מאמרים
וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַד' "
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים לכבוד שבת קודש
- פורסם בשבת, 01 אוגוסט 2020 23:57
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 401
וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַד' "
הרב אמנון יצחק שליט"א, מתוך אתר שופר
לדאבון לב הרגש שלנו לשבת נמוג. אנחנו יכולים לראות חלול שבת בשוויון נפש, יכולים לראות אדם שמחלל את השבת בפרהסיה ולחייך אליו ואם זה שכן שאנחנו מכירים, אז גם אומרים לו שבת שלום ולהתראות, בלבביות.
יהודים יקרים! אתן דוגמא: לו היה מתברר לכם שביום ששי האחרון השכן שיושב לידכם בבית הכנסת, רצח את אשתו ואת שתי בנותיו ושאלו אותו "מדוע עשית זאת"? והוא עונה: "כי זה מה שהן היו ראויות לקבל"! האם תמשיכו לשבת לידו? תברכו אותו ב"שבת שלום"? תכבדו אותו להיות שליח צבור? מחר בבקר תעלו אותו לתורה שיקום ויברך ששי? תעלו אותו להפטרה כיון שיש לו קול ערב והוא יודע לסלסל? היעלה על הדעת?
ואחרי כמה ימים הוא פונה אליכם ואומר: "שלום ידידי אתה יודע שאני אלמן לצערי, אולי תשיא את בתך לי"? האם תהיו מוכנים לתת לו את הבת שלכם? הלא הוא מסכן, אלמן, הא? איך היינו מתייחסים לרוצח השפל הזה? בשאט נפש ובוז, לא!? ודאי, אין ספק!
אבל לידיעתכם; התורה אומרת שהרוצח הזה הוא פחות גרוע ממחלל שבת בפרהסיא...!!
ישנן 'אַרְבַּע מִיתוֹת בֵית דִּין' (משנה סנהדרין ז משנה א) שהיו גוזרים בשעה שהיו סנהדרין בישראל. הרוצח נידון בהרג. הורגים אותו בסייף. וזו נקראת מיתה קלה. ואילו מחלל שבת, ע"פ הדין נהרג בסקילה שזאת המיתה החמורה שבחמורות.
אבל אם מגיע מחלל שבת לבית הכנסת ויושב לידך איך אתה מקבלו? מקדם אותו בשבת שלום, שואל בנימוס רב: "מה שלום כבודו"? מכבד אותו ואומר לו לשבת לידך ולא שוכח לשבח אותו "אשריך" "אשריך".
אין הכונה כאן למי שרוצה לקרבו לתורה או למצוות אלא לסתם חנף המחניף לרשע.
אם צריך להזמין אותו שליח צבור, מבחינתך, אין שום בעיה. בהרבה בתי כנסת מחללי שבת נקראים לשמש שליחי צבור ועולים לברך ולקרוא בספר תורה ואף מהדרים ומעלים אותם להפטרה. בפרט אם הוא מסלסל, למה לא? יש כאלה שקונים לו אפילו 'כל נדרי'.
ולחתן אותו עם הבת? אין שום בעיה? הלא הוא אדם טוב, נורמלי מן הישוב, רק מחלל שבת, 'קרבהו ואל תרחיקהו' (תנחומא יתרו ו) יאמרו לך - ובפרט אם יש לו מעות והוא עורך דין...
אבל התורה אומרת שהוא חייב סקילה. אנחנו לא יודעים בכלל, מה זה מחלל שבת. ההלכה אומרת שרוצח מצטרף למנין. אם יש תשעה וחסר אחד אפשר לקרוא לרוצח להשלים מנין. אבל מחלל שבת בפרהסיא לא מצטרף למנין. על רוצח מתאבלין אבל על מחלל שבת לא מתאבלין, אלא אחיו וקרוביו לובשים בגדי לבן ועושים משתה שבעה ימים ואומרים עליו: "וּבַאֲבד רְשָׁעִים רִנָּה" (משלי יא י). רוצח נקבר בקבר ישראל ומחלל שבת בפרהסיא לא נקבר בקבר ישראל. אבל לאנשים בזמננו יש רגש כביכול ו"דעתם" היא כמובן מעל לתורה. לכן אצלם רוצח זה אכזרי וזה מעוות, לכן את זה א"א לסבול... אבל מחלל שבת בפרהסיא...
מחלל שבת - זה ענין שנוגע לכלל ישראל והוא כופר בעיקר, בהקב"ה. רוצח הוא לאו דוקא כופר, אפשר שזחה דעתו והוא עשה מעשה אכזרי ומרושע שלא יעשה, או אפי' עשה בדעה צלולה ויש לו איזה "הצדקה" לטענתו, אבל הוא לא כופר בהקב"ה. מחלל שבת בפרהסיא כופר ומורד בהקב"ה ובנאמר: "שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַד' כָּל הָעשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת" (שמות לה ב) "כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ד' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַש" (שמות לא יז). מי שאינו שובת בשבת אינו מעיד שהקב"ה ברא את עולמו בששה ימים ובשביעי שבת. הוא כופר בזה, לכן בשבילו שבת, זה כמו יום חול רגיל.
