חגים ומועדים וימים מיוחדים

דבר החסידות – ח"י אלול

פרטים: קטגוריה: חודש אלול; פורסם בחמישי, 26 אוגוסט 2021 04:13; נכתב על ידי Super User; כניסות: 438

ב"ה

דבר החסידות – ח"י אלול

תקיעת השופר הגורלית

לרגל ח"י אלול, יום הולדת שני המאורות הגדולים הבעש"ט ואדה"ז:

כשפרצה מלחמת נפוליאון, בסוף שנת תקע"ב, היתה כידוע מחלוקת בין גדולי ישראל תלמידי המגיד, בעד מי יש לצדד (להתפלל לנצחונו וכו') לטובת בני ישראל:

חלק מהאדמו"רים טענו – שנפוליאון צריך לנצח, כי אז יהיה שלטון דמוקרטי ובנ"י ישתחררו מהשלטון הרוסי המעיק. וחלקם טענו – ואדמו"ר הזקן בראשם – שיש להשתדל לנצחונו של הצאר אלכסנדר, כי אמנם תחת נפוליאון יוקל לבנ"י מבחינה גשמית, אבל מבחינה רוחנית תרבה רוח הכפירה וההפקרות. ואכן רבנו הזקן פעל נגד נפוליאון, ואף שלח כמה מהחסידים לתוככי מפקדות הצבא הצרפתי שירגלו לטובת הצבא הרוסי.

כשהגיע ראש השנה תקע"ג, בעיצומה של המלחמה, ידעו כולם שאז תיפול ההכרעה לכאן או לכאן, מכיון שזהו הזמן ש"על המדינות בו יאמר כו'", ובר"ה גופא – ע"י תקיעת שופר. ולכן השתדלו האדמו"רים משני ה'צדדים' לפעול בעת תקיעת שופר לנצחונו של נפוליאון או אלכסנדר.

ומסופר, שאחד מגדולי האדמו"רים* שהיה בעד נצחון נפוליאון, הזדרז בבוקר ר"ה והתפלל בשעה מוקדמת ביותר וזירז את החזן, כדי שיוכל להגיע ראשון לתקיעת שופר ולפעול את הנצחון כרצונו.

כשהגיע לתקיעת שופר – הניח את השופר ואמר "איי, דער ליטוואק האָט שוין אויסגעכאַפט" [=ה"ליטאי"כבר חטף והקדים אותנו...] (אדה"ז כונה 'הליטאי' בפי תלמידי המגיד, ע"ש מוצאו מליטא).

מה אכן עשה אדמו"ר הזקן? השכים וירד לטבול במקווה יחד עם בנו והחסידים שהיו עמו, ומיד התחיל "למנצח" ותקע בשופר לפני התפילה!

ואכן, למרות נצחונו בתחילת המלחמה, תוך מספר חודשים נחל נפוליאון תבוסה מוחצת והקרב הוכרע לטובת הצד הרוסי.

(ע"פ תו"מ התוועדויות ה'תשד"מ ח"א עמ' 307-8 ועוד – ראה בהערה)

