יהדות

מח אחד- מחשבה שניה

מח אחד- מחשבה שניה

*** בעקבות "הצפה" של פניות בנושא המאמר שפורסם בשבוע שעבר על הרפואה האלטרנטיבית ושיטת "מח אחד", כותב הרב שמואל ברוך גנוט שוב, מבהיר את הדברים, מחדד קצוות ומציג את עמדת רבני זמנינו על ה"מח" והשיטות האחרות ***

בעקבות המאמר בעניין הרפואה האלטרנטיבית ו"מח אחד" וסעיפיה, שפורסמה בס"ד בשבוע שעבר, ביקשוני רבים וטובים לברר את העניין יותר לעומקו, ובפרט יהודים שמצויים כבר בעיצומם של תהליכי טיפול בשיטות אלו. 

גאב"ד "חניכי הישיבות" הגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א הפנה אותי השבוע ל"מרא דשמעתתא" מבחינתו, הרב הגאון רבי אהרון מיטלמן שליט"א, דומ"צ בבית דינו וראש כולל בעירנו, שישב על מדוכה זו במהלך- 3 השנים האחרונות וחקר את הנושא לרוחבו ולעומקו, מבחינה מציאותית- עובדתית ומבחינה מדעית. הגר"א מיטלמן שליט"א סובר ששיטת "מח אחד" ודומיה מותרים בתכלית וניתן להתרפא בשיטות אלו ודומיהן. לדבריו, נהפכנו ל"עובדי עבודה זרה" בכך שאנו "עובדים" את הרפואה הקונבנציונאלית ואנו "מאמינים בני מאמינים" שרק האנטיביוטיקה והתרופות המקובלות ירפאו אותנו. "הרפואה המשלימה, ומפתחי שיטת "מח אחד" ודומיה, טוענים שהמחלות מגיעות מחסרון בנפש וממשקעים וטראומות, זכרונות וכאבים, מתקופות קודמות, קרובות או רחוקות שעבר האדם", מסביר הרב מיטלמן, "המח סופג בתוכו הכל וכאשר הגוף והמח נפגשים עם דבר שמזכיר להם את הכאב, המכה או המשקעים שהצטברו באלפי אלפי תאי הזכרון שלו, הגוף נהיה חולה. זה שיש לאדם נפש, הגדולה והמכילה בקרבה גבוה מעל גבוה מעל הנראה לעניינינו, זהו דבר שאינו ניתן כלל לוויכוח. גם הטענה שהמוח אוגר בקרבו את כל הזכרונות שלנו מאז יום הוולדנו ואף קודם לכן, וכתוצאה מכך הגוף חולה וסובל בתקופות שונות ובכך שגם ניתן לטפל בכך, זוהי גם טענה מסתברת, המוסברת בצורה טבעית בעליל, לא מיסטית ולא קשורה לסגולות או לכוחות טומאה וכישוף", מבהיר הגר"א מיטלמן. 

לדבריו, רוב השיטות בראשונים ובפוסקים מתירים לעסוק בשאלות הנוגעות לעבר של האדם ולא לגורל העתיד, כך שלפי רוב מניין ובנין דעות הפוסקים אין כל מניעה "לשאול את המוח" על העבר שלו, דרך השריר או האבחון בעין וכדומה. כל שיטת טיפול שמטפליו מסבירים אותה באופן טבעי ומובן בעליל, הרי אינו נכלל, לדעת הגר"א מיטלמן, באיסור "דרכי האמורי", ומכיוון שטיפולי הקינסיולוגיה, "מח אחד" ו"אייפק" מוסברים יפה יפה בדרך טבעית ומובנת, אין בכך משום "דרכי האמורי".

תהיתי באוזני הגר"א מיטלמן שהרי מדברי הרמב"ם משמע, שמלבד כוונת המטפל והסבריו, עלינו להוכיח ולדעת אל נכון שאכן, הרפואה הזאת הצליחה מבחינה סטטיסטית, אך הרב מיטלמן אינו מסכים שצריך להוכיח זאת מבחינה מספרית- סטטיסטית מוחלטת ומספיק שיש לכך הצלחות רבות וטובות. הרב מיטלמן גם לא הסכים לטענה שטענתי (במאמרי בשבוע שעבר), שיתכן וחלק ניכר מאחוזי ההצלחה של שיטות אלו, קשור להצלחת "תרופות- הדמה", המצליחות לרפא מבחינה פסיכולוגית את החולה, למרות שאין בהם ממש, והוא טוען שריבוי ההצלחות של שיטות אלו מספקות. הגר"א מיטלמן סובר שגם ראיותיו של הגה"צ בעל "ים החכמה" הגרי"מ מורגנשטרן שליט"א (אותו ציטטנו בשבוע שעבר בדבר "כח המדמה" האסור לדעתו והדמיון ל"מח אחד"), אינם מספקות וכו', ואין סיבה הלכתית לאסור שיטות אלו מטעמיו. 

