מאמרים

והנה, ציר שלוח אליך מעדן. מלאך ה' – השבת – יורד אליך וקורא: "בשם ה', הרף! אינך רשאי לדאוג רק ללחמך וללחם ביתך! אם תמיד תשלח ידך רק כדי להכין לך צידה, אם תמיד תשא את רגלך רק לבקש לך טרף, אם תייגע את מוחך רק על פת לחם – וחטאת לנפשך ולנפשות ביתך כל הימים! הרוח אין בך, אם אין נשמת חיים באפך ? האין לך לב ונפש, אשר נבראו לעלות מתוך עולם עובר וכלה זה לחיי נצחים? האם גזרת כליון לנפשך, כי תפרנס ותקשט רק את גוויתך? רב לך עבוד! אלוהיך מצווה אותך: אינך רשאי לעבוד היום! ואם מצוות אלוהיך היא, הלוא אין לך ערובה טובה ממנה, כי אינך נאלץ לעבוד היום. ששת ימים נשאת ונתת באמונה – דייך! ועתה, אם לא כחשת באלוהיך ואם יקרה נפשך בעיניך, חדל מעבודתך מעט, ובוא עמי אל ביתך וגן-עדניך ". 
(רש"ר הירש. "מתנה טובה", עמ' כ"א ). 

***

"השבת תעשיר את כל, ותשווה את כל . הרכוש והקניינים, שעבורם יילחם האדם בששת ימי המעשה, יבדילו בין אדם לאדם ויחלקום לבעלי מעמדות שונים. יש אשר יצליח לעשות חיל ולצבור הון, ועלה מעלה מעלה אל במותי ההצלחה והאושר. ויש אשר יפול תחת משא החיים ושמש-ההצלחה תסתיר ממנו פנים, וירד מטה מטה . 

אולם לא כן הדין שנוהג באוצרות ובמתנות הטובות , אשר השבת מאשרת אותנו בהם: השלום, שלוות הנפש באלוקים, ומנוחת העולמים. הללו, דברים השוים לכל נפש הם וכל הרוצה לזכות בהם, כקטן כגדול, כעשיר כדל, יכול לבוא ולזכות . השבת תביע לך אומר: "גול על ה' דרכך... והוא יעשה!" (תהילים לז, ה) ועל הבטחה זו ערבה לך השבת -הבאה אליך בשם ה'- ומצוה אותך לשבות מעבודתך, מכל עמלך ודאגותיך ." 
(רש"ר הירש. "מתנה טובה", עמ' כ"ב ) 

***

"מכל המתנות הטובות שתורת ישראל העניקה למחזיקים בה אין מתנה טובה המנחילה את אושר החיים בשפע רב כל כך, כמצוה הקדומה ביותר, היא מצוות השבת. טלו מיהודי את השבת ואתם נוטלים ממנו את הפנינה היקרה לו ביותר, וכל מה שתתנו לו תמורתה לא ימלא מקומה. כל מיני שמחה וגיל שתמציאו לו לא ימצא בהם קורת רוח, כמו שהוא מוצא במנוחה הנעימה, בשלוות השקט של יום השבת ." (רש"ר הירש. "מתנה טובה", עמ' ע"ט ) 

"על ידי השבת יבחנך ה', אם לו אתה, או לא . כי על השבת תתקיים כל היהדות כולה, והיא תיפול בנופלה ." 
(רש"ר הירש. "מתנה טובה", עמ' ל"ז ) 

***

"…מי יוכל לשער את כל הכבוד והברכה , שצופנת השבת בזמננו. איזו אידליה היתה שוררת בעולמנו, אם בכל יום שביעי היה האדם יורד ממרום כסא ממשלת תפארתו והיה מניח בהכנעה את עצמו ואת עולמו לפני הדום רגלי הבורא האחד והיחיד, אשר לפני כסא כבודו ויכולתו נחשבים כל חכמות בני האדם כאין וכאפס, ואשר כל הדר תפארת האדם אינו אלא אבן-חן אחת מני רבות בנזר תפארתו יתברך !" (רש"ר הירש. "מתנה טובה", עמ' מ"ו .) 