*) הנוסח הרווח של הסיפור שהיה זה הרה"ק רבי שלמה מקרלין, אבל הרבי שלל סברא זו (באג"ק חט"ו עמ' תנ) מכיון שע"פ ספרי דברי הימים נהרג ר"ש מקרלין על קדה"ש הרבה שנים לפני מלחמה זו (בכ"ב תמוז תקנ"ב, ומאורע דידן היה בשנת תקע"ג). ומסיים – וי"א שהבר פלוגתי' הי' המגיד מקוזניץ (וראה גם סה"ש תרצ"א ע' 174 ואילך, ובהערות שם, רשימות היומן ע' קעו וש"נ).

~~~

ללמוד מדרך הבעש"ט

אחד החידושים בהנהגת הבעש"ט היתה נסיעתו ממקום למקום להפיץ אלקות:

בעבר היתה דרכם של גדולי ישראל שהם ישבו במקומם, ויהודים היו באים אליהם לשאול בענייני תורה ולקבל הדרכה בעבודת ה'.

(היו אמנם גדולי ישראל שערכו 'גלות' ונדדו ממקום למקום, אבל הם נהגו בנסיעות אלה להעלים ולהסתיר את זהותם, ובמצב זה לא היו יכולים לפעול לתיקון מעמדם ומצבם של בנ"י הנמצאים שם)

ועם התגלות דרך החסידות נעשה חידוש כללי בהנהגת גדולי ישראל – להביא את אור התורה לכל מקומות מושבי בנ"י: הבעש"ט היה מרבה בנסיעה מעיר לעיר, מכפר לכפר ואפילו ממושב למושב.

ולאחריו גם אדמו"ר הזקן – נוסף על נסיעות שנסע בעצמו היה שולח את תלמידיו, בתור שד"רים ומשפיעים, שיסעו במקומו – "שלוחו של אדם כמותו".

ובנסיעות אלה הגיעו בגלוי והביאו את אור התורה שלהם לכל מקום, מבלי להמתין שיהודים אלה יבואו אליהם לדרוש אצלם.

והחילוק הוא: שכאשר יהודי בא לדרוש – הרי הוא כבר בדרגה כלשהי, שהוא גולה למקום תורה ע"מ שיורוהו איך למלא את מה שחסר לו, אבל הבעש"ט וממשיכי דרכו, מצד אהבת ישראל שלהם – הגיעו (בעצמם או ע"י שלוחיהם) לכל מקום, והביאו עמם את ה"מאור" גם ליהודים כאלה שאינם יודעים שחסר להם משהו.

ולא עוד, אלא בכל מקום בואם גילו ופעלו באופן כזה – שהעמידו מתוכם יהודים כאלה שראויים להיות (לא רק מושפעים, אלא) גם משפיעים, "טופח על מנת להטפיח", וגילו אצלם את "כח המשפיע", כך שהם עצמם נעשו אלה שמפיצים את אור התורה בכל הסביבה כולה.

ואופן פעולתם – שעסקו לא רק עם מבוגרים, אלא גם עם ילדים קטנים, מתחיל מהבעש"ט, שבתחילת דרכו היה "באַהעלפער" [=עוזר למלמד] ולימד ילדים דברים פשוטים – אלא שעניינים פשוטים אלה הם עיקרי האמונה – אל"ף בי"ת, שמע ישראל, מודה אני, אמן יש"ר וכו'.

וע"פ זה מובן הטעם לגודל ההשתדלות של הרבי [=אדמו"ר הריי"צ] בחינוך תינוקות של בית רבן, לאו דווקא אלה ששייכים ללימוד חומש או גמרא, אלא גם בנוגע לאלה שאפילו ללימוד אל"ף בי"ת אינם שייכים עדיין – תבע שכל אחד ואחד יתעסק עמהם כ"באַהעלפער" ויבאר להם ענייני יהדות בשפת המדינה, שכן, אם לבעש"ט היה מתאים להתעסק בכך, יכולים לשער גודל מעלתה של עבודה זו ומה אפשר לפעול על ידה!

ובעמדנו ביום ח"י אלול, יום הולדת הבעש"ט – צריכים לידע ולזכור שהבעש"ט פתח וסלל והראה את הדרך ונתן כחות לכאו"א מאתנו, להיות בעצמו "באַהעלפער" ולחזר בעצמו אחר אנשים פשוטים הנמצאים בסביבתו, ולדבר עמהם עניינים פשוטים, ולהאיר על ידי זה את נפשם האלקית.

וכיון שכן מוטל חוב קדוש על כל אחד ואחד לפעול על כל בנ"י הנמצאים בסביבתו – להדליק את ה"נר ה' נשמת אדם" שלהם, או להגדיל את האש הקטנה ש'לוחשת' אצלם עד שתהיה מדורה גדולה.

ולא לעשות חשבונות אם ההתעסקות בזה היא לפי כבודו או שלא לפי כבודו, ולא להתפעל מזה שלפעמים יצטרך להדליק את ה"נר ה'" ע"י לימוד "קמץ א' אָ", ע"י אמירת "שמע ישראל", או אפילו ע"י תרגום "שמע ישראל" לאנגלית...

ועי"ז פועלים "קומי אורי כי בא אורך" – ע"י משיח צדקנו, במהרה בימינו אמן.

שבת שלום וכתיבה וחתימה טובה!

מבוסס על: שיחת ח"י אלול ה'תשי"א – לפני שבעים שנה – סעיף א-ו (נד' בתו"מ חלק ג עמ' 301 ואילך).

צעירי חב"ד – סניף מרום כנען

בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר

כתובת: רח' ביאליק 199/3, הר כנען, צפת

כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.

טלפון: 0506-737410

מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.

תשובההעברה