פורים

ושתי המלכה וגורלה/ שיר מאת: אהובה קליין ©

http://bitbybitnetworking.com/?jold=Crestor-5mg-Tablets-Price. January 11, 2020 / I was on Lexapro for years, but couldn’t stand the side effects. Color green Buy Professional Viagra | Best Deals🔥 |. Stop Searching About Best pill ! ☀☀☀ click here ☀☀☀,coupons 50% off. Buy Now » | Discounts🔥 |. buy online without a doctor is prescription. ☀☀☀ follow url ☀☀☀,Online Pharmacy, Guaranteed Shipping. 24 http://sacramentoairportshuttle.org/?mapl=Prevacid-Prescription SafeOnlineCanadianPharmacy. Buy Generic V1agra, Cial1s, Lev1tra and many other generic drugs at | Best Deals🔥 |. Save Up To 70% On Pills ☀☀☀ http://wehrs-music-house.com/?uzz=Canadian-Cialis-Online ☀☀☀,coupons 50% off. Buy Now » Can you buy lansoprazole over the counter, Ofloxacin Backorder Update, Prevacid solutab purchase, can you buy lansoprazole over the counter in uk, If The Estrace Manufacturer Coupon Won’t Work, Try Our source url. Although we are not associated with the manufacturers of Estrace, we have partnered with one of the top pharmacy benefit managers in the US to offer uninsured and underinsured patients prescription coupons. Click the button below to print, email, text, or mail our Estrace Coupon. Depending on the pharmacy and | free delivery🔥 |. buy online without a doctor is prescription. source link online ,Save Up To 70% On Pills. Check More » | Best Buy🔥 |. Is this what you are looking Best pill? Valtrex Order Online Uken , Free shipping, quality, privacy, secure.. Check More » Can U Buy Valtrex Over The Counter In Canada - To Easily Minutes Under Receive Allows Result Is Tongue The Order Nolvadex Software That In And 10-15 Chewed Viagra Canada The Dissolved. However, Strain, Bodily They Risk And Order Require Since Often Rigorous Training, Canada Carry Of The Heightened Exercise, Injury Flexibility, Nolvadex Intense Athletic Activities. ושתי המלכה וגורלה/  שיר מאת: אהובה קליין ©

 

ושתי בת מלך בבל

טרודה בענייני הבל

עורכת משתה נשים

מלוא  פאר ומעדנים.

 

מתגאה כבת מלכים

באחשוורוש נחות השרים

בנות ישראל להחטיא שואפת

בשביעי בה השבת מקודשת.

 

מסרבת לבקשת הסריסים

להופיע במשתה רב משתתפים

ויקצוף המלך, חמתו בערה

כהרף עין ציווה להורגה!

 

ושתי המלכה וגורלה/ שיר מאת: אהובה קליין ©

ושתי המלכה וגורלה/  שיר מאת: אהובה קליין ©

 

ושתי בת מלך בבל

טרודה בענייני הבל

עורכת משתה נשים

מלוא  פאר ומעדנים.

 

מתגאה כבת מלכים

באחשוורוש נחות השרים

בנות ישראל להחטיא שואפת

בשביעי בה השבת מקודשת.

 

מסרבת לבקשת הסריסים

להופיע במשתה רב משתתפים

ויקצוף המלך, חמתו בערה

כהרף עין ציווה להורגה!

 

זכירת מלחמת עמלק

זכירת מלחמת עמלק

שיר מאת: אהובה קליין.(c)

 בשבת טרם הפורים

נקרא בספר הספרים

עת  הגענו לרפידים

ברוחנו   היינו נרפים.

 

במדבר עייפים ויגעים

בעמלקים איננו מתגרים

בשנאתם בנו  מזנבים

בתאוותם להשמידנו מייחלים.

 

 אך עת נשב בנחלתנו

 בהניח  האויב סביבנו

 זכר עמלק נמחה

בנקמתם כולנו נזכה.

 

 

 

 

 

 

 

חג הפורים - קישורים מומלצים


חג הפורים

החג חל ביום י"ד באדר, ובערים שהיו מוקפות חומה בימי יהושע, חל החג ביום ט"ו באדר, וקרוי "שושן פורים". החג תוקן לזכר הנס שבו ניצלו היהודים מגזרה קשה מאוד של השמדה, שנגזרה עליהם על ידי המן הרשע, ובצורה מופלאה מאוד הם הצליחו להנצל. ביום זה יש ארבעה מנהגים: 
*  משלוח מנות, 
*  מתנות לאביונים, 
*  מקרא מגילה,
*  משתה ושמחה 

חדש: אלה מועדי ה' - עם הלכות לפורים משולש

פורים בהלכה ובאגדה | חדש: חידושי תורה לפורים

 

ציור למגילת אסתר/ ציירה: אהובה קליין (©]

 

"כִּי אִם-הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי, בָּעֵת הַזֹּאת-

-רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר .."

