חגים ומועדים וימים מיוחדים

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

* הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א *

יום שישי- ערב שבת חזון

• אפשר לטעום מעט ביום שישי ממאכלי השבת הבשריים, כדי לבחון האם התבשלו היטב.

• בעל  הקונה לאשתו פרחים לכבודה, בתורת מתנה, או כל מתנה אחרת-  הרי לא יעשה זאת עד לאחר תשעה באב, כי זהו כמשא ומתן של שמחה (הוראת מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל. ועי' מג"א תקנ"ד כ"א, ושם מדובר גם בדברים קטנטנים, שהם אסורים רק בת"ב עצמו).

• ביום שישי מותר לרחוץ פנים, ידים ורגלים במים חמים, ללא סבון, והרגילים לחפוף ראשם במים בכל ערב שבת, מותר להם לחפוף בלי סבון (רמ"א ומשנ"ב). ולה"חזון איש" מותר להסתבן בסבון (רבינו הגר"ח קניבסקי שליט"א).

• הנוהגים לטבול במקוה טהרה בכל ערב שבת (ואינם מבטלים את הטבילה מפני עצלות או קור וכדומה), יכולים לטבול גם היום במים פושרים (משנ"ב).

שבת- תשעה באב (הצום נדחה)

• אלו שחסר להם בגדים ליום ראשון תשעה באב, כתב הבן איש חי שיכולים ללבוש בגדים במהלך השבת, כדי שיוכלו ללבשם במוצ"ש או ביום ראשון כבגדים שכבר לבשו אותם. אך אין לומר במפורש בפה שלובשן לצורך ימות החול, משום 'מכין משבת לחול'.

• "קלי צום" ושאר מיני ויטמינים וכדורים הנלקחים לחיזוק הגוף לקראת הצום, אינם "מאכל בריאים" ונועדו לחזק את הגוף, ולפיכך הורה הגר"ש ואזנר זצ"ל שאסור לקחתם בשבת שלפני הצום. אך ניתן לערבבם בתוך מאכל או משקה (ועדיף לערבבן לפני השבת) ובכך אין כל חשש, כיוון שלא ניכר, וגם אין בזה בעיה של "מכין משבת לחול" (הגרי"א דינר).

• כתב הרמ"א: "ונהגו שלא ללמוד בערב תשעה באב מחצות ואילך, כי אם בדברים המותרים בתשעה באב; ולכן אם חל בשבת אין אומרים פרקי אבות, וכן לא יטייל ערב תשעה באב". ואולם המשנה ברורה הביא שלהט"ז ניתן ללמוד בשבת כרגיל, גם כשחל תשעה באב בשבת, וכתב על כך: "ונראה שיש לסמוך על זה". והחזו"א הקפיד ללמוד בשבת אחר חצות רק דברים המותרים בלימוד בתשעה באב, וישנם דעות רבות בענין, ולכן נראה שאלו שמסוגלים ללמוד את הדברים המותרים ללימוד בתשעה באב, שכך ייעשו. אך אלו שקשה להם ללמוד נושאים אלו והם מעדיפים ללמוד את חוק לימודם הקבוע, שבודאי יש להם על מי לסמוך.

סעודה שלישית

• אסור לאכול ולשתות לאחר שקיעת החמה. לפני השקיעה, אפשר לאכול הכל, כולל בשר ומעדנים, שתיית יין וכל טוב.

המשנה ברורה כתב בשם המגן אברהם שצריך לשבת ולאכול בדאבון לב ולא בסעודת חברים, אך כתב שלדעת הבכור שור אם רגיל בכל סעודה שלישית לשבת עם חבריו, לא ישנה ממנהגו, כדי שלא ייחשב הדבר כאבלות בפומבי. ורבים נוהגים לשיר כרגיל שירי שבת גם בסעודה שלישית.

בסעודה שלישית עושים זימון בשלשה וראוי ליטול מים אחרונים לפני השקיעה, כדי שלא נצטרך ליטול מים אחרונים בזמן שבו לא נוטלים ידים. ואם לא נטל מים אחרונים לפני השקיעה, יטול ידיו כדיני הנטילה בתשעה באב.

