פורים

ולהיות היהודים עתידים ליום הזה

ולהיות היהודים עתידים ליום הזה להנקם מאויביהם (אסתר ח. יג).
מתוך הבלוג של אביעד שר שלום  

סבי זכרונו לברכה, עבר את כל גלגולי ומוראות השואה. 
ברשותו היתה מגילת אסתר נהדרת ומהודרת. גובהה כ-28 מילימטרים בלבד. גלולה היא על מוט עשוי כסף טהור, באורך של כ - 7.5 ס"מ. כך שבכל צד מזדקר לו המוט [עצי חיים] מהמגילה, כ - 2 ס"מ.
למגילה, פרוכת אדומה, המוצמדת אליה יריעה - כעין כוכב או מגן דוד - עליה כתוב בדיו שחורה: `ירושלים`, וגם שנת ייצור. משהו כלפני 200 שנה בקירוב.
באחד מהתגלגלויותיו של סבי ז"ל בשנות הזעם, הבחין בילד קטן המילל; והאם דאב עליה לבה, עד שהוציאה מפיה אנחתה בשם המפורש: מנין אקח לך מחמדי לחם במקום זה וברגע זה ?! שואלת היא את בנה, המסרב (ואולי אינו יכול) להבין ולקבל תשובתה.
ואז סבי ז"ל שולף מחיקו את מנת לחמו הזעומה עליה שומר הוא מכל משמר, נותן הוא לאמא את אוצרו זה, והיא ממאנת להאמין !
הממממממ, אבל זה שלך ?!
והוא בשלו : 
קחי ותני לבנך הרעב, עד כי ישבע.

נוטלת היא את הלחם ובמקביל מוציאה היא מחיקה מגילה עטופה מוסתרת ומוצנעת. נותנת היא לסבי ואומרת: 
קח! סבי נוטל, מבין הוא למשמעות רצונה של האשה לגמול. בירושה זו לנו מדורות, ולדעתי טוב אעשה אם מגילה זו תעבור לידי אדם כמוך ...  אומרת היא לסבא ז"ל.
כשנגזר על סבי שיינצל ויעבור את השואה האיומה יחד עם זוגתו סבתי ע"ה, ויחד עם כל ילדיו (כמעט כולם זאטוטים היו אז), נגזר על מגילה זו להיכלל עם כל המשפחה הזו, להבדל לחיים טובים אמן. 
לאחר שנים, איתר סבי ז"ל את בן האשה, ששימש כשופט בשם פריד, וסבי בא להשיב את הפקדון.
והשופט בשלו: אין זה פקדון. זה שלך ...
לדעת השופט, אמנם ערכה של המגילה רב, ברם ערכה של פת לחם באותו המקום ובאותה השעה דאז, רב לאין ערוך ...

ושתי המלכה - מי הייתה ומדוע נענשה?

ושתי המלכה - מי הייתה ומדוע נענשה?

מאת : אהובה קליין .

המלכה ושתי מוזכרת  בתחילת מגילת אסתר, כאשר המלך אחשוורוש שולח אליה את שבעת סריסיו – לצוות עליה לבוא אליו בעודו עורך משתה  מפואר , רב משתתפים.

ושתי אינה נענית לבקשתו ומסרבת להופיע, כפי שהדבר מתואר במגילה:

"גם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה, עָשְׂתָה מִשְׁתֵּה נָשִׁים--בֵּית, הַמַּלְכוּת, אֲשֶׁר, לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁווֵרוֹשׁ. בַּיּוֹם, הַשְּׁבִיעִי, כְּטוֹב לֵב-הַמֶּלֶךְ, בַּיָּיִן--אָמַר לִמְהוּמָן , בִּזְּתָא,  חַרְבוֹנָא , בִּגְתָא וַאֲבַגְתָא, זֵתַר וְכַרְכַּס, שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים, הַמְשָׁרְתִים אֶת-פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵורוֹשׁ.  לְהָבִיא אֶת-וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ--בְּכֶתֶר מַלְכוּת:  לְהַרְאוֹת הָעַמִּים וְהַשָּׂרִים אֶת-יָפְיָהּ, כִּי-טוֹבַת מַרְאֶה הִיא.  וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי, לָבוֹא בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר, בְּיַד הַסָּרִיסִים.."   [מגילת אסתר א, ט-י"ג]

השאלות הן:

א] מי הייתה ושתי ? באיזה יום ערכה משתה ?

