יהדות
חלומות ומציאות
- פרטים
- קטגוריה: תורה ומדע
- פורסם בחמישי, 27 אוגוסט 2020 11:40
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 907
חלומות ומציאות
** הבחור שחזה בחלומו את אסון המסוקים, הרבי מויזניץ' ביקש מתלמידו בחלום "להגיע אליו" והחלום על השכן שנפטר** על מי חולם הרבי מערלוי שליט"א? כמה זמן בכל לילה אנו חולמים? ומה היה 'דברים בטלים' בחלום על האתרוג שהרב מבריסק פסל?** הרב ש.ב. גנוט צועד בעקבות חלומותיו של יעקב, יוסף ופרעה וכותב לנו על החלומות ופשרן, החלומות בזמנינו ומה עלינו לעשות כשאנו חולמים חלום טוב** הרב שב"ג**
כ"ק האדמו"ר מערלוי שליט"א כתב מכתב בדברי תורה למרן הגרי"ש אלישיב שליט"א. הוא מסביר בתחילת המכתב, שפירסם ב"קובץ תשובות" של הגרי"ש אלישיב, שהוא כותב אותו מפני שבלילה הוא ראה בחלומו את הגרי"ש אלישיב והם שוחחו בלימוד בעניין...
החלומות הם חלק מחיינו. ישנם החולמים יותר, ישנם חולמים פחות. אך כולם חולמים. מה הם החלומות? כיצד התורה וחכמיה מתייחסים לחלומות?
אבותינו הקדושים חלמו חלומות מופלאים. יעקב אבינו ראה בחלומו את הסולם הנודע, כמובא בתחילת פרשת ויצא. בפרשת השבוע אנו למדים על חלומותיו של יוfסף הצדיק ובסוף הפרשה נלמד על החלומות שהתממשו, חלומותיהם של שר המשקים ושר האופים ובפרשה הבאה נקרא על חלום פרעה ופתרונותיו של יוסף. בתנ"ך מופיעים חלומות נוספים שהתקיימו והגמרא הקדושה הקדישה כמעט פרק שלם, פרק "הרואה" במסכת ברכות, לנושא החלומות ופתרונם.
רבע מהשינה אנו חולמים!
מאחר שרבים מחכמי התורה מצטטים את התייחסות חכמי המדע והטבע לנושא החלומות, נביא את תחילת 'ערך' החלומות, כפי שהסבירוה באנציקלופדיה הממוחשבת, כך: חלום הוא חוויה של מראות דמיוניים ותחושות במהלך השינה. לחלום שגרתי מספר מאפיינים, ובהם חוסר מודעות לכך שמדובר בחלום, אי יכולת לשלוט ולכוון את השתלשלות החלום, וחוסר הפעלה של מנגנון הביקורת והשיפוט בשעת החלום. החלום הוא תופעה כלל-אנושית חוצה תרבויות, שגם נצפתה בבעלי חיים, ושגם ילדים לומדים לזהותה כבר בגיל צעיר. מדענים משערים כי כרבע מהשינה מוקדשת לחלום. דמויות היסטוריות רבות ידועות כמי שהיו מושפעות מחלומותיהן. לפותרי חלומות היה מעמד מיוחד בחצרותיהם של מלכים, ולרוב הם שימשו ככהני דת, בשל החשיבות הרבה שבני אדם ייחסו לחלומות בעולם העתיק.
ישנם סוגים שונים של חלומות, ביניהם הסיוט, שהוא חלום נורא, מפחיד ומטיל אימה, וחלום טוב, הגורם לאדם לקום בהרגשה טובה וחיוניות. קיימות גישות רבות להסברת מהותו של החלום, מתגובה לגירויים חיצוניים או פנימיים, וגלישה של הכוחות המודחקים שנכבשו על ידי האגו לעבר המודעות, ועד להבעת התודעה באופן סימלי, והתקשרות אל מה שמעבר לאדם הפרטי, אם אל התת-מודע הקולקטיבי ואם אל הנשגב והנאצל.