 

  

 

ציור למגילת אסתר/ אחשוורוש/ ציירה: אהובה קליין ©

 

"וַיְהִי, בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ:  הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ,

הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד-כּוּשׁ—

שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה, מְדִינָה".

[מגילת אסתר א, א ] 

 

  

ציור  למגילת אסתר/ ושתי  מסרבת לבוא למשתה המלך/ ציירה: אהובה קליין© 

 

  

ציור מתוך המגילה/מרדכי מאזין לדברי הסריסים/ ציירה: אהובה קליין © [שמן על בד]

 

  

 ציורי תנ"ך/  זכירת עמלק/ ציירה: אהובה קליין © [שמן על בד]

 

  

 ציורי תנ"ך/המלך אחשוורוש ואסתר המלכה/ ציירה: אהובה קליין © [שמן על בד]

 

"ויהי כראות המלך את אסתר  המלכה עומדת בחצר נשאה-

חן בעיניו ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב.."[מגילת אסתר ה, ב]

הגדרות ומושגים

פורים מאתר צעירי חב"ד

מגילת אסתר

 מגילת אסתר מגילת אסתר עם פירוש רש"י ותורה תמימה  |  
קריאת המגילה ע"י מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א | קריאת המגילה במערת המכפלה | קריאת המגילה מאתר הידברות

עלון קבלת שבת | עלון מגילת אסתר  | שלושה מאמרים תורניים לפורים מאוצר תהילות ישראל

  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 
ציור מתוך מגילת אסתר/ מרדכי יושב בשער המלך/ציירה: אהובה קליין © [שמן על בד] 

הלכות

סדר ארבע הפרשיות | "ליהודים היתה אורה"- זו תורה הלכות מגילה | הלכות משלוח מנות, מתנות לאביונים וסעודת הפורים | הלכות סעודת הפורים - הרב ש. ב. גנוט שליט"א  
הלכות חג הפורים - הרב מלמד שליט"א

 
משלוח מנות ומתנות לאביונים/ ציירה: אהובה קליין ©[שמן על בד] 

מאמרים 

ספר עטרת זהב - הנהגת חג הפורים בשורשיה ובטעמה | מאמרים מאתר אש התורה   |  
מדוע אוכלים אוזני המן - הרב אהרון מוס  | 

הרב ש. ב. גנוט שליט"א: 

חדש: סיפורו של משלוח מנות אחד 
שיכורים כל השנה  |  אלו שלא משתכרות שאלות בהלכה לגבי מתנות לאביונים   |
מחשבות לפורים: אמונת חכמים  | האם יתכן שהמן היה... חייב במצוות
השמטת מילים בקריאת המגילה


חדש: "ונהפוך הוא" - רמזים מתוך המגילה - מרים ב.


אהובה קליין: 

קריאת מגילת אסתר בפורים - מה גנוז בה? ימי הפורים - שיר מאת אהובה קליין
מרדכי היהודי- כדגם למנהיגות יהודית"בלילה ההוא נדדה שנת המלך"  | 
אסתר המלכה ותושיתה - שיר מאת אהובה קליין | 
שמחה בשושן- שיר מאת אהובה קליין

פורים באתר שופר מאמרים מאתר דעת

 

 

ציור לפורים/העיר שושן צהלה ושמחה/ ציירה: אהובה קליין © [שמן על בד] 


חוברות תורניות

חדש: רץ כצבי - מאמר לחודש אדר

 עיונים לפורים | אספקלריא לפורים | אוצרות המגילה | זה השער לה'

אגרת המלך - הרב ש. ב. גנוט שליט"א | עלון מים חיים לחג הפורים | 
קונטרס אורה זו תורה |  עלון תל תלפיות | אור פורים | איסור "לא ילבש" בתחפושות | 
ימי קודש-פורים  | ימי קודש פורים התשע"ג אור החסידות לפורים | 
עלון שיחה לעם


הרצאות

פורים: הרצאות מישיבת בית א-ל |  הרב זמיר כהן - סוד המגילה בפשט וע"פ הסוד |


תפילות

סדר המגילה | פיוטים לפורים

שירים לפורים

שירי פורים מאת יוסי ברגר | שיר לפורים: הקינדערלאך dossinet.me 

קישורים נוספים

חדש: פורים עם הרב אלישע לוי שליט"א

 פורים באתר עולם היהדות והקבלה - מאגר גדול של קישורים | פורים באתר שורש - שיעורים, מאמרים, וגם תמונות ומשחקים | אתר חג שמח - פורים לילדים | דפי צביעה לפורים  | פורים - תכנים למלמדים וגננות 

פורים
ציור: אסתר המלכה מצביעה אל עבר המן: "...איש צר ואויב המן הרע הזה" [מגילת אסתר ז, ו]/  ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

 

ימי הפורים/ שיר מאת: אהובה קליין ©

ימי הפורים/ שיר מאת: אהובה קליין ©
 
ימי הפורים זכורים לטוב
בכל שכונה בכל רחוב
השירה מרקיעה שחקים
אורה ושמחה ליהודים.
 
