חגים ומועדים וימים מיוחדים
עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ
- פרטים
- קטגוריה: צומות ותעניות
- פורסם בשבת, 10 אוקטובר 2020 17:59
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 407
עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ
* הלכות והליכות לתשעת הימים התשע"ה, מאת הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א *
*ישנם שתי דעות ב'שולחן ערוך' לגבי מנהגי האבילות השנה, כשתשעה באב חל במוצ"ש הבא, ובני עדות המזרח, החלוקים בענין במנהגים שונים, ישאלו לרבותיהם כיצד לנהוג השנה.
* משנכנס חודש אב ממעטים בשמחה. וכתבו הקדמונים שבנוסף לכל פעולות ומנהגי האבילות, עלינו לשבר את לבבנו הפנימי, איש איש לפי שיעורו. וכתב הפלא יועץ: "והן אמת כי דלונו מאד ואין אתנו יודע מה חסרנו ומה אבדנו ומה גרמנו בעוונותינו הרבים ומהו גלות השכינה ועד היכן מגיע צערה וצער העליונים והתחתונים. אך מכל מקום כל אדם חייב להתאבל אלא כשיעורו. ויצייר בעצמו שכאילו אימו לובשת שק ובגדי שחורים ומתעטפת בשחורים וצועקת קול ברמה, מנהמת כיונה, על כי בנים גדלתי והם פשעו בי". ב"מסילת ישרים" כותב כי למרות שלא על ידי כל אחד מאיתנו יבנה בית המקדש, אך לא עלינו המלאכה לגמור ועצם הדבר שאנו, בני הקב"ה, מבקשים ממנו שיבנה את בית המקדש, יש בכך נחת רוח גדולה לפני ה' יתברך1.
* מותר לתת מתנות למלמדים, לגננות ולצוות החינוכי, או לנער בר מצוה, וכדומה, ואין צורך לדחות את הנתינה לאחר תשעה באב (הוראת מו"ר הגר"ח קניבסקי שליט"א) 2.
* מסתבר שאין ללכת להצגות, הופעות וערבי הווי, כדברי רב עמרם גאון (בסדר תשעה באב) שמראש חודש אב אין לבדח את הנפש ולהתעסק בדברים שכאלה.
* בתשעת ימים אלו עלינו להתרכז באבילות על החורבן. לכן נאסר לכבס בגדים3. אסור גם לכבסם בניקוי יבש4.
* אסור לכבס כלי מיטה5, אלא אם כן הגיעו אורחים ולא נעים למארחים שהאורחים ישתמשו במצעים לא מכובסים6.
* אסור לכבס מגבות ומפות7, אך מותר לנקותם בנקיון קל במים8.
* מותר לכבס בגדי ילדים קטנים שמתלכלכים הרבה. ובפרט השנה, שלא נהוגים דיני 'שבוע שחל בו' לדעת השו"ע. לדעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל מותר לכבס בגדים לילדים עד גיל 8 ולדעת הגרב"צ אבא שאול זצ"ל, לילדים עד גיל 6-7. וכשילדים מתלכלכים בקביעות, אפשר גם להקל ולכבס את בגדיהם. יכבסו את הבגדים בצנעה9.
* גיהוץ אסור וקיפול הבגדים מותר10. והגרא"י וועסטהים שליט"א אמר לי ששמע מפי בעל 'המנחת יצחק' זצ"ל, שמותר לגהץ בגדים שניתן ללובשם, אפילו בשעת הדחק, בלי גיהוץ. אך אסור לגהץ בגדים שלא לובשים אותם גם לא בשעת הדחק, מפני שהדבר נחשב לתיקון הבגד.
* מותר לצחצח נעלים או להבריש כובע11. ויש אוסרים12. ויש אוסרים רק להבריק את הנעלים לאחר הצחצוח13.
* אסור לתפור, לארוג ולסרוג, לכל הדעות ולכל המנהגים. אך מותר לתקן כפתורים וקרעים, גם במכונת תפירה. מותר גם לעשות מכפלת לבגד ישן (שכבר עשו בו מכפלת בעבר), אך לא לבגד שלא עשו בו עדיין מכפלת17.
* יש להקל ולרכוש נעלי בד וגומי וכדומה, לצורך תשעה באב18.
* יש להקל לילדות קייטנה ולמדריכותיהן להעביר את יומם בסריגה, רקמה ותפירה. ובתנאי שלא יגמרו את הבגד וישאירו את סיומו לאחר תשעה באב.
* אסור לאכול בשר (מכל הסוגים) ולשתות יין (כולל מיץ ענבים). מותר לשתות משקאות חריפים אחרים.19
* עוגות ומיני מאפה שעירבו בתוכם יין, יש אומרים שצריך להחמיר בדבר, אולם המיקל יש לו על מי לסמוך, וכן מורה המרא דאתרא הגרש"ז גרוסמן שליט"א20.