לטפל... דרך קרובי המשפחה ולאבחן גלגולים קודמים

שאלתי את הגר"א מיטלמן, שלכאורה, הפירכה על דברי הגרי"מ מורגנשטרן בדבר "כח המדמה", היא שאין לחלק בין אבחון על ידי דברים הנראים מגוף האדם (כמו פריחה, כתם מחלה וסימנים בעור או ביתר חלקי הגוף וכדו'), לבין אבחון דרך השריר, המגלה על בעיות האדם וחלאיו, וכפי שהזכרתי במאמרי הנ"ל, שכשם שגרפולוגיה או היפנוזה (שהפוסקים אינם אוסרים את השימוש בהם) מגלה, דרך ה"תת מודע" של ההיפנוט או דרך כתב היד של האדם, על מצוקותיו וחלאיו, כך ניתן לאבחן את החולה דרך השריר, המגלה את חסרונותיו המצויים והטמונים במוחו ובתת- המודע שלו. ואולם, כל זה הוא דווקא אם המטופל אכן מטפל ומנסה להגיע אל מח האדם המטופל עצמו, אך מכיוון שהשבוע שמעתי שמטפלי "מח אחד" יכולים לטפל ולאבחן את החולה, גם דרך אחד מקרובי משפחתו, מבלי לגעת או לתקשר עם החולה בעצמו, אם כן לכאורה הדבר מוכיח שמדובר בשיטה לא טבעית כלל. כי לא מצינו בשום תרופה או אבחון בעולם הרפואה, שניתן לאבחן אותה או לדעת על אופן טיפוליה, דרך אדם אחר, אפילו יהיה קרוב משפחה מדרגה ראשונה. 

זאת ועוד, שמטפלי "מח אחד" שלא מהמגזר החרדי מתשאלים את השרירי ו"תת המודע" גם על חסרונותיהם ובעיותיהם בגלגולים קודמים. ואם כן, היכן מצינו שניתן לאבחן באופן טבעי מחלות וטראומות של גלגוליו הקודמים של האדם? וגם אם נניח שהמוח אוגר בקרבו את כל זכרונותיו עוד לפני לידתו, מתקופת שהותו ברחם אמו, האם ניתן לומר שהמוח אוגר בתוכו גם את זכרונותיו מגילגולים קודמים? הייתכן?!?

הגר"א מיטלמן עומד גם בשאלה זו על עמדתו וטוען שאכן כן. לדבריו, הורגלנו שגוף האדם ונפשו כוללים רק את הנראה לעיניינו, מבלי להבין ולהשכיל שנפשו, רוחו ומוחו של האדם גבוהה היא עד אין קץ. ואכן, האם יכול "להעביר אנרגיות" ולקבל מידע ואיבחון על בן משפחה הקרוב לו בקשר דם ונפש, גם בגילגולים אלו וגם בגילגולים קודמים. ויתכן שאף מוח האדם אוצר בקרבו זכרונות מגלגוליו הקודמים בעולם הזה, דורות על גבי דורות. וכל עוד המרפאים ברפואות אלה מסבירים ומתכוונים לרפא את האדם בדרך טבעית ורציונאלית ולא בדרך נסתרת של כישוף או קסם ומיסטיקה, אין בכך איסור. הגר"א מיטלמן סיפר שוועדת רבנים מטעם הגר"מ גרוס עסקה בתחום במשך 3 שנים והם אף שוחחו בעניין עם מרן פוסק הדור הגרי"ש אלישיב שליט"א, שאמר להם שאם שיטות האבחון והטיפול שלאחריהם מוסברות בדרך טבעית, שהמח מסוגל לאבחן את קשייו וגם לדעת כיצד ניתן להיטיב לו ובאילו שיטות טיפול, הדבר מותר. 

ה"מחזה אליהו" והגר"ג קרויס מתירים

לדבריו, הגר"א פאלק שליט"א, בעל "מחזה אליהו", והגאון הרב גבריאל קרויס שליט"א גאב"ד במאנצעסטר, מתירים גם הם את העניין ללא פקפוק והם עצמם מטופלים בשיטת "מח אחד". והרב מיטלמן מציין לדברי הרמ"ד וואלי זי"ע, תלמידו של הרמ"א, הכותב בספרו "ערכי הרפואה", שישנם שבעה דרכים שהרופא צריך לטפל ולתשאל בהם את החולה, והשביעי שבהם הוא "מהי דאגתך", והרמ"ד וואלי כותב שהשאלה הזאת היא החשובה ביותר, מפני שהנפש והרוח הם עיקר גדול בחולי וגם ברפואה. תלמידו של הרמ"א ז"ל מסביר שלכן ישנם אנשים רבים, בעלי שלוות נפש ורוח נכוחה, שיכולים לאכול בשר ולשתות יין בקביעות מבלי להינזק, כי רוחם ונפשם הטובה משפיעה לטובה על גופם. הרמ"ד וואלי ז"ל מסביר שכאשר רחל התקשתה בלדתה אמרו לה המיילדות "אל תראי כי לך בן", כדי להכניס חיות ושמחה בגופה, דבר שישפיע על לידתה ובריאותה. 

