חגים ומועדים וימים מיוחדים
דבר החסידות – פרשת זכור
- פרטים
- קטגוריה: פורים
- פורסם ברביעי, 09 מרס 2022 04:03
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 580
ב"ה
דבר החסידות – פרשת זכור
"הנותן בים דרך..."
בסידורים ישנים נמצאת ה"תפילה לשלום המלכות", שאותה נהגו יהודים במדינות שונות לומר בפני ספר התורה, לכבוד הקיסר והממלכה שבה התגוררו.
בתפילה זו אנו מוצאים משהו מעניין:
התפילה פותחת ע"פ רוב בפסוק "הנותן תשועה למלכים" (תהילים קמד, י) ובהמשך תמיד מופיע הפסוק "הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה" (ישעי' מג, טז) ואח"כ: "הוא יברך וינצור וכו' את אדוננו הקיסר וכו'".
ולכאורה, איזה קשר יש בין "הנותן בים דרך" לתפילה לשלום הקיסר? (וכמובן אינו המשך של "הנותן תשועה למלכים" שהוא פסוק בתהילים)*
הסביר אחד מגדולי ישראל (כמדומני הגרי"ח זוננפלד זצ"ל):
כאשר אנשים הפליגו באניות מפרשים הם היו זקוקים לרוח כדי לקדם את האניה. ובכן, נוסעי אניה שנסעה ממזרח למערב התפללו לרוח מזרחית, ולאידך הנעים ממערב למזרח ביקשו רוח מערבית. מה עשה הקב"ה? סידר לכל צד את הרוח שלו שבסופו של דבר תביא אותו ליעדו.
כך בנמשל, היתה כאן בעיה: אם ישמע ה' לתפילתם של היהודים באימפריה האוסטרו הונגרית שהתפללו לשלום המלכות שלהם – הרי ייפגעו היהודים ברוסיה, ולאידך יהודים ברוסיה שהתפללו לשלום הרוסים חששו גם הם לשלום אחיהם במדינות האויב.
– לכן הקדימו לתפילה "הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה", שכשם שהקב"ה מסדר לכל אניה את דרכה בים – כך גם כאן יסדר את הדברים כך שהיהודים שבכל צד יישמרו מכל פגע.
(שמעתי מאבי מורי ר' אליעזר זילבר ז"ל)
*) יש שאמרו שהבחירה בפסוקים אלו אינה מקרית ומרמזת לפסוקים העוקבים אחריהם בתנ"ך: "פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִיַּד בְּנֵי נֵכָר אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר" (בתהילים) ו"יַחְדָּו יִשְׁכְּבוּ בַּל יָקוּמוּ דָּעֲכוּ כַּפִּשְׁתָּה כָבוּ" (בישעי'). על פי טענה זאת, התפילה בנוסחה הגלוי מתפללת לשלום המלכות אך מרמזת לבקשה להצלה מידי המלכות.
~~~
עמק עלק מלק ועמל
איתא בספרים* שבשם עמלק נרמזו ארבע מיתות בית דין.
והכוונה, שכל פעם שמסירים אות אחת משמו – נרמזת מיתה אחרת. וביאור העניין יש לומר:
עמק – רומז על סקילה, שהיא השלכה מגבוה לנמוך [=עמק], כדאיתא בסנהדרין (מה, א) "בית הסקילה היה גבוה ב' קומות ומפילו משם לארץ", וכן נאמר (שם לז, ב) "אע"פ שבטלה סנהדרין דין ארבע מיתות לא בטלו, מי שנתחייב מיתה – או נופל מן הגג או חיה דורסתו" ומפרש רש"י (בסוטה ח, ב) "נופל מן הגג – דומיא דסקילה", "חיה דורסתו – ארי דורסו בצפרניו ומפילו לארץ".