24 פותרי חלומות בירושלים
מצאנו בדברי חז"ל התייחסויות שונות לדברי החלומות. מצד אחד אמרו חז"ל במסכת ברכות ש"דברי חלומות אינם מעלים ואינם מורידים" ומאידך אמרו ש"חלום הוא אחד משישים בנבואה". חז"ל גם אמרו ש"אין אדם חולם אלא מהרהורי ליבו, ממה שהוא מהרהר ביום". הגמרא שואלת שבפסוק אחד נאמר "בחלום אדבר בו" ומכאן שה' יתברך מגלה לצדיקים את הנסתרות דרך החלום, ואילו בפסוק אחר נאמר "והחלומות שווא ידברו". ומתרצת הגמרא: "כאן בחלום על ידי מלאך, כאן בחלום על ידי שד". התשב"ץ מסביר את העניין כך: "יש מהחלומות שהן צודקים ויש חלומות בלתי צודקים. החלום הבלתי צודק מגיע בהיות הכח המדמה בלתי בריא, מפני שורש יצירתו של האדם או מפני שאכל מזונות עבים המולידים אדים שחורים ויטרידוהו, וזה מה שאמרו חז"ל "על ידי שד", והוא מרוח רעה החזקת והשודדת את האדם, ולחלומות אלו אין לחוש כלל".
רבנו בעל ה"עקידה" מסביר לנו, בדרכו המיוחדת, את חלוקת החלומות. לדבריו, ישנם שלושה סוגי חלומות. סוג החלום הראשון הוא "חלום הנבואה", חזיון לילה בו מראה הקב"ה לנביאיו את נבואותיו. ישנו סוג של "חלום רוח הקודש", בו מפיל הקב"ה תרדמה על אוהביו וצדיקי ישראל, מבטל את כוחות הגוף שלהם ומראה להם בחלום מגילוייו וסודותיו, וישנו סוג חלומות המשותפים לכל בני האדם, המגיעים אלינו על ידי כח הדמיון הפועל במוחנו גם בשעת השינה. בחלומות אלו, כותב ה"עקידה", בחלקם יש ממשות, "מהם שיש בהם עניין מעט והרבה דברים בטלים כמו תבן בתוך הבר, ומהם שיש בהם גילוי דעת להרבה מהדברים העתידיים". הוא מסביר שחלק מהחלומות הם כ"ניצוץ מהנבואה", אך היא הקטנה שבמדרגות הנבואה, ולכן אמרו חז"ל שבחלום יש "אחד משישים בנבואה", כדי להסביר לנו שהחלום נחשב ל"בטל בשישים" מבחינת רמת הנבואה האמיתית. בכל חלום, גם בחלום שחלק ממנו יכול להתגשם, ישנו חלק נכבד שלא יתגשם והוא הגיע מכוחות הדמיון ומה החלק הדמיוני והלא מציאותי. רבי נהוראי סיפר, כמובא בגמרא, ש"עשרים וארבע פותרי חלומות היו בירושלים והלכתי אצל כולם, ומה שפתר לי זה- לא פתר לי זה, וכולם נתקיימו". וזאת כיצד? מסביר ה"עקידה" שאכן, החלום מורכב מהמוני פרטים וכל פותר חלומות יכול להצביע על נקודה נכונה מתוך החלום, ולכן ייתכן שכל פתרונות החלומות, אותם פתרו "פותרי חלומות" מוצלחים, יתממשו במציאות.