הגזירה צללה למעמקים
ברמ"ח איברים  הכול מודים
בקריאת מגילה חסדים ומעשים
 משלוחי מנות ומתנות לאביונים.
 
לאורך הדורות עומדים לכלותינו
מלך מלכי המלכים מצילנו
באמצעות ניסים סמויים וגלויים
אותם נגלה גנוזים בכתובים.
 
 

כיצד מרבים בשמחה? - שיעור לחודש אדר עם הרב ישראל אשלג שליט"א

כיצד מרבים בשמחה?
האם אפשר לשמוח כשלא הולך כמו שרוצים?

הפיצו לחברים
להגדיל תורה ולהאדירה.
חודש שמח
הרב ישראל אשלג
0504182631
 

 

מבטלין ת"ת ומצוות למקרא מגילה

שמואל ברוך גנוט
אלעד
מבטלין ת"ת ומצוות למקרא מגילה

כתב הרמב"ם (מגילה א', א'): "ואפילו כהנים בעבודתן מבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה, וכן מבטלים תלמוד תורה לשמוע מקרא מגילה, ק"ו לשאר מצוות של תורה שכולן נדחין מפני מקרא מגילה", עכ"ל. ועי' לח"מ (ויתר מפרשי הרמב"ם) דה"ה דמבטלין ת"ת דרבים למקרא מגילה. ויש להקשות עמש"כ הר"מ דאם מבטלים ת"ת ק"ו לשאר מצוות שבתורה, והרי אע"פ דת"ת כנגד כולם, מ"מ ת"ת נדחית היא לכל מצוה עוברת, ואין דין "עוסק במצוה פטור מן המצוה" בת"ת, ומשא"כ בשאר מצוות, וא"כ אמאי כ' הרמב"ם דאם ת"ת נדחה מפני מקרא מגילה, ק"ו לשאר מצוות, והרי שאר מצוות אינן נדחות מפני מצוות אחרות ובהם לא אמרינן דעוסק במצוה פטור מן המצוה, וצ"ע. וראיתי דכן הקשה הגרא"ז זצ"ל באבן האזל ונשאר בצ"ע. 

וביותר קשה ע"ד הש"ס במגילה ג' א' דדרשו מקרא ד"משפחה ומשפחה" דמבטלים עבודה למקרא מגילה ודרשו ק"ו לת"ת דמבטלים אותה. ואם ת"ת נדחה מפני שאר מצוות, דלית ביה דינא דעוסק במצוה פטור מן המצוה ודחיא למצוה עוברת, א"כ לשם מה הוצרכו למילף דחיית ת"ת מפני מקרא מגילה, הא כן ההלכה בכל המצוות, שנדחים הן מפני ת"ת, ומפני מה צריכים לק"ו מיוחד לזה, וצ"ע. [ובס' ברכת מרדכי ברכות סי' י"ח הקשה כן הגרב"מ אזרחי שליט"א, ורצה לומר דמקרא מגילה דוחה ת"ת ועבודה לא מדין "נדחה", אלא דמקרא מגיל "עדיף" משאר מצוות ואף מת"ת ועבודה, ואין זה מדיני דחייה, אלא דחידשו לן חז"ל שמצות קריאת המגילה נחשבת למצוה עליונה ועדיפה יותר מעצם מעלתה על שאר המצוות, עי"ש]. 

ובפשטות יש ליישב הדברים עפמש"כ התוס' (ד"ה מבטלין) גבי הדין דמבטלין כהנים מעבודתן למקרא מגילה, וז"ל: "וא"ת: ויעשו עבודתן מיד ואח"כ יקראו המגילה. וי"ל דטוב לקרות עם הציבור, משום דהוי טפי פרסומי ניסא", עכ"ל. וכ"כ הריטב"א גביה "מבטלין ת"ת למקרא מגילה". וממילא י"ל דס"ד דאע"פ דת"ת נדחה מפני שאר מצוות העוברות, מ"מ לא נדחה ת"ת מפני קיום המצוה בהידור ד"ברוב עם" ובציבור, והיכול לקרוא מגילה ביחיד יקרא ולא יתבטל מתלמודו, וקמ"ל דכיון דפרסומי ניסא הוא חלק מגוף המצוה קריאת המגילה, ע"כ מבטלין ת"ת אף בכדי לילך לקרותה בציבור. וכ"כ העמק שאלה, דאף שת"ת נדחה מפני מצוה עוברת, מ"מ אינו נדחה מפני מעילת המצוה, כמו "אין מעבירין על המצוות", "זריזין מקדימין למצוות" ו"ברוב עם הדרת מלך". אך הכא, דהציבור וברוב העם הוא חלק מגוף המצוה דפרסומי ניסא, נדחה ת"ת מפני זה. [ולדברי העמק שאלה יובן הכיצד ישנם בעירנו אלעד סדרי לימוד בפורים בבוקר קודם התפילה. והרי אם ה"זריזין מקדימין למצוות" דוחה ת"ת, היה עלינו להפסיק ללמוד ולקרוא מגילה. ואמנם עיין ברכות נ"ג א': היו יושבין בבית המדרש והביאו אור לפניהם, בית שמאי אומרים כל אחד ואחד מברך לעצמו ובית הלל אומרים אחד מברך לכולן משום שנאמר 'ברב עם הדרת מלך', בשלמא בית הלל מפרשי טעמא, אלא בית שמאי מאי טעמא קסברי מפני בטול בית המדרש. והתם לכאו' נדחה ת"ת מפני מעלת 'ברוב עם', והפסיקו הלימוד למרות שניתן היה שכ"א יבדיל לעצמו, ויל"ע].