ב]  מדוע סירבה ושתי למלא את בקשת המלך ?

ג] מה הייתה תגובת אחשוורוש ומדוע ?

ושתי המלכה.

היא הייתה בתו של בלשאצר מלך בבל, בעלת ייחוס מכובד במיוחד, הרבה יותר מאחשוורוש, ושתי הייתה, בעצם, נצר לגזע תרשישים - הלוא הוא נבוכדנצר הרשע אשר מלך בכל תבל. לעומתה - אחשוורוש היה שומר אורוות סוסים בארמונו של מלך בבל עד שלקח לעצמו את מלכות פרס.

כעת כאשר שמעה ושתי - שהמלך אחשוורוש עורך משתה לכל תושבי עיר הבירה, החליטה גם  היא - לערוך משתה מקביל למשתה שהוא ערך והודיעה- את דבר המשתה אשר תכננה לקיים בארמון  ,אשר אליו הזמינה את נשות הבירה כולן.

המשתה היה מותאם להתעניינות הנשים , המוצאות נושאים אחרים לעומת הגברים - כגון: קישוטים נאים, תכשיטים, בתים יפים ועוד..  לכן ושתי ערכה את המשתה במקום  מעוטר במיני קישוטים מעניינים  וביצירותיהם של אומנים משובחים וידועים.

למעשה המשתה נערך בחדרו האישי של המלך, זהו חדר שהכניסה אליו אסורה בימים רגילים. אלא הייתה מותרת למלך בכבודו ובעצמו.

אך ושתי רצתה להראות את מידת שליטתה וערכה בארמון המלוכה.

כנראה משמים גרמו לה להתגאות ומשם להשפילה ,להורידה  ולהשליכה למעמקי הביזיון. במהלך המשתה- הוגשו לנשים מיני מתיקה מאכלים עדינים האהובים  עליהן במיוחד.

בנוסף לכך, ושתי הכירה את סקרנותן של הנשים  באשר למתרחש בבתים אחרים ובפרט בביתו המפואר של המלך ואת הידע הזה  ושתי סיפקה להן בשפע.

הנשים התעניינו על אורחותיו של המלך בארמון והן קיבלו לכך תשובות מהמלכה ושתי.

בתוך כל זה, ושתי לא ויתרה על שוויון הזכויות שלה- בהשוואה למלך, לכן בנוסף לכל הכיבוד העשיר שסיפקה לנשים, היא הציגה בפניהן ,אף את אוצרות המלך. ואף וגם  הייתה  עוטפת את עצמה בבגדי הכהן הגדול לכבוד ולתפארת.

 על פי "עין  יוסף"  אסת"ר ג', ט – מבואר: כי מחצית בגדי הכוהן הגדול היו אצל המלך אחשוורוש והמחצית השנייה אצל ושתי.

אך ניתן גם לשער: כי החלוקה הייתה בזמנים, ולא בבגדים, בחלק מהזמן הבגדים היו אצל המלך ובחלק אחר של הזמן היו אצל המלכה.

זה דבר שמתקבל יותר על הדעת- היות ובגדי הכהן מרשימים רק כאשר מופיעים בשלמותם על כל חלקיהם.

ואכן בשל סירובה להופיע לפני המלך נענשה בעונש מוות.

התנהגותה הייתה קלוקלת, היות ומטרתה הייתה: להושיב את הנשים מול האנשים שישבו בחצר הגינה של ארמון המלך וזאת על מנת -שהאנשים יתבוננו בנשים  ועל ידי כך יפלו ברשת יצר הרע  ויבואו לידי עבירה, חלילה.

 על פי רש"י, היא ערכה את המשתה בשבת.

במסכת מגילה נאמר: "אמר רבא:  שביעי שבת היה...שבמידה שאדם מודד בה מודדין לו, מלמד שהייתה ושתי הרשעה מביאה בנות ישראל ומפשיטתן ערומות ועושה בהן מלאכה בשבת, היינו דכתיב: "אחרי הדברים האלה כשוך חמת המלך אחשוורוש ,זכר את ושתי ואת אשר עשתה ואת אשר נגזר עליה " - כשם שעשתה כך  נגזר עליה"

ושתי מסרבת לבוא בדבר המלך.