כאשר "פותרי חלומות" טובים פתרו חלומות, הם ידעו גם להבין חלום, לנפות את החלק הדמיוני שבו וגם להכיר את תכונות הנפש של החלום עצמו. רבי יוחנן אמר בגמרא שכאשר עם הארץ חולם על יין- זהו סימן רע לו, אך כשתלמיד חכם חולם על יין- החלום נפתר לו לטובה. ומבאר רבי יצחק ערמאה ז"ל בעל ה"עקידת יצחק", שכל חלום קשור למי שחלם אותו. כאשר עם הארץ חולם על יין, אזי היין קשור להיותו "מר נפש" ("ויין למרי נפש"- משלי לא,ו), ואילו כשהתלמיד חכם חולם על יין, הרי "יין ישמח לבב אנוש" (תהילים קד, טו). כשנגר חולם על עצים, החלום, מטבע הדברים, קשור לעצים בו הוא עסק בכל היום, וכשבן ישיבה חולם על עצים, לפעמים הכוונה לסטנדר- העץ בו הוא למד במשך היום... כשעקרת בית חולמת על דלי מים וסמרטוט רצפה, החלום קשור כנראה לשטיפת הבית, שהיא צריכה לעשות למחרת, ואילו כשתלמיד חכם חולם על דלי ומי ספונג'ה, יתכן שהוא למד באותו שבוע על מי השופכין שמותר לשפוך בימות הקיץ ברחוב (בבא קמא ו, א) או על מי השופכין ששפכה בתו של המן על ראש אביה...
ה"לבוש" כותב ש"דבר ידוע הוא וכל העולם יודעים שרוב החלומות ורובם דרובם כולם הם דברים בטלים וכזבים והבלים ואין בהם אף דבר אחד שהוא אמיתי, כי יבוא ברוב עניין וברוב דמיון שיש לאדם, או על ידי האדים העולם בגוף האדם מהאצטומכא, כמו שביארו חכמי הטבע. ואפילו החלומות האמיתיים הבאים מצד הנבואה והשכל, יש בהם קצת דברים בטלים". דברים דומים כתב הרמב"ם ב"מורה נבוכים". הוא מסביר שאנשים רגילים חולמים בדרך כלל חלומות דמיוניים, המגיעים לאדם מתנודות המוח גם בשעת השינה. החלום מתערב עם מציאות והדמיון רב על האמת. לדבריו, ההתייחסויות החשובות בתנ"ך ובגמרות לחלומות, היו בגלל שהחולמים היו אנשים גדולים, שהקב"ה גילה להם דברים בנבואה ובחלום. אך בדרך כל, אין לחלומות משמעות מיוחדת, חוץ ממקרים בהם החלומות יוצאים מן הכלל, והחלום יכול להתממש.
האתרוג והרב מבריסק
ובכל זאת, למרות שרוב החלומות הם דברים בטלים ו"חלומות שווא ידברו", מכל מקום חששו חז"ל לדברי חלומות במקומות מסוימים. הגמרא בסנהדרין (ל,א) כותבת, שכאשר אדם הצטער וניסה לדעת היכן אביו שנפטר הניח את מעשרותיו, או שהצטער היכן אביו שנפטר החביא את כספו הפרטי, ואביו הופיע בחלומו והראה fלו היכן הניח את פירות המעשר או את כספו, והאיש קם בבוקר ואכן, הוא גילה באותו מקום פירות או כסף- אזי למרות שהפירות או הכסף אכן נמצאו באותו מקום, בכל זאת אין לחוש לחלום ולשברו. וזאת מפני שהחלומות מעורבים בדברים בטלים ויתכן שהחלום צדק בכך שמונחים שם פירות, אך אין זה אומר עדיין שהפירות הם פירות מעשר. וכן אם נמצא שם כסף, יתכן שהחלום צדק בכך שיש שם כסף, אך אין הכרח שהחלום צדק בכך שהכסף שייך לאביו... שאלה זו עלתה גם בתלמוד הירושלמי (מע"ש פ"ד ה"ו) ושם נחלקו התנאים האם יש לחוש לחלום כזה או לא ובאיזה מקרה. התשב"ץ סובר שהגמרא, הקובעת שאין להתייחס לחלומות, התייחסה רק לנושאים כספיים, כאשר ישנה "חזקה" בעניין והחלום אינו מוציא מידי "חזקה". אך כאשר אדם חלם חלום על חתיכת בשר שהיא אסורה, עליו להחמיר מספק ולא לאכול את אותה החתיכה, מפני שלמרות שבדרך כלל החלומות הם דברים בטלים, אך ישנם חלומות נכונים ואמיתיים, המגלים את העתיד והשופכים אור על העבר וההווה.
