חגים ומועדים וימים מיוחדים

דבר החסידות – חנוכה

דבר החסידות – חנוכה
 
נס פך השמן
בסיפור נס החנוכה אנו מוצאים דבר פלא: כאשר היוונים פרצו לבית המקדש הם טימאו את כל השמנים, ונשאלת השאלה, אם הם רצו למנוע את הדלקת המנורה הרי הם יכלו לשפוך את השמנים ולמה הסתפקו בלטמא אותם?
 
השאלה נשאלת גם על המכבים: הרי ידועה ההלכה ש"טומאה הותרה בציבור", כלומר במצב של אין ברירה מותר להשתמש בשמן טמא להדלקת המנורה, ואם-כן מדוע היה עליהם לחכות שמונה ימים על-מנת להפיק שמן טהור ולא יכלו להדליק בשמן טמא? ובמה מתבטא הנס שמצאו פך שמן טהור?

מבואר בחסידות, שמטרת היוונים לא היתה שבני ישראל לא ילמדו תורה, אלא הם רצו להשכיחם תורתך – שישכחו שהיא תורת ה' וילמדו אותה בתור פילוסופיה מעניינת ח"ו. כמו"כ לא היה איכפת להם שיהודים יקיימו מצוות אלא ביקשו להעבירם מחוקי רצונך – שיעשו רק את המצוות שהשכל מחייב כמו כיבוד אב ואם ולא את החוקים שעושים רק מפני שכך ציווה הקב"ה כמו מילה ושבת.
על פי זה מובן ענינו של נס פך-השמן: שמן מורה על חכמה הנקראת "שמן משחת קודש". ליוונים לא היה איכפת שיהיה ליהודים חכמה אבל רצו שהיא תהיה טמאה – נטולת כל רגש של קדושה, שילמדו תורה וישכחו מנותן התורה, ובזה מתבטא הנצחון של המכבים – שהדליקו דווקא בשמן טהור! והקדושה האלוקית ניצחה את התרבות היוונית.
 
ימי חנוכה מאירים ושמחים!
 
 
 
 
מקורות: מאמר מאי חנוכה ה'ת"ש (לאדמו"ר הריי"צ נ"ע). ליקוטי שיחות חלק ג עמ' 814 ואילך [במתורגם ללה"ק: עמ' 69].