במסכת מגילה [י"ב, ב] נאמר:  "מאי טעמא לא אתאי?..... במתניא תנא: בא גבריאל ועשה לה זנב" את זאת לומדים מ הגימטריא של השם:"ושתי"= 716 כמניין: "גבריאל עשה לה זנב"  [לפי הסבר הגמרא]

 כדי להבין מה מקור סירובה של ושתי לבוא לפני המלך, נתבונן בכתוב:"

"בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן, אָמַר לִמְהוּמָן בִּזְּתָא חַרְבוֹנָא בִּגְתָא וַאֲבַגְתָא זֵתַר וְכַרְכַּס, שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים הַמְשָׁרְתִים אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ -" [אסתר א', י]

 מה שהכעיס את המלכה הוא:  המלך אחשוורוש  היה יכול לקרוא לה בכבודו ובעצמו כדרך שהבעל קורא לאשתו! מה ההתנשאות הזאת? חשבה.

אלא המלך אחשוורוש שלח אליה את שבעת הסריסים כדי להוכיח את יחסו אליה שעצם התואר: "מלכה"  נובע  מכוחו ועוצם ידו. וגם אם היא עורכת משתה, הרי בעיניו, היא לא יותר מאשר עבד או נתין בשושן  ולכן שלח אליה את סריסיו כדי שתציית לפקודות !

המגילה מציינת את סירובה של ושתי להגיע אליו: "וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי לָבוֹא בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּיַד הַסָּרִיסִים וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ". [מגילת אסתר, א', י"ב]

ושתי הרהרה על התנהגותו של המלך ויחסו המזלזל אליה, הוא מתנשא כמלך והרי בסך הכול תפקידו הקודם היה: שומר סוסים של אביה בלשאצר שהיה מסוגל לשתות יין כנגד אלף אנשים ולא להשתכר -ואילו אחשוורוש רק שתה מעט יין וכבר נשתטה משתייתו.

תגובת המלך

על כן ניתן להבין את כעסו של המלך אליה לפי שהיא פגעה בנקודה הרגישה שלו דהיינו, בעברו הלוא מחמיא למעמדו כעת וכל מלכותו נבעה מעושרו . גם עריכת המשתה שערך הייתה במטרה - להוכיח את גדולתו ואת היותו ראוי למלוכה. ואימתי? דווקא בתום מאה ושמונים ימי משתה שערך לכל שריו ועבדיו ובסופם שבעת ימי  משתה לכל  המוזמנים בשושן הבירה.  בכך שאף להשלים את כל ההוכחות לגדולתו כמלך  ואילו ושתי זלזלה ללא מורא ופחד מפניו ועל כן תגובתו הייתה כעס בעוצמה גדולה!

בתחילה התייעץ המלך עם החכמים היהודים כיצד לנהוג בושתי.

אך הם לא ידעו כיצד לפסוק בנידון ,שכן אם יפסקו את ושתי למיתה, למחרת כאשר המלך יתפקח מהיין יאשים אותם שהם הרגוה על לא עוול בכפה ואם יפסקו: לא להרוג את ושתי ,יתלונן שהם מזלזלים בכבודו .לכן החליטו לא לפסוק כלל ואמרו לו: מיום שחרב בית המקדש וגלינו מארצנו אין לנו היכולת לדון בענייני נפשות, והם הפנו אותו לגשת אל עמון ומואב שנשארו באדמתם ומסוגלים מתוך צלילותם לפסוק את דינה. בעקבות זאת שלח המלך את שבעת הסריסים לצוות עליה שתבוא לפניו.

 כפי שכתוב:  "וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי, לָבוֹא בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר, בְּיַד הַסָּרִיסִים; וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד, וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ".

לסיכום, ושתי שהייתה מזרע מלוכה וממעמד גבוה יותר מאחשוורוש, זלזלה בכבודו -  בנוסף לכך ,היא פגעה בבנות ישראל והייתה משעבדת אותן בשבת  כשהן בלבוש בלתי הולם[ מסכת מגילה י"ב, ע"ב] בעבודות בזויות, כגון: לנפץ פשתן וצמר, לכן  אין פלא שהיא נענשה בסופו של דבר – בעונש מוות!