היו מרבותינו הראשונים שהורו הלכה או חזרו בהם מפסק הלכה שנתנו קודם לכן, לפי חלום שחלמו בשנתם. המהר"ם מרוטנבורג כתב פסק הלכה בדין מלמד בחיידר שעזב את עבודתו, והוא שינה את פסקו בעקבות חלום שחלם, בו גילה שהוא טעה בחלומו. הראב"ן בנה יסוד בדין כלי יין נסך לפי חלום, הסמ"ג מנה את הפסוק "השמר לך פן תשכח" בחשבון הלאוין לפי חלום שחלם בעניין, התשב"ץ חידש דין לפי חלום בעניין "מכה בדופן", רבנו אפרים פסק הלכה לאור חלום על כשרות דג הברבוטא וה"בית יוסף" מביא שה"רקאנטי" שינה את פסקו על סמיכות האתרוג ללולב בשעת הברכה, לפי חלום בו ראה שהוא מפריד את שני חלקי שם ה' זה מזה למחרת בבוקר בתפילה... ואמנם, רבותינו האחרונים לא הסכימו לכל פסקי ההלכה עליהם קראנו זה עתה. הש"ך כותב על כך ש"דברי חלומות לא מעלים ולא מורידים". וה"נודע ביהודה" כותב על דברי רבנו אפרים בעניין דג הבבוטא ש"חלום יעוף הוא, ולמה לא בא בעל החלום אל שאר בעלי התוספות שהתירו דג זה?!"...
הגר"ש פוברסקי שליט"א סיפר לידידיו שבחלום ניגלה אליו מרן הרב מבריסק זצ"ל ואמר לו שהאתרוג שקנה, הוא אתרוג פסול. "בדקתי את האתרוג והוא כשר למהדרין, ומכיון שלא יכול להיות שהבריסקער רוב טעה"- אמר הגר"ש פוברסקי- "אז כנראה שעל החלק שהאתרוג פסול נאמר בחז"ל ש'אין חלום בלי דברים בטלים".
השיב לו הגרש"מ דיסקין זצ"ל:"ואולי החלק של ה"דברים בטלים" בחלומך, הוא זה שהרב מבריסק אמר לך שהאתרוג פסול?!"...
"הטבת חלום", "רבונו של עולם" ותענית חלום
חז"ל אמרו, וכך נפסק בהלכה, שאדם שחלם חלום ונפשו עגומה עליו מהחלום, למרות שלא אוזכר בחלום דבר רע, ילך ויטיב את החלום בפני שלושה יהודים. עליו להעמיד שלושה מאוהביו ולומר להם "חלמא טבא חזיתי" (חלום טוב ראיתי) והם ישיבו לו: "טוב הוא וטוב יהיה, ה' יעשנו לטוב. שבע פעמים יגזרו עליך מן השמים שיהיה טוב ויהיה טוב", ואומרים זאת 3 פעמים, וממשיכים לומר את כל "סדר הטבת חלום" הכולל פסוקים על הפיכה (כמו "הפכת מספדי למחול לי"), פדות ("פדה בשלום נפשי") ושלמות ("שלום שלום לקרוב ולרחוק") ועוד פסוקים. בשעת החלום צריך החולם לזכור את החלום במחשבתו. ה"מגן אברהם" כתב שבשעת הטבת החלום צריך החולם לזכור את החלום במחשבתו, וה"מאירי" כתב שלאחר שמטיבי החלום אמרו לחולם "חלמא טבא חזיתא", יספר להם את החלום והם ינסוהו לפותרו לטובה.נאמר בגמרא, שמי שחלם חלום ואינו זוכר מה חלם, יאמר את הנוסח המקובל לכך ("רבונו של עולם אני שלך וחלומותי שלך" וכו') בשעת ברכת הכהנים. ומדוע דווקא בברכת כהנים? ביאר הזוהר הקדוש ש"בשעה זו נמצאים רחמים בכל העולמות ומי שמבקש אז בשעת תפילתו על צערו- מתהפך לו הדין לרחמים". חז"ל במדרש תנחומא מובא ש"אפילו רואה אדם בחלומו חרב שלופה ונתונה בצווארו וקוטעת את ירכו, משכים הוא והולך לבית הכנסת ורואה את הכהנים נושאין את כפיהם והחלום הרע מתבטל ממנו".
