פרטים

קטגוריה: חנוכה

פורסם ברביעי, 14 אוקטובר 2020 15:24

נכתב על ידי Super User

כניסות: 288

שיעור זמן הדלקת נר חנוכה

הרב אלחנן טל שליט"א

 גמ' שבת כא' ע"ב וכבתא אין זקוק לה , ורמינהו מצותה משתשקע החמה ועד שתכלה רגל מן השוק, מאי לאו דאי כבתה הדר מדליק לה, לא, דאי לא אדליק מדליק, וא"נ לשיעורה, ובהמשך ,עד שתכלה רגל מן השוק ועד כמה, אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן עד דכליא רגלא דתרמודואי , וביאר רש"י , שם אומה מלקטי עצים דקים ומתעכבין בשוק עד שהולכין בני השוק לבתיהן משחשיכה ומבעירין בבתיהן אור וכשצריכין לעיצים יוצאין וקונים מהם ע"כ: 

והנה להל' הכריעו הפו' כדעת ב' הלישנות ולכך בעינן שידלוק עד שיכלה רגל מן השוק ובב"י הביא מהריף והראש דזמן דעד שתכלה הוא חצי שעה וכ"כ בשו"ע תרעב סעיף ב' שהוא כמו חצי שעה, ויש לדון האם זמן זה הוא כל תקופה לפי הזמן שכלה רגל מהשוק באותה תקופה או שזמן זה ניתקן לפי זמן התקנה היינו שתמיד לפי מה שהיה בזמן התקנה תכלה רגל מן השוק שהוא חצי שעה אף בזמן הזה שתכלה רגל מן השוק הוא הרבה יותר .

והיה נראה להביא ראיה מדין הפוסקים בזמן שהיו מדליקים בתוך הבית דכתב הרמ"א בדרכ"מ בשם ר' שמשון דגם עכשיו היה מצריך לעשות פתילות ארוכות וביאר הרמ"א דהיינו שאף בזמנם שהיו מדליקים בפנים צריך שיעור של חצי שעה , וכן פסק במג"א והביאו המשנ"ב להל' ולכא' צ"ע דכשמדליקים בפנים , היה צריך להיות הדין או שידלק עד שבני הבית ילכו לישון או שכיון שמדליקים בפנים לא יהיה שיעור כלל,ויהיה סגי בזמן מועט, ולכא' היה מקום להוכיח מזה דאחר התקנה לא משתנה כבר הזמן אלא תמיד הזמן הוא חצי שעה וכן קצת יש להוכיח מהא דכתב הפמ"ג וכן הכריע המשנ"ב דאף המדליק אחר הזמן צריך לשים שמן לחצי שעה אף דאז אין שייכות כלל לכלתה רגל מן השוק , דהרי כבר כלתה רגל מן השוק אלא מכאן ראיה דנקבע תמיד שיעור חצי שעה .

אלא דיש להוכיח איפכא דהנה כתב המג"א תרע"ב ס"ק ב' דאם הדליק זמן מה אחר שקיעת החמה אין צריך ליתן שמן כ"כ רק עד שתכלה רגל מן השוק והיינו דאז יספיק אף פחות מחצי שעה , ולכא' הכא נראה דאין קביעות זמן של חצי שעה אלא זהו ענין לפי המציאות , וא"כ לכא' כך היה צריך להיות אף היכא שהתכלה רגל מן השוק הוא יותר מחצי שעה , שיהיה צריך שיעור יותר מחצי שעה , ובאמת דזוהי קושיא גדולה בפני עצמה איך יתכן שדקה אחר הזמן מדליק חצי שעה דאמרינן דניתקן כבר להדליק בכל מקום חצי שעה וא"כ להיכן קאזלה תקנה זו כשמדליק לפני שכלתה רגל מן השוק, ולכא' נראה מוכרח מזה דחילוק יש בין הדלקה בזמנה להדלקה שלא בזמנה והיינו דכשמדליק בחוץ כעיקר התקנה מדליק לפי עיקר התקנה שהוא עד שתכלה רגל מן השוק ואם יתחיל להדליק אחר תחילת הזמן ידליק כפי הזמן הנשאר עד שתכלה רגל מן השוק, אבל אם מדליק שלא בזמנה או מדליק בפנים בזה תיקנו כעין מה שהיה עיקר התקנה שאם היה מדליק בתחילת הזמן בחוץ עד שתכלה רגל מן השוק הזמן היה חצי שעה א"כ גם כשמדליק בפנים או לאחר עיקר הזמן תיקנו דין זה כעין עיקר התקנה ותמיד מדליק חצי שעה,

