מאמרים

 

 נעמה גרין,  הידברות

"איך צריכה להיראות סעודת השבת?" שואל הרב פינקוס בספרו 'שבת מלכתא' ומשיב: "לדעת בידיעה ברורה שהקידוש - הוא כמו מוסף של יום כיפור, שצריך כוונה ואימה ויראה, ויש בו "שטייגן" גדול, והסעודה היא כמו סעודה מפסקת של ערב יום כיפור, שיש בה מצווה גדולה וקדושה רבה ותועלת עצומה לנפש, והוא עצמו כמו כהן גדול בשעת עבודת פנים, וכן על דרך זה כל מנהגי ישראל".

 

ממשיך הרב פינקוס ומציין: "ואין צריך לזה תנועות משונות ומעשים משונים, אלא הכל מתוך שמחה והארת פנים לכל בני ביתו, ואז כל סעודות השבת יהיו שעות של עבודה ועליה, וכמו שהימים הנוראים קובעים את מעלת כל השנה, כן השבת קודש תביא ברכה גדולה לכל הימים הבאים לקראתו לשלום".

 

הרב פינקוס ממשיך ואומר: "הנה בשבת יש מצוות עונג שבת, להרבות באכילת מעדנים. והדבר באמת תמוה, שביום של קדושה ודביקות לכאורה, היה ראוי יותר להתעסק בפרישות ולמעט בתענוגים דווקא, שהרי כלל הוא שבנין הגוף הוא חורבן השכל, ואיך מתבגרים יחד תענוגי הגוף ושבת קודש, שהיא יום לדביקות בקדושה?!" תמה הרב פינקוס.

 

ממשיך הרב ומשיב באמצעות משל נפלא: "נתאר לעצמנו אדם שהזדמן לביתו של גדול הדור, כגון רבינו החתם סופר זי"ע, ורבנו שמח עם האורח שמחה גדולה, ואמר לו: 'אנא, בבקשה, תסעד בביתי סעודת צהריים', וציווה להכין סעודה דשנה לכבוד האורח.

 

"האם ייתכן שהאורח יאמר: 'איני יכול לסעוד עם כבוד תורתו, שכן עוסק אני בפרישות, ואיני מרשה לעצמי יותר מפת במלח וקיתון של מים', תמה הרב פינקוס ומשיב: "ודאי שלא יתכן שיאמר כן, שכאשר עומד הוא במחיצת גאון וקדוש, הרי כולו מתבטל לרצונו של הצדיק שיסעד אצלו, בטלו חשבונות עצמו, הן בצרכיו הגשמיים והן הרוחניים, וכולו עומד הכן לעשות רצון מארחו הדגול. 

 

"וכן הוא ממש בשבת קודש. אילו באנו לדון לפי התועלת היוצאת לנו, היה ראוי לתקן ביום השבת פרישות גמורה כמו ביום הכיפורים, אבל השבת אינה יום קדושה שלנו, אלא יום של השם יתברך, והקדוש ברוך הוא מצידו רוצה שנתענג במעדנים לרוב ונשמח איתו ביום קדשו, וכל החשבונות והתועלות שלנו בטלים ומבוטלים ביום קדשו, אלא אנו שמחים בשמחתו יתברך וסועדים ברוב טובו. ואין ספק", מסיים הרב פינקוס את דבריו המאלפים, "שלאחר מעשה, גם אנו יוצאים יותר נשכרים מכך שהתבטלנו לרצונו יתברך, יותר מאם היינו בונים עולמות בפרישות לעצמינו, אבל יסוד העניין בעיקרו הוא – השבת היא התבטלות שלנו אל רצונו יתברך".