קטעים מצוואתו של הרב הגאון מיכל יהודה ליפקוביץ זיע"א

פרטים

קטגוריה: אמונה

פורסם בחמישי, 27 אוגוסט 2020 13:58

נכתב על ידי Super User

כניסות: 986

בס"ד

קטעים מצוואתו של הרב הגאון מיכל יהודה ליפקוביץ זיע"א

בני ובנותי וכל יוצאי חלצי, נכדי וניני האהובים לי כנפשי שיחיו. אבוא במילי המועטים לתת שבת והודאה לאבינו מלכנו בורא העולם המחייה ומקיים את כל הבריאה בטובו וחסדו. 

על שזכיתי להגיע לשנות הגבורות, וגידל אותי כאב ואם המסורים לבנו בכל מיני המצבים, שמר עלי והציל אותי וזכיתי לסיעתא דשמיא להיות מיושבי בית המדרש, והגדול שבחסדי שמים הוא שזכיתי 

ללמד ולחנך את צעירי הצאן וגם למבוגרים לימוד התורה והבנתה משך כל החיים. 
כבר מלפני כמה שנים מחמת מאורעות הזמנים רציתי להעלות על הכתב כמה דברים הנוגעים לעת הפקודה שנפרדת אז הנשמה מהגוף, כי החיים יודעים שימותו אלא שאינן שמין על לבם לחשוב ולהתעורר על ידי זה לחזק עצמו בשקידת הלימוד של התורה ובעשיית מעשים טובים ולמנוע עצמו מכל דבר הפוגם נשמתו, ואשרי לאדם שמקיים בעצמו מה שאמרו חז"ל ישוב היום שמא ימות למחר. 
ושלמה המלך ע"ה לימד את בני אדם את הידיעה המביאה תועלת לאדם לדעת כי לא יידע האדם את עתו, כדגים שנאחזים במצודה ועוד יותר שהיא מצודה רעה, וכצפרים האחוזות בפח, בהם יוקשו בני אדם וגו', פתאום איך יכול האדם להחשיב עצמו במצבו שהוא עומד, אם יעלה על דעתו וזכרונו כי ח"ו יש בחינה כזאת שהוא נחשב כדגים וכצפרים הנאחזות במצודה ובפח. ולכאורה איך אפשר לדמות האדם שיש לו נשמת חיים שיהיה דומה לדגים. על זה איתא בזוהר הק' ריש פ' מצורע דהפסוק איירי באדם כזה דלא ישתכחון עליה זכותא לאשתזבא אבל אי זכאה הוא בהההוא זימנא דמטא שעתא לאיתפרשא לא נפקא נפשא מן גופא עד דיתגלי עליה שכינתא ונפשא מגו חדותא וחביבותי' דשכינתא נפקא מגופא לקבלהא ומתקשר בה ומתדבק בה, ואי לאו שכינת אזלת, והיא אישתארת ואזלת ומתאבלת על פרישותא דגופא. 

תרגום הזוהר לפי ספר מתוק מדבש: בזמן ההוא כשהגיע השעה להפרד הנפש מהגוף, אין הנפש יוצאת מן הגוף עד שמתגלה עליה השכינה והנפש מחמת שמחתה ואהבתה להתדבק בשכינה שבה שורש הנפשות, יוצאת מן הגוף כנגדה, ואמר אם הוא צדיק אז נפשו מתקשרת ומתדבקת עם השכינה, ואם אינו צדיק אז השכינה הולכת לה ונפש נשארת לבדה והולכת ומתאבלת על פרידת הגוף. 

באתי לבקש אם ח"ו יהיה מצב של יסורים לא להשתמש בסממני הרגעה המחלישים את כח המחשבה וריכוז הדעת, כי האושר הגדול לאדם שהולך מעולם הזה בדעה צלולה להיות מחשבתו דבוק בבורא עולם ית"ש ולהשיב נשמתו למקום, בטהרה וקדושה, לזכות לראות אור פני מלך עולמים וכמאמר רז"ל צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה. 

הרבה נחת רוח יהיה לנשמה בשעה שהיא נפרדת מהגוף כשהיא עוברת דרך בית זה, בדירה שאנו גרים בה מצד הרבה טעמים הנוגע לטהרה וקדושה וסנגורים ומליצי יושר, כיון שבית זה היה נשמע מפעם לפעם קול תפילה ולימוד התורה ומיעוט מותרות של תענוגי עולם הזה, וקצת עשיית חסד עם אחרים להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים שזהו מעיקרי חובת האדם בעולמו. 

בנוגע לתארים אחרי שאני יודע מך ערכי שלא הגעתי לידי איזה מעלה קבועה אשר ממנה לא לזוז שזהו מיסוד גדלות האדם, ומי יכול לומר שנעשה המצוה בשלימות אלא הכל כמצות אנשים מלומדה א"כ איך אפשר לומר תארים לפי מעשים כאלו בין ביגיעת התורה ובין בשאר קיומי המצוות אף שחלקים מהם היו גם כן דברים גדולים וכדרשת חז"ל שבת פ"ב על הפסוק אם יש עליו מלאך מליץ וגו' אבל לא שייך לקבוע את מעלת האדם כפי ראות העין כי ד' רואה ללבב, ואלו התארים יכולים לחייב עוד בחוב ולא בזכות לא תואר של גאון ולא צדיק וכהנה אלא רק בתואר הרב. אך אני מתאר לעצמי בכדי להשקיט רגשותיכם, תוכלו להזכיר התואר המקובל בפי הבריות הרב הגאון, ואולי גם אשר זכה ללמד תורה ברבים. 

