חגים ומועדים וימים מיוחדים
דבר החסידות – חודש תמוז
- פרטים
- קטגוריה: צומות ותעניות
- פורסם ברביעי, 28 אוקטובר 2020 14:38
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 578
דבר החסידות – חודש תמוז
הדל"ת שלאחר הגימ"ל
חודש תמוז מוזכר בתורה-שבכתב בקשר ל"צום הרביעי" (זכרי' ח, יט) וגם לפני זה אירעו בו כמה דברים בלתי רצויים; מתחיל מחטא העגל ושבירת הלוחות, ואח"כ שילוח המרגלים בער"ח תמוז (והליכתם במשך כל חודש תמוז), ולבסוף הובקעה בו העיר בראשונה ובשניה.
גם שם החודש, תמוז, מוזכר בתנ"ך בתור שם של עבודה-זרה: "נשים יושבות מבכות את התמוז" (יחזקאל ח, יד), שפירושו דמות ע"ז שעיניה היו עשויות מעופרת ובחום השמש היו נמסות וכו' ונקרא שמו תמוז.
אומר הרבי, שעניין זה מרומז בדברי הגמרא בשבת (קד, א) שמבארת את אותיות הא'ב' – שהאותיות ג' וד' הם "גמול דלים", זאת אומרת שהדל"ת היא מלשון דל, הזקוק לעזרה, והגימ"ל מורה על המשפיע מלמעלה.
וזהו הרמז בכך שהחודש הרביעי – תמוז, בא בהמשך לחודש השלישי – החודש של מתן תורה ("אוריאן תליתאי . . בירחא תליתאי") – כי מ"ת היא ההשפעה מהקב"ה לבני-ישראל, שהקב"ה ירד על הר סיני לתת לעמו תורה, המדריכה את היהודי כיצד להתנהג בחייו היום-יומיים.
וכשמגיע החודש הרביעי – החודש שלאחר מ"ת – שיהודי צריך לעבוד ה' בכח עצמו, ובנוסף יש בו את הירידה של "צום-הרביעי" ושם של ע"ז המראה על תוקף החמימות של ה'קליפה' בחודש זה (כפי שזה מתבטא גם בחום הגשמי של העולם) – הנה יש לו את הכח מחודש השלישי – מתן תורה ש"מביאה רפואה לעולם" ונותנת כח ליהודי להתגבר על העולם ואדרבה – להפוך את תמוז לקדושה, שיאיר אצלו "שמש הוי'"*.
עניין זה התגלה בדור האחרון, שדוקא בי"ב וי"ג תמוז היתה גאולתו של אדמו"ר מוהריי"צ, ובאופן שיצא ממאסר קשה הקשור עם יסורים ועינויים ועד שדנו אותו ל"היפך-החיים", ולאחרי הגאולה נתחזקה ונתרחבה הרבצת התורה וחיזוק היהדות, עד שזה הגיע לכל קצוי תבל. שכל זה הוא הכנה (ו"טעימה") לזמן שצום הרביעי יהפך לששון ולשמחה ובקרוב ממש.
חודש טוב ושבת שלום!
מבוסס על: תורת מנחם התוועדויות תשמ"ט ח"ג עמ' 406-9, תנש"א ח"ג עמ' 402. וראה ג"כ תו"מ חי"ב עמ' 106 ואילך.
______________
*) וזה מרומז באות ד' דוקא:
אע"פ שאות ד' ואות ר' דומות בכך ששתיהן מורות על ענין העניות: דלי"ת מלשון דלות, ורי"ש מלשון רש ("ולרש אין כל") ושתיהן מורכבות משני קוים – ישנו חילוק עיקרי ביניהם: אות ד' יש לה נקודה (י') מאחורי' (שמקשרת את שני הקוים), משא"כ אות ר'.
ונקודה זו מורה על עניין הביטול לגימ"ל (תורה) – שביטול זה מקשר אותו עם דרגות הכי נעלות, דלי"ת גם מלשון "דיליתני" (הרמה), וע"ד המעלה ד"תפלה לעני" שמגיעה ש"לפני הוי' ישפוך שיחו", משא"כ אות ר' שאין לה נקודה של ביטול – העניות היא בכך שאין לה שום שייכות לקדושה.