כאשר אדם חולם חלום רע, נפסק בהלכה שיתענה אם נפשו מרה לו מהחלום, וניתן התענית אפילו בשבת. ועל איזה חלומות ומתי מתענים? כתב ה"שולחן ערוך" (רפח,ה): "יש אומרים שאין להתענות תענית חלום בשבת אלא על חלום שראהו שלש פעמים. ויש אומרים שבזמן הזה אין להתענות תענית חלום בשבת, שאין אנו בקיאים בפתרון חלומות לידע איזה טוב ואיזה רע. והעולם אומרים שנמצא בספרים קדמונים שעל שלשה חלומות מתענים בשבת, ואלו הן: הרואה ספר תורה שנשרף, או יום כיפורים בשעת נעילה, או קורות ביתו או שיניו שנפלו, ויש אומרים הרואה שנושא אשה. ומה שרואה שיניו שנפלו, דוקא שיניו, אבל הרואה לחייו שנשרו, חלום טוב הוא שמתו היועצים עליו רעה. ונראה שהחלומות שאמרו בפרק 'הרואה' שהם רעים, גם עליהם מתענים בשבת".
החלומות בזמננו:
סתם חלומות למרות שבתקופות קדומות היתה סיבה מסוימת לחשוש לחלומות ולקחת אותם ברצינות (למרות שבאופן כללי למדנו מדברי רבותינו ש"חלומות שווא ידברו"), אך בדור שלנו כתבו הספרים שאין צורך בדרך כלל להתייחס לחלומות, ואין צורך לצום עליהם, ובוודאי שלא בשבת.
זאת מדוע? בספר "פסקי תשובות" (סימן ר"כ) מצטט מגדולי הדורות שהסבירו שכאשר ישנה סיבה לאדם לחלום על דבר מסוים, כמו למשל שהוא התעסק ביין במשך היום ובלילה הוא חולם על יין, או שבצהריים דפק אצלו שכנו מר מועלם ובלילה הוא חולם על מר מועלם, אזי אין שום סיבה להתייחס לחלום. לכן נפסק בהלכה שאדם שחולם שנפלו לו השיניים ובמהלך היום היה לו כאב שיניים, אין לו צורך לחשוש לחלום.
בזה שונים החיים של ימינו לחיים של פעם. בעוד שפעם בן אדם ראה אריה או פיל אולי פעם אחת בחייו וחוץ מלראות את חבריו ב"שטעטל", הוא כמעט ולא ראה ולא שמע כלום, הרי בזמננו יכול אדם לקום בבוקר ולראות תמונה של פיל על בקבוק שתיה, בעיתון הבוקר, בפרסומת בשלטי חוצות או בפרסומת בגב האוטובוס. כל דרדק בימינו רואה בספריו הצבעוניים כמעט כל יום את החיות והבהמות, ארצות רחוקות ואנשים מוזרים. בעולם שהתקשורת, ובפרט תקשורת המחשבים והמדיה הכללית, כל כך השתנתה, הרי אין כמעט שום משמעות לשום חלום. אם נחלום על משהו ונשב ונחשוב כמה דקות, נגיע בדרך כלל להסבר מהיכן הוא הגיע. אנחנו חיים בדור שכל כך הרבה רואים ושומעים ומדברים בו, והכל נגיש, כך שכמעט אין דבר שאפשר לומר עליו בוודאות שלא חשבנו עליו קודם.
