מאמרים

שבת – תחילה למקראי קודש / סיפור

שבת – תחילה למקראי קודש / סיפור

מתוך: שבת המלכה מקור הברכה - הרב לוגאסי שליט"א



מובא בספר תורת אבות (מאמר קדושת שבת אור כד): "תחילה למקראי קודש" – באם האדם רוצה להתקרב לקדושה ולעבודת ה' ואינו יודע במה להתחיל – עליו להתחיל בעניני שבת קודש.

ובכאן יש לי לספר עובדה שהייתי מוביל בכל מהלכה, בה יש לראות הכיצד שבת היא הצעד הראשון שיש לצעוד בו, וממנו יבוא האדם לשמירת כל התורה כולה, ובעצם הוא אצל כל אחד כפי דרגתו, כמה שיוסיף האדם יותר בקדושת השבת – כן תתברך אצלו עבודת ה' שלו ויתעלה בה מדרגה למעלה ממדרגה. וכך היתה העובדה, ונשתמש בבעל העובדה בשם נפתלי.

נפתלי, יהודי חילוני הדר בראשון לציון, ביום כיפורים לפני כחמש שנים הלך לבית הכנסת ככ "עמך" בית ישראל, ובעיצומו של יום עמד שם רב בית הכנסת ונשא דברי תורה, וכך אמר בתוך דבריו: יהודים יקרים, באים אתם ביום הכיפורים לתפילה ולסליחות, שכן יום זה נועד לכפרה ולסליחה, ורבים ישנם שבדעתם לאחר יום הכיפורים להמשיך בדרכם ללא שבת, ללא תפילין, ללא טהרה וכו'. ובכן, האין זה צחוק לבוא לבית הכנסת ביום הכיפורים ולזעוק תפילות ופיוטי סליחות מבלי לחשוב להשתנות ואפילו במשהו?!

הציע הרב כמה הצעות של קבלות, ואחת מהן היתה שיקבל האדם על עצמו לילך לשיעור תורה לפחות פעם אחת בשבוע, ואפילו זה שעדין אינו שומר מצוות.

באותו בית כנסת נוכח נפתלי, הבין עד כמה הדברים צודקים והחליט לקבל עליו לילך לשיעור תורה פעם בשבוע בעיר ראשון לציון. אני הכותב היה לי שיעור קבוע באותה עיר פעם אחת בשבוע, ונזדמן נפתלי לשיעור שלי עד שהיה מהקבועים בשיעור. לאחר כמה שיעורים החליט שברצונו להתקדם, ושאל אותי במה עליו להתחיל.

כמובן שקירבתי אותו מאוד והצעתי לו שיתחיל עם שמירת השבת, וזו היתה התחלתו.

אישתו של נפתלי לא הסכימה בשום אופן לשמור שבת, כבר שנים שביום שבת נוסעת היא, בעלה וילדיה להוריה שבחולון ולעוד בילויים שונים, ולא יכלה שאת בשינוי כזה בחייה. הדרכתי אותו שבמצב כזה יניח לאישתו וישתדל לשמור שבת רק לבדו. יום אחד ניגש אלי נפתלי, שהיה עם רצון חזק לשמור את השבת, ואמר לי שכך סיכם עם אישתו – גם זה לאחר מאמצים רבים: שבת אחת הוא יסע עימה, ושבת שלאחריה ימנע מלסוע ושתיסע היא לבדה. השבתי לו: זו אמנם התקדמות, אולם תמשיך למסור נפש על השבת.

לאחר זמן מה ניגש אלי ואמר לי שכך קבע עם אישתו: שהיא תיסע כרצונה, ושהוא יגיע להוריה שבחולון באופנים... [שכן טרם ידע נפתלי שאסור לסוע באופנים בשבת]. הסברתי לו כמובן את האיסור שבזה.

לאחר זמן נוסף בא אלי שוב ואמר לי: השבת אשתי נסעה כדרכה ואני הלכתי ברגע מראשון לציון עד לחולון! [וכמובן ששורות אלו הנכתבות בקיצור ארכו זמן והרבה מסירות נפש]. וכך משבוע לשבוע מסר נפתלי נפשו על השבת ולא הרפה מלשכנע את אשתו על קדושתה, עד שבמשך הזמן ראתה שהדבר בנפשו, הכינה את המאכלים קודם השבת והסכימה לשבת עמו לסעודות השבת בצותא, ובין כך ישבו גם הילדים, והיה נפתלי מספר להם מפרשת השבוע עד שטעמו קצת גם הם את טעם השבת, וכך המשיך בנועם להנעים את השבת לבני ביתו.

ומה נכון להיום?

כל משפחת נפתלי שומרי שבת. נפתלי עצמו חרדי לכל דבר, משתתף בלימוד הדף היומי, פתח ארגון חסד בחלוקת סלים לנצרכים, ועוד ועוד.

זו עובדה היאך השבת מביאה לכל התורה כולה, וזו עצה לכל אדם שברצונו לקרב מישהו ליהדות. במה יצעידנו תחילה? בשבת!

והוא פשוט, מאחר והשבת היא מקור הברכה, הרי כמו כן השבת מקור הברכה להצליח את האדם בתשובה ובקרבתו לה'. ולאו דוקא אמורים הדברים רק לגבי זה הבא להתקרב לתשובה, אלא גם לזה הותיק בעבודת ה'; אם ברצונו להיות בן עליה הממריא בעבודתו ועולה מדרגה לדרגה, הרי שהשבת היא הקרש קפיצה לקפוץ דרכו לכל עניני הקדושה, לכן היא מקור הברכה בגשמיות, ועל אחת כמה וכמה ברוחניות, והיא תחילה ל"מקראי קודש".