***

"ככלה נאה וחסודה הוציא ה' את השבת לקראת עם ישראל והביא את שניהם במסורת הברית. אם היהודי עומד בנאמנותו לשבת והוא מסור לה בכל לבו ונפשו, אז הנה גם היא לו חברתו ובעלת בריתו הנאמנה ביותר והיא מעניקה לו בחיים מרפא ותנחומים ומחבשת לעצבותיו. גם את סוכתו הדלה של בעל בריתה תהפוך להיכל, ואת חשיכת הלילה לאור יום." (רש"ר הירש. "מתנה טובה", עמ' ע"ט ) 

***

גם אם עמלת כל היום, כל עוד שלא יצרת, כל עוד לא הגשמת רעיון בחפץ מסוים, הרי לא עשית מלאכה. אולם אם גרמת אף לשינוי קל-שבקלים בחפץ לתכלית האדם – אף אם בלי שום טורח – הרי חיללת את השבת, ניאצת ה' וביטלת את יעודך. בכוחך הגופני הרי אתה בהמה, בכשרונך המשרת את רוחך הרי מושל אתה בעולם – ובתור שכזה, דהיינו בתור אדם, צריך אתה להיכנע לה' בשבת". (רש"ר הירש. "מתנה טובה", עמ' ע"ב ) 
"שבת בדורנו? לשבות יום שלם מכל עסקי הזמן השוטפים והמלאכות הכרוכות בהם. וזאת: בזמן שהכל ירוץ בו כברק ויהמה כרעם- לקרוא שביתה ליום אחד שלם לבתי העסק והאומנויות , לזרמי הכוח ולמכונות?! אי שמים! היתכן? הלוא דופק החיים יושתק מלכת, העולם יחזור לתוהו ובוהו !---

לתוהו ובוהו? – לא, להצלחה ולברכה, לגאולה ולישועה! "על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו". האדון, אשר קידש את יום השבת – הוא גם אשר ברכו . "ברכו במן וקידשו במן" (בראשית-רבה, פ' יא). מי שמנע ביום השבת את המן וציוה שלא לצאת וללקוט בו, הוא יודע ויכול לברך את מעשי ימי השבוע בלחם משנה ליום השבת. כאשר תשיב את ידך ממלאכה בשבת כאשר ציוה ה', רק אז תחול עליך ברכת ה', לברך את כל מעשי ידיך בששת ימי המעשה בתוספת שלום וברוב טובה ". 
(רש"ר הירש. "מתנה טובה", עמ ' מ"ב ) 

***

"לא לחינם הוציא ה' את ישראל ממצרים ויפדהו מבית עבדים. לא לחינם הטעימהו ה' קללת חיי טבע וחיי מדינה המתכחשת לה'. לא לחינם הראה ה' לישראל, ועימו לכל יושבי תבל, בנוע כל אלילי ארץ ועריציה מפני אצבעו , כנוע עצי יער מפני רוח. אז הראם לדעת, כי ה' הוא האלוקים לא רק בשמים, כי גם על הארץ; וכי הוא לא רק אלוקי הטבע, כי אם גם אלוקי קורות הימים; אלוקי ארצות ומדינות , בתים ואהלים. כן הוכיח אז את עצמו כשאלוקים בקרב בני האדם, בקרב שאון החיים; וכל מלך יושב על כסאו לא ירום, וכל עבד רובץ תחת משאו לא ישפל מהיות ה' קרוב אליו לעשות משפטו ודינו, לתת בו נקמתו או להיפך לנקום את נקמתו. לא לחינם לקח לו ה' את ישראל - כשהוא שבע נסיון זה, לעם. הכניסהו לארצו, להיות בין העמים, אבל לא ככל העמים. על יסוד הכרה זו ייבנו ויותקנו חיי עם ומדינה, אשר בם החכמה והאומנות וכל ענפי וגווני כוחות האדם וכשרונותיו יעשו אגודה אחת לא-ל האחד והיחיד, יתברך שמו; אשר בם כל מקום יהיה מוקטר מוקדש לשמו- כארמונות המושלים, כאוהלי האיכרים, כבתי מלאכת האומנים , כבתי מדרשות החכמים, אשר בם ימלאו במגל ובמחט, בחרב, ובחרט, בעט ובאת- בכל עת ובכל שעה בבית וברחוב, בשדה ובכרם, בכל רעיון ובכל הרגש, בכל אומר ובכל פועל- את רצון ה ' האחד- היחיד; ורק בכבוד ה' והדרו יהיה להם- לאיש ולעם, לבית ולמדינה- כבוד ויתרון ." (רש"ר הירש. "מתנה טובה", עמ' מ"ב ). 


הידברות - אשנב ההיכרות לעולם היהדות