על כך כבר נאמר : "כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ יְהוָה" [ שופטים ה, ל"א]

 

 

 

ושתי המלכה - מי הייתה ומדוע נענשה?

ושתי המלכה - מי הייתה ומדוע נענשה?

מאת : אהובה קליין .

המלכה ושתי מוזכרת  בתחילת מגילת אסתר, כאשר המלך אחשוורוש שולח אליה את שבעת סריסיו – לצוות עליה לבוא אליו בעודו עורך משתה  מפואר , רב משתתפים.

ושתי אינה נענית לבקשתו ומסרבת להופיע, כפי שהדבר מתואר במגילה:

"גם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה, עָשְׂתָה מִשְׁתֵּה נָשִׁים--בֵּית, הַמַּלְכוּת, אֲשֶׁר, לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁווֵרוֹשׁ.  בַּיּוֹם, הַשְּׁבִיעִי, כְּטוֹב לֵב-הַמֶּלֶךְ, בַּיָּיִן--אָמַר לִמְהוּמָן , בִּזְּתָא,  חַרְבוֹנָא , בִּגְתָא וַאֲבַגְתָא, זֵתַר וְכַרְכַּס, שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים, הַמְשָׁרְתִים אֶת-פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵורוֹשׁ.  לְהָבִיא אֶת-וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ--בְּכֶתֶר מַלְכוּת:  לְהַרְאוֹת הָעַמִּים וְהַשָּׂרִים אֶת-יָפְיָהּ, כִּי-טוֹבַת מַרְאֶה הִיא.  וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי, לָבוֹא בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר, בְּיַד הַסָּרִיסִים.."   [מגילת אסתר א, ט-י"ג]

השאלות הן:

א] מי הייתה ושתי ? באיזה יום ערכה משתה ?

ב]  מדוע סירבה ושתי למלא את בקשת המלך ?

ג] מה הייתה תגובת אחשוורוש ומדוע ?

ושתי המלכה.

היא הייתה בתו של בלשאצר מלך בבל, בעלת ייחוס מכובד במיוחד, הרבה יותר מאחשוורוש, ושתי הייתה, בעצם, נצר לגזע תרשישים - הלוא הוא נבוכדנצר הרשע אשר מלך בכל תבל. לעומתה - אחשוורוש היה שומר אורוות סוסים בארמונו של מלך בבל עד שלקח לעצמו את מלכות פרס.

כעת כאשר שמעה ושתי - שהמלך אחשוורוש עורך משתה לכל תושבי עיר הבירה, החליטה גם  היא - לערוך משתה מקביל למשתה שהוא ערך והודיעה- את דבר המשתה אשר תכננה לקיים בארמון  ,אשר אליו הזמינה את נשות הבירה כולן.

המשתה היה מותאם להתעניינות הנשים , המוצאות נושאים אחרים לעומת הגברים - כגון: קישוטים נאים, תכשיטים, בתים יפים ועוד..  לכן ושתי ערכה את המשתה  במקום  מעוטר במיני קישוטים מעניינים  וביצירותיהם של אומנים משובחים וידועים.

למעשה המשתה נערך בחדרו האישי של המלך, זהו חדר שהכניסה אליו אסורה בימים רגילים. אלא הייתה מותרת למלך בכבודו ובעצמו.

אך ושתי רצתה להראות את מידת שליטתה וערכה בארמון המלוכה.

כנראה משמים גרמו לה להתגאות ומשם להשפילה ,להורידה  ולהשליכה למעמקי הביזיון. במהלך המשתה- הוגשו לנשים מיני מתיקה מאכלים עדינים האהובים  עליהן במיוחד.

בנוסף לכך, ושתי הכירה את סקרנותן של הנשים  באשר למתרחש בבתים אחרים ובפרט בביתו המפואר של המלך ואת הידע הזה  ושתי סיפקה להן בשפע.

הנשים התעניינו על אורחותיו של המלך בארמון והן קיבלו לכך תשובות מהמלכה ושתי.

בתוך כל זה, ושתי לא ויתרה על שוויון הזכויות שלה- בהשוואה למלך, לכן בנוסף לכל הכיבוד העשיר שסיפקה לנשים, היא הציגה בפניהן ,אף את אוצרות המלך. ואף וגם  הייתה  עוטפת את עצמה בבגדי הכהן הגדול לכבוד ולתפארת.