* ישנם המתירים בשעת הצורך להאכיל ילדים קטנים, שלא הגיעו לחינוך על אבילות החורבן, בבשר עוף (ואם צריך אזי גם בבשר בהמה)21.
* אסור להתרחץ ולהתקלח. אך מותר לרחוץ פנים ידיים ורגלים במים קרים. מקילים לרחוץ ילדים קטנים שלא הגיעו לחינוך. כאשר הילדים מלוכלכים אפשר להקל לרחצם עד גיל בר/בת מצווה. ועדיף לרחצם במים פושרים.
* בארץ ישראל, בימי שרב לוהטים ואחוזי לחות גבוהים, ישנם רבים המקילים להתקלח במים צוננים (שאינם חמים או פושרים. אך לא צריכים להצטער ולהתרחץ דוקא במים קרים ומקפיאים), וכאשר האדם מזיע מאד ומצטער שאינו מתרחץ. יכול להתרחץ במהירות ולא לשהות במים זמן ממושך. האגרות משה (אבהע"ז ח"ד, פ"ד) כתב בפשיטות שמותר לרחוץ לצורך ניקוי הגוף מהזיעה. ובשו"ת שבט הלוי כתב שבארץ ישראל נהגו להקל בזה, אך ירחץ אבר אבר ולא בבת אחת. ובספר הלכות בין המצרים (להגרמ"מ קארפ) הביא שהגר"א דושניצר והגר"מ קלירס הקילו בדבר, ושהגרי"ש אלישיב אמר שלאיסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום יש להקל, וכשאינו כך, יש להחמיר. הגר"ע יוסף התיר לרחוץ ללא כל חשש למי שמזיע בארצנו החמימה, והגר"מ שטרנבוך בספרו תשובות והנהגות (ח"ד קכ"ט) כתב כך: "אף שמפורסם שמרן החזו"א ז"ל נשאל בזה ואסר אף שמצטערים מן הזיעה, הרי שאין למדים הלכה מפי מעשה. ואולי נתכוין אצלם גם מאיזה טעם אחר, שהרי אפילו אבל בתוך שבעה מותר, אם הוא איסטניס שמצטער הרבה, וכ"ש כאן", עכ"ל הגרמ"ש. ובהמשך דבריו כתב שאף אם יש להחמיר, הוא דוקא בשבוע שחל בו ת"ב. שאז ישנו יסוד לאיסור רחיצה. אך בתשעת הימים שאינו אלא מנהג (וכ"ש לספרדים שנהגו מנהג זה רק בשבוע שחל בו ת"ב), אם הוא מצטער מזיעה ומחמיר מלרחוץ בצונן, הרי הוא מהמתמיהין (!), עכ"ל. ואמנם ישנם המעידים שאכן מרן החזו"א זצ"ל אסר להתרחץ גם בימים החמים בארץ ישראל. ומו"ר הגר"ח קניבסקי שליט"א מחמיר בדבר ביותר, בהסבירו שההיתר המובא בהלכה להוריד זוהמא, הכוונה לסוג של מחלה, ולא לכל זיעה. הגר"ח קניבסקי מוכיח זאת מגמרות מפורשות, וכ"כ גם הרבי מצאנז זצ"ל בשו"ת דברי יציב. (וראו בספרי ויאמר שמואל)
מקורות:
- פרק יט. 2. קובץ דברי שי"ח. 3. שו"ע תקנא, ג ומשנ"ב. 4. הגרב"צ אבא שאול, שו"ת אור לציון ח"ג כז, א. 5. שו"ע ופוסקים. 6. שו"ת ציץ אליעזר חי"ג ס"א.7 . שו"ע. 8. קובץ דרכי הוראה עמוד מ. 9 . שו"ע ונו"כ סעיף יד, ס' הלכות ביהמ"צ, שו"ת אור לציון שם, הוראת הגר"נ קרליץ (יתד נאמן אב תשנ"ח).10 . שו"ע ורמ"א סעיף ג', ודו"ק. 11. אור לציון שם . 12 . הגר"מ שטרנבוך, תשובוה"נ ח"ב רס"ו. 13. שו"ת אגרות משה ח"ג פ'. 17.שו"ע ונו"כ, כף החיים, אורחות רבנו, ועיין פסקי תשובות עמוד פד. 18 אגרות משה שם. 19 פוסקי זמנינו. 20. תשובות והנהגות ח"ב רנ"ט. תשובות הגר"א וויס שליט"א בקובץ דרכי הוראה. ובשבט הלוי ח"ז ע"ט מחמיר בזה. 21. שו"ת דברי יציב ח"ב רל"ו. ובאשל אברהם (בוטשאטש) היקל בזה בשעת הצורך.