זמן החלפת הבגדים והנעליים

• ב"לוח ארץ ישראל" נכתב (ע"פ הרמ"א תקנג, ב) שכשחל תשעה באב במוצאי שבת, חולצים את הנעליים לאחר "ברכו" ונועלים נעלי תשעה באב. אך המנהג לומר "ברוך המבדיל" כחצי שעה אחרי השקיעה, (או 20 דקות, עד 45 דקות לאחר השקיעה, כל אחד כמנהגו בעניין זה) להחליף לבגדי ונעלי יום חול ולהגיע כך לבית הכנסת. אמנם גדולים וטובים, כהחזון איש והקהילות יעקב, הסירו את נעלי השבת רק לאחר "ברכו". וכן נכתב בשו"ת שלמת חיים להגרי"ח זוננפלד זצ"ל, ועוד רבים.

• כשחולצים את הנעלים, יזהרו שלא לגעת בהן, כדי שלא יצטרכו ליטול ידיים. ואם נגעו בהן, ינקו בכל דבר המנקה (משנה ברורה), ויש הסוברים שיטלו ידים עד סוף קשרי האצבעות (מחצה"ש וכף החיים ועוד).

הבדלה במוצ"ש וברכת 'מאורי האש'

• השנה לא עושים "הבדלה" במוצאי שבת, ולכן עלינו לומר "ברוך המבדיל בין קודש לחול", כדי להוציא את השבת. האנשים גם מבדילים בתפילת ערבית ('אתה חוננתנו') ואילו הנשים, שלא מתפללות ערבית, אומרות "ברוך המבדיל". אולם מן הראוי שהנשים יבדילו גם הם בתפילת ערבית, משום שעיקר ההבדלה ניתקנה לאומרה בתפילת ערבית.

• מברכים במוצ"ש על נר הבדלה ברכת "בורא מאורי האש". עדיף שהבעל יברך על הנר ויוציא את אשתו ומשפחתו, ויכול לברך על הנר קודם לכתו לבית הכנסת (וכמובן בשעה שכבר יצאה השבת), וכאמור לעיל, המנהג המקובל הוא שמתפללים ערבית מעט מאוחר, כדי שנתארגן בבית לאחר צאת השבת, נאמר 'ברוך המבדיל', ננעל נעלי בד ונברך על הנר. וכך הורה רבנו הגרי"ש אלישיב זצ"ל.

מוצ"ש ויום ראשון- תענית תשעה באב (נדחה)

צום לחולות, מניקות ומעוברות

• ב"שולחן ערוך" נפסק שגם נשים מעוברות ומניקות צמות בתשעה באב. אך השנה תשעה באב הוא צום נדחה, ולכן כתב הביאור הלכה בשם הפוסקים (שבות יעקב ורבי עקיבא איגר), ש"חולה קצת ומעוברת שיש להם מיחוש קצת - מותרים לאכול". כך שכל אשה מעוברת  שאינה חשה בטוב, יכולה מיד לאכול. ולדעת מרן הגר"ע יוסף זצ"ל - אשה מעוברת אינה צריכה לצום כלל, גם ללא מיחושים וכאבים, כיון שזהו צום נדחה. ואמנם  מרן הגרב"צ אבא שאול זצ"ל (אור לציון ח"ג פכ"ט) חולק על דברי הביאור הלכה בשם הפוסקים וסובר שאין שום הבדל בין צום נדחה לצום רגיל לענין חולים ומעוברות.

• מותר למניקה לחדול לצום, כשיש צער לתינוק שאין לו מה לאכול, או ע"י שינוי בטעם החלב (ברכי יוסף תקנ"ד ה'). והאשה אינה צריכה להפסיק להניק בערב תשעה באב ולתת לו תחליפי חלב, מטרנה וכדומה. אלא מניקה היא כהרגלה ואוכלת על פי דין בתענית כפי הצורך (אורחות רבנו ח"ב בשם מרן החזו"א), וכן הורה מרן הגרש"ז אוירבך זצ"ל, (ספר הלכות בין המצרים להגרמ"מ קארפ, עמוד ק"כ). ובספר פסקי תשובות כתב כך בזה הלשון: בשם החזו"א מובא שהורה למניקות לשבור הצום כשהתינוק אוכל רק ממנה ואין לה די חלב, אף שאין סכנה לתינוק ואינו חולה כלל. וכן כשקיים חשש שיפסק חלבה מחמת הצום, מותר לה לשבור הצום ואינה צריכה לנסות לתת לתינוק תחליפים, כי לדעת הרופאים יש צורך גדול בחלב אם, וגם קיים חשש לקילקול המעיים, עקב שינוי מהזנת האם לתחליפים שונים. ויעויין שם שציטט מדברי הגר"י זילברשטיין ב"תורת היולדת" שלעניין יום כיפור מקילים ביונק רק עד גיל שישה חודשים.

