מאמרים
השבת - עזרה ראשונה
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים לכבוד שבת קודש
- פורסם בראשון, 02 אוגוסט 2020 00:05
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 354
השבת - עזרה ראשונה
מתוך החוברת מקור הברכה של הרב לוגאסי שליט"א.
"והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה'" (עמוס ח, יא)
הובטחנו שבאחרית הימים ישלח רעב וצמאון לכל נשמה ונשמה ישראל, איש ואישה. תישלח קריאת אהבה מדודנו - הקדוש ברוך הוא: "קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי".
וברוך השם, חוזים אנו בהתממש נבואה זו. מאות ואלפים מעמנו נשמעים לקריאה זו ושבים למקורם.
פצועים וחולים אנו אנושות מכוח הרע שהיכה בנו ורדה בנו, וכשבאים אנו להרפא, הרי שמגלים אנו שהדרך כבדה וארוכה לפנינו. להרבה ניתוחים מסובכים זקוקים אנו כדי לרפא את עברנו ולהבטיח את עתידנו.
הדברים אמורים לא רק לנברא מחדש על ידי חזרתו בתשובה, אלא גם לשומר מצוות הרוצה להתחדש כל פעם מחדש ולצאת מקיום המצוות הנעשה תוך הרגל ללא רגש והתפעלות. הלא בחולי זה חלינו אנושות להיות כעצים יבשים ללא הרגשת חיות ועונג ביקרות התפילה, התורה ומצוותיה.
והשאלה הנשאלת: מה עלינו לעשות כ"עזרה ראשונה", הן לאדם החילוני כדי להיולד מחדש, והן לרוצה להרצין את עצמו בחובת משימתו, כל אחד ואחד לפי דרגתו, ובכל במה להתחיל? מהי הדרך הקצרה ביותר להשיג דרכה את דרך המלך הסלולה ללא חתחתים ומכשולים?
שבת!!!
אומרים חז"ל: אם משמרים ישראל את השבת, מיד הן נגאלין.
הגאולה הפרטית - כגאולה הכללית. אם כדי לגאול את ישראל מגלות נפש וגוף הארוכה התנאי הוא שמירת שבת, כמו כן כדי לגאול לאדם את נפשו מכוחות הטומאה והסטרא אחרא, הטיפול הראשוני הוא להביאו לידי שמירת שבת. כי אם בכוח השבת לפעול בגאולה כללית, כל שכן שיש בכוחה לפעול בגאולה פרטית.
ועוד -
כי אות היא ביני וביניכם!
השבת היא האות המשיכת את האדם למסגרת עם ישראל, ואם לא - הוא מחוצה לה, הרי שהיא אותה שבת, ובלא היא - אין בינו לבין הגוי ולא כלום.
והדברים מבוארים ברמב"ם: "השבת והעבודה זרה - כל אחת משתיהן שקולה כנגד שאר כל מצוות התורה, והשבת היא האות שבין הקדוש ברוך הוא ובינינו לעולם. לפיכך, כל העובר על שאר המצוות הרי הוא בכלל רשעי ישראל [כלומר, שהוא עדיין לא יצא מכלל ישראל], אבל המחלל שבת בפרהסיא הרי הוא כעובד עבודה זרה". והטעם לכך: כי כל מצות השבת מורה על יסודות ההשגחה, וההשגחה הנסית מורה על ההשגחה הטבעית, ששקולין הם, והכל ממנו יתברך ולא כח אחר, והמחלל שבת מכחיש יסודות אלו, ואם כן הרי הוא ממש כעובד עבודה זרה המכחיש יסודות האמונה.
בשמירת השבת הראשונה כבר יראה החוזר בתשובה גאולת נפשו וטעם העונג הרוחני, כך שאדם הבא להתקרב - ההתחלה היא בשבת. וכמבואר בספר "ערבי נחל" (פ' שמיני): שמירת שבת הוא כלל התורה. ועל ידי שמירת שבת כהלכתו יוכל ליכנס בכל חמישים שערי קדושה בפעם אחת, ויועיל לו כאילו היה צדיק במעשיו ארבע מאות יום רצופים. ומזה הטעם מבואר בכל ספרי מוסר שהבעל תשובה אי אפשר לו לתקן מעשיו אלא על ידי שמירת שבת, והינו, לפי שצריך ליצא מהיכלות הטומאה כפי השיעור שהיה בהם ולחזור ליכנס בהיכלות הקדושה, ושיעור מהלך שערי טומאה ארבע מאות יום, וכן מהלך שבת קודש, וכמעט מהנמנע שיהא האדם צדיק במעשיו ארבע מאות יום או שלוש מאות יום רצופים וכדומה בלי שיפגום בהם רגע, כי יצר לב האדם רע מנעוריו, וכמה דברים שאין אדם ניצול מהם בכל יום, מה שאין כן על ידי שמירת שבת יוצא מכל הטומאה בפעם אחת ונכנס לקדושה וכאמור.
ומובא בספר "תורת אבות" (מ' קדושת שבת אות כד): "תחילה למקראי קודש" - באם אדם רוצה להתקרב לקדושה ולעבודת ה' ואינו יודע במה להתחיל, עליו להתחיל בעניני שבת קודש.
"אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי" (שיר השירים ה') - אני ישנה בימות החול, שהם בבחינת שינה, ולבי ער בשבת קודש. כמו שלבו של אדם שונה משאר איבריו בכך שהוא תמיד דופק ופועם ללא הפוגה - כמו כן השבת קודש מעוררת תמיד לאיש היהודי: קול דודי, יתברך שמו, דופק בשבת, פתי לי אחותי רעיתי וגו'. ואם בכל ימות השבוע, שהם בבחינת שינה, קורא הקדוש ברוך הוא כביכול לאיש ישראל עורו ישנים משנתכם - הרי בשבת קודש הקריאה היא: "פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי", כי בשבת קודש נפתח השער להיכל התשובה, וכמאמרם ז"ל: המשמר שבת כהלכתה, אפילו עבד עבודה זרה כדור אנוש - מוחלין לו. ואיתא בספרים הקודשים: שב"ת נוטריקון ש'בת ב'ו ת'שוב.