9.3.2014

 

לכבוד

מר רון חולדאי

ראש העיר

תל אביב-יפו

 

שלום וברכה

 

לפני כחמישים וחמש שנים, קשרתי גורלי עם תל אביב-יפו ובניתי בה את ביתי עם רעייתי, ילדת העיר. במהלך התקופה, משרת אני כארבע עשרה שנה בכהונת רבה הראשי. מעולם לא פניתי אליך בבקשה כלשהי. חורג אני ממנהגי כי זעקת השבת פורצת מקירות ליבי ואיני יכול להחריש. הנני מקווה כי תגער בהמון טרדותיך ותקרא את מכתבי בתשומת הלב הראויה. 

 

ביום שני א' באדר ב' (3.3) החליטה הנהלת העיר להמליץ בפני חברי המועצה לשנות את חוק העזר הקיים ולהתיר פתיחת בתי עסק בשבתות ובמועדי ישראל. פריצת דפוס חיים של העיר מאז ייסודה לפני 105 שנים. הבה נשקול מה עומד על כף המאזניים בהכרעה שלפניכם. 

 

מצד אחד השבת היא המתנה המופלאה שקבלנו בעזרת הדברות והענקתם לאנושות כולה. התבונן נא במעלותיה. 

 

א. "זיכרון למעשה בראשית" - היא עדות לבריאת העולם ומהווה בסיס לאומנה מונותאיסטית.

ב. "זכר ליציאת מצרים" - היציאה מעבדות לחירות המסמלת כמיהה לחופש ולדרור זה למעלה משלושת אלפים ושלוש מאות שנה. 

ג. "למען ינוח שורך וחמורך וינפש בן אמתך והגר" - השוויון בין בני אדם, אין מעביד ועובד, אין פער חברתי והשבת מהווה מכנה משותף לכל הנבראים.

ד. "יום מנוחה וקדושה לעמך נתת" - יום של התעלות רוחנית, לא ריצה אחרי החומר אלא עיסוק בעולם הרוח. הדלקת הנרות, בית הכנסת, פרשת השבוע, סעודות השבת, הזמירות, הקידוש וההבדלה - נועדו להבדיל בין החול לבין הקודש, להעניק לשבת לא רק מנוחת הגוף אלא גם קדושת החיים וטיפול הרוח.

ה. הליכוד המשפחתי. במהלך ימות החול מתקשים אנו לכנס את המשפחה לשבת אחים גם יחד. חסרים אנו את השיחה בין אבות לבנים ואין איש לאחיו. שולחן השבת עונה על הצורך החיוני לאיחוד משפחתי וליצירת שפה משותפת, לפחות, יום אחד בשבוע.

 

חמש הנקודות הללו העניקו לשבת את כרטיס הביקור ותעודת הזהות הלאומית במרוצת הדורות. רבים מבני עמנו מסרו את נפשם על קדושת השבת, וערך שראוי למות למענו, ראוי בוודאי גם לחיות עבורו. במדינות המתוקנות ביותר, פתוחים בתי העסק ששה ימים בשבוע בלבד והמירוץ אחר הכסף נעצר ליום אחד מידי שבוע.  

 

בתי מסחר פתוחים 365 ימים בשנה, הופכים את עם הספר לעם של תגרנים שכל חייהם מהווים מרוץ בלתי נלאה אחר הכסף.

 

מה מונח על כף המאזניים השנייה? בתי מסחר ורשתות שיווק חיללו קדושת השבת, עברו על חוק שעות עבודה ומנוחה וזלזלו בחוק העזר העירוני. האם ראויים הם לפרס?! האם יהיה חוטא - נשכר?! בידך הדבר. אל תאפשר מכירת ערכי השבת בתמורה לנזיד עדשים.

 

חובה להבין, כי ההחלטה שלפניכם הינה פתח למדרון חלקלק. היום - רחובות מרכזיים. מחר - העיר כולה. היום - חנויות מזון, מחר - בתי מסחר מכל סוג שהוא. היום תל אביב-יפו. מחר - מדינת ישראל כולה. הלוואי ואתבדה. בידך, אפוא, החלטה היסטורית והרת גורל. 

 

גם היום רבים חילולי השבת בעיר, אך ההצעה שלפניכם תגרום לא רק לחילול השבת אלא אף לביטולה, חלילה. אנא, חישבו גם על בעלי המכולות הקטנות שפרנסתם מקופחת כליל כאשר מחללי השבת מספקים את מצרכי המזון בימי שבת וחג. חישבו גם על היהודים הרבים שהינם שומרי שבת ומועד ולא יוכלו לעבוד במאות העסקים שיפתחו בשבת. זו אפליה חמורה והדרת הציבור הדתי מהשתלבות במעגל התעסוקה. מאידך, ליבי נתון לאלפי הילדים הנאלצים להיפרד מאבא ואמא ביום החופשי מבית הספר בשבתות ובחגים, כי ההורים הולכים לעבודה למלא את כיסיהם של בעלי המרכולים, במקום לשהות בזמן איכות עם ילדיהם. 

 

ראשוני עירנו טיפחו דפוס התנהגות מכובד, כראוי למסורת עמנו, הכותרת במודעה עירונית מס' 36 מטעם עיריית תל אביב, היא: "נגד חילול שבת בפרהסיא". המודעה חתומה על ידי מאיר דיזנגוף ראש העיר הראשון, ובה החלטה הקובעת כי "כל החנויות ובתי השעשועים צריכים להיות סגורים מערב שבת עד מוצאיה". "זכרו - כותב מ. דיזנגוף - כי השבת היא אות הסולידריות הלאומית הנפלאה ביותר מדור ודור, וכל הפוגע בה - באחדות ישראל הוא פוגע... שמרו על השבת והיא תשמור עלינו", מסיים דיזנגוף את דבריו. 

 

דיזנגוף לא היה שומר מצוות, כמוהו הוגה הדעות הנודע אחד העם שכותב: "יותר משישראל שמרו את השבת, שמרה השבת על ישראל". חיים נחמד ביאליק השתתף כל שבת ב"עונג שבת" באולם "אהל שם", שם קרא מאגדות חז"ל לאחר שיעור בתלמוד מפי השופט ד"ר משה זילברג ולפני שירה בציבור בהנחיית החזן שלמה רביץ, כל זה בלי חילול שבת כל שהוא. 

 

כזו היתה העיר העברית הראשונה, ובכך שימשה חיל לחוץ לערים רבות בישראל. אנא, שיתו ליבכם לדברים ואל תתנו יד להרס השבת והמועדים.

 

אסיים מכתבי זה במשפט מתוך הזמירות ליום השבת: "קודש היא לכם שבת המלכה, אל תוך בתיכם להניח ברכה, בבכל מושבותיכם לא תעשו מלאכה".

 

בציפיה לישועה,          

  

שלך,