• אשה שאינה צמה, או שצמה עד הבוקר או הצהריים, צריכה להבדיל על בירה, מיץ תפוזים וכדומה, בעיצומו של "תשעה באב", אך אם שותה רק מים- אינה צריכה להבדיל. ואולם לדעת מו"ר הגר"ח קניבסקי שליט"א, ניתן לאכול אף בלי הבדלה, כי לא שותים יין כלל בתשעה באב, וגם אין היום "חמר מדינה". וילדים קטנים שאוכלים בתשעה באב, יכולים לאכול בלי הבדלה (שבט הלוי ח"י קע"ז ואורחות רבינו ח"ב קמ"ה).

• נאסר עלינו להשתמש במוצרי סיכה של תענוג, ולכן אסור להשתמש בכל מוצרי הבושם והקוסמטיקה. ויש הכותבים שמותר להתיז חומר ריחני על הגוף כנגד זיעה וריח רע, (ראו ביאור הלכה תקנד ד"ה סיכה ובס' פסקי תשובות יד).

• אסור לשאול בשלום אדם בתשעה באב, ולכן אין לומר 'שלום', 'בוקר טוב', וכדומה. אך מותר לאחל 'מזל טוב', שאינו בגדר של שאילת שלום האסורה (שו"ת שלמת חיים ח"ב קל"ב , שו"ת להורות נתן ח"ב ל"ז, ועוד).

• אין לסדר את הבית, להציע את המיטות, לשטוף את הבית או להדיח את כלי השבת המלוכלכים, עד חצות יום תשעה באב. ולאחר חצות היום ישנם המקילים להדיח כלים במים קרים ולא במים חמים, וישנם הכותבים שצריך להימנע מלהדיח כלים, אלא רק כשצריכים את הכלים לארוחת מוצאי הצום, או לצרכי הילדים הקטנים או כשיש ריבוי לכלוך ובאים זבובים וחרקים, וכמובן שצריך לרחוץ כלים במים קרים (ועדיף עם כפפות גומי וכדומה, שאז אין חשש של רחיצת הידיים). והחל מחצות היום ניתן להכין את סעודת הערב. לאחר חצות מותר גם לנקות ולשטוף את הבית, וכך כתב החיד"א ז"ל בשם האר"י ז"ל: "במנחה בט' באב נולד משיח ששמו מנחם, ומזה הטעם לא מיחו חכמים על רבות בנות שאחר חצות מתעסקות בכל כוחן לכבד את הבית ולתקן המיטות וכיוצא בזה מתיקוני הבית, וזהו מנהג קדום לנשים וחיזקו חכמים ידיהם לקבוע אמונת הגאולה".

מוצאי תשעה באב-יום ראשון בערב

• ישנם נוהגים ליטול ידיים כנטילת שחרית, מאחר שלא נטלנו ידים כראוי בבוקר (בן איש חי). להגר"א נועלים נעלים רגילות ומברכים "שעשה לי כל צרכי".והמשנ"ב הביא שהרבה אחרונים כתבו שיכולים לברך בבוקר, ולדעת הרבה פוסקים אי אפשר לברך ברכות השחר לאחר חצות.

• רבים נוהגים לקדש הלבנה במוצאי תשעה באב, עדיף לאחר שיאכלו מעט ויחליפו את נעלי הבד כי בן דוד נולד במוצאי תשעה באב, ואנו מבשרים ללבנה ולנו, שעתידה היא להתחדש.

• השנה אנו עושים הבדלה, מבדילים על כוס יין אך לא על בשמים ונר. את היין ישתה המבדיל בעצמו,  (שו"ע ומשנ"ב תקנ"ד בשם דגול מרבבה). לא אומרים בהבדלה את הפסוקים "הנה ק-ל ישועתי" וכו', כי פסוקים אלו אומרים לסימן טוב רק בתחילת השבוע, ולכן מתחילים מברכת הגפן (מטה אפרים תרכד, ה ועוד).

• השנה לא אוכלים בשר ושותים יין רק בליל מוצאי התענית, אך למחרת (יום שני) מותר לאכול בשר ולשתות יין. ולדעת ה'אור לציון', לספרדים מותר לאכול בשר ולשתות יין, מיד במוצאי הצום.

• השנה מותר לכבס ולהתרחץ וללבוש בגדים מכובסים, מיד במוצאי הצום. ואף לשמוע מוזיקה ולנגן מותר (עיין שעה"צ תקנח, ד בשם הפרמ"ג), ויש המחמירים בשמיעת מוזיקה, עד למחרת בבוקר.