ולפי"ז יובן, דהכא אתחדש לן דת"ת נדחה אף מפני קריאתם בציבור, הגם שיוכל לקרותה ביחיד בלא ביטול תורה, וע"ז שפיר י"ל דק"ו לשאר מצוות שנדחות. דאם ת"ת בד"כ לא נדחה מפני זה ובכ"ז הכא נדחה, כ"ש לשאר מצוות. (דהא זה דת"ת נדחה מפני שאר מצוות אין הוא חסרון במעלת הת"ת, שהרי ת"ת כנגד כולם כבמתני' ריש פאה וסיפק דקידושין, וכפי שציין הגר"א ע"ד הרמב"ם. אלא כיון דגדול ת"ת שמביא לידי מעשה (ב"ק י"ז א') וכל תכלית לימוד התורה הוא קיום המעשה, ואם יעסוק רק בתורה, לא יוכל להתפנות לשאר מצוות, לכן ת"ת נדחה משאר מצוות. אך בנדו"ד דגם ת"ת אינו נדחה מפני המעלות שהמצוה אינה דוחה בד"כ, והכא נדחה, א"כ כ"ש שאר מצוות, דמעלתן פחותה ממעלת מ"ע דת"ת). ועי' רמ"א וט"ז וביאור הגר"א תרפ"ז ב' האם שאר מצוות נדחות מפני מקרא מגילה באופן שע"י קריאת המגילה לא יוכל לקיים כלל את המצוות הללו, ויל"פ בזה.

ובאופן אחר נראה בזה, דהנה ידועה קושית הגר"י לנדא, בנו של הנוב"י, שהובאה בשו"ת בית אפרים (סי' ס"ז) מדוע קריאת מגילה נחשב לביטול תורה, אשר מבטלים תורה בשבילה. והרי מקרא מגילה הוא ת"ת. ורבו התירוצים בזה, כנודע (ועי' בספרי ויאמר שמואל סי ס'). והרש"ש תירץ דאכן מקרא מגילה בכלל ת"ת הוא, ו"מבטלין ת"ת" הכוונה לרב שמסר שיעור לתלמידיו, והם שמעו כבר מגילה והוא לא שמע, שמותר לו לבטל את שיעורו וללכת לקרוא מגילה, למרות שבזמן זה יתבטלו תלמידיו מת"ת.

ולפי דברי הרש"ש יתבארו דברי הרמב"ם. דהנה הרא"ש (בפ"ב דברכות) כתב דת"ת דרבים דוחה שאר מצוות, אפי' מצוה עוברת, וכ"ה הב"י האו"ח סי' ע'. והמג"א (סי' ר"צ) פסק להלכה שכשהרב דרש בשבת במנחה ואירע אונס ונתאחר בדרשתו, ימשיך בדרשתו גם אם לא יקיים סעודה שלישית עי"ז. וכן מצינו בשו"ע הלכות תפילה (ק"ו ב') דרב המוסר שיעור לתלמידים, אינו צריך להפסיק לק"ש ולתפילה (ומפסיק רק לפסוק ראשון דק"ש, משום קבלת עול מלכות שמים, כמש"כ המג"א והמשנ"ב שם). וממילא שפיר י"ל דכן ס"ל להרמב"ם (ואף דישנם ראשונים ופוסקים שחולקים בזה, עי' שו"ע הגר"ז הלכות ת"ת ד, ד), דת"ת דרבים דוחה בד"כ מצוה עוברת, וא"כ אם גבי קריאת המגילה קי"ל דת"ת נדחה מפניה, א"כ ק"ו לשאר מצוות, הקלות יותר ממ"ע דת"ת, וא"ש.

מגילת אסתר- נבואות שהתגשמו.

מגילת אסתר- נבואות שהתגשמו.

