יהדות

פרטים

קטגוריה: תורה ומדע

פורסם בשני, 13 יוני 2022 03:46

נכתב על ידי Super User

כניסות: 621

בסוף פרשת שלח, מופיע הציווי על מצוות ציצית:

"וַיֹּאמֶר ה', אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.
דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל-כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם, לְדֹרֹתָם; וְנָתְנוּ עַל-צִיצִת הַכָּנָף, פְּתִיל תְּכֵלֶת.
וְהָיָה לָכֶם, לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת-כָּל-מִצְוֺת ה', וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם; וְלֹא-תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם, וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, אֲשֶׁר-אַתֶּם זֹנִים, אַחֲרֵיהֶם.
לְמַעַן תִּזְכְּרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֶת-כָּל-מִצְוֺתָי; וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים, לֵאלֹקֵיכֶם.
אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לִהְיוֹת לָכֶם, לֵאלֹקִים:  אֲנִי, ה' אֱלֹקֵיכֶם."
ציווי התורה הוא לשים פתיל צמר הצבוע בתכלת בין פתילי הציצית, בכל אחת מארבע כנפות הציצית.

לפי הרמב"ם: פתיל אחד מ-8 הפתילים שבכל כנף,
לפי הראב"ד: חוט התכלת הוא חוט שלם מארבעת חוטי הציצית, כך שלאחר כפילתם בכנף הבגד, שני חוטים מתוך השמונה הם של תכלת,
ולפי רש"י והתוספות: שני חוטים שלמים מארבעת חוטי הציצית צריכים להיות של תכלת, כך שמחצית החוטים הם צמר צבוע בתכלת.התכלת שבציצית, צריכה להיות מבעל חיים ימי מיוחד, שסימניו ניתנו בגמרא (): 

גם בתוך בגדי הכהונה, ובכיסויי כלי המשכן, נפוצה היתה הצביעה בתכלת. לדעת הרמב"ם, תכלת מחילזון התכלת היא הכרחית עבור הציצית, אבל אינה הכרחית עבור מצוות אחרות, כמו בגדי כהונה, שם ניתן גם להשתמש בצבע תכלת ממקורות אחרים. ואילו לדעת רש"י, "תכלת" בתורה, לכל הציוויים, היא תמיד תכלת המופקת מחילזון זה.
וכמו שכותב הרמב"ם בהלכות ציצית, פרק ב', הלכה א':
"תכלת האמורה בתורה בכל מקום היא הצמר הצבוע כפתוך שבכחול וזו היא דמות הרקיע הנראית לעין השמש בטהרו של רקיע
והתכלת האמורה בציצית צריך שתהיה צביעתה צביעה ידועה שעומדת ביופיה ולא תשתנה
וכל שלא נצבע באותה צביעה פסול לציצית אע"פ שהוא כעין הרקיע כגון שצבעו באסטיס או בשחור או בשאר המשחירין הרי זה פסול לציצית רחל בת עז צמרה פסול לציצית."
הרמב"ם (שם, הלכה ב') מתאר את אופן עיבודה של התכלת:
"כיצד צובעין תכלת של ציצית לוקחין הצמר ושורין אותו בסיד ואחר כך מכבסין אותו עד שיהיה נקי ומרתיחים אותו באהלא וכיוצא בו כדרך שהצבעין עושין כדי שיקלוט את העין ואח"כ מביאין דם חלזון והוא דג שדומה עינו לעין התכלת ודמו שחור כדיו ובים המלח הוא מצוי ונותנין את הדם ליורה ונותנין עמו סממנין כמו הקמוניא וכיוצא בהן כדרך שהצבעין עושין ומרתיחין אותו ונותנין בו הצמר עד שיעשה כעין רקיע וזו היא התכלת של ציצית."

כתוב בגמרא (מנחות מ"ד ע"א): "זיל טפי ת"ר חלזון זהו גופו דומה לים וברייתו דומה לדג ועולה אחד לשבעים שנה ובדמו צובעין תכלת לפיכך דמיו יקרים".
במשך תקופות היתה בעם ישראל נפוצה הציצית עם פתילי התכלת, כך, עד סוף תקופת האמוראים (מנחות מ"ג ע"ב), אבל הלכה והתמעטה.
בתקופה הביזנטית, השלטון אסר על הטלת תכלת פרט למצבעות של הקיסרות, וכך הלכה מסורת התכלת והשתכחה.
במהלך הגלות, במשך מאות מאות שנים, לא היתה התכלת ניתנת להשגה כלל, ולכן נהגו להשתמש בציצית ובה חוטים לבנים בלבד: כדברי רבנן (מנחות ל"ח ע"ב) וכפסיקת הרמב"ם (הלכות ציצית פרק א' הלכה ד'): "והתכלת אינו מעכב את הלבן, והלבן אינו מעכב את התכלת."
בתקופת הגלות שמאז סוף תקופת האמוראים עד התקופה האחרונה, לא ידעו מהו בעל החיים הימי שממנו מפיקים את התכלת ולא ידעו איך להפיק אותה.

גילוי התכלת בימינו
בדורות האחרונים, רבים ניסו למצוא את אופן הפקת התכלת, ולא ידעו איך להפיקה:
האדמור מראדזין זצ"ל, חשב שהיא מופקת מסוג של דיונון, שממנה הוא הצליח להפיק צבע תכלת: אך רבים חלקו עליו.
הרב הראשי לישראל הcרב הרצוג זצ"ל חשב שהיא צריכה להיות מופקת מחילזון מסוג ארגמן קהה קוצים, על סמך מחקרים ביולוגיים וארכיאולוגיים, אך לא הצליח להפיק תכלת, ולכן ניסה להפיק תכלת מחילזון מסוג אחר, בשם סגולית (ינטינה), והציע זאת כהשערה.
ב-1983, הצליחה קבוצת חוקרים להפיק תכלת מחלזונות הארגומון קהה הקוצים: באמצעות חימום הבלוטה שמייצרת את הצבע, השרייתה בשמש, וטבילת חוט הצמר: ומתקבל צבע תכלת. הגילוי היה "במקרה": רק מה'!