עוד דבר אבקש שלאחר היפרד החיים לצאת מן המאסר של הגוף, שלא יהיה הכרזה בלשון וסגנון המקובל תורה תורה וגו', וכן ביטויים אחרים אלא רק הרב הגאון שרגילים להכריז ולא יותר. 
אבקש שלא להכניס אותי באולם של הישיבה, אלא על יד הישיבה. 

אחרי שחתני הגאון ר' בנימין בינוש ז"ל קורלנסקי שעמד לימיני כל החיים הלך לעולמו ביום שבת קודש אסרו חג שבועות תשס"ו, בכל זאת נשאר רצוני ככתוב בצוואתי שאחרי פטירתי ממכם יספידוני אך ורק בני היקרים שיהיו לאוי"ט, וליזהר שלא יהיה הגזמות, ולא להאריך בכדי שלא להכביד על עצמו ועל המשפחה וגם על המשתתפים השומעים. וכשיזכו שייצא תועלת מדבריהם לשומעים, זכות של זיכוי הרבים וזיכוי נשמתי יעמוד לימינם בברכה וישועה. 

כנהוג שאחרי ימי השבעה מתאספים להתעוררות, אבקש מכל בני המשפחה שלא יבקשו ולא יכבידו לאף אחד, וא"צ לכל זה וגם על ידי אחרים לא ייצא שיבקשו ויכבידו על שום אחד. רק אם מעצמם ורצונם הטוב מתעוררים לסדר לדבר דברי התעוררות הרשות בידם. להשתדל שלא יהיה עניני הגזמות, אלא עובדות כהוויתן מה שיודעים שראו ושמעו, ובזה יהיה תועלת לרבים וגם זכות לנפשי. 
לבקש בשמי מחילה אם ח"ו נשארתי למי שהוא איזה חוב ולא נודע לי, וכן אם פגעתי וציערתי בין בזדון בין בשוגג את מי שהוא שירחמו עלי למחול.

*

כתוב למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו, ולכן בני ונכדי היקרים בעלי אמונה וביטחון, שלא יבואו בתביעה לאיזה מינוי שהייתי ממלא ושעבדתי עצמי לצורך תועלת התלמידים. 
בנוגע למנהג שמסדרים ומעריכים ספר זיכרון, אין דעתי נוחה בזה לבזבז זמן ועמל בסידור ספר זה, עם כל מיני תמונות, מה שזה גורם למעיין ומסתכל ביטול מלימוד התורה ההפסד הוא ודאי והתועלת הוא ספק רחוק. וכבר כתב הגאון הגדול מרן רבי חיים ברלין זצללה"ה בעניין זה על מה שלא כתבו ספר זכרון על אביו עט"ר מרן הגאון הנצי"ב זצללה"ה הובא בח"א ספר מרומי שדה על הש"ס והאריך שם מה ששמע מפיו הקדוש אודות זה ובסוף הוא מסיים וז"ל שכל העניינים האלו הם מתחבולות השטן, שהשטן מוסר נפשו על ביטול תורה יותר מעל שאר עבירות שבתורה והוא שהצליח בדורנו זה להמציא דרכים לבטל גם רבנים גדולי תורה משקידת תורתם כו' כל זה שמעתי מפיו הקדוש עכ"ל. 

רק בכדי תועלת כל יוצאי חלצי ודורות הבאים וכן אלו התלמידים שהם כבנים שנשארו קשורים לכל מה שקיבלו תועלת, אפשר לעשות קונטרס מכתבי חיזוק ויוסיפו עובדות שנשארו בזכרון ודברים הרשומים אצל התלמידים ששמעו במשך השנים אשר מהם יש הרבה דברים שיביאו תועלת, שיסדרו בלשון פשוט וברור.

*

אבקש מכל יוצאי חלצי ומכל אחד שקיבל תועלת ברוחניות על ידי, ושבא אליו על ידי נחת רוח, או שלפי מחשבתו הגיע לו על ידי הצלחתו שהשם יתברך מילא בקשתו לטובה בכל ענייניו, שישתדל לעשות עבורי לעילוי נשמתי במשך השנה. באיזה קביעות לימוד התורה, ולהרבות לימוד התורה כמו לימוד טהרות בעיון וכן כוללים ללימוד סדר זרעים, וכן שאר דברים טובים ובמיוחד מעשי צדקה וחסד. ולחזק את חינוך הבנים והבנות על טהרת הקודש בקירוב לבבות מתוך אהבה ושמחה. 
והנני מבקש מהמקבלים שברוב טובם וחסדם יזכרו לעשות לעילוי נשמתי כי הרי אין גבול ושיעור לדרגות האדם. על ידי המעשים טובים לעילוי נשמתי אזכה שכל יוצאי חלצי יהיו ויתחנכו כרצון הבורא יתברך שמו לכבודו ותפארתו. 