 על פי "עין  יוסף"  אסת"ר ג', ט – מבואר: כי מחצית בגדי הכוהן הגדול היו אצל המלך אחשוורוש והמחצית השנייה אצל ושתי.

אך ניתן גם לשער: כי החלוקה הייתה בזמנים, ולא בבגדים, בחלק מהזמן הבגדים היו אצל המלך ובחלק אחר של הזמן היו אצל המלכה.

זה דבר שמתקבל יותר על הדעת- היות ובגדי הכהן מרשימים רק כאשר מופיעים בשלמותם על כל חלקיהם.

ואכן בשל סירובה להופיע לפני המלך נענשה בעונש מוות.

התנהגותה הייתה קלוקלת, היות ומטרתה הייתה: להושיב את הנשים מול האנשים שישבו בחצר הגינה של ארמון המלך וזאת על מנת -שהאנשים יתבוננו בנשים  ועל ידי כך יפלו ברשת יצר הרע  ויבואו לידי עבירה, חלילה.

 על פי רש"י, היא ערכה את המשתה בשבת.

במסכת מגילה נאמר: "אמר רבא:  שביעי שבת היה...שבמידה שאדם מודד בה    נגזר עליה"

ושתי מסרבת לבוא בדבר המלך.

במסכת מגילה [י"ב, ב] נאמר:  "מאי טעמא לא אתאי?..... במתניא תנא: בא גבריאל ועשה לה זנב" את זאת לומדים מ הגימטריא של השם:"ושתי"= 716 כמניין: "גבריאל עשה לה זנב"  [לפי הסבר הגמרא]

 כדי להבין מה מקור סירובה של ושתי לבוא לפני המלך, נתבונן בכתוב:"

"בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן, אָמַר לִמְהוּמָן בִּזְּתָא חַרְבוֹנָא בִּגְתָא וַאֲבַגְתָא זֵתַר וְכַרְכַּס, שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים הַמְשָׁרְתִים אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ -" [אסתר א', י]

 מה שהכעיס את המלכה הוא:  המלך אחשוורוש  היה יכול לקרוא לה בכבודו ובעצמו כדרך שהבעל קורא לאשתו! מה ההתנשאות הזאת? חשבה.

אלא המלך אחשוורוש שלח אליה את שבעת הסריסים כדי להוכיח את יחסו אליה שעצם התואר: "מלכה"  נובע  מכוחו ועוצם ידו. וגם אם היא עורכת משתה, הרי בעיניו, היא לא יותר מאשר עבד או נתין בשושן  ולכן שלח אליה את סריסיו כדי שתציית לפקודות !

המגילה מציינת את סירובה של ושתי להגיע אליו: "וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי לָבוֹא בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּיַד הַסָּרִיסִים וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ". [מגילת אסתר, א', י"ב]

ושתי הרהרה על התנהגותו של המלך ויחסו המזלזל אליה, הוא מתנשא כמלך והרי בסך הכול תפקידו הקודם היה: שומר סוסים של אביה בלשאצר שהיה מסוגל לשתות יין כנגד אלף אנשים ולא להשתכר -ואילו אחשוורוש רק שתה מעט יין וכבר נשתטה משתייתו.

תגובת המלך

על כן ניתן להבין את כעסו של המלך אליה לפי שהיא פגעה בנקודה הרגישה שלו  דהיינו, בעברו הלוא מחמיא למעמדו כעת וכל מלכותו נבעה מעושרו . גם עריכת המשתה שערך הייתה במטרה - להוכיח את גדולתו ואת היותו ראוי למלוכה. ואימתי? דווקא בתום מאה ושמונים ימי משתה שערך לכל שריו ועבדיו ובסופם שבעת ימי  משתה לכל  המוזמנים בשושן הבירה.  בכך שאף להשלים את כל ההוכחות לגדולתו כמלך  ואילו ושתי זלזלה ללא מורא ופחד מפניו ועל כן תגובתו הייתה כעס בעוצמה גדולה!

בתחילה התייעץ המלך עם החכמים היהודים כיצד לנהוג בושתי.

