חצוף וגס.

"רבאים רפורמים" נותנים לגיטימציה למעשי תועבה שהתורה גזרה עליהם גזרי דין מוות חמורים ... והכל בשם היהדות. כיום אין הדת הרפורמית מחייבת מאומה, כל אחד יכול לעשות ככל העולה על רוחו. אין כל מצוות, ואין כל מחויבויות יהודיות. אפילו המנהיגים המכונים רבנים, אינם חייבים במחויבויות מסוימות מוגדרות. סטטיסטיקות, שעוד נדון בהם בפירוט רב יותר בהמשך, שהתפרסמו בארה"ב מגלות כי רוב ה"רבאים" אינם צמים ביום כיפור, אינם מאמינים בתורה משמים, ועשרות אחוזים מהם גם אינם מאמינים באלוקים כלל.

התנועה הקונסרבטיבית: תנועה זו היא תנועה אמריקנית שהורתה ולידתה בארה"ב. להבדיל מאחותה הכמעט-תאומה הרפורמית שהיא כאמור תנועה אידיאולוגית, להיות ככל העמים, התנועה הקונסרבטיבית היא תנועה אופרטיוניסטית שמבחינה הצהרתית לא הרחיקה לכת כאחותה, אך מבחינה מעשית צועדת היא בעקבותיה. 

שורשיה בכמה יהודים יודעי ספר שהגיעו לארה"ב והתקשו להשתלב בממסד הרבני. הם חברו לקהילות שהתרגלו לחיות בהתאם לקצב החיים שהוכתב על-ידי העולם החדש, על-ידי התנאים ב"ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות". עתה `המנהיגות הרוחנית` התבקשה להתאים עצמה לזמן, וכך אכן עשתה. ההתאמות תכפו והלכו עד כי גם היא כאחותה הרפורמית הפכה להיות למנוף להינתקות והתבוללות. בהמשך נביא גם נתונים סטטיסטיים על ההתבוללות הן אצל התנועה הרפורמית והן אצל התנועה הקונסרבטיבית. אף כי בדרך כלל אין רבניםקונסרבטיבים מקיימם נשואי תערובת, הרי רבים מהם נוהגים שכאשר מופיע לפניהם זוג הזקוק לשירות שכזה, ממליצים על חבר רפורמי שיערוך בשמחה את ה"טקס" על כל פרטיו ודקדוקיו.

מידי שנה נערכות ועידות משותפות לשתי התנועות הצועדות יד ביד בהבדל אחד: התנועה הקונסרבטיבית מפגרת אחרי אחותה הרפורמית בכמה שנים. היא נראית כפי שאחותה נראתה לפני כמה שנים, ובעוד כמה שנים תראה כפי שהתנועה הרפורמית נראית כיום. כך הטיח "רבאי" אלכסנדר שינדלר, מנהיגה לשעבר של התנועה הרפורמית, בפני חבריו הקונסרבטיביים: באחת הוועידות התפתח ויכוח על הלגיטימיות היהודית שאשה תוכל לכהן כרבנית. הקונסרבטיבים נאבקו בלהט נגד תופעה זו. אמר להם שינדלר: "עד שאתם מנסים להחזיר את תנועתי לעבר, קדמו נא את תנועתכם לעתיד, הרי ממילא אתם נראים היום כמו שאנחנו נראנו לפני עשר שנים, ובעוד עשר שנים תראו כפי שאנו נראים היום". "רבאי" שינדלר טעה רק בדבר אחד: חמש שנים בלבד עברו עד שה"רבאית" הקונסרבטיבית הראשונה "הוסמכה"… התנועה הזאת מתעדכנת אפוא והולכת, צועדת היא באון ובעקביות בעקבות אחותה הרפורמית.

התנועה הקונסרבטיבית מכילה קשת רחבה מאד של "רבאיים", החל מאלה שהם לגמרי כמו הרפורמים וכלה בכאלה שמקיימים כמה מצוות. לכן בוויכוח עת יואשמו כי אינם מקפידים על פרט זה או אחר מן המצוות את אותו "רבאיי" שנוהג להקפיד על הפרט הנידון, וכך גדל הבילבול. אך כבר אמר מנהיג הקונסרבטיבים בארץ כי לדידו המושג `הלכה` הינו מלשון: ללכת, ללכת עם הזמן, להתקדם ולשנות...

זוהי דוגמא קלאסית לדמגוגיה. הרי מושג `הלכה` לא מופיע בתורה. זה מושג שטבעו חכמים והם שטבעו אותובמשמעות מסוימת. אם הוא לא מקבל את המשמעות שחכמים טבעו אז למה הוא משתמש בביטוי? הרי החכמים בכל מקום בגמרא שמופיע המושג `הלכה`, "הלכה כרב", "הלכה כשמואל", משמעות הביטוי הפוכה, יש ללכת כמו זה, לא שההלכה הולכת עם הזמן. יש להוליך את הזמן לפי ההלכה, לפי הדין לפי הפסק. `הלכה` זה מילה נרדפת לדין ולפסק. איך אפשר לשבש מושג שיש לו משמעות מקובלת על-ידי משחק צלילים סמנטי שכזה? אך זו דרכם.

שאלתי פעם "רבאיי" אחד, (אינני זוכר אם היה זה "רבאיי" רפורמי או קונסרבטיבי) אמרתי לו: צום יום כיפור מיושן בעיניכם, שמירת שבת כהלכתה וכלשונה מיושנת, סדור התפילה מיושן, למה התואר "רב" אינו מיושן? למה כה חביב עליכם תואר זה? אלא שדרך סממנים חיצוניים כאלה מושכים הם את עיני הציבור ומטעים אותו. בכמה מקומות בארה"ב, חוגגים "רבאים" רפורמיים את חג החנוכה עם מנורה ועץ אשוח. בארץ הם יופיעו עם כיפות והם ידברו על "מרן הבית יוסף" כמו שאמר "רבאיי" רפורמי בעימות טלוזיוני, אמרתי לו: במה הוא מרנך? - וכי אתה הולך לפי הלכותיו? אמר לי: לא, אנחנו מתייחסים לספרו כאל ספר הצעות, אמרתי לו: "למה לא כאל ספר תפריטים?" ספר הצעות??? היכן כתוב שזה ספר הצעות, למה אתה בכלל מתייחס?

ברעיון לסופר והעיתונאי שי הורוביץ התראינה "רבאית" אחת, והרעיון מופיע בחוברת שהוציא ארגון `מנוף` אודות הרפורמים, והופיע באחד העיתונים בארץ בעבר. המרואיינת הינה ה"רבאית" הראשונה בארץ. התקשרנו לביתה של ה"רבאית" וענתה בתה הקטנה, "אמא לא בבית ...הרב הלכה לסרטים". רק למחרת בערב שוחחנו איתה שוב, ה"רב" הזאת היתה הנציגה המיועדת מטעם `מרץ` למועצה הדתית בירושלים ולה, כמובן מאליו, מבטא אמריקני כבד. להלן פרוט השיחה:

- מה יכול אדם בעל נפש למצוא בדת הרפורמית מבחינה דתית?
- אני יכולה להתפלל ביחד עם כל המשפחה, נוסח התפילה פונה לאדם המודרני עם קטעי ספרות ושירה.
- אני מבין שאין לכם קו אדום, אין גבול, ובעצם תחת מסווה הדת, מבטלים אתם את כל הדת עצמה.
- אנחנו מתאימים את היהדות לציביליזציה, אנו עורכים שינויים אך לא כופים שום אורח חיים אלא מחייבים לימוד תורה וקיום מצוות.
- איזה מצוות? - שבת? כשרות? הרי הכל אתם מבטלים, היכן הקו האדום?
- זה קשה להגיד. קו אדום מבחינתי זה אחדות `הקל`, אך אצלנו בתנועה יש כל מיני דעות.
- אולי זה כהגדרתו של הרב משה שרר, ממנהיגי יהדות ארה"ב התורנית, יהדות עשה זאת בעצמך?
- לא.
- למה לא? הנה כשרות. כתוב בתורה דברים מפורשים ואני קורא בעיתון על "רב" רפורמי שאוכל שרימפס!
- כל אחד מבין את הכשרות בצורה אחרת, אנחנו לא מבטלים את השבת, את החגים, את התפילות, את המצוות, את החגים, ואת המצוות שבין אדם לחברו.
- מה אתם כן מבטלים?
- כשרות, טהרת המשפחה, הוצאנו מן הסידורים את ההתייחסות לבנין בית המקדש, כאן יש בעיה.
- איזה מצוות את מקיימת?
- אני מניחה תפילין כשאני מתפללת שחרית, זה לא כל בקר, אני נוסעת למה שנקרא `צרכי שבת` לבית הכנסת שרחוק מהבית שלי.
- איך מתייחסים אליך חילוניים?
- יש הרבה שמרגישים שיש בין משהו לא אוטנטי".
- והודאת בעל דין כמאה עדים ויותר….

הפלורליזם והקונסנזוס (ע` מאמר "הנורמה הקונסנזוס והאנך" בסוף הספר)

ומה עם פלורליזם ביהדות? הרי במהלך ההסטוריה נוצרו גוונים רבים בעבודת האלוקים. יש חסידויות שונות, יש תלמידי הגאון מוילנא ויש תלמידי החתם סופר, יש אשכנזים, יש ספרדים, ויש תימנים ועוד. כולם נחשבים בעיני כולם לגיטימיים מבחינה יהודית. מדוע אם כך הם שואלים לא תחשבנה התנועות הקונסרבטיבית והרפורמית כעוד זרם ביהדות? מה נענה על זה?