יהי חסדכם וטובתכם עלי לבל ידח מזכרונכם זכרוני. 

הכותב מעומק לב ותפילה
נאום המבקש מיכל יהודה בנו של אבי מורי משה דוד ז"ל

קטעים מצוואתו של הרב הגאון מיכל יהודה ליפקוביץ זיע"א

פרטים

קטגוריה: אמונה

פורסם בחמישי, 27 אוגוסט 2020 13:58

נכתב על ידי Super User

כניסות: 1562

בס"ד

קטעים מצוואתו של הרב הגאון מיכל יהודה ליפקוביץ זיע"א

בני ובנותי וכל יוצאי חלצי, נכדי וניני האהובים לי כנפשי שיחיו. אבוא במילי המועטים לתת שבת והודאה לאבינו מלכנו בורא העולם המחייה ומקיים את כל הבריאה בטובו וחסדו. 

על שזכיתי להגיע לשנות הגבורות, וגידל אותי כאב ואם המסורים לבנו בכל מיני המצבים, שמר עלי והציל אותי וזכיתי לסיעתא דשמיא להיות מיושבי בית המדרש, והגדול שבחסדי שמים הוא שזכיתי 

ללמד ולחנך את צעירי הצאן וגם למבוגרים לימוד התורה והבנתה משך כל החיים. 
כבר מלפני כמה שנים מחמת מאורעות הזמנים רציתי להעלות על הכתב כמה דברים הנוגעים לעת הפקודה שנפרדת אז הנשמה מהגוף, כי החיים יודעים שימותו אלא שאינן שמין על לבם לחשוב ולהתעורר על ידי זה לחזק עצמו בשקידת הלימוד של התורה ובעשיית מעשים טובים ולמנוע עצמו מכל דבר הפוגם נשמתו, ואשרי לאדם שמקיים בעצמו מה שאמרו חז"ל ישוב היום שמא ימות למחר. 
ושלמה המלך ע"ה לימד את בני אדם את הידיעה המביאה תועלת לאדם לדעת כי לא יידע האדם את עתו, כדגים שנאחזים במצודה ועוד יותר שהיא מצודה רעה, וכצפרים האחוזות בפח, בהם יוקשו בני אדם וגו', פתאום איך יכול האדם להחשיב עצמו במצבו שהוא עומד, אם יעלה על דעתו וזכרונו כי ח"ו יש בחינה כזאת שהוא נחשב כדגים וכצפרים הנאחזות במצודה ובפח. ולכאורה איך אפשר לדמות האדם שיש לו נשמת חיים שיהיה דומה לדגים. על זה איתא בזוהר הק' ריש פ' מצורע דהפסוק איירי באדם כזה דלא ישתכחון עליה זכותא לאשתזבא אבל אי זכאה הוא בהההוא זימנא דמטא שעתא לאיתפרשא לא נפקא נפשא מן גופא עד דיתגלי עליה שכינתא ונפשא מגו חדותא וחביבותי' דשכינתא נפקא מגופא לקבלהא ומתקשר בה ומתדבק בה, ואי לאו שכינת אזלת, והיא אישתארת ואזלת ומתאבלת על פרישותא דגופא. 

תרגום הזוהר לפי ספר מתוק מדבש: בזמן ההוא כשהגיע השעה להפרד הנפש מהגוף, אין הנפש יוצאת מן הגוף עד שמתגלה עליה השכינה והנפש מחמת שמחתה ואהבתה להתדבק בשכינה שבה שורש הנפשות, יוצאת מן הגוף כנגדה, ואמר אם הוא צדיק אז נפשו מתקשרת ומתדבקת עם השכינה, ואם אינו צדיק אז השכינה הולכת לה ונפש נשארת לבדה והולכת ומתאבלת על פרידת הגוף. 

באתי לבקש אם ח"ו יהיה מצב של יסורים לא להשתמש בסממני הרגעה המחלישים את כח המחשבה וריכוז הדעת, כי האושר הגדול לאדם שהולך מעולם הזה בדעה צלולה להיות מחשבתו דבוק בבורא עולם ית"ש ולהשיב נשמתו למקום, בטהרה וקדושה, לזכות לראות אור פני מלך עולמים וכמאמר רז"ל צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה. 

הרבה נחת רוח יהיה לנשמה בשעה שהיא נפרדת מהגוף כשהיא עוברת דרך בית זה, בדירה שאנו גרים בה מצד הרבה טעמים הנוגע לטהרה וקדושה וסנגורים ומליצי יושר, כיון שבית זה היה נשמע מפעם לפעם קול תפילה ולימוד התורה ומיעוט מותרות של תענוגי עולם הזה, וקצת עשיית חסד עם אחרים להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים שזהו מעיקרי חובת האדם בעולמו. 