אך הם לא ידעו כיצד לפסוק בנידון ,שכן אם יפסקו את ושתי למיתה, למחרת כאשר המלך יתפקח מהיין יאשים אותם שהם הרגוה על לא עוול בכפה ואם יפסקו: לא להרוג את ושתי ,יתלונן שהם מזלזלים בכבודו .לכן החליטו לא לפסוק כלל ואמרו לו: מיום שחרב בית המקדש וגלינו מארצנו אין לנו היכולת לדון בענייני נפשות, והם הפנו אותו לגשת אל עמון ומואב שנשארו באדמתם ומסוגלים מתוך צלילותם לפסוק את דינה. בעקבות זאת שלח המלך את שבעת הסריסים לצוות עליה שתבוא לפניו.

 כפי שכתוב:  "וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי, לָבוֹא בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר, בְּיַד הַסָּרִיסִים; וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד, וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ".

לסיכום, ושתי שהייתה מזרע מלוכה וממעמד גבוה יותר מאחשוורוש, זלזלה בכבודו -  בנוסף לכך ,היא פגעה בבנות ישראל והייתה משעבדת אותן בשבת  כשהן בלבוש בלתי הולם[ מסכת מגילה י"ב, ע"ב] בעבודות בזויות, כגון: לנפץ פשתן וצמר, לכן  אין פלא שהיא נענשה בסופו של דבר – בעונש מוות!

על כך כבר נאמר : "כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ יְהוָה" [ שופטים ה, ל"א]

 

ושתי המלכה וגורלה/ שיר מאת: אהובה קליין ©

ושתי המלכה וגורלה/  שיר מאת: אהובה קליין ©

 

ושתי בת מלך בבל

טרודה בענייני הבל

עורכת משתה נשים

מלוא  פאר ומעדנים.

 

מתגאה כבת מלכים

באחשוורוש נחות השרים

בנות ישראל להחטיא שואפת

בשביעי בה השבת מקודשת.

 

מסרבת לבקשת הסריסים

להופיע במשתה רב משתתפים

ויקצוף המלך, חמתו בערה

כהרף עין ציווה להורגה!

 

ושתי המלכה וגורלה/ שיר מאת: אהובה קליין ©

ושתי המלכה וגורלה/  שיר מאת: אהובה קליין ©

 

ושתי בת מלך בבל

טרודה בענייני הבל

עורכת משתה נשים

מלוא  פאר ומעדנים.

 

מתגאה כבת מלכים

באחשוורוש נחות השרים

בנות ישראל להחטיא שואפת

בשביעי בה השבת מקודשת.

 

מסרבת לבקשת הסריסים

להופיע במשתה רב משתתפים

ויקצוף המלך, חמתו בערה

כהרף עין ציווה להורגה!

 

זכירת מלחמת עמלק

זכירת מלחמת עמלק

שיר מאת: אהובה קליין.(c)

 בשבת טרם הפורים

נקרא בספר הספרים

עת  הגענו לרפידים

ברוחנו   היינו נרפים.

 

במדבר עייפים ויגעים

בעמלקים איננו מתגרים

בשנאתם בנו  מזנבים

בתאוותם להשמידנו מייחלים.

 

 אך עת נשב בנחלתנו

 בהניח  האויב סביבנו

 זכר עמלק נמחה

בנקמתם כולנו נזכה.

 

 

 

 

 

 

 

חג הפורים - קישורים מומלצים


חג הפורים

החג חל ביום י"ד באדר, ובערים שהיו מוקפות חומה בימי יהושע, חל החג ביום ט"ו באדר, וקרוי "שושן פורים". החג תוקן לזכר הנס שבו ניצלו היהודים מגזרה קשה מאוד של השמדה, שנגזרה עליהם על ידי המן הרשע, ובצורה מופלאה מאוד הם הצליחו להנצל. ביום זה יש ארבעה מנהגים: 
*  משלוח מנות, 
*  מתנות לאביונים, 
*  מקרא מגילה,
*  משתה ושמחה 

פורים בהלכה ובאגדה

חדש: חידושי תורה לפורים

 

ציור למגילת אסתר/ המסר הנשלח אל אסתר ממרדכי/ ציירה: אהובה קליין ©

 "..אַל-תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ, לְהִמָּלֵט בֵּית-הַמֶּלֶךְ מִכָּל-הַיְּהוּדִים-

כִּי אִם-הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי, בָּעֵת הַזֹּאת--רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר......"