ובכלל, המושג פלורליזם הפך להיות לערך בפני עצמו, ערך מכובד בעידננו, כה מכובד עד כי אין זה תרבותי להתנגד לו מי שיתנגד לפלורליזם יחשב כאדם חשוך ופרימיטיבי, שונא קידמה, החי בימי הביניים - כמיטב כללי הריטוריקה המפורסמת בה משתמשים כשבאים להלך אימים על מי שלא הולך בתלם.

תשובה ראשונה היא שזרם חייב ליצור תזה. לא יתכן שזרם יהיה בנוי כולו על אנטי תזה. כל אותם גווני יהדות יצרו תזות של עבודת השם ייחודית לכל אחת מהן. יש את עבודת השם שתנועת החסידות הדגישה, יש את עבודת האלוקים שהגאון מוילנא הדגיש וכן הלאה. לתנועות הללו אין תזה! אין להם חידושים בעבודת האלוקים, יש להם רק ביטולים. הם אינם מקבלים חלק זה של התורה, וחלק זה או אחר של תקנות חכמים. לעומת זאת מאמצים הם הנהגות של העולם המודרני כמו גם כמה טקסים ששאלו מהנוצרים. אין בהם איפה כל חדש והם אינם ראוייםלהיקרא "זרם".

נקודה נוספת היא השימוש בסיסמאות בלי לתת את הדעת על תכניהן כמו למשל פלורליזם. פלורליזם אין משמעותו שכל מה שיעלה על דעתו של כל אחד הופך להיות לגיטימי. מה דעתנו תהיה שלתנועת הצמחונים תוגש בקשה לקבל אדם שנוהג לאכול פעמיים בשבוע בשר בקר? ישאלו אותו במה אתה צמחוני? - יאמר: אני צמחוני שאוכל בשר בקר, מה אתם לא פלורליסטים? - יש גם סוג כזה של צמחונים שאוכלים בשר בקר. יאמרו לואדוני לא כל מה שעולה על דעתו של כל אחד יהפוך לשיטה בתוך הפלורליזם. מדוע? פלורליזם משמעותו מקבילתניות - כלומר דעות המקבילות זו לזו הן לגטימיות באותה מידה בנושא מסויים. המושג הזה שלעצמו יש בו הגיון אם באמת הדעות השונות עוסקות באותו נושא עצמו.

איש לא יאמר שציד צבאים, יצירה מוסיקלית, וחימוש מסוקים כולם קשורים לאותה הגדרה. שהרי אנו פלורליסטים, ללא קונצנזוס, המכנה המשותף, אין כל מקום לדבר על פלורליזם. הקונצנזוס חייב לכלול בהסכמה מלאה את כל המרכיבים היסודיים של הנושא הנדון. לאחר שקונצנזוס זה נוסד, יכולות לצמוח ממנו דעות מקבילות, ואם כולן מתכוונות לשם שמים ונאמרו לפי הכללים הקבועים מראש בלא לסתור שום עיקר מעיקריהאמונה יאמר עליהן "אלו ואלו דברי אלוקים חיים".

כולם מדברים פלורליזם ואולם לא תמיד ברור על מה מדובר, לא תמיד ברור כי אפילו אלה המדברים אודותיו יודעים על מה הם מדברים.

משמעותו המילולית של המושג "פלורליזם" מקורה במושג האנגלי: PLURAL (פלורל) שמשמעותו: ריבוי. הוה אומר: ריבוי דעות. משמעותו הפילוסופית של המושג דורשת עיון מעמיק מעט יותר. 
בעימות שהתקיים בפני סטודנטים להוראה בה נכחו ראבייי רפורמי, ראביי קונסרבטיבי, נציג ה"תנועה ליהדות חילונית הומניסטית" והוגה דעות חרדי. באותו דיון השתתף פרופ` לפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה. הרפורמי,הקונסרבטיבי, ואיש ה"תנועה ליהדות חילונית הומניסטית" דיברו גבוהה גבוהה בשם הפלורליזם, בשמו ניסו הם לטעון כי כל השקפה שתאמר על-ידי אי מי בנושא יהדות הינה השקפה יהודית לגיטימית, ויהא הקשר שלה להיסטוריה היהודית או למחשבת ישראל הקלסית אשר יהיה, יכולה היא להחשב כיהדות...

אחר זמן ניכר, בו כל הנ"ל גרסו ושנו ושילשו פלורליזם פלורליזם, משל מדובר היה באיזושהי מנטרה או מילת קסם פקעה סבלנותו של האחראי על הדיון. הפרופ` הנכבד שתפקידו היה להשגיח על רמתו האקדמית של הדיון נטל את רשות הדבור ואמר: "רבותי אתם מחליפים רלטביזם בפלורליזם, אתם מנסים לטעון בשם הפלורליזם כי כל מה שייאמר, כל מה שיעלה על לב כל אחד, הופך להיות לגיטימי בחסות ה"פלורליזם" ולא היא! זהו רלטביזם, לאמור: יחסותיות, רק פילוסופיה זו מאפשרת לכל דבר להאמר ללא הבדל, שכן כל אחד יאמר את שעולה על לבו, לעומת זאת הפילוסופיה אודותיה אתם מדברים כלומר: הפלורליזם חייב לצמוח על יסוד קונסזוס מוסכם וכלהעקרונות החשובים חייבים להיכלל בתוכו, כלומר: רק אם יוצאים לדרך מתוך הסכמה על הבסיס מכאן ואילך ניתן לדבר על פלורליזם. והרי כה הגיוני הדבר, הן כשמדברים על פלורליזם, עוסקים בפלורליזם אודות נושא מסוים, במקרה שלנו - פלורליזם בנושאי יהדות, אם אין הסכמה על הגדרת המושג יהדות ומרכיביו על מה סובב הפלורליזם? 

אל ינסה אי מי להציג את עצמו כדוגל בפלורליזם במידה ולא אימץ לעצמו עיקרון זה. ועדיין יהיה צורך לברר מה חייב להיות בתחום בקונסזוס, לאמור: מי יקבע מה חשוב דיו כדי להכלל בו ומה אינו כה עקרוני כך שיוכל להיוותר מחוצה לו... 

על-פי הגדרה זו אין התנועות הרפורמיות והקונסרבטיביות תנועות הדוגלות באמת בפלורליזם, שכן לשיטתן הכלפתוח לויכוח כולל העקרונות היסודיים ביותר, אדם יכול לעשות ככל העולה על רוחו ועדיין לראות עצמו כיהודי ואת התנהגותו כלגיטימית. 

אם רוצים לעסוק בפלורליזם ביהדות יש קודם כל להגדיר מהי יהדות? ומהם מרכיביה ההכרחיים שבהעדר אחדמהם אין עוד יהדות. רק אחרי הבהרת האלמנטים האלה, יש מקום לדבר על פלורליזם. 
כיון שעלינו להגדיר את המאפיינים האלמנטריים בהגדרת המושג יהדות, עלינו להגדיר תחילה מהי הגדרה. 

אם יאמר אדם שהגדרת שולחן היא: `רהיט העשוי מעץ`, ההגדיר את השלחן? האם העובדה שהשולחן שעליו אני כותב עכשיו אכן עשוי מעץ, הופכת את ה`עציות` לחלק מהגדרת השולחן? ברור שלא. ומדוע? המושג הגדרה נגזר מלשון "גדר". גדר עושה שתי פעולות: מפרידה ומאחדת. מפרידה היא את המוגדרים מכל השאר, ומאחדת את כל האמורים להיות כלולים בהגדרה תחת קורת גג אחת. כל הגדרה שאיננה עונה על שניהקריטריונים הללו, אם אינה מפרידה מאפיינת או אינה כוללת את כל השייכים - אינה בכלל הגדרה. ומכיוון שיש הרבה מאד רהיטים נוספים העשויים מעץ, ומכיוון שלא כל השולחנות עשויים מעץ, הרי ה`עציות` בשולחן זה איננה חלק מהגדרתו.
אתה שואל במה מתבטאת יהדותך, אתה ה"רבאיי" הרפורמי? הרי כבר שמענו את ה"רבאית" הרפורמית הראשונה בישראל, שאין אצלם כל קו אדום מחייב מלבד יחוד `הא-ל`. (להלן נראה שהרבה מה"רבאים" הרפורמים לא מקבלים גם את זה - כפי שהיא אמרה: "יש אצלנו דעות שונות"… אך בייחוד `הא-ל` גם המוסלמים מאמינים כך שזה לא מאפיין את היהדות. יאמרו: "מצוות שבין אדם לחברו", האמנם כן? אם לא מאמינים במעמד הר סיני, מתי הצטוו על בין אדם לחברו? אלא שאין כוונתם באמת ל"מצוות" שבין אדם לחברו, הכוונה היא על התנהגויות מסוימות במערכת היחסים שבין אדם לחברו. אדם בא ואומר היהדות שלי מתבטאת בטוב לבי, באהבת האדם שבי, באהבת ארצנו, ובאהבת ארץ ישראל. אבל גם האמריקאי אומר שהוא אוהב אדם, גם בניו-זילנד אומרים שאוהבים את המולדת, גם הפלשתינאים אומרים שהם אוהבים את ארץ-ישראל, וגם הדרוזים והצ`רקסים אוהבים את מדינת ישראל. האם זה הופך אותם ליהודים?

