מאמרים
נרו של עולם
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים לכבוד שבת קודש
- פורסם בחמישי, 30 יולי 2020 23:33
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 569
נרו של עולם
אורה רבקה וינגורט
פרשת ואתחנן פותחת במצווה מיוחדת שניתנה לאהרן הכהן - העלאת הנרות בבית המקדש. מעין מצווה זו קיימת בכל בתי ישראל, עם כניסת השבת, בהדלקת הנרות. גברים ונשים כאחד מצווים להאיר את ביתם באור נרות השבת. עם זאת, כותב השולחן ערוך (אורח חיים רס"ג ג'): "והנשים מוזהרות בו ביותר", ויש לחיובן עדיפות על זה של הבעל, מלבד במקרה שבו אינה יכולה להדליק בביתה - כגון יולדת (משנה ברורה שם). מצווה זו היא אחת משלוש המצוות המיוחדות לנשות ישראל - חלה, נידה והדלקת הנר (מצוות הח"ן), וממילא יש קשר מהותי בינה לתפקיד האישה בעולם.
דומה כי כל אישה חשה תחושות מיוחדות בזמן הדלקת נרות שבת. דבר זה מתבטא בתפילות ובדמעות הנרגשות המלוות את ההדלקה, בסנטימנטים כלפי הפמוטות, ובאווירה שנוצרת סביב ההדלקה. מבחינה הלכתית, האישה מקבלת את השבת עם ההדלקה, וזו, כמובן, מביאה אתה תחושת נועם ומנוחה. ניתן להעצים תחושות אלו ולהעמיק את קיום המצווה, באמצעות לימוד והתבוננות בתוכן הפנימי של המצוה. על נוסח הברכה, כמו במצוות אחרות, "אשר קידשנו במצוותיו", אומר הבעל שם טוב ש"מצוותיו" נאמר בלשון רבים גם בקיום מצווה בודדת, מפני שבכל מצווה מקופלות שתיים: "גוף המצווה", המעשי, ו"נשמתה" - כוונתה הפנימית.
הטעם המרכזי המובא בהלכה להדלקת נרות שבת הוא "שלום בית" (שולחן ערוך שם). נוהגים להדליק לפחות שני נרות, כנגד "זכור ושמור", וכנגד האיש והאישה. מובא בספרים שצירוף מספר האברים באיש (רמ"ח) ומספר האברים באשה (רנ"ב) עולה בגימטריה פעמיים נ"ר. מעניין לציין, שתהליך יצירת האש, הוא תמיד תוצאה של מפגש וחיכוך... בעומק נוסף, מובא במדרש שהאישה מדליקה נרות שבת כתיקון לחטא חוה, שהתרחש ביום שישי. תוצאת החטא היתה ש"כבתה נרו של עולם", הביאה לסילוק נשמתו של אדם הראשון במותו, שהרי "נר ה' נשמת אדם". בהדלקת הנר שבים בני הזוג ומתאחדים למצבם המתוקן שקדם לחטא.
חכמים הסבירו באופן פשוט את הקשר בין הנרות ובין השלום: הארת הבית נעשית "כדי שלא יתקן בעץ ואבן" (שולחן ערוך הרב). אנשים מטבעם כאשר הם נתקלים במשהו - הם מתעצבנים ומוציאים את זה על כל מי שנמצא בסביבה. הרבי מליובאוויטש ("אל נשי ובנות ישראל", עמ' 244) אומר, שבביטוי זה טמון עומק נוסף: "להיתקל בעץ ואבן" מסמל את כל מכשולי החומריות של העולם הזה. הדלקת הנרות על ידי האישה היא הארת הבית באורה של תורה - "כי נר מצווה ותורה אור", וממילא היא מביאה למצב שבו "לא יתקלו בעץ ואבן". הקשר בין האור ובין התורה מבאר גם מדוע שעת ההדלקה היא עת רצון להתפלל על הבנים שיהיו מאירים בתורה...
לאור זאת מובן גם הקשר בין הדלקת נרות שבת, והדלקת המנורה בבית המקדש. "איש ואשה זכו שכינה ביניהם", בית עם שלום-בית הוא בית שהשכינה שורה בו, מעין "מקדש מעט". לאישה תפקיד מרכזי ביצירת שלום בית, תפקיד שמתבטא במחויבותה בהדלקת הנרות.
יהי רצון שבזכות חיזוק המצווה, ועידוד ש"כל אישה ובת תדליק נרות שבת", נזכה לראות נרות של ציון, ויאיר העולם כולו באור ה'.