חגים ומועדים וימים מיוחדים

הלכות חודש ניסן וליל הסדר

בס"ד
 
הלכות חודש ניסן וליל הסדר

יו"ל ע"י ארגון ערכים נערך ע"י הרב יעקב ליכטשטיין לפרטים 0548414740
 
חודש ניסן
חודש ניסן הוא חודש הגאולה שנגאלו בו עם ישראל, ובעז"ה בקרוב יגאלו בחודש זה.
"קמחא דפסחא": מעות חיטים מנהג ישראל (מובא בהלכה כחיוב) לדאוג לעניים שיוכלו לקיים את הפסח כהלכתו (לתרומות  לנצרכים בדרום 0548405192). 
בחודש ניסן: לא אומרים תחנון כי רובו קודש, י"ב יום הראשונים של החודש היו ימי הקרבת קורבנות הנשיאים ונחשבו כיו"ט, ופסח עצמו עוד שבע ימים, וכיון שרובו קודש לא אומרים בו תחנון ולא מתענים בו.
יש שנהגו: שלא לאכול מצה מר"ח, אמנם עיקר הדין הוא מער"פ, וטעמו כדי שיהיה תאב לאכול מצה בליל הסדר.
ברכת האילנות: מברכים ברכה זו בחודש ניסן, כיון שבחודש זה מתחיל לבלוב והתחדשות האילנות. יש לברך ברכה זו רק על שני אילנות  פרי. נוסח הברכה הוא:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁלֹּא חִסַּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם וּבָרָא בוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת לֵיהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם

שבת הגדול: 
השבת שלפני חג הפסח נקראת "שבת הגדול" מפני הנס הגדול שנעשה בשבת זו בצאת בני ישראל ממצרים, כאשר נצטוו לקחת "איש שה לבית אבות" ולקושרו לרגלי המטה, ואע"פ שהשה היה אלילם של המצרים, לא נגעו בהם לרעה. מנהג ישראל שהרב דורש בשבת זו בפני הצבור בהלכות החג ובדברי מוסר הנוגעים לחג. יש נוהגים לומר בשבת זו לאחר תפילת מנחה את ההגדה של פסח, מתחילת "עבדים היינו" עד "לכפר על כל עוונתינו". 

איסור חמץ בפסח: 
"לא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאר בְּכָל גְּבֻלֶךָ" 
חמץ בפסח נאסר באכילה ובהנאה, וכן חייבים אנו להוציאו מבתינו שלא יראה חמץ כלשהו בבית.

חמץ מהו?
כל דברי המאכל העשוים מקמח, או מעורב בהם קמח, ולא השגיחו עליהם באופן מיוחד שלא יחמיצו בעת תהליך היצור, הרי הם בחזקת חמץ ואסור לאוכלם בפסח. 
מוצרי חמץ גמור: לחם, חלות, עוגות, עוגיות, ביסקויטים, ופלים, פיתות, גביעי גלידה, אטריות, ספגטי, מקרוני, שקדי מרק, ביסלי, בירה, ויסקי ועוד. בזמן קליית פיצוחים שונים מערבים קמח עם המלח (כדי להדביק את המלח) והם חמץ גמור. מוצרים אלו צריך לבערם מן הבית.
מוצרים רבים שאינם מכילים קמח אך מיוצרים בבתי חרושת שמשתמשים בהם בקמח {למוצרים אחרים} אין לאוכלם בפסח היות ויתכן כי נדבקו פירורי חמץ במוצר זה. 
 
סילוק חמץ:
חובה לנקות את כל הבית לפסח, {מה שמשתמש בפסח ולא מוכר לגוי} ארונות, מקרר, בגדים, מיטות, מגירות {ספרים שקרא בהם בזמן אכילת חמץ} וכל מקום, אפי' ספק היה בו חמץ, חובה לנקות ולוודאות שלא ישאר חמץ כלל.