מכיון שכל אותם אלמנטים אינם מאפיינים רק את היהדות, הם לא חלק מהגדרת היהדות. ממילא בהפכם את היהדות למערכת פולקלוריסטית אוניברסלית אין בין "יהדות" מלאכותית זו שלהם לבין מערכות הפולקלור של עמים אחרים ולא כלום. לכן בקלות שכזו מוכנים להתאחד עם בני עמים אחרים, כי אין שום דבר שמבדיל. התנועות האלה הפקיעו מעצמן את הזכות האינטלקטואלית לכנות את תנועותיהן בתואר "יהדות". הרי בעצם העובדה שבקלות שכזו ממליצים הם על נשואי תערובת, או אפילו על מה שהם מכנים "גיור" לצורך נישואין, הרישני בני זוג לא יוכלו לחיות ביחד אם החלק המרכזי ביותר של חייהם שונה זה מזה. וממילא, אם באמת היהדות היתה תופסת מקום חשוב כלשהו בליבם של מאמיני הרפורמה או הקונסרבטיביות, איך היה עולה בדעתם נשואי תערובת? - אלא שזאת היא רמת היהדות שלהם, משהו פולקלוריסטי מִשְנִי וחסר חשיבות לחיים, ולכן העובדה שבני הזוג מקורם בדתות שונות אינה מהוה אבן נגף - לדעת הרבאיים הללו - ל"נשואין" מוצלחים…

למעלה מזה, גם אם יצביע אדם על ענין יחודי לו ולקבוצתו, לא יהפוך הדבר למאפיין "יהודי" רק בגלל שאנשי הקבוצה יהודים. יש צורך באלמנט נוסף הלוא הוא המבט ההיסטורי. נתאר לעצמנו שאדם יוצר שעונים ועל כל אחד מהם הטביע את השם "סייקו" וכך מנסה הוא למכרם בשוק במחיר זול לאין שעור יותר ממחירו של שעון סייקו מקורי. מקץ כמה שבועות יקבל מיודענו הזמנה למשפט שם יואשם בגניבת זכויות ובשמוש ללא היתר בשמה של חברת סייקו. אם איכותם של שעוניו ירודה, הוא עלול גם להתבע על הוצאת שם רע לחברה. הלה אינו לוקחעורך-דין, יודע הוא את אשר לפניו, כשיעמוד לפני בית-המשפט הוא יענה רק טעון אחד: `אני מאד מחבב את חברת סייקו היפאנית ואת מוצריה. זה סייקו שלהם ולי יש את סייקו שלי`, כל אחד והסייקו שלו. מיודענו יפסיד במשפט ולו רק בגלל סיבה אחת - השם כבר תפוס. חברת סייקו היתה קודם, ואיש לא רשאי לעשות שמוש בשם כרצונו...

האם המושג "יהודי" חשוב פחות מכל מותג מסחרי מטופש? האם יעלה על הדעת שכל אחד יוכל לעשות במושג "יהדות" כראות עיניו? האין כללים ברורים מה הם מאפייני היהדות? וכאן מגיע השקר הגדול שהם זורקים לחלל העולם, הם יאמרו: `מה, וכי היהודים היו נראים תמיד כמו האורתודוכסים? וכי לפני 500 שנה לבשו את הבגדים האלו? וכי לפני 1000 שנה דברו אידיש?` והם מתעלמים לחלוטין שלא על זה אנו מדברים. אנו מדברים על הבסיס, על הקונצנזוס, על המכנה המשותף שקישר את כל מי שההין לקרא לאמונתו בשם יהדות ולאורך חייו כאורח חיים יהודי במהלך כל ההסטוריה בכל תפוצות ישראל. 

מה הוא המכנה המשותף בכל הגלויות, בכל המקומות, בכל תפוצות ישראל לאורך כל ההסטוריה? שלשה עשרעקרי האמונה ובתוכם: תורה משמים, שכר ועונש, תורה שבכתב, תורה שבעל- פה עד השולחן ערוך, כמתחייב. אחד משלשה עשר עקרי האמונה אומר: אני מאמין באמונה שלמה שהתורה הזו לא תהא מוחלפת ולא תהא תורה אחרת מאת הבורא יתברך שמו. זה חלק מהקונצנזוס שהוסכם היסטורית ע"י כולם ובלעדיו אין לא קיים המושג "יהדות". אנו חוזרים ומדגישים שאין אנו מתכוונים שמי שלא מאמין חדל להיות יהודי, כפי שהרפורמים מנסים כל הזמן לטעון, כפי שאהוד ברק גם התבדה להאמין או לא להאמי,ן אלא להשתמש. אנו מדברים על יהדות, אנימאמין באמונה שלמה שהתורה הזו לא תהא מוחלפת בתורה אחרת מאת הבורא יתברך שמו. למחוק את עיקרי היהדות, ליצור צורה חדשה ליהדות סותר את העקרון של התורה הזו לא תהא מוחלפת.

את כל זה תנועות אלו עושות בשם "הפלורליזם הקדוש"! כשהמושג פלורליזם עצמו איננו מתאים לכך? אין זה פלורליזם אלא רלטביזם. רלטביזם זה יחסיותיות במסגרת פילוסופיה זו כל מה שכל אחד יגיד הוא לגיטימי. אבל לא רק עיקר זה אינו מקובל על הרפורמים. הם אינם מקבלים את רוב עקרי האמונה, בחלק מהם אינם מכירים כחלק משיטתם, כמו תורה משמים, שכר ועונש, תחית המתים. ואילו באותם עקרי האמונה העוסקים באלוקים הם אינם מחייבים את מאמיניהם להאמין.

הגיע הזמן שנמסור כמה נתונים סטטיסטיים. הנתונים דלהלן הינם תוצאות מחקר שנעשה על ידי שני מתמתיקאים וכלכלנים גורדון והורוביץ, ממצאיהם התפרסמו בעיתון "ג`ואיש אובזרבר" ו "ג`ואיש ספקטטור":

53% מהרפורמים נשאים לבני זוג לא יהודים.
20% מה"רבאים" הרפורמים שהוכתרו בין 1968 ל-1974 מצהירים שהם אינם מאמינים באלוקים - שהםאתאיסטים.
60% מהרפורמים חוגגים את חג המולד.
80% מהרפורמים לא ערכו לבניהם חגיגת בר מצוה.
40% אינם אוכלים מצות בפסח.
44% אינם עורכים סדר ליל פסח.

אין צורך במילה נוספת, שני הנתונים האלה: 53% נישואי תערובת אצל הרפורמים כלומר - רוב הנישואים הם נשואי תערובת. והעובדה ש20%- מה"רבאים" הרפורמים מצהירים שאינם מאמינים באלוקים - אומרים הכל...

"בניו יורק טיימס" ב-15.1.79 נמסר ש-300 מהרבנים הרפורמים עורכים נשואי תערובת, 157 מהם מודים בכך בגלוי, 16% עורכים את זה בכנסיה עצמה. 

כאמור, 20% מה"רבאים" הרפורמים ש"הוסמכו" אחרי 1967 אינם מאמינים באלוקים כלל, 76% מאמינים באלוקים לפי "הגדרה אישית" שלהם בלבד, ורק 10% מאמינים באלוקים לפי התפיסה המקובלת, המסורתית. הנתונים הללו התפרסמו ב 9.2.73 כלומר מדובר על "רבאים" רפורמים שהוסמכו בין 1967 לבין 1973. מאז המצב רק החמיר. המחקר נערך על-ידי תאודור לן, ונקרא "הרב בבית הכנסת בתנועה הרפורמית". 

אהרון בכר כותב בעיתון "דבר" (9.2.73) כותב: "כשאתה רואה קהל יהודי נוהר אל בית תפילה רפורמי בדרך לטקס הדלקת נרות חנוכה וחולף על פני שני עצי אשוח המוצבים בכניסה הדברים מתבהרים לך כמו מעצמם. היהדות הזאת היא לא זה ולא זה, זאת זכותם. השאלה היא האם ניתנה להם הזכות להשפיע על ההלכה היהודית או להסתופף בצילה?"

לא נוסיף נתונים נוספים, רק נאמר שאחוז נשואי התערובת אצל הקהילה הקונסרבטיבית מגיעה ל-37%. כך, כפי שאמרנו, מדובר במערכת המפגרת במעט אחרי התנועה הרפורמית. אלא שכאן אחיזת העיניים עלולה להיות יותר גדולה. עלינו לזכור כי העובדה שאצל הקונסרבטיבים נשואי התערובת פחותים מעט מאצל אחיהם הרפורמים אינה בגלל דתיותם המרובה, אלא בגלל שהחברים בקהילה קרובים מלכתחילה מעט יותר ליהדות.