וכן מצינו בעכן, שחילל את השבת ונענש בסקילה (פרש"י יהושע ז, כה) – שהביאוהו לעמק, כמו שנאמר (יהושע ז, כד) "ויעלו אותם עמק עכור", דהיינו שהעלוהו למקום גבוה להשליכו לעמק.
עלק – רומז על שריפה, כמו שכתוב (משלי ל, טו) "לעלוקה שתי בנות" ודרשוהו על גיהנם (ע"ז יז, א), שזהו שריפה, כפי שהביא שם תוספות (ד"ה לעלוקה) מפיוט "יקדו בהבהבי עלק".
מלק – רומז על הרג, כי מליקה היא הפרדת הראש מהגוף, שזהו הרג – מיתת סייף (ראה רמב"ם הל' סנהדרין פט"ו ה"ד: "מצות הנהרגין: מתיזין את ראשן בסיף כדרך שהמלכים עושין").
עמל – רומז על חנק, כי חנק הוא ההיפך מדיבור (עמל תורה כדלקמן), שבדיבור יוצא אויר דרך הגרון, ובדין ארבע מיתות (הנ"ל) בחנק, נאמר: "מי שנתחייב חניקה או טובע בנהר או מת בסרונכי [אסכרה, חולי בגרון]. ובמס' שבת (לג, ב) נאמר שהמקור לאסכרה הוא בפסוק "יסכר פי" (תהילים סג, יב) והוא בא על לשון הרע וביטול תורה התלויים בדיבור.
והנה בסנדרין (צט, ב) נאמר "אמר רבי אלעזר כל אדם לעמל נברא, שנאמר (איוב ה, ז) כי אדם לעמל יולד . . איני יודע אם לעמל תורה אם לעמל שיחה . . הוי אומר לעמל תורה", וכן על הפסוק (קהלת א, ג) "מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש" נאמר בזהר (ח"א רכג, ב) שעמל התורה הוא "לעילא מן שמשא" [מעל השמש].
ולפי זה י"ל שביטול תורה נרמז בעמל ק' – דהיינו שהדיבור (עמל) שלו הוא כקוף בפני אדם (לשון חז"ל ב"ב נח, א), כלומר ביחס לתורה שעליה נאמר "זאת התורה – אדם"**.
והטעם שנרמזו ארבע מיתות בית דין בשם עמלק, כי עונשו הוא "ואחריתו עדי אובד" (בלק כד, כ) דהיינו כליון ואיבוד מן העולם לגמרי.
שבת שלום ומחיית עמלק בקרוב ממש!
מבוסס על: נקודה מתוך רשימת הרבי [ממה שדיבר ב]שמחת בית השואבה תרצ"ב, אטוואצק (חוב' ז סעיף כו). י"ל בתוספת פיענוחים ומ"מ בס' רשימות ח"א עמ' 71 ואילך וב"אוצר רשימות" (תורת חב"ד לבני הישיבות. תשס"ח) עמ' מב-ד.
______________
*) ספר עשרה מאמרות (לרמ"ע מפאנו) מאמר חקור דין ח"ה פ"ח. ושם: "עמלק . . על שם עמ"ל עמ"ק מל"ק על"ק, הן הן ד' קליפות קשות סקילה שריפה הרג וחנק". ועיי"ש בפי' יואל משה.
**) ראה זח"ג כט, ב: "תורה דא אדם הה"ד (חקת יט, יד) זאת התורה אדם".
--
צעירי חב"ד – סניף מרום כנען
בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר
שיעורים לנשים | מדרשיית נוער | מועדון לילדים | שיעור לעולים | ביקורי בית | מסיבות בחגים | דוכן תפילין ונרות שבת | התוועדויות | סדנאות מגוונות | תהילים לבנות | בדיקת תפילין ומזוזות | מכתבי יום הולדת | קייטנת גן ישראל | שיעור רמב"ם | הפצת חומר לשבת וחגים | מסיבות ראש חודש | ועוד
כתובת: רח' ביאליק 199/3, הר כנען, צפת
כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.
טלפון: 0506-737410
מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.