חגים ומועדים וימים מיוחדים

חיים של שמחה - פנינים מתורת מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי זצוק"ל בעניני פורים

חיים של שמחה

 

פנינים מתורת מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי זצוק"ל בעניני פורים

 

הגאון רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א

מראשי ישיבת משאת המלך

 

 

בפורים ניגש אל מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי זצ"ל ילד המחופש לדג. התעניין מרן זצ"ל למה התחפש.

"לדג", השיב הילדון.

"לא", חייך רבי חיים אל הילד. "התחפשת ליונה במעי הדגה. אתה יונה הנביא ומסביב לך יש דג...".

 

--- הרי לנו כיצד מרוממים ילד יהודי בתחפושת.

 

&&

 

 

שאלתי את מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל האם בעל ואשה נחשבים לשני אביונים או לאביון אחד לענין מתנות לאביונים. והאם אב ובנו הסמוך על שולחנו חשיבו לב' אביונים או לאביון א' (עיין בשו"ת בנין עולם או"ח סי' ל"ו שסבר שנחשבים לשני אביונים, והו"ד בכה"ח סי' תרצ"ד סק"י. ואולם הערוה"ש שם ס"ב ובשו"ת התעוררות תשובה ח"ג סי' מ"ז כתבו שחשובים הם לאביון אחד), והשיב רבנו זצ"ל שנחשבים הם לאביון אחד.

 

שאלתי את מרן זצ"ל האם ישנו חסרון ליתן לאביון מעות לאחר הצהרים, אחר זמן סעודת פורים, כיון שמסתבר שכבר לא יוכל לרכוש בשעה זו צרכי הסעודה. והשיב רבנו זצ"ל שאין בעיה בדבר. (עיין בספר מועדים וזמנים ובשו"ת משנה הלכות ח"ז סי' צ"ב).

 

שאלתי את מרן זצ"ל האם יש להקפיד ליתן מתנות לאביונים קודם אכילת קבע. והשיבני הגר"ח זצ"ל: אכן, יש שהקפידו על זה.

 

שאלתי את מרן זצ"ל האם מקיימים מתנות לאביונים כשהעני החזיר הצדקה לנותן. והשיבני מרן זצ"ל:  צריך לחלק בין המקרים, שאם העני קיבל כבר את המעות מידו וזכה בהם, אזי אם החזיר לו יצא ידי חובתו. אך אם מסרב הוא לקחת, לא יצא.

 

שאלתי את מרן זצ"ל האם נכונה השמועה בשם מרן החזו"א זי"ע שמספיק לתת מתנות לאביונים ל"עני" ואין צורך לתת מתנות לאביונים דוקא ל"אביון".

 

אמר לי מרן זצ"ל: "לא שמעתי שמועה בענין בשם החזו"א, אך נוהגים לתת גם לעני. והרי כתוב בירושלמי ש"כל הפותח יד נותנים לו" בפורים, אם כן ודאי שיוצאים בנתינה לעני. והוסיף מרן זצ"ל: "תדע לך ש"כל הפותח יד נותנים לו" הוא קולא ולא חומרא, שאין הכוונה שכל מי שפותח יד צריך לתת לו, אלא שיוצאים ידי חובת מתנות לאביונים גם במי שפותח יד, אפילו שהוא אינו עני".

 

ואכן, אלו דברי הריטב"א (מגילה ז, א. וכ"כ הרמב"ן והשיטמ"ק ב"מ עח, ב): "פירשו בירושלמי (מגילה פ"א ה"ד) שכל הפושט ידו ליטול יתנו לו, לומר שנותנין לכל אדם, ואין מדקדקין אם הוא עני וראוי ליתן לו, שאין נתינה זו מדין צדקה גרידתא, אלא מדין שמחה. שהרי אף לעניים יש לשלוח מנות".

 

&&

 

תושבי קיבוץ חילוני, המתקרבים ליהדות, מוכנים לבוא בהמוניהם ולשמוע את קריאת המגילה כהלכתה, רק בתנאי שיקראו את המגילה לפני פורים, משום שבפורים הם 'עסוקים מאד' במסיבת הפורים המקומית...

 

הפעילים העוסקים  בקירוב הקיבוצניקים  אל אבינו שבשמים, שאלו האם ניתן לקרוא להם את המגילה לפני פורים, והאם יש בזה סרך ממצות קריאת המגילה. כתבתי באריכות על נושא זה והבאתי את הדברים הכתובים למרן הגר"ח זצ"ל. רבנו קרא את הדברים, פסק ואמר שלמרות שניתן לצדד להקל ולאפשר לבני הקיבוץ לקרוא מגילה לפני פורים, אך למעשה קשה לנהוג שלא כדין וצריך לשכנע את בני הקיבוץ שישמעו את המגילה בליל פורים.

 

סיפרתי למרן זצ"ל על אברך שיש לו סכום כסף שאפשר לקנות בו מגילה מהודרת לקריאתו האישית בשעת קריאת המגילה בבית הכנסת, והוא הסתפק האם להשתמש בכסף לצורך ריבוי מתנות לאביונים או לקנות בו מגילה. מרן זצ"ל השיב בנחרצות: "עדיף שיתן את כספו למתנות לאביונים".