בנוגע לתארים אחרי שאני יודע מך ערכי שלא הגעתי לידי איזה מעלה קבועה אשר ממנה לא לזוז שזהו מיסוד גדלות האדם, ומי יכול לומר שנעשה המצוה בשלימות אלא הכל כמצות אנשים מלומדה א"כ איך אפשר לומר תארים לפי מעשים כאלו בין ביגיעת התורה ובין בשאר קיומי המצוות אף שחלקים מהם היו גם כן דברים גדולים וכדרשת חז"ל שבת פ"ב על הפסוק אם יש עליו מלאך מליץ וגו' אבל לא שייך לקבוע את מעלת האדם כפי ראות העין כי ד' רואה ללבב, ואלו התארים יכולים לחייב עוד בחוב ולא בזכות לא תואר של גאון ולא צדיק וכהנה אלא רק בתואר הרב. אך אני מתאר לעצמי בכדי להשקיט רגשותיכם, תוכלו להזכיר התואר המקובל בפי הבריות הרב הגאון, ואולי גם אשר זכה ללמד תורה ברבים. 

עוד דבר אבקש שלאחר היפרד החיים לצאת מן המאסר של הגוף, שלא יהיה הכרזה בלשון וסגנון המקובל תורה תורה וגו', וכן ביטויים אחרים אלא רק הרב הגאון שרגילים להכריז ולא יותר. 
אבקש שלא להכניס אותי באולם של הישיבה, אלא על יד הישיבה. 

אחרי שחתני הגאון ר' בנימין בינוש ז"ל קורלנסקי שעמד לימיני כל החיים הלך לעולמו ביום שבת קודש אסרו חג שבועות תשס"ו, בכל זאת נשאר רצוני ככתוב בצוואתי שאחרי פטירתי ממכם יספידוני אך ורק בני היקרים שיהיו לאוי"ט, וליזהר שלא יהיה הגזמות, ולא להאריך בכדי שלא להכביד על עצמו ועל המשפחה וגם על המשתתפים השומעים. וכשיזכו שייצא תועלת מדבריהם לשומעים, זכות של זיכוי הרבים וזיכוי נשמתי יעמוד לימינם בברכה וישועה. 

כנהוג שאחרי ימי השבעה מתאספים להתעוררות, אבקש מכל בני המשפחה שלא יבקשו ולא יכבידו לאף אחד, וא"צ לכל זה וגם על ידי אחרים לא ייצא שיבקשו ויכבידו על שום אחד. רק אם מעצמם ורצונם הטוב מתעוררים לסדר לדבר דברי התעוררות הרשות בידם. להשתדל שלא יהיה עניני הגזמות, אלא עובדות כהוויתן מה שיודעים שראו ושמעו, ובזה יהיה תועלת לרבים וגם זכות לנפשי. 
לבקש בשמי מחילה אם ח"ו נשארתי למי שהוא איזה חוב ולא נודע לי, וכן אם פגעתי וציערתי בין בזדון בין בשוגג את מי שהוא שירחמו עלי למחול.

*

כתוב למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו, ולכן בני ונכדי היקרים בעלי אמונה וביטחון, שלא יבואו בתביעה לאיזה מינוי שהייתי ממלא ושעבדתי עצמי לצורך תועלת התלמידים. 
בנוגע למנהג שמסדרים ומעריכים ספר זיכרון, אין דעתי נוחה בזה לבזבז זמן ועמל בסידור ספר זה, עם כל מיני תמונות, מה שזה גורם למעיין ומסתכל ביטול מלימוד התורה ההפסד הוא ודאי והתועלת הוא ספק רחוק. וכבר כתב הגאון הגדול מרן רבי חיים ברלין זצללה"ה בעניין זה על מה שלא כתבו ספר זכרון על אביו עט"ר מרן הגאון הנצי"ב זצללה"ה הובא בח"א ספר מרומי שדה על הש"ס והאריך שם מה ששמע מפיו הקדוש אודות זה ובסוף הוא מסיים וז"ל שכל העניינים האלו הם מתחבולות השטן, שהשטן מוסר נפשו על ביטול תורה יותר מעל שאר עבירות שבתורה והוא שהצליח בדורנו זה להמציא דרכים לבטל גם רבנים גדולי תורה משקידת תורתם כו' כל זה שמעתי מפיו הקדוש עכ"ל. 

רק בכדי תועלת כל יוצאי חלצי ודורות הבאים וכן אלו התלמידים שהם כבנים שנשארו קשורים לכל מה שקיבלו תועלת, אפשר לעשות קונטרס מכתבי חיזוק ויוסיפו עובדות שנשארו בזכרון ודברים הרשומים אצל התלמידים ששמעו במשך השנים אשר מהם יש הרבה דברים שיביאו תועלת, שיסדרו בלשון פשוט וברור.

*

אבקש מכל יוצאי חלצי ומכל אחד שקיבל תועלת ברוחניות על ידי, ושבא אליו על ידי נחת רוח, או שלפי מחשבתו הגיע לו על ידי הצלחתו שהשם יתברך מילא בקשתו לטובה בכל ענייניו, שישתדל לעשות עבורי לעילוי נשמתי במשך השנה. באיזה קביעות לימוד התורה, ולהרבות לימוד התורה כמו לימוד טהרות בעיון וכן כוללים ללימוד סדר זרעים, וכן שאר דברים טובים ובמיוחד מעשי צדקה וחסד. ולחזק את חינוך הבנים והבנות על טהרת הקודש בקירוב לבבות מתוך אהבה ושמחה. 
והנני מבקש מהמקבלים שברוב טובם וחסדם יזכרו לעשות לעילוי נשמתי כי הרי אין גבול ושיעור לדרגות האדם. על ידי המעשים טובים לעילוי נשמתי אזכה שכל יוצאי חלצי יהיו ויתחנכו כרצון הבורא יתברך שמו לכבודו ותפארתו. 