אלא דבאמת יש לעיין מהיכי תייתי לעשות דין נוסף למי שמדליק אחר הזמן ומהיכן נלקח דין זה, דבשלמא למדליקים בפנים איכא למימר דניתקן דין חדש שבשעת הסכנה מניחו על שולחנו ודיו, וגדר תקנה זו דהוא כעין עיקר התקנה שהמדליק כדינו היה מדליק חצי שעה א"כ כך תיקנו אף להמדליקין בבית בשעת הסכנה,כעין עיקר התקנה, אך מדליק אחר הזמן שלא בשעת הסכנה מהיכי תיתי יהיה לו דין זה, 

שוב נראה דדלמא לאחר שניתקן דין זה, דשעת הסכנה מדליק חצי שעה בכל גווני ללא קשר לזמן שכלה רגל מהשוק , שוב חל דין זה בעיקרו גם שלא בשעת הסכנה דתמיד בעינן חצי שעה אלא דהיכא דמקים את התקנה כעיקרה שמדליק בחוץ ובזמנה בזה חזר הדין לעיקרו עד שתכלה בפועל הרגל מהשוק, 

ומעתה נשוב לנידון שדנו בו האם כל תקופה צריך להדליק לפי זמן שכלה בה רגל מן השוק, דליכא להוכיח מהא דגם המדליקים בפנים וגם המדליקים אחר הזמן צריכים להדליק שיעור דחצי שעה,ומזה הו"א להוכיח דתיקנו תמיד חצי שעה ולא פלוג רבנן, דלמשנת"ב זה אינו שייך למדליקים בזמן ובחוץ דבהם חזינן דאם הדליקו מאוחר אינם צריכים להדליק אלא עד שכלה רגל מן השוק ואף פחות מחצי שעה, וא"כ איכא למימר דבאמת כל מקום לפי עינינו צריך להדליק עד שכלה רגל מהשוק באותו מקום, 

אכן באמת ידועים דברי הריטב"א על דברי הגמ' עד דתכלה רגלא דתרמודאי דכתב דכל מקום לפי מה שהוא דמתבאר מדבריו דכל מקום תלוי בכלה רגל מן השוק שלו . אלא דלא חזינן כן בשאר ראשונים ופוסקים שלא מצינו שכתבו שיש מקומות דבעינן טפי מחצי שעה ,ומשמע דלעולם לא בעינן טפי מחצי שעה.

והיה מקום לומר דאף דחזינן דהמדליק בזמנו יכול להדליק אף פחות מחצי שעה היכא שהדליק אחר הזמן, מ"מ גם המדליק בזמנו לעולם לא בעי טפי מחצי שעה דלעולם לא בעינן להדליק טובא ממה שהיה בזמן התקנה, אך פחות מהשיעור מכיון שגם בזמן התקנה היה מדליק פחות מהשיעור אם היה מדליק בסוף הזמן א"כ אף לדידן המדליק בסוף הזמן ידליק פחות מכשיעור. 

ומשמיה דמרן החזון איש ידוע שהיה מכבה הנרות מיד אחר חצי שעה, ואולי זהו דעתו דאין שייך להדליק טפי מזמן התקנה שהיה חצי שעה. אך עדין יש לברר היטב מתי היה הזמן שכלה במקומו רגל מן השוק דאולי לא היה מצוי במקומו אנשים אחר זמן חצי שעה. 