לאור כל הדברים שנאמרו עכשיו ברור איזו מן יהדות היא, אם 20% מן הרבנים מכריזים שאינם מאמינים כלל באלוקים, הכרזה זו אינה מונעת מהם להחשב כ"רבאים" מן המניין בתנועתם… חברי בארגון `מנוף` הוציאו חוברת אודות מעללי הרפורמים וקראוה: "הרפורמה בדרך לנצרות חדשה", שאלתי אותם: רבותי , באיזה סעיף בשולחן ערוך מצאתם היתר לפגוע כה קשות במאות מיליוני נוצרים ברחבי העולם? איך אפשר להשוות? הרי ה"דת" הרפורמית רחוקה מהיהדות לאין שיעור יותר מהנצרות, הנצרות מאמינה באלוקים, הנצרות מאמינה בתורהמשמים, במעמד הר סיני. כפי שאמרנו רוב ה"רבאים" הרפורמים אינם מאמינים באלוקים. זאת ועוד, הנצרות לא מנסה לטעון: "גם אנו יהדות", מה שהרפורמה מנסה לומר, ולתקוע ציפרניה גם כאן, בחומת ארץ ישראל שנבנתה בעמל והיא עדינה ושבירה כל כך.

למעשה הרפורמה אינה דת כלל אלא קבוצת אנשים שחברו יחד למטרות סוציואקונומיות, פולקלוריסטיות שכן היכן מצינו דת שאין בה לא מצוות ולא צורך להאמין אמונה כלשהי באלוקים?!

שאלה: ומה בדבר הגיור הרפורמי והקונסרבטיבי?
תשובה: הגיור הרפורמי והקונסרבטיבי, הינו גיור מעולה!! הרי מי קובע מי יהפוך להיות מוסלמי, לא הקאדי? מי קובע מי יהפוך להיות נוצרי - לא הכומר? ובכן מי יקבע איך אדם נהיה רפורמי? - המנהיג הרפורמי. ומי יקבע איך אדם נהיה קונסרבטיבי? - המנהיג הקונסרבטיבי. מה זה קשור ליהדות? על ידי "גיור רפורמי" או "גיור קונסרבטיבי" יכול אדם להפוך להיות חבר בדת הרפורמית או הקונסרבטיבית, לעולם לא להיות יהודי… שכן כאמור אין כל קשר בין הקבוצות האלה לבין היהדות. 

צריך להבין זאת. בספר "עריסת הבמבוק", פרופסור אלן שורצבאום - סוציולוג, מתאר את החויות שהוא עבר ברצונו לגייר את ילדתו אותה אימץ בסין. לשם כך הוא ברר את השיטות בזרמים השונים, הוא נפגש עם "רבאי" קונסרבטיבי וכך הוא מתאר את החויה: 

"חזרתי על ספורה של בתי כיצד היא הגיעה אלינו ועל רצוננו לגיירה, הרבי הזה השיב: זה באמת מרתק, תמיד התענינתי בהיסטוריה הסינית, 

- אכן, כבוד הרבי, אמרתי, קראתי מעט על ההסטוריה הסינית, הנושא מאד מעניין. אך אנו באנו לדבר על גיור, 
- אה כן, הוא אמר, אוכל להכין ללא קושי את המסמכים. 
- ברברה, אשתי נראתה נבוכה: האם אין הגיור כולל טבילה במקוה?
- ובכן אם זה רצונכם, נוכל לערוך את הסידורים המתאימים כדי להשתמש לצורך זה בבריכת השחיה של מרכז הקהילה היהודית. על פי הבעת פניה של ברברה יכולתי לראות שהיא המומה כמוני, האם דבר זה נחשב כמקובל? 
- יש דעות המאשרות שמוש בבריכת שחיה. שמעתם? כאשר תהיו מוכנים לכך אין עליכם אלא להתקשרלמזכירתי, ברשותה הטופס הסטנדרטי עליכם למלא, אם תתנו לה את הפרטים אוכל להכין את המסמכים. בודאי שהנכם מבינים שכל זה כרוך בתשלום, תשלום סמלי בלבד עבור השירות. אמנם הבנו, 
- תודה לך רבי, האם עלינו להבין שגיורה של בתנו ענין פשוט של מילוי מספר טפסים על ידך? 
- כן, כפי שאמרתי עליכם לספר תחילה מספר פרטים אישיים כגון שמותיכם העבריים ושמות של אבותיכם. אך העניין אינו מסובך כלל, חוששני שמצפה לי בשעה זו פגישה נוספת, אשמח מאד אם בעתיד הקרוב תהיה לנו הזדמנות להפגש שנית ולשוחח באופן מעמיק על התרשמותכם וחויותיכם מתרבות סין, אני מאחל לכם הצלחה, ברוכים הבאים לקהילתנו. 

פרופסור שורצבאום ההמום אמר לאשתו: "את יודעת, יותר מכל מטריד אותי שהרבי תאר את הגיור כפעולה כה פשוטה, כמעט כמו מעבר דרך דלת פתוחה, גישתו היתה כה אדישה ושטחית, הרי השגת אזרחות אמריקאית היא מסובכת יותר, ושבוע שעבר התקשרתי למשרד ההגירה והאזרחות כדי לברר מה עלינו לעשות, אמרו שראשית יש תקופת המתנה של שלש שנים, אח"כ עלינו להציג מסמכים אחדים המתיחסים לאזרחות שלנו, יש סדורים שונים, יש טקס השבעה, לפי הרבי הזה אין צורך בכל השלבים הללו בכל תהליכי הגיור, ואם זה באמת כל כך לא רציני, אולי באמת לא צריך גיור".

בעקבות האכזבה מה"רבאי" הקונסרבטיבי, הלכו לרבי קלאן מנהיגה הרוחני של הקהילה הפרוגרסיביתהרפורמית.

"…בודאי שאהיה מוכן לדון בגיורה של בתך, אנחנו כעת בעיצומה של מגבית לשם הקמת מבנה עבור קהלתנו, ועד שלא יהיה לנו בנין משלנו משתמשים אנו בבנין הכנסיה בשדרות פורסט, האם אתה רוצה לפגוש אותי שם?"

הם הלכו לכנסיה, מקום מאד מענין לדבר בו על גיור - בכנסיה, 
- "בא ונעשה את הטקס בלווי שקופיות מסין וקטעי מוסיקה מתאימים". "רבאי קליין, שאלתי, האם נחוצה טבילה במקוה?" - "אה, אני מעולם לא עמדתי על דרישה זו, יש גם בעיה טכנית. "אמור לי, התגריתי בו, כיצד יוכלושקופיות על סין וקטעים מוסיקאלים להוביל למעורבות ביהדות?" "יהדות, אמר הרבי, ברוב חשיבות מחייבת פעילות אינטלקטואלית ולא פעולות מכניות וטקסים עתיקים המבטאים שמירת אמונים הנעשים כמצוות אנשים מלומדה. גישתנו מאפשרת לכם למזג ישן עם חדש חויות הווה עם זכרונות הסטורים".

כך זה היה לפני כ-20- שנה, היום אפשר לעשות את זה בפקס או באינטרנט, וגם בזאת אין צורך, די לומר שהוא מעוניין להצטרף לעם היהודי. אפשר לעשות את זה ע"י שחבר מביא חבר, כמו במועדון קינג דויד, אתה יכול להכנס בשדה התעופה עם אדם נוסף בתנאי שאתה חבר, כמו במועדון דיינרס. ולמעשה אם אחד מבני הזוג נשויבנשואים כלשהם, גם נשואים אזרחיים, הוא יהודי, השני נהיה אוטומטית יהודי. כלום אין בכל זה בזיון לאומי? הרי יותר קל להיות יהודי מאשר אזרח של קונגו, מה המשמעות של גיור כזה? אז יש מקומות שיש קורסים לגיור, יש מקומות שמחייבים יותר, יש מקומות שמחייבים פחות, רבי זה לא מכיר בגיור של רבי זה וכו` וכו`. מה קורה פה? ההסבר המעמיק הוא כזה: כדי שאדם יהיה מוסלמי, צריך להכנס למסגד וללבוש את הטורבן והוא נהיה מוסלמי. כדי שאדם יהיה נוצרי גם לצורך זה לא יערימו עליו קשיים.

כאמור לעיל יכול אדם להפוך לנוצרי בטכס קצר ביותר, אך לעולם צרפתי לא יהיה בן העם האנגלי. אם אדם רוצה לקבל אזרחות של מדינה הוא צריך לעבור תהליכים קשים מאד, כמו שהאזרחים שנמצאים בארה"ב יודעים אותם. לעומת זאת יהדות זאת דת ולאום ביחד, וממילא גם אזרחות של ארץ ישראל ברגע שאדם הופך לבן הדת היהודית הופך הוא גם לבן הלאום היהודי ונהיה אזרח של ארץ ישראל. 

ואולם לשיטתם, איך יתכן שידרשו מתן אזרחות ישראלית לאלה שהתקבלו ל"דת" הרפורמית על ידי מה שהם מכנים "גיור"? הן בכל מקום בעולם הדבר כרוך בתהליך ארוך? והרי הרפורמים בעצמם הצהירו שיהדות זה רק דת ולא לאום, "הוי אדם בצאתך ויהודי באוהלך" ולכן מסתפקים הם בטכסים קצרים ומהירים כמו שדורשות הדתות האחרות (ואף פחות…). מזווית ראיה זו כמובן שאין מה לדבר על אזרחות אוטומטית של ארץ ישראל לכל מי שעבר גיור רפורמי בפרט ולכל מי שמאמין בדת הרפורמית בכלל.