המסתפקים

אני עני, באופן אישי, עדיין לא השתכנעתי לחלוטין ש"מח אחד" מותר לחלוטין, מהסיבה שניתן לתקשר דרך טלפון או דרך קרוב משפחה בדרגה ראשונה ובקשר דם, דבר שאין לו אח ורע ברפואה המקובלת, וגם מפני שאיבחון ותשאול גלגולים קודמים גם הוא אינו דבר המנעוגן לענ"ד בשכל ובהגיון טבעי, ומעולם לא שמענו שמח האדם הפיזי אוצר בקרבו גם את תאי המח של הגלגולים הקודמים. 

ואכן, בשיחה שקיימתי השבוע עם מורי וידידי הגאון רבי חיים כ"ץ שליט"א, רב שכונות רמז ורמות אלון בחיפה ומו"צ בבית דינו של הגר"מ גרוס שליט"א, שמחתי לקבל אישוש לחששותי. הגר"ח כ"ץ חקר אף הוא את הנושא בהרחבה רבה ושמע על כך הרצאות, קרא חומר רב ולמד את הנושא היטב, יחד עם "ועדת הרבנים" שבדקה את הנושא. לדבריו, הגם שכל מטפלי השיטה ודומיהם טוענים שהם מתקשרים עם מח האדם עצמו, עדיין לא מוכרע שאכן כך הוא ושבאמת המוח, ולא "כח עליון" אחר כל שהוא, הוא זה המאבחן והמתקשר. הגר"ח כ"ץ העלה אף הוא את השאלה כיצד ניתן לתקשר ולאבחן דרך קרובי משפחה, ולמרות כל ההסברים של המטפלים (שהקשר הנפשי בין בני המשפחה הוא כה עמוק, עד כי ניתן לאבחן גם דרכם) אינם מספקים לחלוטין ועדיין הדבר נותר בסימן שאלה. הגר"ח כ"ץ מוסיף ומטעים שגם אם מדובר ב"כח עליון" אחר כל- שהוא, עדיין לא מוכרע שמבחינה הלכתית אסור לתקשר עם "כח" שכזה, לכן לדעתו אי אפשר אמנם לאסור את השימוש בשיטות אלה, אך גם לא ניתן להתירו בצורה גורפת. "יתכן ויש מקום להתיר להשתמש בשיטות אלו לאלו שסובלים מבעיות קשות, שהרפואה הרגילה אינה מסוגלת לטפל בהם", אומר הרב כ"ץ ומוסיף כי לדעתו מעורב בענין גם 'דמיון מודרך' ופסיכולוגיה פשוטה, המסייעת במקרים רבים, כפי שכל פסיכולוג טוב מסייע למטופליו.

תרי תנאי אליבא דהגרי"ש אלישיב

ובתחילת ספר "לא נחש ביעקב" (שחיבר הרה"ג ר' נועם אלימלך אורן) הביא שבנושא רפואת הקניסיולוגיה, ממנה התפתחה שיטת "מח אחד", עם תורת הצ'אקרות, הפנה מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א את הבית- דין שעסק בזה להגרד"א מורגנשטרן שליט"א, שיחקור בעבורו את העניין, ועקב אחרי הכתיבה, והוגה על פי הגריש"א מספר פעמים, ולבסוף פרסם הגרד"א מורגנשטרן את המכתב שלהלן: "אין היתר להשתמש ברפואות אלטרנטיביות שמקורם בדעות עובדי עבודה זרה ויסודות בפעולות כוחות לא טבעיים, אלא אם כן אפשר להוכיח שהוא עובד בדרך הטבע בדרכי הבירור. ולא מספיק בכך שהעוסקים ברפואות אלו מאמינים שהוא "טבע", ויש לחוש בזה משום קוסם קסמים, מעונן ומנחש, או משום דרכי האמור. וקל וחומר אם לא השמיטו מכלל הלימודים את חלק העבודה- זרה שבדבר, שיש בזה איסור עבודה זרה".