צריך לדעת את הדין וההלכה, שבהרבה בתי כנסת קיימת בעיה ובעיקר בימי החול וכן במקומות עבודה שונים, אם אין עשרה יהודים ששומרים שבת, אי אפשר להגיד קדיש וקדושה ואין מנין. אפי' אם יהיו מאה, אלף, יהודים ואין ביניהם עשרה ששומרים שבת, אין שכינה, אין מנין, אסור להגיד קדיש וקדושה ולקרוא בספר תורה. כדי שהקב"ה יוריד שכינה צריך שיהיו עשרה שומרי שבת, שמעידים שה' ברא את העולם בששה ימים ובשביעי שבת.
'החפץ חיים' בספרו 'שמירת הלשון' פוסק שאין לשון הרע על רשעים אפיקורסים ועל מחללי שבת, אלא מצוה לספר ולפרסם את מעשיהם כדי שיתרחקו מהם. וזו מצוה. אם לא לומדים גם שמירת הלשון, אז לא יודעים ממה להשמר וממה לא, נשמרים ממה שמותר ומתירים מה שאסור.
בהקדמה לחלק ג' על הלכות שבת ב'משנה ברורה' אומר 'החפץ חיים' דבר מדהים ומצוה לפרסם זאת בכל מקום לבקשתו: כל מצוה ומצוה היא כנגד אחד מן האברים שבגוף. השבת היא כנגד הלב. אדם שיזכה לקום בתחית המתים, נניח שלא הניח תפילין הוא יקום בלי יד. אבל אפילו אם אדם יקיים את כל המצוות ושבת לא קיים, הוא לא יקום בתחית המתים. בלי לב א"א לקום וכיון ששבת היא כנגד הלב אדם שלא שומר שבת ר"ל מאבד הכל. מי שלא שומר את השבת ר"ל אפי' שהוא "צדיק", ירא שמים, אוהב את הבריות, אוהב את הקב"ה, מחלק צדקות, עושה כל דבר טוב, אבל אין לו שבת ר"ל, להגיע לחיי העוה"ב תהיה לו בעיה.
אומרים בהבדלה: 'הַמַּבְדִּיל בֵּין קדֶשׁ לְחוֹל בֵּין אוֹר לְחשֶׁך בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה'.
כשם שיש הבדל 'בֵּין אוֹר לְחשֶׁך', ככה יש הבדל 'בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים'.
יהודי בלי קיום המצוות הינו בכלל רשעי ישראל אבל מחלל שבת בפרהסיא דינו כמו גוי.
אומר הרמב"ם: 'השבת ועבודת כוכבים ומזלות כל אחת משתיהן שקולה כנגד שאר כל מצות התורה. והשבת היא האות שבין הקב"ה ובינינו לעולם. לפיכך כל העובר על שאר המצות, הרי הוא בכלל רשעי ישראל, אבל מחלל שבת בפרהסיא, הרי הוא כעובד עבודת כוכבים ומזלות ושניהם כעובדי כוכבים ומזלות לכל דבריהם. לפיכך משבח הנביא ואומר: "אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹּאת וּבֶן אָדָם יַחֲזִיק בָּהּ שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ.." (ישעיה פרק נו) וכל השומר את השבת כהלכתה ומכבדה ומענגה כפי כחו, כבר מפורש בקבלה שכרו בעולם הזה, יתר על השכר הצפון לעולם הבא שנאמר: "אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳותֵי אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ כִּי פִּי ה' דִּבֵּר"' (ישעיה פרק נח) (הרמב"ם הלכות שבת פרק ל הלכה טו).
אבל אנחנו נשתבשנו ואיננו יודעים מה המצב בנוגע לחלול שבת. חנויות, קניונים ומרכזי קניות נפתחים וצבור שומרי התורה והמצוות שותק. צריכים לדעת דבר אחד: במאזן של כלל ישראל מתרבות החובות של עמ"י בגלל מחללי שבת. יתירה מזאת, אם לא מוכיחים אותם בדרכי נועם ומסבירים להם ורבים גם יסגרו את החנויות אם ידברו אליהם יפה כידוע, אז גם אלה שהיו צריכים להוכיחם ולא הוכיחו יתבעו על כך. אדם חרדי יכול להגיע לשמים ויגידו לו שהוא חילל שבת והוא יגיד: "אני מעולם לא הייתי מחלל שבת" ואנשים שמכירים אותו יעידו שמעולם לא חילל שבת. אך יגידו לו: "נכון אתה עצמך לא חללת, אבל בזה שלא הוכחת את השכן ואת הידיד שלך שיכולת להגיד להם ולא אמרת מאומה והנחת אותם בכשלונם, הרי זה כאילו אתה עצמך חללת שבת".