 

אמרתי למרן זצ"ל שהפרי מגדים (א"א תרצ"ה סקי"ד) כתב שצריך לחנך את הילדים  למצות מתנות לאביונים. לאור זאת הסתפקתי האם צריך להקנות לילדים כסף, כדי  שיתנו אותו בעצמם לאביונים, או שמספיק שהילד יהיה שלוחו של אביו לתת את מעות מתנות לאביונים שלו.

השיבני מרן זצ"ל: לא נהוג לחנך קטנים למצות מתנות לאביונים.

 

שאלתי את רבנו זצ"ל האם יוצאים ידי חובת מתנות לאביונים בנתינת כסף להכנסת כלה ענייה, באופן שתרכוש בכסף בגדים ושאר עניניה.

ענה לי מרן זצ"ל: יוצאים ידי חובה, ובתנאי שיתנו לה כסף ולא בגדים או שאר דברים.  (עיין משנ"ב תרצ"ד סק"ב, ובפרמ"ג נקיט שיוצא י"ח בבגדים בדיעבד. ועי' טו"א מגילה ז' ב' בקו"א).

 

שאלתי את מרן הגר"ח האם ישנה מעלה להסמיך מתנות לאביונים מיד לאחר קריאת המגילה, כדי שברכת 'שהחיינו' של קריאת המגילה תוצמד גם למצוות מתנות לאביונים. ואם נאמר כך, אזי גם עדיף שלא יהיה הפסק בין המגילה למתנות לאביונים?

מרן זצ"ל ענה לי במילה אחת: נכון.

 

דיברתי עם מרן זצ"ל על כך שמצינו בפוסקים כמה וכמה שיעורים לקיום מצות מתנות לאביונים, ושאלתי מה דעתו למעשה.

מרן הגר"ח זצ"ל אמר:  על פי הדין מועיל לתת רק פרוטה לכל עני, כפי שפסק המשנה ברורה. אך ממידת חסידות צריך להדר ולהוסיף כמה שאפשר.

 

אמר מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל שנשים צריכות לשתות קצת יין לשמחת היום, אבל לא להשתכר עד דלא ידע. ובספר אורחות רבנו (ח"ג עניני פורים אות צז) מובא שמרן הקהילות יעקב זצוק"ל  הורה בפורים לנכדותיו לשתות קצת יין לשמחת היום. (יצויין שבשו"ת שבט הלוי (ח"י סי"ח) כתב שנשים אינן בכלל מצות "חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע", כי "חז"ל הקפידו (כתובות סה, א) מליתן ריבוי יין לאשה מטעמי התגברות היצר. וגם אם בעלה עמה, אין דרך "עד דלא תדע" כמובן, והדברים פשוטים". וכן נקט הגר"מ שטרנבוך שליט"א במועדים וזמנים, וגם לדעת רבנו זצ"ל, אשה יכולה לשתות רק מעט יין).

 

הסתפקתי בבן עיר הפרזים שנוהג דיני הפורים גם בפורים דמוקפין משום הספק (וכפי שישנם הנוהגים כן בב"ב כהוראת רבנו החזו"א זצוק"ל, וכן יש הנוהגים כן באלעד ובערים נוספות), והזיק מחמת רוב שמחת הפורים. ואולם הניזק אינו נוהג ביום זה פורים. האם עליו לשלם נזקו כהיזק בכל ימות השנה, או שנאמר שכיון שהמזיק נוהג ביום זה פורים מספק,  ייפטר כדין המזיק בשמחת פורים. - עוד הסתפקתי בבן הפרזים שהתארח בסעודת פורים דמוקפין אצל בני המוקפין והזיק. האם הולכים אחר המזיק או אחר הניזק, והארכתי בס"ד בנושא זה בספרי ויאמר שמואל, עיינו שם.  ושאלתי במכתב שאלה את מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל האם השמח והזיק ביום פורים דשושן בעיר המסופקת, האם חייב לשלם. והשיב לי רבנו: "מסתבר שכיון שחייב בשמחה בב' הימים ממילא פטור". עוד שאלתי האם אזלינן בתר יום הפורים דהמזיק או דהניזק. והשיבני: "מסתבר דאזלינן בתר המזיק".

 

&&&

 

אמרתי למרן זצ"ל שהמלבי"ם חישבן בגאוניות מקורית מופלאה את כל מהלכיו של אחשוורוש בקיום המשתה שעשה, ותמהתי: "אם כך, כיצד ישנה דעה בגמרא שאחשוורוש היה מלך טיפש?"...

 

מרן זצ"ל חייך חיוך גדול, הסכים ואמר: "או שהמלבי"ם כתב את דבריו לפי הדעה שאחשוורוש היה מלך פיקח, או שהמלבי"ם חידש את זה בפורים"...

 

--- פורים שמח לכל היהודים!!!!!