יהי חסדכם וטובתכם עלי לבל ידח מזכרונכם זכרוני. 

הכותב מעומק לב ותפילה
נאום המבקש מיכל יהודה בנו של אבי מורי משה דוד ז"ל

דברים שלא ידענו על אליהו הנביא

פרטים

קטגוריה: אמונה

פורסם בחמישי, 27 אוגוסט 2020 13:48

נכתב על ידי Super User

כניסות: 1554

דברים שלא ידענו על אליהו הנביא

הרב ש.ב. גנוט

האם אליהו הנביא מלאך או בן אדם?
חז"ל כתבו שאליהו הנביא לא טעם טעם מיתה ונכנס בחייו לגן העדן. הגמרא מעידה שאליהו חי וקיים, ומופיע הוא לפני האנשים הראויים לראותו. לפיכך לא מובן לכאורה מדוע אלישע הנביא קרע קריעה על הסתלקות אליהו. והרי הנביא כלל לא מת? מתרצת על כך הגמרא שמכיון ואליהו נעלם מפני אלישע, ש"לא ראהו עוד" (מלכים ב,י"ב), לכן לגבי אלישע נחשב אליהו כמי שנפטר. מנגד, פסק ה"תרומת דשן" שאשתו של אליהו היתה יכולה להינשא בשנית, כיון שאליהו נהפך לישות רוחנית, שאינו כבן אדם רגיל.
לה"חתם סופר" זצ"ל ישנה דעה מענינת בנידון, לפיה יש לאליהו שתי ישויות. כשאליהו מופיע בעולם הזה כאדם, עם בשר ועצמות וגוף, נחשב הוא לאדם, וחייב הוא לקיים את התורה והמצוות. אך כשמתגלה כישות רוחנית, אז נפטר אליהו מקיום המצוות, כפי שהמלאכים פטורים מהמצוות.

כוס של אליהו הנביא
אבי מנהגי אשכנז, המהרי"ל, כתב: בליל פסח נוהגים למזוג כוס נוספת יותר מהמסובין, וקורין אותה "כוס של אליהו הנביא", ובקצת מקומות נוהגים לנעול החדרים שישנם שם, כי בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל, ואם יבוא אליהו ימצא פתח פתוח ונצא לקראתו מהרה. ואנו מאמינים בזה, ויש באמונה זו שכר גדול.

"אליהו" או "אליה"?
לפני כשנתיים קיבלתי מכתב מיהודי בני ברקי, שרצה לקרוא לבנו על שם אליהו הנביא, אך מפני אילוצים שונים אינו יכול לקרוא לבן "אליהו". האיש התעניין האם כשיקרא לבנו "אליה" ולא "אליהו", יהיה ניתן להחשיב שהילד אכן נקרא על שם אליהו הנביא.
הפנתי אותו להפטרת השבוע, בה נאמר "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא". מלאכי קורא ל"אליהו" בשם "אליה". כך גם בספר מלכים מצאנו מספר פעמים ש"אליהו" נכתב כ"אליה" וגם בספר דברי הימים מסופר על "ויערשיה ואליה וזכרי בני ירוחם", והרד"ק כותב שם בשם המדרש כי אותו אליה, הוא אליהו הנביא. נמצא שניתן בהחלט לקרוא לילד "אליה", על שם אליהו הנביא. מהו סופו של הסיפור? איני יודע. יתכן שאי פעם תפגשו ברחובות בני ברק ילד בשם "אליה". תמסרו לו דרישת שלום...

מכתבו של הרב עמאר שליט"א

פרטים

קטגוריה: אמונה

פורסם בחמישי, 27 אוגוסט 2020 13:38

נכתב על ידי Super User

כניסות: 1160

אחי ורעי רבני ומנהיגי וראשי קהלות הקדש 

די בכל אתר ואתר.

נועם השם עליכם, וכבודו עליכם יראה.

לבקשת רבים וטובים אשתדל להבהיר את עמדתי בקצרה, בענין הצעת החוק לגיור, עליה דובר רבות. 

הנה כל מגמתינו היא לשמור על המצב הקיים בא"י, שבו הנישואין והגירושין הן בידי הרבנות הראשית לישראל, ובתי הדין הרבניים המוכרים. וגם עניני הגיור נקבעים רק ע"י הרבנות הראשית ובתי הדין בלבד. ואין אנו משנים דבר מאשר היה נהוג מאז קום המדינה ועד היום הזה.

ואולם זה כמה שנים שיש פניות לבית המשפט הגבוה, וכבר היו כמה פסקים שלהם שפרצו חומה זו שלבים שלבים, ועתה הגיעו לשלב שהם רוצים להכיר בגיור שלא כהלכה, ולהפר בזה את כל מה שהיה נהוג ומקובל, מיום הקמת המדינה ועד היום. וזה בדרך לא דימוקרטית, שכן רובו של העם היושב בציון רוצה לשמור על הסטטוס-קוו בענינים אלו. ואין דרך לחסום את זה אלא בחקיקת "חוק הגירות", המשמר את המצב הקיים

וזה כמה שנים שאני נאבק להשיג הסכמה על ניסוח החוק, ולמרות שהיה הדבר מוסכם בהסכם הקואליציוני, ניסו להתחמק מזה. 