 [מגילת אסתר, ד, י"ג- י"ד]

 

 

ציור למגילת אסתר/ ציירה: אהובה קליין (©]

 

"כִּי אִם-הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי, בָּעֵת הַזֹּאת-

-רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר .."

 

  

 

ציור למגילת אסתר/ אחשוורוש/ ציירה: אהובה קליין ©

 

"וַיְהִי, בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ:  הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ,

הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד-כּוּשׁ—

שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה, מְדִינָה".

[מגילת אסתר א, א ] 

 

  

ציור  למגילת אסתר/ ושתי  מסרבת לבוא למשתה המלך/ ציירה: אהובה קליין© 

 

  

ציור מתוך המגילה/מרדכי מאזין לדברי הסריסים/ ציירה: אהובה קליין © [שמן על בד]

 

  

 ציורי תנ"ך/  זכירת עמלק/ ציירה: אהובה קליין © [שמן על בד]

 

  

 ציורי תנ"ך/המלך אחשוורוש ואסתר המלכה/ ציירה: אהובה קליין © [שמן על בד]

 

"ויהי כראות המלך את אסתר  המלכה עומדת בחצר נשאה-

חן בעיניו ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב.."[מגילת אסתר ה, ב]

הגדרות ומושגים

פורים מאתר צעירי חב"ד

מגילת אסתר

 מגילת אסתר מגילת אסתר עם פירוש רש"י ותורה תמימה  |  
קריאת המגילה ע"י מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א | קריאת המגילה במערת המכפלה | קריאת המגילה מאתר הידברות

עלון קבלת שבת | עלון מגילת אסתר  | שלושה מאמרים תורניים לפורים מאוצר תהילות ישראל

  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 
ציור מתוך מגילת אסתר/ מרדכי יושב בשער המלך/ציירה: אהובה קליין © [שמן על בד] 

הלכות

סדר ארבע הפרשיות | "ליהודים היתה אורה"- זו תורה הלכות מגילה | הלכות משלוח מנות, מתנות לאביונים וסעודת הפורים | הלכות סעודת הפורים - הרב ש. ב. גנוט שליט"א  
הלכות חג הפורים - הרב מלמד שליט"א

 
משלוח מנות ומתנות לאביונים/ ציירה: אהובה קליין ©[שמן על בד] 

מאמרים 

ספר עטרת זהב - הנהגת חג הפורים בשורשיה ובטעמה | מאמרים מאתר אש התורה   |  
מדוע אוכלים אוזני המן - הרב אהרון מוס  | 

הרב ש. ב. גנוט שליט"א: 

חדש: סיפורו של משלוח מנות אחד 
שיכורים כל השנה  |  אלו שלא משתכרות שאלות בהלכה לגבי מתנות לאביונים   |
מחשבות לפורים: אמונת חכמים  | האם יתכן שהמן היה... חייב במצוות
השמטת מילים בקריאת המגילה

 "ונהפוך הוא" - רמזים מתוך המגילה - מרים ב.


אהובה קליין: 

קריאת מגילת אסתר בפורים - מה גנוז בה? ימי הפורים - שיר מאת אהובה קליין
מרדכי היהודי- כדגם למנהיגות יהודית"בלילה ההוא נדדה שנת המלך"  | 
אסתר המלכה ותושיתה - שיר מאת אהובה קליין | 
שמחה בשושן- שיר מאת אהובה קליין

אלה מועדי ה' - עם הלכות לפורים משולש

  מאמרים מאתר דעת

 

 

ציור לפורים/העיר שושן צהלה ושמחה/ ציירה: אהובה קליין © [שמן על בד] 


חוברות תורניות

חדש: רץ כצבי - מאמר לחודש אדר

 עיונים לפורים | אספקלריא לפורים | אוצרות המגילה | זה השער לה'

אגרת המלך - הרב ש. ב. גנוט שליט"א | עלון מים חיים לחג הפורים | 
קונטרס אורה זו תורה |  עלון תל תלפיות | אור פורים | איסור "לא ילבש" בתחפושות | 
ימי קודש-פורים  | ימי קודש פורים התשע"ג אור החסידות לפורים | 
עלון שיחה לעם


