חגים ומועדים וימים מיוחדים

דבר החסידות – שמחת תורה

דבר החסידות – שמחת תורה

 

הרב חיים זילבר שליט"א

 

השמחה שלמעלה מן הדעת

ברביעי בלילה, נתאסף כולנו בע"ה בבתי הכנסת ונרקוד עם ספרי התורה. ונשאלת השאלה: לשמחה מה זו עושה? מילא אלו שישבו ולמדו כל השנה שמחים עכשיו לגמרה של תורה, אבל בעלי העסקים או סתם מובטלים שלא ישבו ולמדו – על מה הם רוקדים ושמחים?

אמר על כך פעם יהודי פשוט, שכאשר אח שלך מתחתן אתה שמח ורוקד אתו, ולכן גם הוא רוקד ושמח בשמחת תורה עם אלה שכן למדו.


אבל זו לא התשובה האמיתית. האמת היא שזו ה'חתונה' של כל אחד ואחת מאיתנו! כי בתורה ישנם שני חלקים: א) ההבנה והשגה בתורה; מצות ידיעת התורה וכדו'. ב) קדושת התורה ואותיות התורה. אז בנוגע לחלק הראשון – זה באמת תלוי בכל אחד לפי רמת הבנתו, אבל החלק השני – שייך לכל ישראל בשווה, כי התורה ניתנה לכולם ובעצם נשמתם הם שייכים אליה בשוה. ולכן, כאשרכל יהודי לומד או אפילו קורא פסוקי תורה אז כמאמר חז"ל (ויקרא רבה אמור פ"ל) "אותי אתם לוקחים", ועל כן השמחה שלנו היא על הקשר העצמי שיש לנו עם התורה, קשר שלמעלה מטעם ודעת.


זה מסביר גם כן דבר פלא: לכאורה, כאשר באים לחגוג את שמחת התורה היה הכי מתאים לקבוע את השמחה ע"י לימוד התורה בראש, ולמה השמחה מתבטאת דוקא ע"י הריקוד ברגליים? ולא זו בלבד אלא באופן שספר-התורה מכוסה כולו ולא רואים אפילו מה כתוב בו? אלא, שכאן מדובר במשהו הרבה יותר עמוק – זו השמחה העצמית שלנו עם התורה והקב"ה, שלמעלה משכל והבנה.


חג שמח!

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק ב' עמ' 434 ואילך (בתרגום ללה"ק: עמ' 133). וחבל להסתפק בתמצית מקוצרת משיחה יסודית זו. דרשו מעל ספר ה' וקראו, אחת מהנה לא נעדרה.