גם ביניהם לבין עצמם יש גישות שונות בדבר, "רבאי" רפורמי שמגייר בטקס, לא מכיר בגיור בפקס, ו"רבאי" רפורמי שמגייר רק אחרי קורס לא מכיר בגיור של טקס בלבד. "ראבי" קונסרבטיבי לא מכיר בגיור הרפורמי, לעומת זאת כולם כאחד מכירים בגיור האורתודוכסי, אשר על כן כלום אין זה הגיוני שחוקי המדינה יאמצו את המכנה המשותף הרחב ויכירו בגיור האורטודוכסי בלבד?
דומה הדבר לתפילה בכותל המערבי, אף אחד לא אומר להם איך להתפלל בבתים שהם הקימו לפולחניהם. אך כשהם באים ודורשים הכותל המערבי הוא של כלם אנחנו גם רוצים להתפלל שם לפי אמונתנו, זאת אחיזת עיניים. זאת משום שהאורתודוכסים הממלאים תמיד את רחבת הכותל המערבי לא יכולים להתפלל במקום במידה ויש שם תערובת של נשים וגברים. לעומת זאת הרפורמים לא חייבים להתפלל בתערובת. הרי אין שום הלכהרפורמית המחייבת להתפלל דוקא בתערובת. ממילא, המכנה המשותף שכולם יכולים לחיות איתו הוא לא להתפלל בתערובת, כי כך כולם יכולים להתפלל. לעומת זאת אם ינהיגו פינה לתפילה בתערובת, זה יגרום לכך שאחרים לא יוכלו להתפלל במקום. והרי רואים בכותל המערבי שישנם עדות שונות ומנהגים שונים ואף אחד לא מפריע, משום שאף אחד לא יכול לומר שמפריע לו שמישהו בצד מתפלל לפי מנהג אחר, אך שומרי המצוות אינם יכולים להתפלל אם יש תערובת נשים וגברים בסביבה.

מה להם ולמדינת ישראל?

כיוון שלרפורמים ולקונסרבטיבים אין קהל יעד טבעי במדינת ישראל, הם נדחקים לכאן באופן מלאכותי תוך כדי שמתשמשים הם בשירותיהן של מפלגות אנטידתיות כמו מר"ץ ושינוי, עולה השאלה מאליה, מה הם מחפשים כאן?

מתברר שהרפורמים וגם הקונסרבטיבים משקיעים מאמצים רבים וכספים רבים דוקא במדינת ישראל, גליונות הז`ורנאלים שלהם מלאים קריאה לצבור לתרום עבור מאמצי החדירה במדינת ישראל, מה פשר התשוקה הזו?

התשובה היא: בראיון שצוטט לעיל הודתה ה"רבאית" הרפורמית כי הצבור רואה בהם "משהו לא אוטנטי" ואכן משוועים הם לקורטוב של הכרה. בעוד ששומרי המצוות שכל סדר יומם ואורח חייהם מוקף בסימנים דתיים, ניכרים בלבושם בחינוכם בבתי הספר שלהם ועל כל צעד ושעל, אינם זקוקים להכרה חיצונית תחוקתית ביהדותם על ידי המדינה. לעומתם, הרפורמים והקונסרבטיבים אינם שונים במאומה מהגוי הממוצע ממילא משוועים הם להכרה. לפני מלחמת העולם הראשונה, היו המדינות בארופה מדינות דתיות ושומה היה על כל אדם להשתייך לדת מסוימת, בגרמניה הוכרה התנועה הרפורמית על ידי הממשלה כמייצגת רשמית של היהדות, וכך גם באוסטרו-הונגריה, כיום רוב המדינות העולם, כולל ארה"ב, אינן מדינות דתיות, אין קשר בין דת ומדינה. וממילא אינן בנות-סמכא לתת או לא לתת הכרה לקבוצה דתית זו או אחרת. לעומת זאת, מדינת ישראל מקיימת זיקה בין דת ומדינה, רק כאן יכולים הם לזכות להכרה. אם כאן הם יקבלו הכרה יהיה זה עבורם הישג תעמולתי ממדרגה ראשונה. 
לאור זאת ברור כי הקשר בין הרפורמים לבין מר"ץ הוא קשר לא קדוש. מרץ רוצים באמת ובתמים להפריד דת ממדינה, והרפורמים חייבים שיהיה קשר בין דת ומדינה, ביום שבו יפרידו בין דת ומדינה לא יהיה להם יותר מה לחפש פה כי לא יהיה מי שיתן להם פה הכרה. והרי קהל אין להם פה מאחוריהם, הישראלי הוא ישר, הוא איננו סובל זיוף, הוא איננו סובל הצגות. אם אתה שומר מצוות - שמור, אם אתה אינך שומר מצוות - אל תשמור, אך אם בית כנסת אז שיהיה בית כנסת. הוא לא רוצה משהו שלא כאן ולא כאן.

בעקבות לחצים פוליטיים ומשפטיים הקימה ממשלתה של מדינת ישראל ועדה ובראשה שר - יעקב נאמן - לדון בדרכים לגשר על המחלוקות בשאלת הגיור. הועלה רעיון שעל פניו נראה משונה - הגיור יהיה אורטודוכסי בלבד אבל באולפנים בהם ילמדו המעוניינים בגיור יהיו שותפים גם הרפורמים והקונסרבטיבים, וכי יש דבר שהרפורמים דורשים והאורתודוכסים לא דורשים? על מה יתנו להם להרצות? על תרבות סין? אלא מה, נפתח להם אולפנים משלהם, אך הגיור יהיה על ידי הרבנות, איזה רב מהרבנות יסכים לגייר מי שלמד אצל הרפורמים? וממילא או שזה תהיה הטעיה מטעם המדינה, או שאף אחד לא ילך לשם ממילא. מה אז הם לא יתפסו את זה? אך מה, אם אכן יסכימו לזה הרפורמים הרי זה רק בגלל שיראו בכך קורטוב של הכרה…

לכן עלינו להתנגד לרעיון האולפנים המשותפים בכל תוקף, הן את ההכרה הזו אין אנו יכולים לתת להם בשום פנים ואופן. כמו שלא ניתן למוסלמים ללמד באולפני גיור כך אין לרפורמים ולקונסרבטיבים מה לחפש שם.

הרפורמים והקונסרבטיבים הם רוב העם היהודי, האמנם?

"רוב העם היהודי" - שקר גס! רוב העם היהודי בארה"ב איננו דתי, גם לא רפורמי. חלק מאותם יהודים חילוניים אכן רשומים בקהילה רפורמית, במה זה מתבטא? הרי אמרנו כבר שעשרות אחוזים מהמגדירים עצמם כרפורמים אינם מקיימים שום מצוה דתית, גם לא רפורמית. אלא שאפילו מי שהוא חילוני גמור רוצה בבוא היום להקבר בקבורה יהודית, רוצה להשתתף בתפילת יום כפור, לשם כך עליו להיות חבר בקהילה, נרשם הוא אפוא לקהילהרפורמית, בכך אינו הופך כמובן לרפורמי. לעומת זאת רוב מוחלט של בתי התפילה היהודיים בארה"ב הינו אורטודוכסי. בכל רחבי ארה"ב יש 900 בתי תפילה רפורמים וקונסרבטיבים לעומת 3000 אורתודוכסים. והכוונה לבתי הכנסת הרשמיים ה הרשומים כבתי כנסת. השטיבלך הקטנים בבורו-פארק אינם רשומים בכלל. שלשת אלפי בתי הכנסת האורטודוכסיים הללו פעילים יום יום ורובם פעילים במשך כל היום. לעומת זאת בתי התפילה הרפורמיים והקונסרבטיבים פעילים לכל היותר פעם בשבוע. אין תפילות שלש פעמים ביום ואף לא פעם ביום, תלמיד מ"היברו יוניון קולג`" בירושלים העיד בראיון בתוכנית `הכל דבורים` ב`קול ישראל` ואמר: "איני מבין מה הקשר שלהם לדת, ראיתי שם אולם שצריך לשמש כבית כנסת, למדתי שם חודש שלם ולא ראיתי ולו פעם אחת מישהו מתפלל שם".
"לנתק חלק מהעם"

עוד סיסמה, מי מנתק? הרי ידוע שברגע שינתן להם מעמד רשמי, ייפתחו ספרי רשום נפרדים, הרי את גדולי ישראל לא יזיזו מדעתם וכולם יודעים את זה. וברגע שיפתחו ספרי רשום נפרדים תהיה זו בכיה לדורות לגבי חלק גדול מהצבור. כל מי שירצה להרשם ירשם ומי שלא ירשם, תוך זמן קצר יסגרו ספרי הרישום - וזהו. ויהיו פה שני עמים, כי נישואין לא ע"פ דת משה וישראל בחלק מהם תופסים לחומרה. גירושין - לעולם לא, לכן המתגרשים בטקס אזרחי נחשבים עדיין כנשואים. אם האשה תתחתן שנית הילדים יהיו ממזרים וזהו. לכן דוקא הנסיון לדרוש הכרה פה בארץ ישראל גורם לפלוג העם בצורה שלא היה לה תקדים. הרפורמים והקונסרבטיבים מנסים להעלים עובדות אלו, נסיונות העלמה אלה הינם חלק מהמערכה לזכות בהכרה בכל מחיר ולא אכפת להם כלל שכתוצאה מזה יפגעו אנשיהם. אחת הנפגעות מההעלמות כתב מכתב למערכת כתב העת "שיקגו ג`ואיש סנטנל" ב 11.10.64:

"הרשה לי לספר לך על הנסיון המכאיב והמר ביותר" אומרת נערה "שהיה מנת חלקי לאחרונה ושהיה יכול להימנע לו לפני 21 שנה היו אומרים לאמי את מה שגליתי אני מאוחר מדי. אני בת 21 תלמידת השנה השלישית בקולג`. ממוצאי הנני ממשפחה רפורמית, משפחה רפורמית ותיקה. הייתי פעילה בקבוצת הצעירים, הופעתי לטמפל, נחשבתי תמיד כחומר טוב. בעת למודי עמדתי להתארס עם בחור ממשפחה אורתודוכסית שלמד מבית הספר לרפואה. מאחר ויש בי כנראה נטיה לדת, לא רק שרציתי, אלא השתוקקתי ממש למלא אחרי כל הדרישותהדתיות שהציב לגבי שבת, כשרות וכל השאר. כאשר קבענו את תאריך החתונה נפגשנו עם הוריו בבית הכנסת של חתני. בשלב מסוים הוא שאל אותי הרב המחתן שאלות שנשמעו כשאלות שגרתיות וביניהן האם אחד מהורי היה אי פעם גרוש, עניתי כן. אמי היתה נשואה זמן קצר ביותר לפני שנישאה לאבי. ואז שאל אותי הרב אם בנוסף לגירושין אזרחיים קבלה גם גט יהודי? צחקתי ואמרתי שאשאל אותה אך יש לי ספק גדול בדבר שכן אנחנו כיהודים רפורמים לא האמנו שיש צורך ביותר מגירושין אזרחיים. שניהם הרב וחתני היו נראים לפתע מוטרדיםביותר, הרב הציע כי אברר את העניין אצל אמי במהירות האפשרית. פניתי אליה והיא אישרה כי לא קיבלה גט ויותר מזה עלי לציין כי לא היה לה מושג כל שהוא שדבר כזה עדיין קיים. לא הבנתי את חומרת הבעיה עד שפגשתי את הרב ואת חתני שוב והם הודיעו לי כי בתנאים אלו אי אפשרי עבורנו להנשא מאחר ולאמי אין גט. לפי הדין היהודי היא נחשבת עדיין כנשואה לבעלה הראשון ומשום כך אחי אחיותי ואני אסורים לבוא בקהל - ממזרים. זה לא רק שהרב לא רצה להשיא אותנו, ואני משוכנעת שרבי רפורמי היה עושה זאת, אלא חתני יהודי אורתודוכסי שומר מסורת לא היה מוכן לשאת אותי והאירוסין בטלו. מה שאני רואה כאיום ונורא הוא למה לא נאמר לאמי בזמנו ע"י הרבי הרפורמי משהו כמו מנקודת מבט של היהודים הרפורמים גירושים יהודים אינם נחוצים. אולם עליך להיות מודעת לכך שאם ילדיך ירצו יום אחד להנשא לאורתודוכסים הם פשוט לא יוכלו להנשא. אני חושבת שאם היא היתה מודעת לכך היא היתה דואגת לגט, משום שאחרי הכל אין משהוא אצל הרפורמים האוסר לקבל גט, לא אמרו את זה בכלל".

גם "רבאי" קליין, ה"רבאי" הרפורמי אליו הלכו פרופסור אלן שורצבאום ואשתו בענין גיורה של בתם, לא התנדב מעצמו ליידע אותם שה"גיור" הנערך על ידו לא יוכר, 

"לא נתרום".

מתברר שמדינת ישראל כולה חרדה - הם לא יתרמו כסף!!! האם כסף באמת נחשב לגורם כשמדובר על עתיד העם היהודי? יהודים שהיו מוכנים להקריב את חייהם בשביל עתיד העם היהודי, ילדיהם פתאום מדברים על כסף, על תקציבים? 

ובכלל מה עניין תרומותיהם לכאן ומה יהיה אם תורם גדול לאוניברסיטה ידרוש לקבל תואר דוקטור לפיסיקה אטומית כאות הוקרה על תרומתו? האם בגלל שמישהו יתרום מליון דולר למגבית יוכל להתקבל לעבודה כרופא בכיר בשערי צדק או בהדסה? אפשר לתת לתורמים אזרחות של כבוד של מדינת ישראל, משהו כזה עם עץ באיזה יער. אבל שום כסף שבעולם לא יוכל להפוך גוי ליהודי. 
מעבר לכל זאת היום כבר ידוע, שספור התרומות הגדולות אינו מתאים לעובדות. הרי אחוז גדול מהכספיםשניתנים לסוכנות ולמגבית נשארים שם בקהילות שלהם.

אנו מביאים יהדות למי שאינו יכול לעמוד בדרישות האורתודוכסיה. 
גם טענה זו בשקר יסודה, לו היו הרפורמים מכבדים את האורטודוכסיה ואומרים: אנו פונים למי שקשה לו לעמוד בדרישות האורטודוכסיה, היינו צריכים להדרש לטענה, אבל העובדות הן שהם שלועגים הם על האורטודוכסיה ולוחמים נגדה. מלבד זאת, האם באמת הם מביאים יהדות לפינות כאלה שהיהדות לא היתה מגיעה בלעדיהם? האם פועלים הם למניעת התבוללות?

הג`ואיש קורוניקל, מציג את הסטטיסטיקה שפרסם הורוביץ, חוקר אמריקאי, באמצעות טבלה.

מתוך מאה אנשים מכל אחת מהקבוצות הבאות: חילוניים, רפורמים, קונסרבטיבים, דתיים, וחרדים, שחיים היום בארה"ב כמה ישאלו יהודים בדור הרביעי - אצל הנינים.

שני נתונים מכתיבים את התוצאה: אחוז נישואי תערובת - ההתבוללות, ומספר הילדים במשפחה. 

אצל החילוניים בארה"ב יש ממוצע של 72% נישואי תערובת ו-1.62 ילדים למשפחה, לפי הנתונים האלה יוצא שבדור הרביעי ישארו מהם רק 5 יהודים, ממאה רפורמים עם 53% נשואי תערובת ו1.72- ילדים למשפחה ישארו 13. ממאה קונסרבטיבים עם 37% נשואי תערובת ו-1.82 ילדים למשפחה, ישארו 24. ממאה דתיים, עם 3.9 ילדיםלמשפחה ו 3% נשואי תערובת, ממאה יהיו 329, וממאה חרדים עם 3% נישואי תערובת ו-6.4 ילדים למשפחה ממאה היום יגיעו ל-2,388.

תאמרו הרי יש בכל זאת הבדל בין 53% נישואי תערובת אצל הרפורמים לבין 72% אצל החילוניים, אם כן הרי בכל זאת מונעים הם נישואי תערובת אצל החילוניים? צריך לזכור שאלה שמגיעים לרפורמים הם אלה שיש להםגישה למסורת ומלכתחילה אינם חילוניים לגמרי. אם לא היתה הרפורמה, ייתכן שחלקם היו מגיעים אל האורטודוכסיה. ההבדל בין החילוני הנישא בנישואי תערובת לרפורמי הוא: שהחילוני הנישא בנשואי תערובת, יש איזה סיכוי שתהיה לו נקיפת מצפון, ביודעו שבהינשאו לגויה/גויה בוגד הוא בעמו, ובארצו, במולדתו, ובהוריו.

לעומתו הנישא על-ידי "ראביי" רפורמי אין לו כל נקיפות מצפון, כלל לא עולה בדעתו שדבר מה אינו כשורה… ה"ראביי" הרפורמי העומד ביחד עם הכומר (או בלעדיו) בטקס ה"נשואים" ו"מקדש" אותו כביכול "כדת משה וישראל", גוזל ממנו גם את הזכות שתהיה לו נקיפת מצפון. ואנחנו לא עמדנו בדברים על כל מיני תופעות חריגות ומשונות בהתנהגויות רשמיות של קהילות רפורמיות בעולם. לא ספרנו על הרבי הליבראלי בסאן-פאולו שכתב מכתב מלא התפעלות איך הוא למד כל כך הרבה מוסר מהריקודים בקרנבל הברזילאי. ובראיון שהוא נתן לעתון תועבה מפורסם בעולם עם תמונות שלו, הוא ספר איזה סרטים חביבים עליו. ולא סיפרנו על "רבאיים" שהם עצמם נשואים נשואי תערובת ושילדיהם נישואין כל מיני "נשואים" משונים.