תמונת ארגומון קהה קוצים

עדויות ארכיאולוגיות ממקומות שונים בארץ (חוף דור, חופי חיפה, חופי לבנון), מצאו שרידים של חילזון זה, וכן שברי כלים ועליהם שאריו
מצבע החילזון, עדות לתעשיית הפקת הצבע. כמו כן נמצאו אריגים צבועים בצבע זה במדבר יהודה.

 היהודי הראשון ששב ללבוש ציציות עם תכלת בדורנו, היה הרב  אליהו טבגר,  מייסד אגודת פתיל תכלת, מחבר הספר "כליל תכלת", ור"מ בישיבת תורת חיים במוסקבה.

הרב אליהו טבגר שליט"א בהרצאה על התכלת

גדולי ישראל, רובם חשבו שהתהליך של חזרת התכלת צריך להיות "בהתעוררות מלמטה":
מספר הרב מנחם בורשטיין: מובא במאמרו של הרב צפניה דרורי, בעניין הטלת ציציות תכלת:
באחד הימים לקחנו את כל אשר כתבנו בנושא את החלזונות השונים ואת מוצרי הצבע שהופקו מהם ועלינו לפוסק הגדול מרן הגרש"ז אויערבך על מנת לבקשו להנחותינו מה לעשות.
ראשית, שטחנו בפניו את דבר מעשינו בספר ואת דברינו הנ"ל ושאלנו האם יש עוד משהו שעלינו לאסוף ולחקור על מנת שיוכלו לפסוק בנושא התכלת.
משנענינו שנראה שהכל ערוך ומוכן שאלנו את כבוד הרב - "אז מה מעכבו"?
הרב נעץ בנו מבט אבהי כאב המסתכל על בנו הצעיר ואמר - "צריך להיות יותר צעירים".
משהמשכתי לתמוה על תשובתו אמר ", הרי הינך עוסק בנושא כל כך חשוב ומכיר אתה את הפסקים ואת הדיונים ההלכתיים הרבים ואת מלחמתה של תורה בעקבותם. גם נושא זה מלבד התשובה ההלכתית צריך את הכח לעמוד איתן בקבלת הכרעתו".

ערימת חלזונות מסוג ארגמון ששימשו להפקת צבע התכלת והארגמן בימים הקדומים

כמו כן מספר עידו רט: מובא במאמרו של הרב צפניה דרורי, בעניין הטלת ציציות תכלת:
שאלתי ממרן הרב הראשי הרב אא"כ שפירא לפני חנוכה תש"ס אם יש להטיל תכלת בציצית,
וענה לי מי שמטיל תכלת אינו עובר עבירה, וגם מי שאינו מטיל לא עובר עבירה כי התכלת אינו מעכב את הלבן,
אלא שגדולי הדור אינם לובשים תכלת כי אינם רוצים לחדש הלכה נגד הראשונים שלא לבשו,
ובפרט דבר כזה שיש בו מחלוקות ואינם רוצים להתקוטט על חינם כי יפריע להם לפסוק לכלל-ישראל בנושאים אחרים.
גדולי הדור מחכים שיהיה התכלת נפוץ בציבור מעצמו, ואז לא יצטרכו להתקוטט עליו כי כולם ילבשוהו .
ואמר לי שלכלל-ישראל יש כח של פסיקה יותר ממאה רבנים ואפ' יותר מאלף רבנים, והרבנים מחכים שכלל-ישראל יפסוק בזה, אבל וודאי מי שלובש תכלת אינו עובר עבירה.

היום יש מפעל "פתיל תכלת", באמצעותו ניתן לרכוש טליתות וציציות מוכנות, פתילי תכלת, ספרים ועזרים חינוכיים:
רבנים בני זמננו שמטילים תכלת:
רבי יצחק שלמה זילברמן, רבי חיים פנחס שיינברג (הטיל תכלת בכ1% מציציותיו), רבי זלמן נחמיה גולדברג, רבי שריה דבליצקי, רבי משה מרדכי קארפ, רבי מאיר מאזוז, הרב בעדני, הרב רצאבי, רבי עמרם אופמן, רבי נתן רוטמןף רבי ישראל בלסקי, רבי צבי שכטר, הרב דוד קולדצקי, רבי יורם סרי, רבי חי"ד וייס מאנטוורפן, רבי נחום מאיר רוזנברג (בהג"ר שריאל), האדמור מערלוי, הרב רומפלר, הרב דוב ליאור, הרב שמואל טל, רבי גרשון מלצר, הרב כץ גאבד ווין בארה״ב, הרב פרבשטיין מחברון, רבי אליהו דוב וואכטפויגל, רבי חיים עוזר בן רבי משה שטרנבוך, רבי חיים קלופט, רבי ברוך גוטמן מב"ב, רבי ישראל לנדא, הרב דב קוק, הרב יצחק מאיר מורגנשטרן, הרב שרלין, רבי חיים רבי, רבי ינון מלאכי, רבי יעקב יוסף, רבי פסח מילר, חתן הגר"נ קרליץ - הרב גרוסברד מכולל חזו"א, הרב ליאור גלזר, ועוד.

• ציצית
• התכלת