ואני רוצה להדגיש שאין בהצעה זו חומרות, אלא הדרישה היא, שהגירות תהיה כפי שכתוב ברמב"ם ובשלחן ערוך, שכן גירות זה דבר "הלכתי", ואם לא עשוי כהלכה, אינו כלום. ואדרבה יש בהצעה זו הרחבת יריעת הגירות, והקלה בדברים של מינהל, באופן שיש בזה פנים מאירות ומסבירות לגרים, ובפרט לעולים החפצים בגיור, בדרך אמת. ואין אני צריך להביא הוכחות לזה, אלא עצם העובדא שמפלגת "ישראל ביתנו" תומכת בזה, תעיד כמאה עדים על אמיתות הדברים האמורים. שהרי הם מיצגים למעלה ממליון עולים מרחבי ארצות העמים, שבתוכם עלו כשלש מאות אלף שאינם יהודים, וחיים תוך ישראל בצבא ובאזרחות, וצריכים פיתרון אמיתי, לפחות לאלה הרוצים להתייהד ולהיות חלק אמיתי מעם ישראל.

המתנגדים לחוק זה, הם אלה שרוצים לעקור את הרבנות הראשית, ואת בתי הדין, וכל הדגל שהם נושאים. והם קומץ של אנשים בארץ, ומפעילים יהודים הגרים במקומות אחרים שהם יקבעו את סדרי החיים של העם היושב ונלחם ונושא בעול, בארץ ישראל.

כל הכרה בגיור שלא כהלכה, תביא לידי כך שהיהדות האורוטודוקסית תנהל פנקסי יוחסין, וזה יקרע את העם שלא יוכלו לינשא אלו עם אלו, וח"ו נהיה לשני עמים.

יש משברים חברתיים רבים בעמנו, עם קיבוץ הגלויות מכל קצות תבל, על רקע של עדות, ומנטליות ומנהגים שונים, ועל רקע של דעות והשקפות חיים רחוקות זו מזו, וכן על רקע של רמות חיים רחוקות בכלכלה ובהשכלה ותרבות, אך אלה עדיין לא מחלקים את העם לשני עמים. אמנם אם ח"ו חלק מהעם ימנע מלהתחתן בחלק השני על פי הלכה, זה הופך אותנו לשני עמים, דבר שהוא אסון אמיתי, ה' יצילנו. ועל זאת מלחמתנו, למנוע דבר זה.

עוד רצוני להדגיש שאין בחוק זה, שום שינוי כלפי היהודים הגרים בחו"ל בשום פנים, וכל אשר היה להם עד עתה, זה ממשיך גם בעתיד בלי שינוי כלל.

וכאמור גם כלפי תושבי הארץ אין שינוי, וכל מטרתו של החוק הזה הוא למנוע שינוי ממה שהיה נהוג ומקובל כאן בארץ, מאז קום המדינה זה למעלה מששים שנה.

במסגרת החוק הזה נעשו סידורים מיוחדים שימנעו גיור שהוא לא אמיתי, ושאינו עשוי כהלכה הפסוקה בכל הדורות. אך גם מונע חומרות יתירות או הנהגות שאין להן אחיזה בהלכה הפסוקה בעם ישראל לדורותיו. 

ובמסגרת חוק זה הרבנים המגיירים, יחתנו את המתגיירים וכך ימנע כל סבל מיותר לגרים בענין זה. 

כל מי שדוגל בדימוקרטיה אמיתית ונכונה, לא יוכל להרשות לעצמו, לגור במקום שלבו חפץ, ולקבוע את חייהם של העם הדרים בארץ ישראל. וגם לכפות עליהם את דעתם בדרכים של איומים מפני ההשפעה שיש בידם, או מפני כוחם הפיננסי.

אדרבה יעלו לציון ברנה ושמחת עולם, ואולי כשיחיו כאן ויכירו את תנאי החיים, אולי ישנו את דעתם, וכאן הם יוכלו לערוך מאבק על דעותיהם.

ואני תפלתי על עמנו ונחלת אבותינו, שנהיה תמיד מלוכדים ומאוחדים, בלי מחיצות ובלי פירודים, ושכל חילוקי הדעות ישארו חילוקים אידיולוגיים, ולא יפלגו בינינו, אלא נעמוד כחומה בצורה "כאיש אחד בלב אחד" וזה כוחנו, וזה סוד קיומנו.

וא-ל ש-ד-י שאמר לעולמו די, יאמר לצרותנו די. 

המצפה לישועת ה' בשובה ונחת.

שלמה משה עמאר

הראשון לציון הרב הראשי לישראל

מסר דרך אמא של גליה - הילדה המיוחדת - ע"י תקשורת מסייעת

פרטים

קטגוריה: אמונה

פורסם בחמישי, 27 אוגוסט 2020 13:37

נכתב על ידי Super User

כניסות: 1065

אל תפחדו ואל תֵחַתוּ, הגאולה בפתח ממש 

אמא: גליה היקרה שלי, מה שלומך? מה מותר לך להגיד לי בלי לשאול?