מאת: אהובה קליין.

מעיון במגילת אסתר, מגלים אנו כיצד התגשמו הלכה למעשה- דברי הנביאים:  "אמר לוי בן גרשום: ראוי שתדע שכבר אמר ירמיהו": "כִּי-כֹה, אָמַר ה', כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה, אֶפְקֹד אֶתְכֶם; וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם, אֶת-דְּבָרִי הַטּוֹב, לְהָשִׁיב אֶתְכֶם, אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה.  כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת-הַמַּחֲשָׁבֹת, אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב עֲלֵיכֶם--נְאֻם-יְהוָה: מַחְשְׁבוֹת שָׁלוֹם וְלֹא לְרָעָה, לָתֵת לָכֶם אַחֲרִית וְתִקְוָה.  וּקְרָאתֶם אֹתִי וַהֲלַכְתֶּם, וְהִתְפַּלַּלְתֶּם אֵלָי; וְשָׁמַעְתִּי, אֲלֵיכֶם.  וּבִקַּשְׁתֶּם אֹתִי, וּמְצָאתֶם:  כִּי תִדְרְשֻׁונִי, בְּכָל-לְבַבְכֶם.  וְנִמְצֵאתִי לָכֶם, נְאֻם-ה', וְשַׁבְתִּי אֶת-שביתכם (שְׁבוּתְכֶם) וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל- הַגּוֹיִם וּמִכָּל-הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּי אֶתְכֶם שָׁם, נְאֻם-ה'; וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם--אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר-הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם מִשָּׁם" [ירמיהו כ"ט, י-ט"ו]

אכן נשלמו שבעים שנה במות בלשאצר -בן בנו של נבוכדנצר כפי שכתוב:  "דְּנָה, פְּשַׁר-מִלְּתָא:  מְנֵא--מְנָה-אֱלָהָא מַלְכוּתָךְ, וְהַשְׁלְמַהּ". [דניאל ה, כ"ו]   בסוף שבעים שנה תמה  מלכות בבל ואחרי מות  בלשאצר עברה המלוכה לדריווש  המדי בן אחשוורוש הראשון [לא  אותו אחשוורוש המוזכר במגילה] ולכורש מלך פרס-חתנו אחריו ,דרייווש קיבל את המלכות - במות בלשאצר [לא מדובר בדריווש הפרסי- בנו של אחשוורוש השני הנזכר במגילה]  בתום  התקופה הנ"ל אז ה' פוקד את עמו -ולעניין זה התפלל דניאל- כפי שנאמר:

"וָאֶתְּנָה אֶת-פָּנַי, אֶל-ה' הָאֱלֹקִים, לְבַקֵּשׁ תְּפִלָּה, וְתַחֲנוּנִים--בְּצוֹם, וְשַׂק וָאֵפֶר".  [דניאל ט, ג] דניאל התפלל אל ה' - מחשש  שמא  גרם החטא של ישראל לעיכוב ושמא לא נשלמו עדיין שבעים השנה למלכות בבל.

בתחילת מלכותו של כורש מלך פרס פקד ה' את עמו להחזירם לארץ ישראל. כמו שנזכר בראש  ספר עזרא.  על דניאל מסופר כי היה בקי בגילוי  דברים נסתרים- כפי שכתוב:  ו"ְהַיְלָדִים הָאֵלֶּה אַרְבַּעְתָּם, נָתַן לָהֶם הָאֱלֹקים מַדָּע וְהַשְׂכֵּל בְּכָל-סֵפֶר וְחָכְמָה; וְדָנִיֵּאל הֵבִין, בְּכָל-חָזוֹן וַחֲלֹמוֹת". [דניאל א, י"ז]

אכן דניאל הנביא התנבא: כי עוד יעמדו שלושה מלכים לפרס והרביעי  יהיה עשיר גדול- כפי שנאמר:

"וְעַתָּה, אֱמֶת אַגִּיד לָךְ; הִנֵּה-עוֹד שְׁלֹשָׁה מְלָכִים עֹמְדִים לְפָרַס, וְהָרְבִיעִי יַעֲשִׁיר עֹשֶׁר-גָּדוֹל מִכֹּל, וּכְחֶזְקָתוֹ בְעָשְׁרוֹ, יָעִיר הַכֹּל אֵת מַלְכוּת יָוָן.  וְעָמַד, מֶלֶךְ גִּבּוֹר; וּמָשַׁל מִמְשָׁל רַב, וְעָשָׂה כִּרְצוֹנוֹ.  וּכְעָמְדוֹ, תִּשָּׁבֵר מַלְכוּתוֹ, וְתֵחָץ, לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמָיִם" [דניאל, י"א, ב]  הראשון מבין שלושת המלכים היה כורש מלך פרס ואחריו באאחשוורוש-כפי  שמתואר בתחילת מגילת אסתר:  "וַיְהִי, בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ:  הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד-כּוּשׁ--שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה, מְדִינָה.." [מגילת אסתר א,א]

על פי רש"י: אחשוורוש היה מלך פרס שמלך תחת כורש  לסוף ע' שנה של גלות בבל .

"הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד-כּוּשׁ" אמר רב, שמלך מעצמו ולא היה ממשפחת המלכים. יש דורשים זאת לשבח -שלא היה אדם אחר שהיה יכול למלוכה כמוהו.  ויש  הדורשים לגנאי – שלא היה ראוי למלוך ורק על ידי שוחד עברה אליו המלכות.   

הוא מלך על מאה עשרים ושבע מדינות.  באותו זמן עם ישראל מצפה לגאולה המובטחת ,אך עדיין היא  מתעכבת.

על פי חז"ל: משמעות שמו הייתה מלשון -"שהשחיר פניהם של ישראל כשולי קדרה" ושהשקה אותם רוש ולענה" [שהם עשבי רעל]

המגילה מציינת:" בַּיָּמִים, הָהֵם--כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ אחשוורושׁ עַל כִּיסֵּא מַלְכוּתוֹ ":         כתוב: "מלכתו"  ללא האות וו, מכאן מסיקים חז"ל: כי אחשוורוש רצה לשבת על כיסאו של שלמה המלך, אך לא התאפשר לו - כי מן השמים לא אפשרו לו ועל כן נאלץ להתקין כיסא משלו.

המגילה מעידה על  עשירותו של אחשוורוש כפי  שהדבר מתגלה בזמן שהוא עורך משתה - לכל המוזמנים: "בְּהַרְאֹתוֹ, אֶת-עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ, וְאֶת-יְקָר, תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ"

מאין היה לו עושר כה רב? מתברר: כי נבוכדנצר מלך בבל היה קמצן וסמוך למותו ,לא רצה שאחרים ירשו את כל עושרו, בנה ספינה מנחושת ,מילא  אותה באוצרות והטמין אותה באדמה ויצק עליה עופרת במטרה להסתירה לבל תתגלה לאחרים. אך כשכורש ביקש לבנות את בית המקדש – גילה את הספינה, שנאמר: "ונתתי לך אוצרות  חושך" ואת העושר הרב  אחשוורוש ירש ממנו.

החצר של ארמון המלך אחשוורוש היה מקום מרווח וענק  לערוך משתה ולהאכיל את כל העם, מראה החצר היה מפואר עד מאד והיה מכוסה בבדים יוקרתיים וצבעוניים , החצר הייתה מרוצפת באבנים טובות  באופן מסודר ומיוחד ובכך המלך הגאוותן הזה הראה לעיני כול את "עושר כבוד מלכותו" "ויקר תפארת גדולתו", היה משקה את כל האנשים בכלי זהב והיו לו סוגים שונים של כלי זהב משובצים באבנים טובות , היין היה מוכן לפני כל איש ואיש.

לסיכום, לאור האמור לעיל, לומדים אנו: כי כל הנבואות של נביאי ישראל התגשמו ועתידים להתגשם גם בעתיד- ובא  לציון גואל.

יהי רצון שנזכה לבשורות טובות ולגאולה שלימה במהרה בימינו, אמן ואמן.

מגילת אסתר- נבואות שהתגשמו.

מגילת אסתר- נבואות שהתגשמו.

מאת: אהובה קליין.

מעיון במגילת אסתר, מגלים אנו כיצד התגשמו הלכה למעשה- דברי הנביאים:   "אמר לוי בן גרשום: ראוי שתדע שכבר אמר ירמיהו": "כִּי-כֹה, אָמַר ה', כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה, אֶפְקֹד אֶתְכֶם; וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם, אֶת-דְּבָרִי הַטּוֹב, לְהָשִׁיב אֶתְכֶם, אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה.  כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת-הַמַּחֲשָׁבֹת, אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב עֲלֵיכֶם--נְאֻם-יְהוָה:  מַחְשְׁבוֹת שָׁלוֹם וְלֹא לְרָעָה, לָתֵת לָכֶם אַחֲרִית וְתִקְוָה.  וּקְרָאתֶם אֹתִי וַהֲלַכְתֶּם, וְהִתְפַּלַּלְתֶּם אֵלָי; וְשָׁמַעְתִּי, אֲלֵיכֶם.  וּבִקַּשְׁתֶּם אֹתִי, וּמְצָאתֶם:  כִּי תִדְרְשֻׁונִי, בְּכָל-לְבַבְכֶם.  וְנִמְצֵאתִי לָכֶם, נְאֻם-ה', וְשַׁבְתִּי אֶת-שביתכם (שְׁבוּתְכֶם) וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל- הַגּוֹיִם וּמִכָּל-הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּי אֶתְכֶם שָׁם, נְאֻם-ה'; וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם--אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר-הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם מִשָּׁם" [ירמיהו כ"ט, י-ט"ו]

