חגים ומועדים וימים מיוחדים

מיתת תלמידי רבי עקיבא ובן כוזיבא

מיתת תלמידי רבי עקיבא ובן כוזיבא

/ הרב שמואל ברוך גנוט/

לפני מספר שנים התוודעתי לסדרת מאמריו המופלאים וההשקפתיים של מרן הגאון רבי יוסף אליהו הענקין זצ"ל, מגדולי הפוסקים שבארה"ב והאיש שעל שמו קרוי כולל האברכים הגדול ביותר באלעד, כולל "מדרש אליהו". באחד ממאמריו של הגרא"י הענקין, שנערכו על ידי ידידי ראש הכולל הגר"ש מילגרום ואנוכי (מאמר "ספירה ול"ג בעומר"), כותב הוא דברים שהיו מופלאים לדעתי. וכך כותב הרב הענקין זצ"ל: "למרות שבגמרא (יבמות ס"ב, ב) משמע שתלמידי רבי עקיבא מתו על מיטותיהם במיתת אסכרה רח"ל, הרי מורגל בפי העולם שתלמידי רבי עקיבא השתתפו במלחמת ביתר בימי בן כוזיבא, שלפי דברי הרמב"ם היה רבי עקיבא נושא כליו של בן כוזיבא. ואף שבש"ס שלנו לא מצאנו רמז לזה, אבל במדרש איכה נמצא, שרבי עקיבא היה אומר על בן כוזיבא שהוא מלך המשיח, ואחר כך נואש ממנו. "ומגבת ועד אנטריפס", מקום מיתתן של תלמידי רבי עקיבא, היה זה לפי דבריהם מקומות המלחמה, ושם ניתנו לקבורה".

אלו הם דבריו המופלאים של הגרי"א הענקין זצ"ל ואני ניסיתי לתהות על קנקן הדעה הזאת, אך ללא הצלחה יתירה. איזכור נוסף לדעה רווחת זו מופיע ב"דורות הראשונים" של הגאון רבי יצחק אייזיק הלוי זצ"ל, המביא דעה זו בשם החוקר המשכיל גרץ, כאשר הוא עצמו טוען בתוקף שרבי עקיבא התערב במעשי בר כוזיבא בהתערבות מוגבלת ביותר, למרות שמדברי הרמב"ם נראה בפשטות לא כך.

פרשיית בר כוכבא- בר כוזיבא מעוררת בחובה מספר תהיות, הקשורות לסתירות בין דברי חכמינו ומפרשינו בנושא. פולמוס ארוך נכתב על יחוסו של בר כוזיבא, האם היה אחד ממשפחת הורדוס, מצאצאיו של דוד המלך ע"ה או בן תערובת, מזרע דוד ומזרע הורדוס יחדיו. נידון נוסף הוא שאלת ההתייחסות לנשמתו וקדושתו של בר כוזיבא. לדעת רבנו רבי יעקב ששפורטש זצ"ל היתה לבן כוזיבא נשמה מהסטרא- אחרא, בדומה לנשמתו של שבתי צבי. מדברי הרמב"ם אנו למדים שבר כוכבא היה חכם וצדיק וראוי למלוך כמשיח, והאדמו"ר ה"ויואל משה" מסאטמר זצ"ל כותב כי נשמתו היתה קודש ורק מעשיו הובילוהו להיכן שהובילוהו. 
המפרשים, בעיקר מפרשי הרמב"ם, דנו האם המשיח צריך להוכיח באותות ובמופתים שהוא המשיח, כאשר הרמב"ם סתר לכאורה את דברי עצמו בעניין, באזכוריו על משיחיותו של בר כוכבא ורבי עקיבא "נושא כליו". גם על קביעה זו של הרמב"ם, שרבי עקיבא שימש כנושא כליו של בר כוזיבא, עוררה פולמוס תורני נרחב. כאשר ה"כסף משנה" תוהה על מקורו של הרמב"ם. 
נושא נוסף שהטריד אותי מילדותי, הוא מדוע נאסר על אדם מישראל להכריז על עצמו כמשיח, כאשר האדם עצמו יודע את האמת שהוא אינו המשיח, ומהי אם כן, חסרונה של הכרזה זו?! האם זאת עבירה להיות משוגע?...

פתרון השאלה הגיע לו לא מזמן, כאשר ראיתי את דברי הרמב"ם בהלכות מלכים, המספר שמכיוון שבר כוכבא אמר על עצמו שהוא המשיח והוברר שהוא שקרן, הרגוהו חכמים- ושוב התפלאתי: מדוע הרגו אותו אם טען שהוא המשיח?!

ואכן, הרמ"ה (סנהדרין צ"ג, א) מתקשה בדבר וכותב כי כיוון שהמשיח הוא גם נביא, ואדם שאומר על עצמו שהוא נביא, והוא נביא שקר, הרי חייב הוא מיתה. גם הרמב"ם עצמו באגרת תימן כותב כי "המשיח נביא גדול מאד ומי שאומר על עצמו שהוא נביא, אם נמצאת נבואתו מוכחשת, הוא חייב מיתה".

כך שראו הוזהרתם. אל "תמציאו", חלילה, שאתם המשיח. חוץ מבית משוגעים, גם תהיו חייבים מיתה בבית דין... 

אכן, התנא הקדוש רבי עקיבא- טעה!!

מעיון בדברי רבותינו הקדושים, העוסקים בסוגית משיח השקר בר כוכבא, אנו למדים כי נוקטים הם בלשונם שהתנא הקדוש והנורא רבי עקיבא, אבי התורה בעל-פה, טעה בנושא בר כוכבא בכך שחשבו למשיח. הלשון "טעות" מופיעה בהרבה ספרים קדמונים, ונציין אחד מהם, הלא הוא ספר "כל החיים" לרבי חיים פאלאג'י זי"ע הכותב כי "מי לנו גדול מרבי עקיבא, וטעה בבן כוזיבא... וכי בשביל זה חס ושלום יהיו נוגעים ברבי עקיבא ובכבוד תורתו? חלילה מלומר כן!!".
כשיצא לאור הספר "משיחי השקר ומתנגדיהם", יצאה קבוצה מסוימת נגד פרסום הספר, בטענה שכיצד אפשר לכתוב שהתנא האלוקי רבי עקיבא טעה. 
מחבר הספר הרב המבורגר ניגש אל מו"ר מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א ושטח לפניו את הטענות. הגר"ח השיב כי אלו דברי אמת שרבי עקיבא טעה בחושבו שבר כוכבא הוא המשיח ושכך מוכח מדברי הרמב"ם. "וכל אדם יכול לטעות, וחז"ל אומרים שמשה רבנו טעה ושאחיה השילוני טעה (ראה רש"י במדבר ל"א, כ"א וסנהדרין ק"ב, א'), וגם רבי עקיבא טעה. אז מה?! כל אדם, גדול ככל שיהיה, יכול לטעות!" אמר הגר"ח קנייבסקי שליט"א.