גליה: אמא יקרה שלי, מותר לי גם להגיד לך שמתקרבים ימים לא קלים בכלל לעולם וגם לעם ישראל, הכל הולך להיות כמרקחה אחת גדולה מאוד, ממש בקרוב. אין רשות לפרט לא תאריכים ולא זמנים, אבל כל מה שאמרתי מזמן לפני שנים לא אמרתי לשוא, והדברים יקרו בקרוב מאוד, וגם כל התקשורים עם הילדים פגועי המח שהיו הם לא לשווא, כי כל מה שאמרו הנשמות הקדושות הללו יקרֶה, זה רק עניין של זמן, אך התפילות של עם ישראל והמצוות שהם מקיימים יכולות לבטל גזרות הכי גדולות, כי יש לעם ישראל כח לשנות את העולם, את המציאות, את הכל, רק לקיים מה שיותר מצוות ומשמים ירחמו עלינו.

אמא יקרה שלי, זו עת הגאולה, עת קשה עִם הרבה חבלי לידה, הכל כבר אמרתי לך, לא קל לחיות בתקופה הזו, כי אין זמן לויתורים והבלגות, הגאולה בפתח ממש וכל התיקונים חייבים להסתיים עד זמן מסויים, לכן יורדים לעולם ייסורים עצומים שלא היו כדוגמתם מאז בריאת העולם. אנשים רבים סובלים, צדיקים רבים סובלים למען כלל ישראל, כדי לסיים את התיקונים, וגם אלה שסובלים עבור תיקון עצמם לא מקבלים שום הקלות, כי הסיום קרֵב ואין זמן להקלות, צריך לתקן מה שיותר ומה שיותר טוב.

אז אמא יקרה שלי, לא לפחוד בזמנים הקשים הקרבים ובאים במהירות, כי משמים לא מתכוונים בלידה של העולם החדש להעניש מישהו מישראל, זו לידה והיא כואבת, זה תהליך כואב, זה יכאב לכולם, אבל ישראל תמיד אהובים מאוד אצל הקב''ה וה' יתברך שומר אותם כל הזמן מכל רע, לכן ישראל שלי, אל תפחדו ואל תֵחַתוּ, כפי שאמרתי קודם מה שיותר מצוות מהוות הגנות על עם ישראל וביטול כל הגזרות. העולם מתקרב אל סיום תיקונו בע''ה בקרוב מאוד, הזמנים יהיו מאוד קשים במיוחד עם הערבים כאן בארץ ובכל האיזור, יהיו מלחמות קשות בעולם בכלל, מעצמות יתגוששו עם מעצמות,

אבל אחר כך יבוא שקט לעולם, שלווה, עולם של יופי עילאי, של אמת, של יושר, של גילוי ה' יתברך, רבים הכופרים היום שלפתע יגלו שיש לעולם הזה מלך והוא מלך מלכי המלכים הקב''ה יוֹסֵד ארץ ושמים, הוא אחד ואין עוד אחר. כולם יהיו מאושרים לגלות את הגילוי הזה לאחר שהיו שרויים בחשיכה כמו בהמות, העולם יהיה נעים ויפסקו כל האלימויות הקשות הללו, שהגיעו לשיא בזמן האחרון, אין אפשרות להמשיך בעולם כל כך אלים ולא מתוקן. ברוך ה' הגיע זמן הגאולה, שישו ושימחו אחיי ואחיותי, שׂוֹש תָשִׂישוּ בקרוב מאוד. 

יהיו נסים ונפלאות בקרוב מאוד, ממש שינוי סדרי טבע 

אמא: גוג ומגוג? מלחמה? מותר לך להגיד על זה עוד?

גליה: אמא יקרה שלי, אמרתי לך כבר שהגאולה בפתח, זה כולל גוג ומגוג ומלחמה, אבל הכל חבלי לידה ללידת עולם חדש ויפה וטוב ובריא והוגן ונעים עבור כלל האנושות, כאשר במרכזו פנינת החן ישראל של הקב''ה בה יִתְפָּאַר. אנחנו פנינת החן שלו, אנחנו היחידים שמפיצים בעולם הזה את הקדושה העצומה, את התורה הקדושה, את המצוות, את האמונה האבסולוטית בקב''ה יתברך, הוא אחד ושמו אחד. אז גם בתקופות הקשות המצפות לנו ולכלל האנושות, יש להתאזר בסבלנות ולדעת שהכל הוא בעצם הכנה לקראת הנוחות העתידית, כל הסבל והקושי הוא הכנה לחיים מתוקנים וטובים, מלחמה זו הכנה, זה חינוך של בני האדם בדרך קשה יותר, אחרי שניסו לחנכם בדרך נעימה וקלה יותר אך ללא הצלחה, אז לפעמים יש צורך בחינוך יותר קשה וזה גם עוזר. הקושי מביא את השינוי המיוחל, הקושי גורם לחשיבה אחרת, לעשייה אחרת, לָעולם להראות שונה וטוב יותר.