אכן נשלמו שבעים שנה במות בלשאצר -בן בנו של נבוכדנצר כפי שכתוב:  "דְּנָה, פְּשַׁר-מִלְּתָא:  מְנֵא--מְנָה-אֱלָהָא מַלְכוּתָךְ, וְהַשְׁלְמַהּ". [דניאל ה, כ"ו]   בסוף שבעים  שנה תמה  מלכות בבל ואחרי מות בלשאצר עברה המלוכה לדריווש  המדי בן אחשוורוש הראשון [לא  אותו אחשוורוש המוזכר במגילה] ולכורש מלך פרס-חתנו אחריו ,דרייווש קיבל את המלכות - במות בלשאצר [לא מדובר בדריווש הפרסי- בנו של אחשוורוש השני הנזכר במגילה]  בתום  התקופה הנ"ל אז ה' פוקד את עמו -ולעניין זה התפלל דניאל- כפי שנאמר:

"וָאֶתְּנָה אֶת-פָּנַי, אֶל-ה' הָאֱלֹקִים, לְבַקֵּשׁ תְּפִלָּה, וְתַחֲנוּנִים--בְּצוֹם, וְשַׂק וָאֵפֶר".  [דניאל ט, ג] דניאל התפלל אל ה' - מחשש  שמא  גרם החטא של ישראל לעיכוב ושמא לא נשלמו עדיין שבעים השנה למלכות בבל.

בתחילת מלכותו של כורש מלך פרס פקד ה' את עמו להחזירם לארץ ישראל. כמו שנזכר בראש ספר עזרא.  על דניאל מסופר כי היה בקי בגילוי  דברים נסתרים- כפי שכתוב:  ו"ְהַיְלָדִים הָאֵלֶּה אַרְבַּעְתָּם, נָתַן לָהֶם הָאֱלֹקים מַדָּע וְהַשְׂכֵּל בְּכָל-סֵפֶר וְחָכְמָה; וְדָנִיֵּאל הֵבִין, בְּכָל-חָזוֹן וַחֲלֹמוֹת". [דניאל א, י"ז]

אכן דניאל הנביא התנבא: כי עוד יעמדו שלושה מלכים לפרס והרביעי  יהיה עשיר גדול- כפי שנאמר:

"וְעַתָּה, אֱמֶת אַגִּיד לָךְ; הִנֵּה-עוֹד שְׁלֹשָׁה מְלָכִים עֹמְדִים לְפָרַס, וְהָרְבִיעִי יַעֲשִׁיר עֹשֶׁר-גָּדוֹל מִכֹּל, וּכְחֶזְקָתוֹ בְעָשְׁרוֹ, יָעִיר הַכֹּל אֵת מַלְכוּת יָוָן.  וְעָמַד, מֶלֶךְ גִּבּוֹר; וּמָשַׁל מִמְשָׁל רַב, וְעָשָׂה כִּרְצוֹנוֹ. וּכְעָמְדוֹ, תִּשָּׁבֵר מַלְכוּתוֹ, וְתֵחָץ, לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמָיִם" [דניאל, י"א, ב]  הראשון מבין שלושת המלכים היה כורש מלך פרס ואחריו בא אחשוורוש-כפי  שמתואר בתחילת מגילת אסתר:  "וַיְהִי, בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ:  הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד-כּוּשׁ--שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה, מְדִינָה.." [מגילת אסתר א,א]

על פי רש"י: אחשוורוש היה מלך פרס שמלך תחת כורש  לסוף ע' שנה של גלות בבל .

"הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד-כּוּשׁ" אמר רב, שמלך מעצמו ולא היה ממשפחת המלכים. יש דורשים זאת לשבח -שלא היה אדם אחר שהיה יכול למלוכה כמוהו.  ויש  הדורשים לגנאי – שלא היה ראוי למלוך ורק על ידי שוחד עברה אליו המלכות.   

הוא מלך על מאה עשרים ושבע מדינות.  באותו זמן עם ישראל מצפה לגאולה המובטחת ,אך עדיין היא  מתעכבת.

על פי חז"ל: משמעות שמו הייתה מלשון -"שהשחיר פניהם של ישראל כשולי קדרה" ושהשקה אותם רוש ולענה" [שהם עשבי רעל]

המגילה מציינת:" בַּיָּמִים, הָהֵם--כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ אחשוורושׁ עַל כִּיסֵּא מַלְכוּתוֹ ":          כתוב: "מלכתו" ללא האות וו, מכאן מסיקים חז"ל: כי אחשוורוש רצה לשבת על כיסאו של שלמה המלך, אך לא התאפשר לו - כי מן השמים לא אפשרו לו ועל כן נאלץ להתקין כיסא משלו.

