חגים ומועדים וימים מיוחדים
דבר החסידות – פורים קטן
- פרטים
- קטגוריה: פורים
- פורסם בשני, 26 אוקטובר 2020 22:05
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 463
דבר החסידות – פורים קטן
ה'גדלות' של פורים קטן
בסוף חלק אורח-חיים בשו"ע מופיעים דיני י"ד וט"ו באדר-ראשון, האסורים בהספד ותענית וא"א בהם תחנון. ולסיום כותב הרמ"א: "י"א שחייב להרבות במשתה ושמחה בי"ד שבאדר ראשון ואין נוהגין כן, מ"מ ירבה קצת בסעודה כדי לצאת ידי המחמירים. וטוב לב משתה תמיד".
נאמר בספרים (ברכי יוסף שם, הובא ג"כ בשערי תשובה), שה'חתימה' של הרמ"א היא 'מעין הפתיחה'; הוא פותח את אורח חיים בפסוק "שויתי ה' לנגדי תמיד" ומסיים בפסוק "טוב לב משתה תמיד" – אלו הם ה'תמידין כסדרן' שהאדם צריך לזכור בכל ימי השנה: האמונה והשמחה.
השאלה היא, למה מוזכר היסוד הזה שצריך לעבוד את ה' בשמחה, בדיני פורים-קטן דוקא? היתכן שיש מעלה בשמחת פורים-קטן יותר מכל חגי ישראל ומועדיו?
אלא, השמחה בעבודת ה' נובעת מחפץ-לב המגיעה מנפש האדם פנימה לשמוח בה', ללא כל ציווי על כך. יוצא אם כן, שאפילו השמחה ביו"ט, 'ושמחת בחגך', אין בה עדיין את שלמות השמחה, כי כיון שהקב"ה מצווה על האדם לשמוח הרי מעורבת כאן תנועה של 'יראה' לקיום הציווי ואין זו שמחה בטהרתה!
מטעם זה כתוב בספרים ששמחת-בית-השואבה גדולה יותר משמחת החג, כיון שאין עליה ציווי והיא רק מרומזת בתורה, יתרה עליה שמחת-תורה שאינה אפילו מרומזת רקמנהג-ישראל ורואים במוחש את גודל השמחה בה.
עפ"ז מובן, שפורים-קטן, דווקא מפני שאין חיוב ואפילו לא מנהג לשמוח בו (כדברי הרמ"א 'ואין נוהגין כן') – הרי השמחה בטהרתה, והיא מהווה דוגמה מתאימה לשמחה שאדם צריך להיות שרוי בה כל השנה על עצם זה שהוא יהודי...
פורים-קטן שמח ושבת שלום!
מבוסס על: לקוטי שיחות חלק כו, עמ' 209 (ובמתורגם ללה"ק עמ' 245) העיבוד בסיוע "פנינים עה"ת והמועדים" (היכל מנחם תשס"ה) עמ' רכ.
מוקדש לע"נ אבי מורי ר' אליעזר ב"ר משה יעקב ז"ל, שהיארצייט הרביעי שלו חל בשבוע הקרוב - י"ט אדר א'. מצו"ב תמונה מביקורו אצל הרבי. ת.נ.צ.ב.ה.