כל הצדיקים, כל המלאכים מתפללים על גאולת עם ישראל שתהא ברחמים גדולים, שלא ידח מאתנו נידח בע''ה, יהיו נסים ונפלאות בקרוב מאוד, ממש שינוי סדרי טבע. דברים מאוד משמעותיים יקרו, דברים הסותרים כל הגיון רגיל, כי אנחנו כבר לא בזמנים רגילים. 

כל מי שעושה כעת למען זיכוי הרבים שכרו לא יסולה בפז 

אמא: מישהו אמר לי שפרסמו לאחרונה את המסרים שלך בדפים בכמויות עצומות בירושלים. יש לך זכות עצומה את צדקת גדולה שכל החיים רק סובלת בתוך הגוף הזה, לא יכולה אפילו להגיד מילה לאף אחד, עושים אתך מה שעושים ואת לא יכולה אפילו לדבר. אבל ברוך ה' שאת במקום כל כך טוב.

גליה: אמא אני יודעת שפירסמו דפים עם מסרים שלי, זה מזכה את עם ישראל וגם אותי ואותך ואת כל מפיצי הדפים הללו, זכותם עצומה מאוד, כל מי שעושה כעת למען זיכוי הרבים שכרו לא יסולה בפז, זה זמן קריטי וכל מי שיעורר אפילו למחשבה של תשובה יזכה בע''ה בשכר אינסופי. אמא אני מקבלת את כל הייסורים שלי באהבה גדולה, אני שמחה ומאושרת שניתנה לי האפשרות להגיע לעולם הזה ולעזור בתיקונים כאן, תראי הנה אחרי עבודה קשה שלי את חזרת בתשובה ברוך ה', כבר בשביל זה ואפילו רק עבור זה היה לי כדאי להיוולד לעולם הזה ולהתייסר בו כל החיים. לכל אדם יש תפקיד כאן ובני האדם לא מודעים לתפקידים העצומים לפעמים שהם ממלאים כאן, בשליחות ה' יתברך, הם לא תמיד מודעים לדברים הללו, כי העולם מעלים את הדברים הללו מסיבות שונות ורבות. ואחת מהם כי רק בהעלם זה המבחן האמיתי של הנשמה בגוף. ללא העלם לא יכול היה להיות מבחן כלל. 

כל עם ישראל ישובו בתשובה בקרוב

אמא: יש לך מה להגיד לאחים שלך?

גליה: לא אמא, משמים כבר יחזירו אותם בתשובה, לא נראה לי שתהיה אפשרות שהם לא ישובו בתשובה, כל עם ישראל ישובו בתשובה בקרוב, לאור הארועים שיהיו בארץ ובעולם וגם האחים שלי ביחד אתם בע''ה. 

התורה היא מים חיים 

אמא: יש לך מה להגיד למישהו שמאוד מחכה ומצפה לתקשורים ואוהב אותם מאוד?

גליה: הוא יכול להמשיך בכך אין פסול, ההיפך לפעמים זה מחזק אותו מאוד ונותן לו הרבה תקווה וכח להמשיך. אבל הקירבה לתורה היא שמחיָיה והיא שמחזקת והיא שמחוללת פלאים עבורו ועבור כלל ישראל. התורה היא מים חיים, זה מחייה אותו ושימשיך בתורת ה' יתברך. 

פיתויי הסיטרא אחרא 

אמא: איך אדם יכול להכין את עצמו לעזיבת העולם הזה? איך לא לפחוד?

גליה: אמא כל החיים האדם מכין את עצמו לעזיבה, ברגע שהגיע הוא כבר מתכונן לעזיבה, כל יום שעובר מקרב אותו לעזיבה. מצוות ומעשים טובים הם ההכנה הכי טובה לעזיבה, הם מסירים את כל הפחדים, מי שיודע שהוא עושה את רצון ה' יתברך ואת תפקידו בעולם הזה בזה שהוא מתקרב לה' יתברך אזי אין לו ממה לחשוש או לפחוד, מי שמבצע את השליחות שלשמה הגיע לכאן למה שיפחד? גם מי שחזר אל אבינו שבשמים אחרי שנים, גם הוא עושה את רצון ה' יתברך, גם לו אין מה לחשוש, כי מילא את שליחותו, הסיטרא אחרא מהתל באדם כל הזמן ומפתה אותו בכל מיני תענוגים אסורים, הכל כדי שהוא עצמו יוכל לקחת מהאדם את הקדושה ולהעבירה לצד שלו. כמה הקדושה חשובה, שהסיטרא אחרא עושה הכל הכל רק כדי להעביר קצת קדושה לצד שלו, אבל הכל כבר ניגמר להם, הם נשארים בקרוב בלי אויר לנשימה, בלי קדושה כך הם קמלים. כי הקדושה מחייה. אבל ברגע שהרבים יגלו את ה' יתברך מלך העולם וכל העולמות כולם, הפיתויים שלהם לא יצליחו יותר וכל הקדושה תחזור אל המקור העליון בע''ה הכל בקרוב. 

מותר לפרסם את התקשור?

אמא: מותר לפרסם את התקשור? את הדברים הנוגעים לכלל?

גליה: בודאי אמא יקרה שלי, אחת המטרות של התקשור שלנו זה שתפרסמי לעם ישראל היקרים שלי.