חגים ומועדים וימים מיוחדים

נס גדול היה פה / לאה רבי

בס"ד.  ערב חנוכה תשע"ח

נס גדול היה פה / לאה רבי 

לפעמים אני מרגישה כמו סביבון. בורא עולם מסובב ומסחרחר אותי ובזה גם מחיה ומעורר אותי. וכאשר האנרגיות נעצרות אני כמו הסביבון נופלת. לאן אני נופלת? תמיד לתוך ידיו של הקב"ה – גם כשלא רואים או מרגישים. לפעמים מתוך הנפילה רואים נסים. לא תמיד מיד אבל מאמינים בכל מצב שיש מסובב ולא במקרה עוצרים בנקודה מסוימת, ודוקא שם נוכל לגלות את הנס, ואת הנסים של בכל יום ביום. ולפעמים עצירת הסביבון לוקחת אותנו למקום של גדלות. ושם אנחנו צריכים לחפש ולחקור ולהפנים את גדלות בוראנו ולא פחות חשוב לגלות את הגדלות שהוא השריש בנו. ולפעמים הסביבון שלנו נופל על "היה". זה העבר שלנו. זו הנקודה שמשם אנחנו בונים את עצמינו. מהאבות והאמהות הקדושים, מיציאת מצרים, וקבלת התורה, מהכניסה לא"י, ומבתי המקדש, ומכל ההיסטוריה של עמינו עד עצם היום הזה. ב-ד.נ.א. הרוחני שלנו טבועים כל העבר הזה. ולפעמים אנחנו סוטים מן הדרך אבל תמיד יש לנו את האחיזה ב"היה" - העבר שלנו להוציא אותנו ולהעמיד אותנו על דרך הישרה. ויש עוד תחנה לסביבון שנקרא "פה". בכל רגע אני פה כי כך ה' החליט. ה"פה" שלי הוא ההווה שלי העכשיו שלי. אני מחויבת לבדוק את עצמי העכשווי. לבחון את עצמי. ומהנקודה הזו...של ה"פה" לחפש עוד התקרבות לה', עוד שידרוג רוחני, עוד התרחקות מהצד השלילי. זו עבודה יום יומית כי אין רגע שאנחנו לא פה.

ריקוד הסביבון מיצר סחרחורת שנעצר בנפילה. מתוך ההרגשה המאד לא נעימה אפשר להגיע לתובנות חזקות. אפשר להפוך את החושך לאור, את הטמא לטהור, ולהיות ראויים לנסים, ולגבורות ותשועות של הימים ההם וגם בזמן הזה.

 

חנוכה שמח!