לעומת דבריו הנחרצים של הגרד"א מורגנשטרן, שלדבריו הסכים עימו רבנו הגרי"ש אלישיב שליט"א, הרי הגר"א מיטלמן אומר שהוא עצמו, יחד עם שני רבנים נוספים, דיברו על העניין עם הגרי"ש אלישיב, שלא אסר את השיטה, באומרו שאם ניתן להסביר את השיטה על פי דרכי הטבע (וכפי שנכתב במפורש במכתב הנ"ל), הרי שאין בכך איסור. ידידי הרב גיטמן שוחח השבוע עם הגרד"א מורגנשטרן, והוא דוחה את הדברים מכל וכל. --כיצד ניתן להוכיח, בצורה החלטית וברורה, שתיקשור דרך קרובי משפחה או דרך הטלפון או באיבחון לטראומות מגלגולים קודמים, היא שיטה טבעית לחלוטין? אינני מבין ואינני יודע, בעניותי כי רבה. 

ושוב שמחתי לראות את דברי הגרמ"ש קליין שליט"א (בקובץ "פעמי יעקב" שבט התשס"ט), המפרסם מכתב ברור בעניין הקינסיולוגיה ו"מח אחד" והוא כותב כי "ההוראה למעשה היא, שכל שיטות הטיפול שפועלים בצורה שאינה ברורה לקהל הרחב, יש להימנע מלהשתמש בהם, ולא משום "מראית העין" בלבד, אלא זהו עיקר הדין, שכל דבר שאין ברור דרך פעולתו הוא נכלל בכלל "דרכי האמורי". ולכן לגבי שיטות טיפול המיובאות מהמזרח הרחוק, הדבר תלוי: טיפולים כמו מסאז' ודומיהן- מותרים, שהם פעולות מובנות לציבור. אך שיטות טיפול כמו "מטוטלת" והדומין לה, שאינן מובנות לרוב בני האדם אופן פעולתם- יש להימנע מהן". [וראו גם בשו"ת שבט הלוי חלק ט' סי' קע"ד בענין ה'מטוטלת'] 

והגרמ"ש קליין ממשיך וכותב: "ושיטת הקינסיולוגיה גם היא בכלל הדברים שיש להימנע מהן, שגם שיטה זו לא ברורה לקהל, ואף שטענת המטפלים שהכל הן פעולות טבעיות ופועלות בדרך הגיונית, ע"י בדיקת לחץ שרירי היד וכו' וכו', אין זה ברור שזו כל האמת (בלשון המועטה). וגם לו יהי כדבריהם, שכאשר נעמיק נמצא שהשיטה הזו פועלת בדרך הגיון, מכל מקום אי אפשר להכניסו בגדר של דבר הברור לקהל הרחב, ולכן כאמור יש להימנע ממנה". 

ושוב, הנושא רחב ומרתק. רבנים רבים ונודעים התעסקו בו ועוד יתעסקו בו ואנו רק נגענו בו בקצה המזלג, מתוך רצון להבהיר את הדברים יותר ויותר, כדי שהמטופלים, הנמצאים כעת בטיפולי "מח אחד" ודומיהם, לא ישהו בערפל סמיך וערטילאי. 

ובכל זאת, לא אמנע מלהעיר עוד 2 הערות: 1] שיטת הדיקור הסיני נחשבת לשיטה מותרת, מפני שהיא התקבלה כבר כשיטה טבעית ומסתברת, שיצאה על ידי כך מכלל איסור "דרכי האמורי". ואני שואל: הרי שיטת הדיקור נחשבה בעבר הלא רחוק לדבר הזוי, לא מובן ומאד מיסטי וסגולי. רק שלאחר משך זמן של מספר שנים, נסיון, פרסום ותקשורת, התקבל הדיקור כדבר שניתן להבינו בשכל ובטבעיות. והשאלה היא: האם שיטת 'מח אחד' לא תתקבל כך בעוד מספר שנים? האם ההסברים של שיטת הדיקור הסיני משכנעים יותר מ'מח אחד'??

2] ידידי הרה"ג רבי ישי שנדרופי שליט"א העיר דבר נכון. בציבור החרדי התפשטה שיטת התיקשור עם הילדים האוטיסטים.- האם התיקשור איתם אינו תיקשור אל 'תת המודע' שלהם??

ואכן, ראיתי שבספר 'לא נחש ביעקב' אוסר לשאול את האוטיסטים שאלות הנוגעות לעתיד, מאותם האיסורים עצמם, אך הוא כותב ששאל את מרן הגראי"ל שטיינמן שליט"א, שהשיב לו שמותר לתקשר ולשואלם, "כי הם אומרים דברים טובים". יתכן שהגראי"ל שטינמן סובר שלא שואלים את האוטיסטים שאלות עתידיות אישיות, אלא דברי מוסר והתעוררות (על הגאולה הקרובה, גוג ומגוג ובמה צריך להתחזק...) ולכן אין זה נכלל בכלל שאלת העתידות. 

וכמובן, "וכי נחש ממית או נחש מחיה?! אלא בזמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את ליבם לאביהם שבשמים, היו מתרפאים".