הבחור חלם על אסון המסוקים
אך לכל כלל, ישנו יוצא מן הכלל. רבנו הסטייפלר ז"ל סיפר, שבנו של רבי מנשה מאיליא זצ"ל חלם חלום שייסע לים ויטבע בו. הוא סיפר את חלומו לרבו הגאון רבי יצחק מוולוז'ין זצ"ל ואמר לו ר' יצחק: "דברי חלומות אינם מעלים ואינם מורידים" והוא היטיב לו את החלום ב"הטבת חלום". כעבור תקופה נסע חולם החלום לים וטבע בים. כשסיפרו זאת לרבו, אמר ר' יצחק מוולוז'ין: "כנראה ישנם פעמים שצריך לחשוש בהם לחלום"...
מו"ר הגר"ח קניבסקי שליט"א סיפר שאחת מאחיותיו חלמה ששכן שלהם נפטר ואביה, מרן ה"קהילות יעקב" זצ"ל הורה לה לעשות "הטבת חלום". לאחר זמן קצר נפטר אותו השכן. ללמדנו שלא תמיד עוזר "הטבת חלום", אמר הגר"ח קניבסקי שליט"א.
בבני ברק התפרסם על מלמד חשוב בת"ת "תורת אמת" שנפטר לבית עולמו. הוא הופיע בחלום באמצע ה"שבעה" אצל ילדיו ואמר להם שהוא חייב 14 ₪ לבעל החנות על חגורה שקנה ממנו. הבנים הלכו לבעל החנות והוא סיפר בהתפעמות שאכן, מספר ימים לפני פטירתו של אותו יהודי, קנה הוא ממנו חגורה והיה חסר לו 14 ₪. המוכר הציע לו לשוב ולשלם את החוב, אך מכיוון שהוא הובהל לבית החולים עוד באותו היום, לא היתה לנפטר אפשרות לשלם את החוב ומהשמים, כך כנראה, איפשרו לו להופיע בחלום אצל ילדיו לבקשם שישלמו את החוב. בספר "דרך שיחה" מובא שרבי חיים קניבסקי שליט"א סיפר, שאחד האברכים בבית הכנסת סיפר לו שאביו נפטר והוא בא אליו בחלום וסיפר לו שהוא, האב, חייב לפלוני סכום כסף. הלך הבן לאותו אדם ורצה לפרוע את חובו של אביו. המלווה ההמום לא הבין מהיכן הבן יודע על ההלוואה. "חוץ מאבא שלך, אף אחד לא ידע מזה, ואביך נפטר הרי בחטף?!" "כנראה שאביו היה זהיר ביותר בדיני ממונות ולכן נתנו לו מהשמים רשות לבוא בחלום לבנו", הסביר הגר"ח קניבסקי שליט"א.
מספר הגאון רבי אליהו מן, שהגר"ח קניבסקי סיפר לו כך: "הגיע אלי בחור וסיפר לי שחלם שתהיה התנגשות גדולה בין שני מטוסים ויהרגו מהתאונה יהודים רבים, וכשיקום למחרת בבוקר, תהיה ידו מלאה בפצעים, וזה יהיה לו סימן שהוא יחלה במחלה קשה ממנה ימות. הבחור לא שם לב לחלום וכעבור תקופה קצרה אירע "אסון המסוקים" בו נהרגו יהודים רבים. למחרת בבוקר התעורר הבחור וידו היתה מלאה פצעים. שלחוהו אלי והוא הראה לי את ידו, שהיתה מלאה בפצעים".
"אמרתי לו", מספר הגר"ח קניבסקי שליט"א, "ראשית, "אין חלום בלא דברים בטלים" ויתכן שמה שחלם שימות- זה דברים בטלים. שנית, שיאמר בתפילה מה שמועיל לחלום, ושאלתיו היכן לומד והשיב שהוא לומד ב..., אז אמרתי לו שיעבור ללמוד בישיבה קדושה והדבר יגן עליו"...