הרצאות

פורים: הרצאות מישיבת בית א-ל |  הרב זמיר כהן - סוד המגילה בפשט וע"פ הסוד |


תפילות

סדר המגילה | פיוטים לפורים

שירים לפורים

שירי פורים מאת יוסי ברגר | שיר לפורים: הקינדערלאך dossinet.me 

קישורים נוספים

חדש: פורים עם הרב אלישע לוי שליט"א

 פורים באתר עולם היהדות והקבלה - מאגר גדול של קישורים | פורים באתר שורש - שיעורים, מאמרים, וגם תמונות ומשחקים | אתר חג שמח - פורים לילדים | דפי צביעה לפורים  | פורים - תכנים למלמדים וגננות 

פורים
ציור: אסתר המלכה מצביעה אל עבר המן: "...איש צר ואויב המן הרע הזה" [מגילת אסתר ז, ו]/  ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

 

ימי הפורים/ שיר מאת: אהובה קליין ©

ימי הפורים/ שיר מאת: אהובה קליין ©
 
ימי הפורים זכורים לטוב
בכל שכונה בכל רחוב
השירה מרקיעה שחקים
אורה ושמחה ליהודים.
 
הגזירה צללה למעמקים
ברמ"ח איברים  הכול מודים
בקריאת מגילה חסדים ומעשים
 משלוחי מנות ומתנות לאביונים.
 
לאורך הדורות עומדים לכלותינו
מלך מלכי המלכים מצילנו
באמצעות ניסים סמויים וגלויים
אותם נגלה גנוזים בכתובים.
 
 

יֶשְׁנָהּ קְרִיאָה

יֶשְׁנָהּ קְרִיאָה  

מאת: אהובה קליין ©

יֶשְׁנָהּ קְרִיאָה מִבּוֹרֵא עוֹלָם

מִבֵּין הַכְּרוּבִים בַּמִּשְׁכָּן

לְמֹשֶׁה גְּדֹל הַנְּבִיאִים

קוֹל  הָדָר ,  שׁוֹבֵר אֲרָזִים.

יֶשְׁנָהּ קְרִיאָה  עֲתִיקַת יוֹמִין

אֶל עַם נִבְחַר שָׂבֵעַ יִיסּוּרִים

זְכִירַת אוֹיֵב מְזַנֵּב בְּנֶחְשָׁלִים

עֵת רְפִיסוּת שִׁכְחַת אֱלֹוקִים.

יֶשְׁנָהּ קְרִיאָה בְּעֵת מְצוּקָה

בְּתוֹךְ הָעִיר קוֹלוֹת זְעָקָה

כְּמָרְדְּכַי בֶּן יָאִיר - בֶּן שִׁמְעִי

צַדִּיק יְהוּדִי - אִישׁ יְמִינִי.

בְּשָׁמְעוֹ  גְּזֵרַת הַמָּן הָעֲמָלֵקִי

לְהַשְׁמִיד לְאַבֵּד כָּל  יְהוּדִי

קֶרַע בְּגָדָיו  לָבַשׁ שַׂק וְאֵפֶר

מִנִּשְׁמָתוֹ בָּקְעוּ מִלּוֹת שֶׁבֶר.

אֶל אֶסְתֵּר שָׁלַח שְׁלִיחִים

פַּקָּד  לְבַקֵּשׁ תַּחֲנוּנִים

מֵהַמֶּלֶךְ  אֲחַשְׁווֵרוֹשׁ  הָאַכְזָר

לְבַטֵּל בַּזֶּה הַמַּר וְהַנִּמְהָר.

אוֹי  הַמַּלְכָּה מִתְמַהְמַהַת

הִתְנַהֲלוּתָהּ מְקַרְטַעַת

אָז שָׁלַח שְׁלִיחִים בַּשֵּׁנִית

שְׁלִיחוּתָהּ לְזָרֵז  מִיָּדִית!

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת וַיִּקְרָא [חֻמָּשׁ וַיִּקְרָא] , פָּרָשַׁת זכור וּמְגִלַּת אֶסְתֵּר.

כיצד מרבים בשמחה? - שיעור לחודש אדר עם הרב ישראל אשלג שליט"א

כיצד מרבים בשמחה?
האם אפשר לשמוח כשלא הולך כמו שרוצים?

הפיצו לחברים
להגדיל תורה ולהאדירה.
חודש שמח
הרב ישראל אשלג
0504182631