חגים ומועדים וימים מיוחדים
דבר החסידות – תענית אסתר
- פרטים
- קטגוריה: פורים
- פורסם ברביעי, 28 אוקטובר 2020 20:18
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 463
ב"ה
דבר החסידות – תענית אסתר
למה דווקא אסתר?
החסידים של אדמו"ר הזקן, בעל התניא, נהגו שלא להכנס בפעם הראשונה ל'יחידות' לרבי, מבלי להתכונן לכך זמן ארוך בלימוד החסידות והדרכה מזקני החסידים.
החסיד הנודע ר' יצחק אייזיק מהומיל, התכונן במשך שנתיים למפגש הראשון שלו עם הרבי, בעל התניא.
בדרך הילוכו, עבר בעיירה קאזאן הסמוכה לפולוצק, ופגש את אחד מחסידי הרבי בשם ר' שאול. אמר לו ר' שאול:
- שמעתי מחסידים הראשונים, שהרבי, עוד בהיותו בויטבסק, אמר: "ששה חדשים בשמן המור, וששה חדשים בבשמים": מור הוא מלשון מרירות, וששה חדשים בשמן המור – זוהי התבוננות המביאה לידי מרירות אמיתית. וששה חדשים בבשמים – זהו טוב טעם בהשגת אלקות. כל זה צריך לשמש הכנה ליחידות.
שמע ר' אייזיק את הדברים והחליט להמתין עוד שנה שלימה (פעמיים 'ששה חדשים') – ואח"כ לילך ליחידות לרבי.
(ספורי חסידים לרש"י זוין, מועדים עמ' 254)
~~~
בעניין תענית אסתר, יש להקשות מה הקשר בין התענית שצמים בי"ג אדר לאסתר המלכה? הרי התענית שאסתר ביקשה לצום היה של שלושה ימים כמפורש במגילה (ד, טז) "וצומו עלי שלושת ימים לילה ויום", וזה היה בכלל בחודש ניסן – מי"ג עד ט"ו בו (או לדעה אחרת* י"ד – ט"ז בניסן), כפי שהגמרא דורשת על הפסוק (ד, יז) "ויעבור מרדכי": שעבר על דת להתענות ביו"ט ראשון של פסח (מגילה טו, א ובפרש"י עה"פ).
ומה שצמו ביום י"ג באדר – היה בשנה שלאחר-מכן ביום המלחמה, כדברי האבודרהם "מתענין בי"ג אדר . . על שם ויקהלו היהודים אשר בשושן בי"ג בו" וכמו שמבואר במדרש (תנחומא בראשית ג) "נקהלו וגזרו תענית", כיון שזמן המלחמה הוא עת צרה, שבה זקוקים לרחמים.
אבל לא מובן מדוע זה נקרא (בשו"ע סוף סי' תרפ"ו ועוד) בשם "תענית אסתר", כי לכאורה מה שצמו ביום המלחמה לא היה לו קשר עם אסתר!
[ואין לומר שכיון שהמגילה נקראת "מגילת אסתר" לכן גם קראו לצום "תענית אסתר", כי במגילה יש טעם מדוע קראו לו כך; כיון ש"שלחה להם אסתר לחכמים כתבוני לדורות" (מגילה ז, א), משא"כ התענית לא מובן מדוע לא יקרא ע"ש מרדכי או ע"ש כל היהודים שצמו וכיו"ב]
אומר הרבי, שהביאור פשוט ביותר:
נאמר בתוספתא במסכת תענית (פ"ב, יא) שאנשי המלחמה אסור להם להתענות, וזה מובא גם בשו"ע הלכות תעניות (ר"ס תקע"ו) שגם כאשר צריך לצום, כגון "עיר שהקיפוה כותים" – הרי אנשי העיר אסור להם לצום, כיום שהם צריכים להגן על העיר והתענית עלולה להחליש אותם [ובלשון התוספתא: "שלא לשבר כחם"] אלא "יקבלו עליהם להתענות כך וכך תעניות לכשינצלו".
ועל פי זה מובן, שכאשר בני ישראל עמדו בסכנה מאויביהם, והם "נקהלו ועמוד על נפשם" היה אסור להם לצום. ולא רק הגברים אלא גם הנשים – כיון שגזירת המן היתה על כל היהודים "מנער ועד זקן טף ונשים" הרי גם הן היו צריכות להגן על עצמן** וא"כ יוצא שגם הנשים נאסרו לצום בי"ג באדר בשנה ההיא.
ונמצא, שהיחידה מכל בני-ישראל שצמה באותו י"ג אדר היתה – אסתר! כי מכיון שהיא היתה בבית-המלכות היא לא היתה בסכנה "לעמוד על נפשה", כמוכח ממה שאמרה לאחשורוש (ח, ו) "איככה אוכל וראיתי ברעה אשר ימצא את עמי . . באבדן מולדתי" – משמע שהיא עצמה לא תפגע מהגזירה, וגם לפני זה אמר מרדכי לאסתר (ד, יג) "אל תדמי בנפשך להמלט בית המלך מכל היהודים".
ולכן מובן בפשטות מדוע נקרא הצום "תענית אסתר", כי למרות שי"ג באדר היה "זמן קהילה לכל" (מגילה ב, א), ש"הכל נקהלו להנקם מאויביהם" (רש"י), אבל התענית בפועל באותו יום היתה רק אצל אסתר! משא"כ שאר בנ"י יכלו רק לקבל על עצמם תענית ולדחותה לזמן אחר, ולכן גם היום שכולנו צמים בי"ג (או בי"א – מוקדם) עדיין נקרא הצום ע"ש אסתר.
שבת שלום ופורים שמח!
מבוסס על: התוועדות פורים ה'תש"ל סעיף סו-סט (תורת מנחם חלק נט סוף עמ' 405 ואילך). וראה ג"כ אגרות-קודש חלק כ"ו עמ' שמח-ט בהערות). הרעיון לעיבוד בסיוע "פנינים עה"ת והמועדים" (היכל מנחם תשס"ה) עמ' ריד.
______________
*) הדעה הראשונה: אסתר-רבה פ"ח, ז. פרקי דר"א פ"נ. הדעה השניה: פירוש רש"י עה"פ.
**) ואף שנשים אסורות לצאת למלחמה (ראה ספר "לאור ההלכה" (לרש"י זוין) – המלחמה פ"ג, עמ' כה ואילך וש"נ) – הנה במה דברים אמורים כאשר בנ"י יוצאים למלחמה סתם; משא"כ בנדו"ד, שגויים התכוונו להתנפל על בנ"י – הרי אין זו מלחמת כיבוש שאין אשה יוצאת להלחם, אלא מלחמת מגן, שגם על אשה מוטלת מצוה מה"ת להגן על עצמה, וכפי שמצינו במלחמת מצוה ש"הכל יוצאין ואפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה" (רמב"ם הל' מלכים פ"ז ה"ד), ועאכו"כ במלחמת מגן, שלא ישמידוה.