לסיכום: התנועות הללו אין להם ולא כלום עם דת ישראל כפי שהועברה מדור לדור. תנועות אלה אינן יותר מאשר תנועות עממיות פולקלוריסטיות המציעות מעט פולקלור יהודי מעורב בכל סוגי התערובות החל מסממנים נוצריים וכלה בסתם בידור מודרני. בהציגן עצמן כנציגי הדת היהודי, בערכן "קידושין" "גירושין" ו"גרות" גורמיםהם נזק עצום שאין לו שיעור

אין תוקף לגיור רפורמי או קונסרבטיבי

הרבנים הראשיים לשעבר והמכהנים כיום, מפרסמים גילוי דעת: גיור רפורמי או קונסרבטיבי נטול תוקף. אדם שעבר "גיור" כזה הוא גוי גמור. אין דרך להפוך מי שאינו יהודי ליהודי מלבד גרות עפ"י שולחן ערוך

הערב מתפרסם גילוי דעת עליו חתומים הרבנים הראשיים לשעבר והרבנים הראשיים הנוכחיים שבו הם קובעים כי ל"גיור" "רפורמי" או "קונסרבטיבי" אין שום תוקף. 

כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי בגילוי הדעת נכתב: 

הננו להביע באופן ברור ומוחלט את דעת תורתנו הקדושה "דבר ה` זו הלכה" שאין ערך ומשקל כלשהו ל"גיורים" המתבצעים שלא על ידי בית דין תורני מוסמך (אורטודוכסי) לפי תהליכי הגיור המפורטים בשולחן ערוך ונושאי כליו המקובלים בעם ישראל מדור דור, ושמתבצעים ע"י דיינים כשרים כדת של תורה. 
כל "גיור" שכזה בשמותיו השונים כגון "רפורמי", "קונסרבטיבי" וכיוצא בזה, אין לו שום תוקף וכל העובר "גיור" "רפורמי" או "קונסרבטיבי" וכיוצא בזה הרי הוא עדיין גוי גמור לכל דבר וענין.
יש להמנע ממעשים אלו, ומכל הכרה בהם, ולא להטעות מתגיירים אלו, שכאילו הם התגיירו, שיש בזה משום גניבת דעת.
אין דרך בעולם שתהפוך מי שאינו יהודי ליהודי, מלבד הגרות הנעשית עפ"י האמור בשולחן ערוך והמתבצעת ע"י דיינים כשרים כדין".

על החתום:
הראשון לציון הרב עובדיה יוסף, הראשון לציון הרב מרדכי אליהו, הרב הראשי לשעבר הרב אברהם שפירא, הראשון לציון הרב אליהו בקשי דורון, הראשון לציון הרב משה עמאר והרב הראשי יונה מצגר.

הפגישה ההסטורית בין החזון איש ובן גוריון

הפגישה ההסטורית בין החזון איש ובן גוריון.

בן גוריון פתח ואמר :  "באתי לדבר איתך על נושא אחד, איך יהודים דתיים ולא דתיים יחיו יחד בארץ הזאת, בלי שנתפוצץ מבפנים?  יהודים באים הנה מהרבה ארצות , למאות ולאלפים עם מסורות שונות, תרבויות שונות והשקפות שונות ."

ענה "החזון איש" בסיפור על הלכה בתלמוד: "אם שני גמלים נפגשים בדרך המשעול , וגמל אחד טעון משא, והשני איננו טעון משא, זה שאין עליו משא חייב לפנות את הדרך לגמל טעון המשא. אנחנו היהודים הדתיים משולים לגמל הטעון משא – יש עלינו עול של הרבה מאוד מצוות. אתם צריכים לפנות לנו את הדרך ".

מתוך הבלוג http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=239168

 

חז"ל תהו מה טיבו של העם היהודי. העם היהודי הזה, שנמשל לעפר ונמשל לכוכבים -  "כשיורדים – יורדים עד לעפר, וכשעולים עולים עד לכוכבים", לא עם אחר, אלא אותו עם עצמו מגיע לדרגות נמוכות של השפלה וגילויים שליליים מתוכו ובתוכו, אותו עם עצמו מסוגל להרקיע לשחקים, לחולל נפלאות ונצורות. כיצד יש להפוך את היהודים הללו שהגיעו מכל קצוות תבל למנוף אדיר להקמת המדינה? הרי הם שונים כל כך, היהודים הללו, כל אחד רואה את מדינת ישראל בעיני רוחו, לפי ציפיותיו, והציפיות שונות כל כך זו מזו, לעיתים קרובות גם מנוגדות – דתיים ולא דתיים. ויהודים דתיים שאמרו, איזו מדינה היא זו, שיש בה תחבורה ציבורית בשבת, יש חנויות ומסעדות פתוחות בשבת – לא לזה התפללנו. ויש אחרים, ליברליים, שאומרים, איזו מדינה היא זו, מדינה מודרנית, אשר תהיה כפופה להלכה בענייני אישות, ואשר אי אפשר יהיה לפועלים ולשכירים בה לנוע ביום החופשה היחיד בשבוע, מסילות הברזל סגורות. ויהודי המזרח, שראו את המדינה לא במושגים של תורת המדינה שמלמדים באוניברסיטה, אלא בחוש, "תוך כיסופים משיחיים", של קץ הגאולה. 

 

ב – 28.10.1952 התקיימה פגישה בין הרב אברהם ישעיהו קרליץ, הוא "החזון איש" מבני ברק לבין דוד בן גוריון. בן גוריון שמע מפועלי אגודת ישראל על הרב הגדול שפונים אליו בכל שאלה ועניין – והוא בשבילם שולחן ערוך שלם. אלפים מחסידי "החזון איש" הצטופפו ליד ביתו. "החזון איש" קיבל את בן גוריון בפתח והכניסו לחדרו. יהודי נמוך קומה, בעל סבר פנים נאה, כפוף, שולחן, כיסא, מיטה רעועה וספרים, ספרים, ספרים.

 

בן גוריון פתח ואמר : "באתי לדבר איתך על נושא אחד, איך יהודים דתיים ולא דתיים יחיו יחד בארץ הזאת, בלי שנתפוצץ מבפנים? יהודים באים הנה מהרבה ארצות, למאות ולאלפים עם מסורות שונות, תרבויות שונות והשקפות שונות.  ענה "החזון איש" בסיפור על הלכה בתלמוד: "אם שני גמלים נפגשים בדרך המשעול, וגמל אחד טעון משא, והשני איננו טעון משא, זה שאין עליו משא חייב לפנות את הדרך לגמל טעון המשא. אנחנו היהודים הדתיים משולים לגמל הטעון משא – יש עלינו עול של הרבה מאוד מצוות. אתם צריכים לפנות לנו את הדרך".

 

אמר לו בן גוריון: "ועל הגמל הזה אין עול של מצוות? (תופף על כתפו שלו). ומצוות יישוב הארץ איננה מצווה? וזה לא משא? ומצוות ההגנה על החיים איננה מצווה? ומה שעושים הבחורים שאתם כל כך מתנגדים להם, והם יושבים בגבולות ושומרים עליכם, האין זו מצווה?

אמר "החזון איש" : "בזכות זה שאנו לומדים תורה, הם מתקיימים".

אמר בן גוריון: "אם הבחורים האלו לא היו מגינים עליכם, היו האויבים שוחטים אתכם".

אמר "החזון איש" : "להפך. בזכות זה שאנו לומדים תורה, הם יכולים לחיות, לעבור ולשמור".

אמר בן גוריון: "אינני מזלזל בתורה, אבל אם לא יהיו בני אדם חיים, מי ילמד תורה?"

אמר "החזון איש": "התורה היא עץ החיים, סם החיים".

אמר בן גוריון: "גם הגנה על הנפש היא מצווה, כי לא המתים יהללו יה. ובכל זאת אני שואל, איך נחיה יחד?"

אמר "החזון איש" : "אני רואה חילול שבת, מכוניות ומשאיות בשבתות, נוסעים לים במקום להתפלל וללמוד תורה ולקיים חיים יהודיים. וזה מקומם ומזעזע את הנפש, לראות בארץ אבותינו חילול שבת כזה".

אמר בן גוריון: "אני לא נוסע במשאית לים בשבת. אבל אם אלה פועלים העובדים כל השבוע, לא מגיע להם לטבול בים בשבת? זאת זכותם. אי אפשר להכריחם ללמוד תורה. אבל גם הם יהודים, ועושים הרבה דברים חשובים. אי אפשר להכריחם לשמור שבת. ואם לא ילכו לים, אתה חושב שיבואו לבית הכנסת?"

אמר "החזון איש" : "אנו מאמינים שיבוא יום וכולם ישמרו שבת ויתפללו".

 

אמר בן גוריון : "אם ירצו, לא אתנגד שיעשו זאת. אבל אי אפשר לכפות זאת עליהם. לא צריכה להיות כפייה דתית, וגם לא כפייה אנטי דתית איש איש יחיה כראות עיניו".

 

הוויכוח נמשך זמן רב. הם נשארו בעמדותיהם, בלי שהתקרבו זה לזה. לבסוף הפסיקו את הוויכוח וניגשו אל ארונות הספרים ושוחחו על הספרים. אחר כך נפרדו בידידות ובלחיצת יד.

 

כשיצא משם אמר בן גוריון: "זהו יהודי יפה, חכם, יש לו עיניים יפות וחכמות, צנוע. מעניין מניין כוחו והשפעתו. אבל איך נחיה יחד בארץ? זו שאלה חשובה ביותר. זו סכנה חמורה. יותר מאויב חיצוני."

"החזון איש" אמר למקורבו על בן גוריון לאחר שזה יצא מחדרו : "יצא ממני איש עם נשמה גדולה".