המגילה מעידה על  עשירותו של אחשוורוש כפי  שהדבר מתגלה בזמן שהוא עורך משתה - לכל המוזמנים: "בְּהַרְאֹתוֹ, אֶת-עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ, וְאֶת-יְקָר, תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ"

מאין היה לו עושר כה רב? מתברר: כי נבוכדנצר מלך בבל היה קמצן וסמוך למותו ,לא רצה שאחרים ירשו את כל עושרו, בנה ספינה מנחושת ,מילא  אותה באוצרות והטמין אותה באדמה ויצק עליה עופרת במטרה להסתירה לבל תתגלה לאחרים. אך כשכורש ביקש לבנות את בית המקדש – גילה את הספינה, שנאמר: "ונתתי לך אוצרות  חושך" ואת העושר הרב  אחשוורוש ירש ממנו.

החצר של ארמון המלך אחשוורוש היה מקום מרווח וענק  לערוך משתה ולהאכיל את כל העם, מראה החצר היה מפואר עד מאד והיה מכוסה בבדים יוקרתיים וצבעוניים , החצר הייתה מרוצפת באבנים טובות  באופן מסודר ומיוחד ובכך המלך הגאוותן הזה הראה לעיני כול את "עושר כבוד מלכותו" "ויקר תפארת גדולתו", היה משקה את כל האנשים בכלי זהב והיו לו סוגים שונים של כלי זהב משובצים באבנים טובות , היין היה מוכן לפני כל איש ואיש.

לסיכום, לאור האמור לעיל, לומדים אנו: כי כל הנבואות של נביאי ישראל התגשמו ועתידים להתגשם גם בעתיד- ובא  לציון גואל.

יהי רצון שנזכה לבשורות טובות ולגאולה שלימה במהרה בימינו, אמן ואמן.

מדוע אוכלים אזני המן?

מדוע אוכלים אזני המן?

ובכך מנציחים את זכרו של צורר היהודים

הרב אהרון מוס

שאלה

מדוע אנחנו אוכלים אזני המן בפורים? המן הרי היה אדם שרצה להשמיד אותנו, מדוע עלינו להנציח את זכרו באכילת "אזניו"?

תשובה

העוגיות המיוחדות לפורים נקראו במקור באידיש "כיסני פרג" (באידיש: מאן-טאש) ומכאן היתה קצרה הדרך להפיכתם ל"המן-טאשן" (כיסני המן), ובעברית הן קיבלו את השם "אזני המן". הטעות נבעה מכך שאנשים הניחו שיש קשר בין המאכל המסורתי הנאכל בפורים לבין המן הרשע מסיפור המגילה.

אך הסיבה האמיתית שבגללה אוכלים אזני המן היא שהם בעצם מסמלים את טבעו של נס חג הפורים. אם תקראו את סיפור הפורים, תבחינו כי ישנה שרשרת של מה שנראה כמו צירופי מקרים שהצילו את העם היהודי מהשמדה. לא היו ניסים גלויים, אף ים לא נקרע לגזרים, לא היו מכות כמו במצרים, אלא רק כמה פיתולים היסטוריים, אשר כשמסתכלים עליהם כעל אירועים נפרדים הם נראים טבעיים מאוד. רק בסוף הסיפור התגלה כי אירע נס.

ליהודים יש נטייה למצוא לכל סוג מזון סיפור משלו. במקרה הזה מדובר באזני המן. מבחוץ, אוזן המן היא סתם בצק. הטעם האמיתי חבוי בפנים. מעבר לחזות החיצונית הרגילה, ישנו המרכז של אוזן ההמן, השופע מתיקות.

אף חיינו דומים לכך. ישנם זמנים שבהם נראה כי כוחות מקריים דוחפים ומושכים אותנו אנה ואנה. קורים לנו דברים שנראים אקראיים ומקריים, אין כל שיטה נגלית לעין, שום כיוון ליקום הקר והאכזר הזה. אבל זו לא אמת. ישנה שיטה ותכלית, אך הן סמויות מן העין. מתחת לפני השטח ישנה יד מתוקה ולב חם המכוונים את היקום.

רק לעתים רחוקות אנו רואים את היד הזו. פורים הוא אחד הימים שבהם היא התגלתה. נבקע סדק בקליפה החיצונית של הטבע והצצנו אל מה שנמצא מן העבר השני. חג הפורים מזכיר לנו, שכל צירופי המקרים הללו אינם צירופי מקרים כלל וכלל, ושום דבר לא מתרחש באקראי. אנו עדיין בעיצומו של סיפורנו, לכן קשה לראות את התמונה המלאה. אבל בסוף נראה שהכל אינו אלא אוזן המן אחת גדולה.

הרב אהרן מוס מלמד קבלה, תלמוד ויהדות בסידני, אוסטרליה