מכירת חמץ לגוי: 
חמץ שאין אפשרות לבערו, או מוצרי מזון שנעשו ללא השגחה מיוחדת לפסח, וכן החמץ הדבוק בכלי החמץ, מוכרים אותם לגוי באמצעות הרב. מכירה זו מעבירה את הבעלות על החמץ באופן מוחלט לבעלות של הגוי, ואין עוברים עליו באיסור "בל יראה ובל ימצא"
נוהגים שאין מוכרים לגוי חמץ גמור אלא אם כן יש ברשותו כמות גדולה {כבעלי חנויות} ויגרם לו הפסד כספי גדול אם יבערו.
בימים שלפני חג הפסח יש לגשת אל הרב ולחתום אצלו על ייפוי כוח למכירת כל החמץ שברשותו. בערב פסח מוכר הרב לגוי את כל החמץ, ורוכש אותו ממנו במוצאי החג האחרון של פסח,
 
הזמן האחרון למכירת חמץ הוא בערב פסח (י"ד בניסן) עד השעה 11:30 בבוקר.
 
את הפריטים שנמכרו לגוי מרכזים במקום מיוחד (מחסן, ארון וכדו') ונועלים ומסמנים אותם כדי שלא ישתמשו בפריטים אלו בפסח.

בדיקת חמץ: 
נוהגים לנקות את הבית ביום י"ג בניסן, כדי להכינו לבדיקת חמץ. זמן הבדיקה יום חמישי י"ג ניסן(5/4/12) משעה 19:30
נהגו: להכין עשרה פרורי לחם {לעוטפם היטב}, ולהצניעם ברחבי הבית לפני הבדיקה, כדי שלא תהיה הברכה לבטלה.
כל מקום שרגילים להכניס בו לפעמים חמץ חייב בבדיקה. בבית שיש בו ילדים קטנים, כל הבית במקום שיד הקטנים מגעת נחשב כמקום שמכניסים בו חמץ וטעון בדיקה.
 
הבדיקה נעשית באמצעות נר בעל להבה אחת (ולא לאור חשמל) לפני תחילת הבדיקה מברכים ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על ביעור חמץ. ובודקים היטב בכל פינות הבית לאחר הסיום אומרים  "כל חמירא וחמיעא דאכא ברשותי, דלא חמיתה ודלא בערתה ודלא ידענא ליה, לבטל ולהוי הפקר כעפרא דארעא" {תרגום: כל חמץ ושאור שישנו ברשותי שלא ראיתיו ושלא בערתיו יבטל ויהיה הפקר כעפר הארץ} ובכך מבטלים את החמץ. את הפרורים שנשארו שורפים למחרת בבוקר בשריפת חמץ. 
רכב צריך גם בדיקה אך אפשר להקל לבדוק בפנס.
 
ערב פסח
 
תענית בכורים:
נהגו הבכורים להתענות ערב פסח עד חצות 12:40 ומי שלא חש בטוב יש להקל. עצה: ניתן להשתתף בסיום מסכת ולאכול מסעודת המצווה (לא חשוב כמה) ובכך נפטר מלהתענות.
 
איסור אכילת חמץ
סוף זמן אכילת חמץ יום שישי י"ד ניסן (6/4/12) שעה 10:35 בבוקר.
 
שריפת חמץ וביטולו:
עד השעה 11:35, ומצוה לשורפו עד שייעשה פחמים, ולבטל ולהפקיר בפה את כל החמץ שבבעלותך בכל מקום שהוא. הנוסח: "כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי דחזיתיה ודלא חזיתיא דביערתיה ודלא ביערתיה ליבטל ולהוי הפקר כעפרא דארעא" {תרגום: כל חמץ ושאור שיש ברשותי שראיתיו ושלא ראיתיו שביערתיו ושלא ביערתיו יבטל ויהיה הפקר כעפר הארץ} 
 
העלון לע"נ צביה רות בת ראובן הלוי ע"ה