ודבר זה נכון בכל המצוות שיש בידו של האדם להוכיח ואינו מוכיח, כל שיש בידו לעשות ואינו עושה נתפס בעוון שנאמר: "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא" (ויקרא יט יז).
הלכות שבת – להתחזק ולחזק
קדושת השבת גדולה מקדושת בית המקדש, שהרי הקב"ה ציוה את בנ"י: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (שמות כה ח) הוא ציוה שיבנו ביהמ"ק ובבית המקדש היו 39 מלאכות המנויות בפרק שביעי במסכת שבת וכשהגיע יום שבת הורה הקב"ה למשה רבנו להפסיק את העבודה. מכאן שקדושת שבת גדולה מקדושת בית המקדש. רבים האנשים החושבים שרק אלה שנוסעים בשבת, דורסים את התורה. התורה צוותה לא לחלל שבת והוא מצפצף בצפצפת המכונית. אבל האם אנחנו, אלו שנחשבים כשומרי שבת, באמת שומרים עליה כהלכתה?
ששת ימים הקב"ה עשה מלאכה ובשביעי שבת. מה היתה המלאכה של הקב"ה? "וַיּאמֶר אֱ-לֹקִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר" (בראשית א ג) "וַיּאמֶר אֱ-לקִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה.." (שם פסוק ט). "וַיּאמֶר" "וַיּאמֶר". 'בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם' (מסכת אבות ה משנה א), כל הבריאה היתה באמירה, "כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי הוּא צִוָּה וַיַּעֲמד" (תהלים לג ט) וביום השביעי הוא שבת ממה? מאמירה. לכן כל יהודי צריך להזהר בשבת שלא יהיה דבורו כבחול. אפי' אמירת "שבת שלום" בקושי התירו.
ר' שמעון בר יוחאי העיר לאמו, כשהיתה מרבה לדבר בשבת שיש להשמר אפי' מדבור. "וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת ענֶג לִקְדוֹש" (ישעיה נח יג). פירושו לקרוא וללמוד חוץ מלשיר ולאכול עם כל המשפחה. צריך ללמוד כדי לדעת וללמד גם לאחרים. למשל: אשה הלוקחת סמרטוט לח ומנגבת את השלחן יפה, עוברת על אסור סחיטה. לאכול חזיר ביום כפור זה פחות חמור מלסחוט סמרטוט במזיד בשבת.
סחיטה בשבת זו מלאכה ואיסור כמו לנסוע בשבת. מה לי אם אתה מדליק אש בשבת שזה אסור? מה לי אם אתה בורר בשבת שזה אסור. אסור למיין את הסכו"ם, כי זו ברירה. כמו"כ אסור לברור בגדים, אסור לברור ספרים. אנשים שלא לומדים לא יודעים והם חושבים שזה בסדר. צריך ללמוד את דיני השבת, אחרת אנשים אוספים כל שבת עבירות.
פוסקי הדורות הכינו לנו את ה'שלחן ערוך' כשהכל ערוך ומוכן, מה מותר ומה אסור. אם לא נשב ונלמד, איך נדע? לכן צריך ליסד בכל מקום ומקום שעורים בהלכות שבת שהרי פרטי הדינים רבים ומי שלא לומד לא יכול שלא להכשל בחלולי שבת.
מתנת השבת
הקב"ה אומר למשה רבנו (שבת י:): משה, 'מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה, ואני מבקש ליתנה לישראל, לך והודיעם' את ערכה של השבת שלא ימכרו אותה בזול, 'אמר ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן: "כל המשמר שבת כהלכתו אפי' עובד ע"ז כדור אנוש מוחלין לו' (שבת קיח:) כלומר אם אדם עבר עבירות כמו דור אנוש שעבדו ע"ז שבעים שנה ושומר שבת כהלכתה, מוחלים לו על 70 שנה של עונות. זה כחה של השבת.
כתוב: 'לִקְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה, כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה' ('לכה דודי'), "וַיְבָרֶךְ אֱ-לֹקִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אתוֹ" (בראשית ב ג), במה ברכו? במן.
הקב"ה נותן שפע ופרנסה בזכות השבת, כל הברכה של ששת הימים הבאים תלויה ביום השבת ואם אדם עובד כל השבוע כדי לקדש לשמוח ולענג את השבת, יוצא שכל ששת ימי המעשה קודשו על ידו.
ודע, כי ה' 'יהב לך עצה למקני נכסין' - הקב"ה יתן לך עצה לקנות נכסים בזכות שמירת השבת הקדושה במעשה באמירה ובמחשבה.