חגים ומועדים וימים מיוחדים

דבר החסידות – יום הכיפורים - מדוע ברח יונה?

דבר החסידות – יום הכיפורים

 

מדוע ברח יונה?

במנחת יום הכיפורים אנו מפטירים בספר יונה. והטעם, כיון שמסופר בו על תשובתם של אנשי נינוה. אבל השאלה שנשאלת: מדוע קוראים את כל הסיפור שיונה ברח מלפני ה' וכל ההמשך עם הדג, לכאורה היה מספיק לקרוא את החצי השני של ההפטרה – שיונה הגיע לנינוה והחזירם בתשובה!?

בזהר (ח"ב קצט, ב) נאמר "יונה דנחת לספינה דא איהו נשמתא דבר נש דנחתא לעלמא למהוי בגופא דב"נ" [=יונה שירד לספינה זוהי נשמתו של בן אדם שירדה לעולם להיות בגופו]. כלומר, בסיפור של יונה בעצם טמון סיפור החיים שלנו, איך שירדנו לגוף ("הספינה").

וכשם שיש זמנים שהים שקט וזמנים שהוא סוער – כך גם זמן הגלות הוא בדוגמת ים סוער כלשון הכתוב (יונה א, ד) "ויהי סער גדול בים" שזהו חושך העולם. והספינה שלנו מיטרפת במים סוערים, עד שיכול להיות מצב שמרוב שהחושך יכסה ארץ "האניה חישבה להישבר", וקיום התורה ומצוות הם אלה שמגינים על האניה, כמאמר חז"ל (סוטה כא, א) "תורה מגינא ומצלא"*.

והנה, בפרקי דרבי אליעזר (פ"י) מסופר, שמדוע סירב יונה ללכת לנינוה – כדי שלא ייגרם קיטרוג על עם ישראל מכך שאנשי נינוה מיד ששמעו את הנבואה עשו תשובה ובנ"י לא, ולכן העדיף לברוח תרשישה.

אומר הרבי, שלכן קוראים את סיפור יונה עם כל פרטי הבריחה שלו ביום הכיפורים ללמדנו שעבודתו של יהודי (שנמשלה ליונה שירד לספינה כנ"ל) צריכה להיות מתוך מסירות נפש עבור הזולת, כשם שיונה העדיף לכבוש את נבואתו (שזהו חיוב מיתה) ורק שלא יהיה קטרוג ח"ו על עם ישראל!

 

חתימה וגמר חתימה טובה!

 

*) ואעפ"כ עדיין "הים הולך וסוער" (שם פסוק יא) כי חושך הגלות עושה חלישות בקיום התומ"צ ובפרט שמכל רמ"ח מצוות עשה נשארו רק פ"ז מצוות שיכולים לקיים בזמן הגלות (ראה ד"ה להבין ענין לקיחת אנשי חיל כו' לאדמו"ר האמצעי – נדפס במגדל עז עמ' ת' ואילך).