 

לזוג צעיר שבא אליו לומר שאינם רוצים נישואין על פי ההלכה, אלא נישואין אזרחיים, אמר: "אתם תלכו לרב ותתחתנו. זה נגד מצפונכם, אבל זה לא נורא. זה יקח חמש דקות, ואחר כך לא יפריע לכם להעמיד ולדות. לעומת זאת יהודי דתי, שבנו וביתו יינשאו בנישואין אזרחיים, הוא קורע קריעה ויושב שבעה. ואנו קורעים את התא הבסיסי של החברה, המשפחה, ועלינו לשקול מה שקול כנגד מה." 

מועמד לריסוק עצמות

 

כ-900 נערות עד גיל 17 הפסיקו בשנה האחרונה את הריונן באישור משרד הבריאות לאחר שהרו באופן לא מתוכנן. מונלוג של עובר ברחם מאת רבקה שמעון .

מקור : nrg
אתר בנושא : http://www.efrat.org.il

 

זאת אני פה, נשמה'לה הקטנה הדוברת אליכם, קהל צופים נכבד. אמנם לא הוזמנתי לדבר , ולא נתנו לי זמן מסך בכלל, לכן באתי. במיוחד אני פונה אליכן, נשים יקרות, חברותי . אתן תבינו אותי, תקשיבו לרחשי לבי, הרי אתן לוחמות גדולות לזכויות נשים, לשוויון הזדמנויות, למימוש עצמי, להעצמה נשית .

נשמה גדולה אני, למרות שכרגע אני זעירה וקטנה עד מאד. טמונה שם ברחם אמי. מוגנת בינתיים. נוצרתי מתוך תשוקה גדולה . אתן חושבות שזה היה בלי כוונה, בלי תוכנית. אתן מרחמות עלי, חושבות שנוצרתי בטעות . מה פתאום? הכול מתוכנן שם למעלה. כבר שם, מתוך אוצר הנשמות, ידעתי מי יהיו הורי . כבר שם גילה לי הבורא את הסוד .

אדון עולם תכנן לי חיים מלאי הרפתקאות. כי נשמה מיוחדת אני, נשמת אישה השואפת לתקן את העולם. נוצרתי כדי לדאוג לתיקונן של נשמות חברותי הנשים הסובלות עלי אדמות. יש לי שאיפות אדירות - להיות חברת כנסת, לחולל מהפכות חברתיות, להגן על נשים מוכות, לשפר את זכויותיהן, מסכנות, המקופחות. רעיונות כבירים כבר הוגה מוחי הקטן . 
אדון עולם תכנן לי חיים מלאי הרפתקאות. כי נשמה מיוחדת אני, נשמת אישה השואפת לתקן את העולם. נוצרתי כדי לדאוג לתיקונן של נשמות חברותי הנשים הסובלות עלי אדמות. יש לי שאיפות אדירות - להיות חברת כנסת, לחולל מהפכות חברתיות, להגן על נשים מוכות, לשפר את זכויותיהן, מסכנות, המקופחות. רעיונות כבירים כבר הוגה מוחי הקטן .
מכאן, מתוך הרחם החמים והמוגן נראה העולם שבחוץ כל כך יפה, כל כך מעניין ומסקרן. כל כך הרבה משימות ואתגרים לפני. ולא אכפת לי כל כך מי יגדל אותי, איפה אני אגור, או כמה כסף יהיה לי בחשבון הבנק. העיקר- תנו לי לחיות. תנו לי אהבה .

כן, אני כבר מרגישה שאבא, למרות התשוקה הגדולה שלו, מתלבט בקשר אלי . לא אכפת לי. יום יבוא ואולי הוא ייזכר בי, הקטנה שלו. אבל גם אם לא - יהיה לי פעם גבר שיאהב אותי. בעזרת ה'. אבל אתן, לא יודעת מה קרה לכן, אינכן רוצות בי. כולי מתכווצת מאימה כשאני שומעת מה אתן מתכננות עבורי, מה קרה לכן ?
פה מבפנים אני מקשיבה לפעימת הלב של אמא. איך היא נרגשת, נפעמת, מהחיים המפכים בקרבה. כן, היא מאד מבולבלת. אני מרגישה כל הזמן את סערת רוחה .

אז תעזרו לה . תתגייסו למענה, תמכו בה, סעדו אותה. תנו לה תמיכה. היא, הרי בסתר לבה היתה רוצה לממש את אימהותה. הנה, עוד מעט היא הופכת ליוצרת הגדולה בעולם - להיות אם בישראל . דבר גדול הוא. אבל אתן - מה לכן כי נרדמתן? מה אתן מקשקשות שם על הזכות להחליט , זכות לבחור, מה זה בכלל? נראה לכן שאתן המחליטות, אתן הבוחרות ?

הרי אתן מדברות פה לא על הגוף שלה, בכלל, אלא על גופי הקטן והמסכן, על נשמתי שלי. אתן מדברות פה לא על הגוף של אמא שלי, אלא, על נשמתה האומללה - זו המבקשת לצמוח, לפרוח . ואתן, עם ההצהרות הפמיניסטיות שלכן - עומדות לקטוע הכול באבחת סכין. אנא, עצרו רגע .

אני כבר נואשת. אני מקשיבה בקנאה, בפליאה, איך אתן מוכנות לרוץ למורה בבית הספר ולצעוק על אותה מורה שאולי נתנה סטירה לבת היקרה שלכן. ילדים מוכים, הרי אתן בתור חברה מתוקנת כל כך מגוננים ודואגים להם. ומה איתי ?

עלי, המועמדת לריסוק עצמות, אין כמעט מי שיגן. עלי, אף אחד לא חושב. כבר אני נחלשת, מתחרטת , מאבדת תקווה . 

במחשבה שנייה, האם כדאי לי בכלל להצטרף לחברה אנושית כזו , שאיבדה צלם אנוש וממשיכה לאבד כאלו עשרות אלפים בשנה ?

עשרת הדברות

1) אָנֹכִי ה` אֱלֹקיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים:  

2) לֹא-יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהים אֲחֵרִים, עַל-פָּנָי.  לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל-תְּמוּנָה, אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת- וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם, מִתַּחַת לָאָרֶץ.  
ד לֹא-תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם, וְלֹא תָעָבְדֵם:  כִּי אָנֹכִי ה` אֱלֹקיךָ, אֵל קַנָּא- פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבֹת עַל-בָּנִים עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים, לְשֹׂנְאָי.  ה וְעֹשֶׂה חֶסֶד, לַאֲלָפִים- לְאֹהֲבַי, וּלְשֹׁמְרֵי מִצְו‍ֹתָי.  

3) לֹא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם-ה` אֱלֹקיךָ, לַשָּׁוְא:  כִּי לֹא יְנַקֶּה ה`, אֵת אֲשֶׁר-יִשָּׂא אֶת-שְׁמוֹ לַשָּׁוְא.  

4)  זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ.  שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ.   וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי- שַׁבָּת, לַיהוָה אֱלֹקיךָ:  לֹא-תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ.  כִּי שֵׁשֶׁת-יָמִים עָשָׂה ה` אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, אֶת-הַיָּם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בָּם, וַיָּנַח, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; עַל-כֵּן, בֵּרַךְ ה` אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת- וַיְקַדְּשֵׁהוּ.  

5) כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ, וְאֶת-אִמֶּךָ- לְמַעַן, יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-ה` אֱלֹקיךָ נֹתֵן לָךְ.  

6) לֹא תִרְצָח,  

7) לֹא תִנְאָף;  

8) לֹא תִגְנֹב,  

9) לֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר.  

10)  לֹא תַחְמֹד, בֵּית רֵעֶךָ;   לֹא-תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל, אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ. 
 

י"ג עיקרי האמונה - הרמב"ם

אני מאמין באמונה שלימה :

1. שהבורא יתברך שמו הוא בורא ומנהיג לכל הברואים, והוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים .

2. שהבורא יתברך שמו הוא יחיד ואין יחידות כמוהו בשום פנים , והוא לבדו אלוהינו, היה הווה ויהיה .

3. שהבורא יתברך שמו אינו גוף, ולא ישיגוהו משיגי הגוף , ואין לו שום דמיון כלל .

4. שהבורא יתברך שמו הוא ראשון והוא אחרון .

5. שהבורא יתברך שמו לו לבדו ראוי להתפלל ואין ראוי להתפלל לזולתו .

6. שכל דברי נביאים אמת .

7. שנבואת משה רבנו עליו השלום היתה אמיתית, ושהוא היה אב לנביאים, לקודמים לפניו ולבאים אחריו .

8. שכל התורה המצויה עתה בידינו היא הנתונה למשה רבנו עליו השלום .

9. שזאת התורה לא תהא מוחלפת ולא תהא תורה אחרת מאת הבורא יתברך שמו .

10. שהבורא יתברך שמו יודע כל מעשה בני אדם וכל מחשבותיהם .

11. שהבורא יתברך שמו גומל טוב לשומרי מצוותיו ומעניש לעוברי מצוותיו .

12. בביאת המשיח, ואף על פי שיתמהמה, עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא .

13. שתהיה תחיית המתים בעת שיעלה רצון מאת הבורא יתברך שמו ויתעלה זכרו לעד ולנצח נצחים .