בין המצרים
שיר מאת: אהובה קליין©
אומה בודדה – בין העמים
בוכייה בימי בין המצרים
מתבוססת בדמה תלקק פצעים
דורות שנים לילות כימים.
ככבשה בין שבעים זאבים
מאוימת סביב – מכל האויבים
רחל מבכה בכי תמרורים
נהי - על בניה הגולים.
תחנוניה כמים לים נשפכים
לפני מלך מלכי המלכים
תפילתה בוקעת רקיעים
כהרף עין שבים גאולים.
אהבת חינם –הכול מגבירים
כמנורת זהב בנפש מתאחדים
במהרה- פעמי גואל נשמעים
לבית המקדש ישראל עולים.