מיהו יש לדון דדלמא מה שלא הוזכר שצריך להדליק יותר מחצי שעה הוא משום דבחו"ל היו כולם מדליקים בפנים, וגם אלו שהדליקו בחוץ כגון המחבר שהיה גר בצפת עיה"ק עדין היה בזמנם שיעור דתכלה רגל מן השוק לא יותר מחצי שעה, כיון שלא היה מצוי בזמנם אור החשמל, ולכך לא דיברו מהיכא ששיעור דתכלה הוא טפי מחצי שעה וצריך עיון בזה דאם כן אכן בזמנינו נצטרך להדליק טפי עד שתכלה רגל מן השוק בזמנינו וכדברי הריטב"א ,

והנה אף אם נימא דלעולם לא ניתקן להדליק טפי מחצי שעה שכך היה בזמן התקנה, מיהו יש לדון דעדין אף דאין חיוב ששיעור השמן יהיה יותר מח"ש, מ"מ יוכל להדליק שיעור דח"ש אף בשעה מאוחרת יותר דהרי אף דאין חובה בשיעור יותר מח"ש מ"מ לעינין עיתוי זמן ההדלקה מי יאמר לן דאינו יכול להדליק כיון שעדין איכא פרסומי ניסא דעוד לא כלתה רגל מן השוק, דמה שלא חזינן שהזכירו בפוסקים זהו שצריך שידלק הנר יותר מחצי שעה אך את חצי שעה זה אולי יוכל להדליק בזמנינו כל זמן שלא כלתה רגל מן השוק במקומו ואף דאולי לכתחילה יש להדליק בתחילת הזמן מ"מ יוכל בדיעבד להדליק ולברך אף אחר הזמן כל עוד שלא כלתה רגל מהשוק (ויש לדון עוד דאולי מה שצריך להדליק לכתחילה בזמנו בשקיעה ממש, זהו דוקא בזמנם שאם ידליק אחר הזמן יפחת פרסום הנס משיעור דחצי שעה שהוא המינימום שנקבע אך היכא שיוכל להספיק להדליק שיעור דח"ש מאוחר יותר יהיה אף לכתחילה דמה איכפת לן אם הח"ש הוא בתחילת הזמן או בסופו דסו"ס אינו מדליק אלא חצי שעה בתוך הזמן שלפני שתכלה רגל מהשוק , וצל"ע בזה) 

עוד יש לדון בגדר תכלה רגל מן השוק האם הכונה שאין אנשים שכיחים ברחובות באותו זמן וא"כ בזמנינו שאכן שכיחי אנשים עד מאוחר יצטרכו לצד זה דכל מקום לפי מה שהוא, להדליק עד 11:00 או 12:00 בלילה או להצד שאמרנו דעכ"פ יוכלו להדליק עד שעה זו ,

שוב נראה דהמעיין ברש"י בשבת כא' ע"ב ד"ה ריגלא דתרמודאי , כתב רש"י וז"ל: שם אומה מלקטי עצים דקים ומתעכבין בשוק עד שהולכין בני השוק לבתיהם משחשיכה ומבעירין בבתיהן אור וכשצריכין לעיצים יוצאים וקונים מהם עכ"ל, ומשמע מרש"י דתלוי בזמן המסחר בשוק דמתי שנפסק המסחר חשיב ככלה רגל אף שיתכן שאנשים עדיין הסתובבו ברחובות גם יותר מאוחר אבל הפירסומי ניסא הוא לפי זמן פעילות השוק 

ולפי זה יתכן דבזמנינו כיון שזמן סגירת החנויות הוא בין 7:00 ל-8:00 יוכלו להדליק עד שמונה ואולי עד שמונה וחצי , אך לא אח"כ , אך עדיין יש לדון דגם בזמנינו רשתות השיווק הגדולות כרשתות מזון וכד' פתוחים עד מאוחר הרבה יותר ואולי יחשב אצלינו כתרמודאי אותם רשתןת מזון ויוכלו להדליק עד שהם נסגרים 

מיהו עוד איכא למימר דאף לדברי רש"י לא מוכרח דתליא בזמן השוק דוקא אלא דכך היה בזמנם דאחר שנגמר יום השוק כבר לא היו מצויים אנשים ברחובות , אך בזמנינו דמצויים אח"כ נמי ,לא יחשב ככלתא רגל מן השוק אף דיום השוק נסגר מזמן כבר מ"מ לא תלוי כלל ביום השוק אלא אם מצויים רבים ברחובות ,ולפי"ז יהיה אפשר להדליק בזמנינו עד 11:00/12:00 בלילה וה' יאיר עיננו. 

• הדלקת חנוכיה
• הרב אלחנן טל

• קודם